Name: עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-17T20:30:00+03:00Z
Location: תאטרון הבית גולדה

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

מחוז חיפה

Haifa District

ספרייה עירונית קרית אתא

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

עינת נתן

Einat Nathan

עינת נתן - יחסים בין אחים
אז למה באמת אחים רבים? ומה אנחנו אמורים לעשות בנדון?  
הילד המועדף, הכבשה השחורה, סדר הלידה, תפקידים במשפחה, הבדלי תכונות ואופי, איך הכל מתחבר ומייצר עולם נסתר של חשבונות לא פתורים, ובעיקר - איך אנחנו יכולים להשפיע על היחסים ביניהם, לטוב או לרע?
זו ההרצאה החדשה שכל הורה ליותר מילד אחד צריך לשמוע, על יריבות, תחרות, וקנאה בין אחים. או אחיות כמובן.
 
*ההרצאה מתאימה להורים לילדים בכל הגילאים*
 
עינת נתן - מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מרצה פופולרית, אשת תקשורת בתחום המשפחה ומחברת רבי מכר "להיוולד מתוך מגלשה ירוקה", "משלנו" ו"חיימשלי" שתורגם לעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, רוסית, קוריאנית, טורקית, הולנדית, ספרדית ועוד.
 
קרדיט צילום: עדי אורני


עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה  | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים בתאטרון הבית גולדה 

מחוז מרכז

פתח תקווה

תאטרון הבית גולדה

עינת נתן-יחסים בין אחים | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE

עינת נתן-יחסים בין אחים

יהוד-מונוסון

מועדון הגריי יהוד

עינת נתן | הרצאה - יחסים בין אחים | היכל התרבות מודיעין | Tickchak LIVE

עינת נתן | הרצאה - יחסים בין אחים

מודיעין מכבים רעות

היכל התרבות מודיעין

עינת נתן - יחסים בין אחים. עמק חפר | בית העם כפר ויתקין | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים. עמק חפר

כפר ויתקין

בית העם כפר ויתקין

עינת נתן - יחסים בין אחים | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים בין אחים

הרצליה

זאפה הרצליה

עינת נתן - יחסים עם מתבגרים ספיישל - מביאים את המתבגרים! | אודיטוריום תיכונט, שושנה פרסיץ, תל אביב-יפו, ישראל | Tickchak LIVE

עינת נתן - יחסים עם מתבגרים ספיישל - מביאים את המתבגרים!

תל אביב

אודיטוריום תיכונט, שושנה פרסיץ, תל אביב-יפו, ישראל

עינת נתן - יחסים בין אחים | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

חיפה

זאפה חיפה

עינת נתן נולדה בחיפה בשם עינת ישראלי, לאם יועצת חינוכית ואב איש קבע בחיל האוויר. בשל שירותו של האב, גדלה נתן במספר בסיסי חיל האוויר, והתגוררה עם משפחתה בסן דייגו.
היא שירתה כפקידת מבצעים בחיל האוויר. לאחר סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, למדה הנחיית הורים במכון אדלר.
נתן מנהלת קליניקה פרטית להדרכת הורים ומקיימת הרצאות בנושאי הורות תחת הכותרת "היעד ההורי".
ב-2018 הוציאה לאור את ספרה "חיימשלי" העוסק בהדרכת הורים. הספר היה לרב-מכר.

את הקריירה התקשורתית שלה החלה בפינת ההורות "באמא שלך" בתוכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס, בעת ששודרה ברדיו תל אביב. לאחר שהתוכנית ושדריה הועברו לרדיו 99, נתן עברה להגישה בתחנה זו. בעבר הגישה פינה בנושאי הורות בתוכנית "רשת על הבוקר" בערוץ 2 וכיום מגישה פינה בתוכנית "על הבוקר" בערוץ רשת 13. בשנת 2020 כתבה טור יומי במוסף מיוחד של ידיעות אחרונות העוסק במגפת הקורונה. היא כותבת טור באתר mako.
נתן הגישה לסירוגין את התוכנית "משפחה גרעינית" בגלי צה"ל יחד עם מגיש נוסף (לרוב אברי גלעד). מיולי 2018 הגישה את הפודקאסט "אמא אמא", בשיתוף עם הילה קורח. ב-2019 השתתפה בתוכנית "סליחה על השאלה", בפרק שעסק בלידות שקטות. בפברואר 2021 שינה הפודקאסט את שמו ל"אמא אבא" והיא מגישה אותו מאז עם בן זוגה, יובל נתן.
במאי 2023 החלה "קשת 12" בשידור תוכנית דוקו-ריאליטי בשם "מבחן ההורים הגדול". נתן הנחתה את התוכנית יחד עם דני פרידלנדר.
עינת נתן נשואה לאיש התקשורת והעיתונאי לשעבר יובל נתן. הם הורים לחמישה ילדים ומתגוררים בתל אביב.

