לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבני ברק 222,474 תושבים (מקום 8 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 6.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,691 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר: בבני ברק חי ופעל הרב אברהם ישעיהו קרליץ המכונה ה"חזון איש" ממעצבי היהדות החרדית בארץ ישראל בתקופת קום המדינה, ורבנים בולטים נוספים, בהם הרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר), הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב חיים גריינימן, הרב שמואל וואזנר, הרב אהרן לייב שטיינמן הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קניבסקי. גם כיום מתגוררים בעיר רבנים בולטים כמו הרב מאיר צבי ברגמן, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש וחברים נוספים במועצת גדולי התורה. רבים מאדמו"רי החסידות גרו וגרים בבני ברק. בעבר גר בה האדמו"ר מגור. כיום גרים בה בין היתר האדמו"רים מוויז'ניץ ונדבורנה, אשר גם מרכזי החסידות שלהם מצויים בה, האדמו"רים מטשערנוביל, לעלוב ואלכסנדר. עקב גידולה המהיר של העיר, בני ברק מדורגת במקום הראשון בדירוג הצפיפות של הרשויות המקומיות בישראל, עם צפיפות של כ-29,707 נפשות לקמ"ר (נכון למרץ 2023), כ-9,000 נפשות לקמ"ר יותר מהעיר השנייה בצפיפותה בישראל - מודיעין עילית. מעל 50% מכלל תושבי העיר הם צעירים וילדים.

בשנים הראשונות נטו רוב תושבי בני ברק לכיוון תנועת "המזרחי", אך לצידם היה מיעוט של תומכי אגודת ישראל הירושלמית שנאבקו בסממני תמיכה במזרחי ובציונות.

בשנים הראשונות טיפל בענייני המושבה ועד שנעדר יכולת לגבות מיסים ופעילותו הייתה מינורית. גורמים שונים התלוננו על כך שאין במושבה גן ציבורי, מדרכות ושירותים שונים ודרשו לייסד מועצה שתוכל לגבות מיסים ולסדר את ענייני המושבה.

רוב שירותי הדת בבני ברק מופעלים על ידי העירייה ובניגוד לשאר הערים בישראל בוחרת את רבני העיר מועצת העיר ולא גוף בוחר בפיקוח משרד הדתות. משרד הדתות מינה רב לבני ברק פעם אחת בלבד, כאשר מינה את הרב שלמה קורח ב-1986.במשך השנים התעוררו מספר פעמים חילוקי דעות באשר לזהות וסמכות הרבנים המקומיים: ב-1939 התגלע סכסוך בין שני רבני המושבה הוותיקים, הרב מיודסר והרב קאליש, לבין רב חדש, הרב יעקב לנדא. המועצה המקומית החליטה כי ההכשר לחנויות המקומיות יינתן בידי שלושת רבני המושבה, אך הרבנים הוותיקים סירבו לכך. גם התערבותו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג שקבע כי לרב לנדא מעמד שווה לזה של הרבנים הוותיקים לא הועיל, וגרשטנקורן הטיל את מרותו ואכף את החלטת הרבנות הראשית והמועצה. בעקבות הסכסוך החליטה מועצת בני ברק לקיים בחירות לרבנות המושבה בהן ייבחר רב אחד בלבד, החלטה זו נתקלה בהתנגדותו של גרשטנקורן. הרב יעקב לנדא והרב קאליש כיהנו במקביל כרבני בני ברק. לעיתים חתם הרב לנדא כ"רב דבני ברק" ולעיתים כ"רב בבני ברק". בשנת 1955 בשערים הוצגו שניהם כ"רבה של בני ברק".בשנת 1964 הציג ראש העיר את רבני העיר: הרב יעקב לנדא, אב בית דין בני ברק, במרכז העיר, הרב נתן צבי פרידמן בשיכון ה', הרב אברהם צבי וייס בנווה אחיעזר, הרב מ. בלאו בפרדס כץ, הרב ד. שמש לבני עדות המזרח, והרב י. מ. וינגורט בבית הכנסת הגדול.בשנת תשמ"ו (1986), בהלוויית הרב יעקב לנדא, הכריז ראש העיר על מינוי בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לרבנות העיר. המינוי נעשה בתמיכת חלק מן הרבנים והקהילות בעיר, בעיקר מן המגזר החסידי. רבנים וקהילות אחרים בעיר, בעיקר מן המגזר הליטאי, התנגדו למינוי ולא הכירו בו עד לפטירתו. בשנת תשע"ט (2019) בהלוויית הרב משה יהודה ליב לנדא, הכריז ראש העיר על מינוי שני רבנים לעיר: הבן-הנכד הרב חיים יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. המינוי נתמך על ידי רבנים מן המגזר הליטאי והחסידי גם יחד. בקיץ של אותה שנה, הכתיר הרב שלום כהן את הרב מסעוד בן שמעון לרב העיר הספרדי.רשימת הרבנים שכיהנו בפועל כרבני העיר: הרב אריה מרדכי רבינוביץ, תרפ"ד–תרפ"ח (1924–1928) הרב שלמה זלקינד לנדרס (ממלא מקום), תרפ"ח–תרצ"א (1928–1931) הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר, תרצ"א–תרצ"ד (1931–1934) הרב יוסף צבי קאליש, תרצ"ה–תשי"ז (1935–1957) הרב יעקב לנדא, תרצ"ו–תשמ"ו (1936–1986) הרב משה יהודא ליב לנדא, תשמ"ו–תשע"ט (1986–2019) הרב שלמה קורח (מטעם משרד הדתות), (1986 - 2018) הרב יצחק אייזיק לנדא, (תשע"ט, 2019 - מכהן) הרב שבח צבי רוזנבלט, (תשע"ט, 2019 - מכהן) הרב מסעוד בן שמעון (תשע"ט, 2019 - מכהן)

