הופעות ואירועים בדימונה

דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 23 משפחות של עולים מצפון אפריקה. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים הגיעו עולים ממזרח אירופה והשתלבו בעשייה המקומית. הקמת היישוב בלב המדבר לוותה בפסימיות, ויש שקראו ליישוב "דמיונה" או "דמעונה". ישנם חילוקי דעות מי הגה את רעיון הקמת העיר דימונה, לדברי שר הפיתוח דב יוסף בשנת 1953 בעת ביקורו במפעלי ים המלח הוא בילה מספר לילות במחנה העובדים, והזיע כל הלילה, הוא חיפש מקום יבש יותר שיוכלו לישון בו העובדים וכך נולד הרעיון להקים עיר בדימונה. אך כמה שנים מאוחר יותר התפרסמה כתבה שטוענת שגולדה מאיר הגתה את רעיון הקמת העיר דימונה. שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א–כ"ב: ”(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה....” העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952, בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969, בשנים אלו הייתה עלייה גדולה מהודו, בעיקר מקהילת הבני ישראל (הודו) לעיר. לאחר שאוכלוסיית העיר פחתה באופן הדרגתי, הגיעו אליה בשנות השבעים ובשנות התשעים עולים מברית המועצות וכן מארצות אחרות, ותרמו לגדילתה. בינואר 2014 פורסמה תוכנית בנוגע להקמת מרכז תחבורתי חדש בעיר בגודל של כ-2,500 מ"ר, בנוסף להקמת המבנה עצמו צפויה העתקת תחנת הרכבת דימונה לאזור הכניסה הדרומית, על מנת לשפר את נגישותה. בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי בפארק בן-גוריון, הנקרא "אגם פרס" על-שם שמעון פרס במימון ידידי קק"ל הולנד. באוגוסט 2019 אושרה תוכנית המתאר של העיר, במסגרתה יוקמו כ-23,000 יח"ד,כ-1.5 מיליון מ"ר לשטחי מסחר ותעסוקה לתושבי העיר והאזור, סלילת כביש כניסה צפוני חדש ושיפור שירותי התחבורה הציבורית בעיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בדימונה 37,540 תושבים (מקום 60 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:

באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, הקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר, עם הקמת העיר הוקמו בדימונה שתי תשלובות טקסטיל גדולות. חברת "סיבי דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-1,750 עובדים, וחברת "כיתן דימונה" שהעסיקה בשיאה כ-2,000 עובדים. תשלובת "סיבי דימונה" נסגרה בתחילת 1997, ו"כיתן" נסגרה סופית ב-2012, לאחר שנותרו בו 80 עובדים בלבד. בינואר 2007, נחנך קניון דימונה, שהוקם על חורבות מפעל "סיבי דימונה" (שנקרא "דימונה טקסטיל" בשנים האחרונות לקיומו). בינואר 2018 החלו העבודות על הקמת מרכז מסחרי שנפתח בשנת 2021 ומאכלס מספר רב של חנויות. תחבורה עירונית ובינעירונית מרוכזת בתחנה מרכזית דימונה שממוקמת במרכז העיר.

בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה: מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971. מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית. פרויקט להב"ה, מרכז מיחשוב חדיש המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים. יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים. מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה". סינמטק הממוקם במתנ"ס. קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בישראל ומחוצה לה. שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה: פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע תקשורת וקולנוע לנוער הנמשך שלושה ימים. כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה. פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי. פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009. פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה. הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.

בענף הכדורגל מועדון ספורט דימונה (בעבר הפועל דימונה) מפעיל קבוצת בוגרים בליגה א' בנוסף למחלקת נוער. מועדון מכבי דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ג'. משחקי הקבוצות נערכים באצטדיון דימונה. בענף הכדורסל מועדון הפועל דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה א' דרום ומועדון מכבי דימונה מפעיל קבוצת בוגרים בליגה ב' ומחלקת נוער. משחקי הקבוצות נערכים באולם הספורט "גאון". בענף הכדוריד מועדון מכבי דימונה משתתף בליגת העל בכדוריד החל משנת 2019 ומפעיל מחלקת נוער. משחקי הקבוצה נערכים באולם הפיס במתחם הקאנטרי. בענף טניס שולחן מועדון הגברים והנשים של מכבי דימונה משתתף בכלל הליגות של איגוד טניס השולחן.

בדימונה ישנם כשבעים בתי כנסת, וארבעה מקוואות. רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב דוד תורג'מן -ראש הישיבה בעיר- מ"מ רב העיר (הרב הספרדי) בדימונה פועלת מסוף שנות ה-80 עמותת 'שלהבת הדרום' בראשות הרב יעקב חמד המפעילה מוסדות מגוונים לציבור הרחב ביניהם גני ילדים ומעונות יום, בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבות לבחורים, סמינרים לבנות, כוללים לאברכים ולבעלי תשובה, מדרשיות נוער לצעירים, כמו כן דואגת העמותה לכשרות מהודרת, וכן שירותי רווחה לקהילה וסיוע לנזקקים. בשנת 2014 חנכה העמותה מרכז רוחני גדול 'משכן שאול' המכיל בתוכו מס' בתי כנסת ובתי מדרש אולם שמחות מקווה טהרה ועוד. עשרה מתוך 36 נכסי מקרקעין שהוקצו על ידי עיריית דימונה הוקצו לפעילויות העמותה. בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה" בראשותו של הרב יעקב דודי, ישיבת הסדר בראשות הרב דוד תורג'מן. בעיר פועלים כעשרה בתי חב"ד בראשות השליח הראשי הרב ישראל גליס.

גרמניה אנדרנאך, גרמניה (מ־1975) רומניה סינאיה, רומניה (מ־1957) הרפובליקה העממית של סין אווי, הרפובליקה העממית של סין (מ־2010) הרפובליקה העממית של סין וונז'ו, הרפובליקה העממית של סין (מ־2019)

ראס ג'ראבה