בתקשורת

ביוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של עינת נתן
הטור של עינת נתן, באתר mako
הפודקאסט של עינת נתן והילה קורח, באתר soundcloud
 יראיון עם ענת ניתן, סרטון  באתר יוטיוב בפגישה עם רוני קובן
 נטע אחיטוב, מדריכת ההורים עינת נתן מסבירה לכם איפה אתם טועים, באתר הארץ, 2 במאי 2018
רענן שקד, משא ונתן, ראיון במוסף 7 ימים, באתר ynet, 21 בנובמבר 2018
תמר פרלשטיין, מחברת "חיימשלי": סל תרבות עם עינת נתן, באתר מקור ראשון, 13 באפריל 2018
אביטל אינדיג, ‏"גם למדריכת הורים לפעמים נמאס לטפל בילדים", בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2019
  דנה ספקטור, "הם לא מסכנים ולא דור אבוד. בטח לא בגלל הקורונה", באתר "ידיעות אחרונות", 19 במרץ 2021

עינת נתן (נולדה ב-2 ביולי 1971) היא מדריכת הורים ואשת תקשורת ישראלית.

מארק אליהו

Mark Eliyahu

מארינה מקסימיליאן

Marina Maximilian

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

מירית גליצקי

Mirit Glitsky

רשף לוי

Reshef Levy

אסף מור יוסף

Asaf Mor Yosef

אסי כהן

Esi Cohen

רשף לוי | תיאטראות אילת אילת | Tickchak LIVE

מחוז דרום

אילת

תיאטראות אילת אילת

דביר בנדק

Dvir Benedek

כל הדברים הטובים | דביר בנדק | יינות אילת | Tickchak LIVE

כל הדברים הטובים

יינות אילת

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ | תיאטראות אילת אילת | Tickchak LIVE

אסף מור יוסף במופע סטנדאפ

אסי כהן - שאולי | תיאטראות אילת אילת | Tickchak LIVE

אסי כהן - שאולי

עדי ארד

Adi Arad

גיל ארי כהן

Gil Ari Cohen

אליס בארץ הפלאות | בית פיליפ מוריי באילת | Tickchak LIVE

אליס בארץ הפלאות

בית פיליפ מוריי באילת

עמרי אסנהיים

Omri Osenheim

עמרי אסנהיים - הרצאה | FRIENDS אילת | Tickchak LIVE

עמרי אסנהיים - הרצאה

FRIENDS אילת

מארינה מקסימיליאן | נמל אילת | Tickchak LIVE

נמל אילת

ברי סחרוף

Berry Sakharof

מארק אליהו מארח את ברי סחרוף ודניאל זמיר | נמל אילת | Tickchak LIVE

מארק אליהו מארח את ברי סחרוף ודניאל זמיר

בן בן ברוך | תיאטראות אילת אילת | Tickchak LIVE

Eilat

מתנ״ס יעלים

מקור השם אינו ידוע. אחת ההשערות היא שהמקור למילה "אילת", באה מהשורש העברי איל, שהוא גם השורש למילה אלה, שמשמעותה הוא האלה ארצישראלית, מין עץ ממשפחת האלתיים. השערה נוספת היא ש-"אילת" למעשה באה מהמילה איל שמשמעותה כבש ממין זכר. זאת מכיוון שהאילים מוזכרים בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר באזור הדרום.