בשנת 1937 היו בבני ברק: בית ספר של המזרחי עם 380 ילדים, תלמוד תורה בו למדו כ-100 ילדים, בית חינוך לילדי עובדים וגן ילדים בהם למדו 52 ילדים, בית יעקב עם 86 תלמידות ושתי ישיבות: בית יוסף וישיבת תפארת ציון.בעיר פועלים בתי ספר, תלמודי תורה, ישיבות וסמינרים לבנות. החינוך בציבור החרדי מפריד בין המינים כבר מבית הספר היסודי.

פרט למרפאות קהילתיות של כל קופות החולים, נמצאים בבני ברק בית עזר מציון, מכון לרפואה דחופה טרם איכילוב, "מכון מור" לבדיקות רפואיות ועמותת יד שרה.

כבר משנותיה הראשונות של בני ברק כמושבה, עשו פרנסי המקום מאמצים להביא אליו בתי חרושת ותעשייה קלה. מפעלים אלו נבנו בתוך המושבה ומחוצה לה באזורי תעשייה מיוחדים. כבר באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 הוקם בעיר בנק "בני ברק" שנועד לארגן את המימון ליוזמות תעשייתיות שנתקלו בספקנות בקרב מנהלי הבנקים המבוססים ביישוב. בסביבות 1925 הוקם בית החרושת לאריגים "ברקאי", ב-1930 עבר למושבה מעכו בית החרושת של פרגמן לעורות. ב-1935 הוקם בעיר מפעל הטבק של "דובק", וב-1936 הוקם בה בית חרושת לייצור צמר גפן רפואי בידי שמואל אהובי. ב-1940 פעלו בבני ברק 25 מפעלים שונים. בין היתר נבנו בבני ברק עד קום המדינה: בית החרושת "אושא" לרשתות מתכת וחוטי ברזל; בית חרושת למרצפות; "דר" לכפתורים; "ירדן"; שלושה מפעלים לייצור נקניק: "ארליך", "דיאמנטשטיין" ומפעל נוסף; מפעל לייצור צמר גפן; מפעל לייצור קרח; המפעל הראשון של "אֹסֶם" (הוקם ב-1946); בית החרושת לביסקוויטים "דאננברג"; בית חרושת לגומי; בית חרושת לצבעים "בנדיקט" (ברחוב הרצל). בעיקר רווחו מפעלי טקסטיל רבים: "ארגמן" ו"משי זקס" (בשטח שבו ניצב מכון מור), בית חרושת לווילונות "פלקוביץ", "טווה-אורג", "ארג", "הטווה", "ספקטרמן", מפעל סריגה "אלד" (בפרדס כץ), "פלך" מטוויית צמר. בית חרושת "יעקובוביץ" לאריגים בזיכרון מאיר. עד 1949 נוספו גם המפעלים: "נורמה" ו"פלק", והוקמה טחנת הקמח "דגן לישראל". בסך הכל פעלו בתחום המועצה המקומית בני ברק ערב הכרזתה כעיר, 65 מפעלי תעשייה.גם אזור התעשייה קריית אריה נכלל בשטח המועצה המקומית בני ברק ופיתוחו בוצע על ידה.