אמפיתיאטרון קיסריה • הופעות קרובות

האמפיתיאטרון בקיסריה נבנה בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה, כחלק מהתוכנית האדריכלית רחבת ההיקף של המלך הורדוס לפיתוח העיר קיסריה, שנקראה על שמו של הקיסר אוגוסטוס. המבנה שימש כמרכז בידור רב-תכליתי, ודמה בצורתו להיפודרום - בדומה למבנים שנחשפו ביריחו, בשכם ובג'רש. במהלך חגיגות חנוכת העיר (שנת 10 לפני הספירה), נערכו בו מופעים שכללו הצגות, תחרויות ספורט, מרוצי סוסים ומרכבות, קרבות גלדיאטורים ואף קרבות בין אדם לחיה, כמקובל במופעי ראווה רומיים. לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, נראה כי בתקופתו לא הייתה הבחנה מובהקת בין המונחים "אמפיתיאטרון" ו"היפודרום". המונח "אמפיתיאטרון" שימש באותה עת לתיאור כללי של מבני שעשועים מסוגים שונים, שאינם בהכרח תואמים את הדגם הרומי הקלאסי של אמפיתיאטרון סגלגל. במשך למעלה ממאה שנה תפקד האתר כמבנה שעשועים משולב, אך במאה השנייה לספירה חל בו שינוי משמעותי: חלקו הדרומי של המתחם הופרד מהחלק הצפוני באמצעות קיר מעוגל, ונוצל מעתה לצורך מופעים ייעודיים – קרבות גלדיאטורים ומשחקי ציד – בהתאם לדגם האמפיתיאטרון הרומי התקני. חללים תת-קרקעיים ששימשו לאחסון חיות ומתקנים מופעלים מעידים על תכנון הנדסי שהתאים למופעים מסוג זה, בדומה למה שנמצא בקולוסיאום ברומא ובאתרים אחרים כדוגמת בית גוברין. התהליך שבו הוסבו היפודרומים לאמפיתיאטרונים נצפה גם בערים נוספות בארץ ישראל, כגון ג'רש, בית שאן ושכם, אך קיסריה הקדימה אותן הן בהקמה והן בהסבה. יש המשערים כי שינוי זה נבע משיקולים כלכליים או מהעדפות הקהל, בעיקר במהלך המשבר הכלכלי של המאה השלישית לספירה. בתחילת המאה השלישית פסק השימוש במבנה, והוא ננטש, מולא בעפר ונתכס במפולת ואשפה. בתקופה הביזנטית נבנו במקום מבני מגורים ומתקנים אזרחיים. סביר להניח כי הפסקת השימוש נבעה מהקמתו של אמפיתיאטרון חדש בצפון-מזרח העיר, אותו חשף הארכיאולוג ליאו רייפנברג. בחפירות שנערכו בשנות ה־50 של המאה ה־20 נחשף המבנה מחדש ונמצא במצב שימור טוב יחסית. מאז שנות ה־90 שוקם האמפיתיאטרון והוסב לזירת הופעות פעילה, והוא מהווה כיום מוקד תרבות מרכזי שבו מתקיימים קונצרטים, מופעים בינלאומיים והפקות תיאטרון – תוך שילוב ייחודי בין עבר היסטורי עשיר לנוכחות עכשווית דינמית.

האמפיתיאטרון בקיסריה משמש כיום כאולם מופעים פעיל הפועל במסגרת הגן הלאומי קיסריה. המבנה, אשר שומר ושוקם במהלך המאה ה-20, כולל כ-4,000 מקומות ישיבה ומארח מופעי מוזיקה, תיאטרון ואירועים תרבותיים נוספים. המבנה מתופעל על ידי גופים תרבותיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, ומהווה אתר מרכזי לפעילות תרבותית ואמנותית בישראל. השימוש העכשווי במתחם מתבצע תוך התאמה לשימור הערכים הארכיאולוגיים וההיסטוריים של האתר.