אטימולוגיה

ערכים מורחבים – אילת (עיר מקראית), עקבה#העת העתיקה

העת העתיקה

בכתביהם של היסטוריונים ערבים מימי הביניים, מופיע הסכם בין מוחמד ליהודי אילת, ג'רבה ואדרוח' (בעבר הירדן המזרחי). במכתב ששלח להם, מאשר מוחמד כי ליהודי אילת הזכות לשמור על דתם, ומאפשר להם לשמור על השליטה בעיר בתמורה למס שנתי שישלמו לו. עם זאת, העיר אילת ושאר ארץ ישראל נכבשו על ידי הצבא המוסלמי באמצע המאה השביעית. במהלך התקופה המוסלמית הייתה לאילת (ayla) חשיבות מסוימת, לפרקים, בתור תחנה בדרך למכה.

בתקופת הכיבוש המוסלמי

הבריטים קיימו באילת שהייתה קרויה אז אום רשרש, תחנת משטרה. דוד בן-גוריון, עוד לפני קום המדינה, בשנת 1934, הגיע לאום-רשרש והיה ראשון החולמים בעת החדשה על הפיכתה של אילת לעיר נמל בינלאומית.בשנת 1945 נערך מסע רגלי בשליחותו של בן-גוריון, ובהובלת שמריהו גוטמן מהנקודה הדרומית של היישוב ברביבים לאום רשרש, במטרה לבחון את אפשרויות ההתיישבות בדרום הנגב והערבה, ולבחון את האפשרות לפרוץ דרך רגלית למעפילים מעיראק דרך ים סוף.
ב-22 בינואר 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו תחת הכותרת "גרעיני התיישבות באילת": "יש 600 אנשים מועמדים להתיישבות לאילת: קבוצת הצופים מהכשרת עין-גב (70 איש), נוער עובד מגבת (75), "נחשולים" מקרית-ענבים (80), נוער מקבוצת שילר (50), קבוצה מנוער המושבים (50), התנועה המאוחדת, דגניה ב' (45), חיים גבתי רוצה לקחת קבוצה של 50 איש מ"השומר הצעיר", ויש כ-70 איש בודדים. רוצים לצרף מהגדנ"ע בתל אביב (150).במסגרת מבצע עובדה, ב-10 במרץ 1949 ט' באדר, נכבשה משטרת אוּם רַשְרַש שלחוף מפרץ אילת, והנפת דגל הדיו במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. במקומה של אום רשרש הוקמה אילת. המושל הראשון באילת היה אברהם זכאי.
העיר אילת הישראלית הוקמה כיישוב קטן ב-1950. ביישוב הקטן והמרוחק באותה עת, התגוררו מספר עובדי נמל, אנשי צבא ואסירים משוחררים. התחבורה לעיר הייתה קשה בשנים אלו ונעשתה דרך מצפה רמון או באמצעות מטוסים קלים שנחתו במנחת שהוקם בסמוך ליישוב. בתאריך 28 בפברואר 1950 נחנך באילת שדה תעופה.
בתחילת שנת 1956 הגיע ראש המועצה הראשון, חנוך ננר, למחנה מעבר לעולים במרסיי וחיפש בעלי מקצוע מקרב העולים שהיו מוכנים להגיע ולהתיישב באילת. 70 משפחות נבחרו, העולים הגיעו לארץ ולאחר מכן הובאו לאילת במטוסי חיל האוויר בשני גלים - ב-20 בפברואר וב-3 באפריל אותה שנה.