עד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו בבני ברק גם: מפעל "קרגל" לייצור קרטון גלי; מפעל "עונג" לריהוט מתקפל; בית החרושת ויטה-פלוטקין לגלידות, מרקים ושימורים; מפעל "סטורן" למוצרי טריקו; מפעל "מיל" לחוטים; מפעל "המגדר" לייצור חוטי תיל; "המגפר"; בית החרושת "אמריקאנה" לרהיטים ובית החרושת "פרומין" למאפים. בראשית המאה ה-21 מוקם בעיר מתחם העסקים "BBC - בני ברק ביזנס סנטר", ובו מגדלי משרדים רבי קומות. בשנת 2012 הופקדה תב"ע בב/572 לתכנון מתחם "בני ברק צפון", מתחם בן 1450 דונם, הכולל בתוכו את תחנת הרכבת בני ברק ושטחים מסחריים וחקלאיים רבים. בסך הכל, לפי התוכנית המוצעת אמור האזור לכלול בנייה שאינה למגורים בשטח כולל של 1,387,697 מ"ר.נכון ל-2017, שוכן בבני ברק מטה החברות: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, בית ההשקעות מיטב דש, חברת האשראי מקס איט פיננסים, והוצאת הקיבוץ המאוחד.

בנוסף למיון הפסולת למחזור הקלאסי (נייר, בקבוקים וכדומה), העיר בני-ברק מתאפיינת במיון מטעמי דת והלכה.

"מי ברק" הוא תאגיד המים והביוב של העיר בני-ברק כפוף להוראות רבני העיר ופועל בפיקוח הלכתי צמוד, במיוחד באספקת המים בשבתות ובמועדי ישראל. כ-70% מהמים נרכשים מחברת מקורות. ו-30% מהמים מופקים ממקורות מים של מי ברק ומקידוחים מקומיים.

בבני ברק שלושה אולמות תרבות: אולם "רמת אלחנן" שנמצא בסביבת שכונות: רמת אלחנן, רמת אהרון ונחלת משה. אולם "משואות" שנמצא באזור מרכז ומערב העיר. אולם "אורליאן" שנמצא באזור שכון ו' ודרום העיר.

ארצות הברית ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית ארצות הברית לייקווד, ניו ג'רזי, ארצות הברית

יצחק גרשטנקורן, זכרונותי על בני ברק. חלק ראשון: תרפ"א-תרפ"ד, ירושלים תש"ב; חלק שני: תרפ"ד-תרפ"ח, ירושלים תש"ו בני ברק בת כ"ה: חוברת יובל, תל אביב: א' אוליבר, עיריית בני ברק, תש"י, 1950 בני ברק בת 30 שנה, תל אביב: א' אוליבר, עיריית בני ברק, תשט"ו, 1955 המודיע: מוסף מיוחד - בני ברק בת ארבעים, ירושלים תשכ"ד בני ברק עיר ואם בישראל, אלבום. צלם: יצחק פריידין, גנזך קידוש השם, תל אביב תשל"ו יצחק מאיר, על חומותיך בני ברק: קורותיה ודברי ימיה של העיר בני ברק. חלק ראשון: בעשור הראשון לקיומה. חלק שני: עשור השני והשלישי לקיומה. בני ברק: האגודה לחקר תולדות בני-ברק. תשמ"ח-תשנ"ג בני ברק. תשעים השנים הראשונות: תרפ"ד-תשע"ד, מוסף "המודיע", אלול תשע"ד משה נחמני, חלוצים לציון: הקמת המושבה בני ברק בתמיכתו של הראי"ה קוק, ירושלים תשע"ד הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה - ב, ירושלים תש"ן - תשנ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)