בתקופת הכיבוש הבריטי וקום המדינה

מבצע קדש נתן לאילת תנופה והיא החלה מתפתחת הן בתור מועצה מקומית, הן בזכות הנמל שלה והן בזכות התחלת ניצול היופי התיירותי שבה. בשנות ה-60 סבלו תושבי העיר מיוקר מחירים שהיו בין הגורמים לגל עזיבת תושבים בשנת 1962. ב-1960 נחנך האגף הראשון במרכז רכטר שהיה למרכז האזרחי של העיר שכלל גם את בניין העירייה, כיכר אזרחית, קולנוע "אילת" ובניין משרדים "בית סולל בונה" שבלט בנוף הודות לגובהו שהתנשא לשבע קומות והיה לבניין הגבוה באילת במשך שנים רבות.
בשנת 1966 קידם ראש העיר, יוסקה לוי, תוכנית לבניית בתי זיקוק סמוך לנמל אילת, ואפילו הונחה אבן פינה למפעל על ידי פנחס ספיר, למרות התנגדות עזה של שרים אחרים בממשלה ותושבי העיר. מלחמת ששת הימים, הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני. אף על פי שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגון שארם א-שייח', הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בשנת 1968 נפתח בעיר בית החולים יוספטל שנועד לשרת מעבר לתושבי העיר גם את האוכלוסייה ביישובי הערבה ואת חיילי צה"ל בבסיסים השונים באזור. בתקופת מלחמת ההתשה הבסיס הצבאי והנמל האזרחי היו יעד למספר תקיפות של צוללים מצרים. באפריל 1969 נורו קטיושות מעקבה שבירדן על אילת, ושמונה אזרחים נפצעו. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות בעקבה.

לאחר מבצע קדש

במהלך רוב שנות קיומה, נהנתה אילת משקט ביטחוני, בעיקר ממלחמת ששת הימים ובהמשך מהסכמי השלום עם ירדן ומצרים. עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, החלו גורמי טרור שונים להתבסס בסיני ומעט גם בירדן. גורמים אלו יזמו ירי קטיושות באוגוסט 2005 ופיגוע טרור של מחבל מתאבד, בו נרצחו שלושה מתושבי העיר. מעברם של פלסטינים רבים לסיני מרצועת עזה, בצד ידיעות כי גורמי טרור מעוניינים לפגוע בתדמיתה של אילת, הגבירו את החשש מפיגוע אפשרי בעיר. בינואר 2008 נסגרו לראשונה לתנועת אזרחים אתרי תיירות מרכזיים בסביבה, כגון: הקניון האדום והר צפחות, וכן הכביש המערבי (כביש 12) המוביל לעיר. באפריל 2010 נורתה קטיושה לעבר אילת מסיני, אך פגעה בעקבה. באוגוסט 2010 חלה תקרית נוספת בה שוגרו 5 רקטות אל עבר אילת מסיני; אחת מהקטיושות פגעה בסמוך לשדה התעופה בעיר והסבה נזק, אחת נוספת התפוצצה בשטח חקלאי הסמוך לעיר. שאר הרקטות נפלו בים או בשטחי עקבה הירדנית.
ב-18 באוגוסט 2011 אירעה בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, מתקפת הטרור בדרום ישראל, שבה נהרגו שמונה ישראלים.
ב-13 באוגוסט 2013 יירטה כיפת ברזל לראשונה רקטה שנורתה לאילת, לאחר שנשמעה אזעקה כפולה בעיר.ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן" נפלו שתי רקטות במרכז העיר, לא היו נפגעים אך היו מספר נפגעי חרדה ונגרם נזק לרכוש.
ב-2018 החלו העבודות על הקמת לונה פארק, מערכת כבישים שתחבר בין מזרח העיר למערבה ואזור תיירות ופנאי על שטח נמל התעופה הישן במרכז העיר.בנוסף, בשנה זו, נחתם הסכם גג שבמסגרתו ייבנו 18,372 יחידות דיור חדשות בתשע שכונות חדשות, 6,930 חדרי מלון ו-146 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, לפי ההסכם, אילת צפויה להכפיל את מספר תושביה.כמו כן הוקם פארק מים בשטח של כ-20 דונם ועלות הקמתו נאמדה בכ-60 מיליון שקל.בדצמבר 2020, כעשור אחרי שהותקן שדה סולארי ראשון באזור, אילת וסביבתה הצליחו לספק לעצמן את כל צריכת החשמל בשעות היום מאנרגיה ירוקה.באוקטובר 2023 , לאחר מתקפת הפתע על ישראל ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל פינתה רשות החירום הלאומית 35 אלף תושבים מתושבי הדרום לעיר אילת. המפונים מתארחים בכ-30 מלונות בעיר. המשפחות הגיעו מיישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים, אשקלון ויישובים אחרים בדרום. במהלך המלחמה, נורו טילים וכטב"מים לכיוון אילת על ידי החות'ים מתימן. ב9 בנובמבר, התפוצץ כטב"ם מתאבד שהגיע מסוריה  בפתח בית ספר בעיר. התקרית הסתיימה ללא נפגעים.

המאה ה-21

בשנת 2014 נרשמו בעיר כ-48,900 תושבים. הגרעין הקהילתי, כ-13% מסך תושבי העיר, מתגוררים בה מעל 20 שנה. כ-18% חיים בה בין 10 ל-20 שנים. מכאן שכ-31% מתושבי העיר מהווים את האוכלוסייה הוותיקה (10 שנים ומעלה) בעוד ש-69% מתושבי העיר נמצאים בה פחות מ-10 שנים. ילדים: בעיר ישנם מעל 13,000 ילדים ובני נוער בגילאים 18 - 0.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים באילת 53,582 תושבים (מקום 37 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,706 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בעיר היו אלפי מסתננים מאפריקה שהיוו כשמינית מאוכלוסיית העיר נכון להיום אוכלוסייה זו הצטמצמה בעקבות בלימת הסתננות המהגרים בגלל בניית הגדר בין ישראל למצרים ורובם היגרו למרכז המדינה, חלק גדול מהם עובדים בתיירות בעיר והם אינם נכללים בנתוני הלמ"ס.
אילת היא העיר הדרומית ביותר בישראל. כ-3.5% מתושביה הם ערבים-מוסלמים, כ-0.6% ערבים-נוצרים וכ-0.5% דרוזים.על פי דו"ח של משטרת ישראל שפורסם באוגוסט 2010, אילת מדורגת במקום הראשון בישראל בפשעי אלימות, עם 5 פגיעות לאלף תושבים. ירידה של 47% משנת 2009. נתון זה כמו נתונים סטטיסטיים רבים אחרים (כגון צריכת חשמל ומים ממוצעת לתושב) כוללים בתוכם גם את התיירים הרבים השוהים בעיר, לכן אינם מעידים בהכרח על תושבי העיר.

אוכלוסייה

אילת היא עיר קייט ותיירות, שהתבססה על הים האדום ושונית האלמוגים שבו שהיוו בסיס לשמורת חוף האלמוגים. על כך נוספים הטיילת הסמוכה להם, פעילויות ימיות שונות, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. באילת ישנן אטרקציות שונות, בהן המצפה התת-ימי, ריף הדולפינים, פארק הקרח עם משטח החלקה אולימפי (קניון אייסמול), בים יש ספינות תיור רבות[דרושה הבהרה] וביניהם ספינות שונות הכוללות קומה תת-ימית עם קירות זכוכית המאפשרים מבט על שמורת האלמוגים.
החלק האחרון של שביל ישראל יורד מהר צפחות אל בית ספר שדה אילת.
כמו כן, פעם בשנה משנת 1987 מתקיים באילת פסטיבל ג'אז בים האדום המושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם, ובנוסף נערכים בה פסטיבלים אחרים המהווים מוקד משיכה לתיירות פנים: כגון התימניאדה, גם כינוסים שנתיים נוספים נערכים בעיר. שמהווים את עיקר התיירות המגיעה לעיר בעונת החורף.
באילת ישנם כ-48 בתי מלון ומספר החדרים לאורחים עומד בה על כ-11,000, לצד מרכזי בילוי ובידור (ביניהם קניון מול הים שהוא הקניון הרווחי בישראל, למ"ר[דרוש מקור]). מאז שנת 2001 אין בה בניה של בתי מלון חדשים. אמנם הוקצאה לכך לגונת הרחצה הממוקמת בחלקה המזרחי של העיר, בין מלון הרודס לגבול עם ירדן. אך לא בנו בה עקב מחדלי תכנון ובניה. תכנון לבתי מלון קיים גם על שטחי שדה התעופה שפונה.
הנסיגה הישראלית מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, החזירה את אילת למקומה התיירותי הבלעדי לחופי הים האדום בעיקר מבחינת הישראלים. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים. למרות פיתוח תיירותי זה, הרי שהמחיר הגבוה של הלינה בעיר, הביאו ישראלים רבים להעדיף שלא לנפוש בעיר. גם הסכם השלום עם ירדן, היטיב בעיקר עם שכנתה הירדנית של אילת, עקבה, ופחות עם העיר הישראלית. פריצת האינתיפאדה השנייה, בסוף שנת 2000. בנוסף לכך שמחירי המלונות היו גבוהים משמעותית ממלונות בעקבה או בסיני עם רמת השירות דומה, הובילו להיעלמותה של אילת ממפת התיירות העולמית. אם בסוף שנות התשעים היו באילת כ-1.6 מיליון לינות של תיירים בשנה, בעשור הראשון והשני של המאה ה-21 כמויות הלינות של תיירים שלנו באילת נעה בין 400 ל-750 אלף. (ירידה של בין 55 ל-75 אחוזים) והעיר מאז מבוססת בעיקר על תיירות פנים. לאור תפוסת המלונות הנמוכה באילת בין חג סוכות לחג הפסח, בין השנים 2015 ל-2019 משרד התיירות סבסד בסכום של כ-60 אירו על כל תייר זר שנחת בשדה התעופה הבינלאומי של אילת. אך למרות זאת, המחירים הגבוהים של הלינה הובילו לכך שאחוז ניכר מהתיירים לנו דווקא בסיני ובעקבה.
בשנת 2019 נרשמו באילת כ-7 מיליון לינות בבתי המלון מתוכם כ-90% היו לינות של ישראלים. בשל האקלים הנוח מתקיימות באילת תחרויות ספורט מרחבי העולם, בכך העיר מושכת אליה תיירות ספורט. כ-250,000 ספורטאים מגיעים מדי שנה לעיר במסגרת זו.
החל משנת 2001 מתקיים בעיר פסטיבל פאנג'ויה אשר מניב לעיר הכנסות בגובה עשרות מיליוני שקלים.בקיץ 2023 נפתח באילת פארק המים "ווטרלנד" שהושקעו בו 80 מיליון שקלים. הפארק מכיל 3 מגדלי מים הכוללים 24 מגלשות שמתוכן המגלשה הגבוהה ביותר במזרח התיכון. יש בפארק קרוסלות מים לילדים, בריכת גלים ועולם מים לילדים.

תיירות

בינואר 2019, במהלך הכנס השנתי של ועידת אילת לאדריכלים ומעצבים של מרכז הבנייה הישראלי הוצגה תוכנית לשיפור התיירות בעיר. על פי התוכנית צפוי לקום מתחם "קרולינות", המתחם שישתרע על שטח של כ-22 דונמים, צפוי להיבנות בסמוך לבית ספר שדה אילת וישמש כמעיין כפר נופש קטן בו יומו אזורי לינה בשטח לצד שטחים מוצללים, אזור עבודה ואף בריכה קטנה. חלק אחר בתוכנית מדבר על הקמת טיילת שתקרא "טיילת עין סוף" שיתחיל בחוף אלמוג וצפוי להסתיים במעבר טאבה. לצד הפרויקטים האלו צפויה המרינה באילת לעבור שיפוץ יסודי ויוקמו בה מתחם משחקים לילדים, בתי קפה ומתקן שעשועי מים. לאור העובדה ששיפוץ המרינה מקל על המעבר בין האזור של המרינה לאזור מועדון השיט והחוף של משכירי הסירות צפויה לקום "רפסודה", שתכלול מרכז הדרכה לחינוך ימי ומתחם מסעדות. בנוסף, יפותחו שבילי ההליכה בהר צפחות הסמוך לעיר ויפותח קצא"א.כפר נופש נוסף שמתוכנן לקום במסגרת הפרויקט יהיה "כפר הצוללים" שיכלול מרכז הארחה קטן, אוהלי טיפי שיאכלסו צוללים בדרכם לאתר הצלילה שבשמורת חוף האלמוגים.

התוכנית אסטרטגית לשיפור התיירות בעיר

בתחילת שנת 1960 בוטל הפטור ממס הכנסה שניתן עד אז לתושבי אילת.החלת אזור סחר חופשי על אילת מעניקה תמריצי מס אחדים לפעילות כלכלית באילת. תמריץ עיקרי הוא
פטור ממס ערך מוסף לסחורות ושירותים הנקנים באילת. לתושב אילת ניתן (החל משנת 2012) זיכוי ממס הכנסה בשיעור 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית שהופקה באזור אילת, בתנאי שהתגורר בעיר שנה לפחות.

הטבות מס

כלכלה

בימי המנדט הבריטי לא היה כביש לאילת וההגעה לאזור עקבה היה בדרך האוויר, או במסילת הרכבת החיג'אזית למעאן וממנה לעקבה. בסוף שנות ה-20 וביתר שאת בשנות ה-30, במסגרת ההכנות למלחמה עולמית, הוחלט לסלול כביש מבאר שבע לאילת. על פי תוכנית אחת תוכנן הכביש לעבור בממשית ועל פי תוכנית שנייה, דרך באר משאבים וניצנה. באפריל 1938 התפרסם בעיתונות שכביש באר שבע-אילת באורך 257 ק"מ הושלם. במאי 1946 פורסם שוב שסלילת כביש עקבה-באר שבע תסתיים השנה.לאחר הקמת מדינת ישראל עברה הדרך היחידה לאילת בכביש הנפט, כביש 227 ודרך הערבה. המעבר במעלה עקרבים היה מסוכן ביותר, אך שופר בשנת 1950 בידי חיל ההנדסה. עם זאת, הנסיעה מבאר שבע לאילת בג'יפ ארכה כ-10 שעות ולמשאית לקח כ-18 שעות להגיע מתל אביב לאילת.בתחילת 1953 נחנך כביש חדש לאילת דרך ירוחם, כביש 204 ומכתש רמון. הכביש התחבר באופן זמני עם כביש הערבה המשובש ובינואר 1958 הושלם. במהלך שנות ה-60 נסלל כביש 90 מסדום לחצבה והיה לדרך העיקרית לאילת. בשנת 1973, נסלל קטע כביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 204 בדרך לאילת דרך מצפה רמון התייתר. בשנות ה-80 נפרץ כביש 10 על גבול ישראל מצרים, שהיה לדרך שלישית לאילת - דרך שהייתה חסומה שנים רבות לתנועת אזרחים על ידי מערכת הביטחון.
החל משנת 2010 עברו הכבישים המובלים לאילת שיפור משמעותי כביש 90 הכולל את כביש הערבה, וכביש הבקעה עבר שיפור תשתיות אינטנסבי, הכולל הרחבה לשני נתיבים לכל כיוון ברוב המקטעים בכביש זה, וכן כולל את כביש 12, וכביש 40 שהורחבו ברוב קטעי הכביש, וכן שופרו הצמתים והתאורה לאורך כבישים אלו.

כבישים

נמל אילת משמש כשערה הדרומי של מדינת ישראל למדינות המזרח הרחוק, אוקיאניה, מזרח אפריקה ודרומה והודו.
מרבית פעילות הנמל מקורה בייבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק וכן מפעילות ייצוא של מפעלי כימיקלים לישראל.
הנמל התחיל את פעילותו בשנת 1950 ועם הקמתו, נבנה גם מגדלור אילת. ב-2005, בעקבות הרפורמה בנמלי הים בישראל, הוקמה חברה ממשלתית בשם "נמל אילת בע"מ" שבמסגרתה מתנהלים שירותי התפעול של הנמל.
נמל אילת סובל מבעיות של חוסר כדאיות כלכלית להגיע אליו, ולמעשה כמעט כל הספינות מעדיפות לעבור בתעלת סואץ ולהגיע לנמלי אשדוד או חיפה, אך עקב צווים ממשלתיים יש חלק מהענפים (כגון הובלת כלי רכב מהמזרח הרחוק) שמחויבים להגיע לנמל אילת בלבד ולא לנמלי אשדוד וחיפה.

מיד לאחר הקמת אילת העברית, הקים חיל האוויר את נמל התעופה אילת כדי לשמור על קשר עם שאר חלקי ישראל, במיוחד לאור המצב הרעוע של הכביש שחיבר את אילת עם יתר המדינה. בדצמבר 1950 נוסדת חברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של "אווירון", כדי לדאוג לקשר תעופה בין אילת ותל אביב. בתחילה קיימה החברה טיסה יומית ובהמשך שתי טיסות מדי יום. בשנת 1969, הוארך המסלול של נמל התעופה אילת והחלו להגיע לעיר טיסות שכר בינלאומיות, בעיקר מסקנדינביה. מטוסים גדולים יותר ששימשו לטיסות בינלאומיות, שהגיעו לאילת נחתו בנמל התעופה עובדה. עם השנים גדל מספר המגיעים לאילת בדרך האוויר והגיע למעל מיליון בשנה. בשנת 2013 החלו העבודות להקמת שדה התעופה בסמוך לתמנע (כ-19 ק"מ צפונה מאילת) נמל התעופה רמון, הוא השני בגודלו בישראל אחרי נמל התעופה בן-גוריון, ומתוכנן לשמש לו כשדה משנה במהלך השנים הבאות. שדה התעופה הבינלאומי החדש נפתח בינואר 2019 ובזכות כך ועקב הריסת שדה התעופה בעיר אילת, מתאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, אילת מתפתחת צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ומאפשרת בנייה רוויה יותר.

תעופה

תחבורה

במסגרת החינוך העירונית בעיר אילת פועלים עשרה בתי ספר יסודיים ממלכתיים: אופיר, אלמוג, היובל, הרי אילת, יעלים, גלים, מצפה ים, עציון גבר, צאלים וים סוף.
כמו כן ישנם שלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים: ימין הרצוג (שבמסגרתו פועל גם תלמוד תורה), בית ספר ממ"ד חב"ד וכן בית ספר "אור החיים", השייך לחינוך העצמאי. מערכת החינוך באילת זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי.במסגרת החינוך העירונית ישנם שלושה בתי ספר ממלכתיים על-יסודיים: בית ספר תיכון ע"ש מנחם בגין, אילת, בית ספר תיכון עירוני מקיף גולדווטר ובית ספר תיכון עירוני מקיף ע"ש יצחק רבין, אילת. לצידם, קיים גם בית הספר העל-יסודי "אורים" לחינוך מיוחד, ובית הספר ברנקו וייס. במסגרת החינוך העל-יסודי הממלכתי-דתי, בנות לומדות במסגרת אולפנת תהילת ישראל בכיתות ז'-י"ב, ובנים במסגרת חטיבת הביניים "ימין הרצוג" עד כיתה ח' ואת לימודיהם הם ממשיכים במסגרת הישיבה התיכונית הסביבתית "צביה", ישיבה בה לומדים בתנאי פנימייה גם תלמידים מיישובים אחרים בארץ. מאז שנת 1998 פועלת באילת ישיבה גבוהה, ישיבת "איילת השחר", המושכת אליה תלמידים מכל רחבי הארץ.
החינוך האקדמי באילת כולל קמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שלוחה של מכללת לוינסקי לחינוך, שלוחה של מכללת ירושלים לחינוך וסניף של האוניברסיטה הפתוחה, אשר פעילותה מצומצמת. חייל או בוגר שירות לאומי שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010 ולומד בקמפוסים אלה, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון, בתמורה לפעילות חברתית (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).באילת פועלת ספרייה עירונית וכן מתקיימת פעילות של רשת מתנ"סים.
במשך ארבע שנים עיריית אילת סיפקה לילדי המסתננים מאפריקה לימודים במסגרת נפרדת בעקבות עתירה משפטית שהגישו המסתננים שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתן פסק דין, שאילץ את עיריית אילת לשלב את ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית.לאילת שני רבנים, הרב יוסף הכט והרב משה הדאיה.

חינוך

מדי שנה מתקיימים בעיר למעלה מ-100 אירועי ספורט בקטגוריות שונות. דוגמאות לכך הם גביע הפדרציה לטניס נשים, אליפות אירופה בגלשני רוח, אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים ואליפות אירופה בטריאתלון. נוסף על-כך, עקב מזג האוויר הנוח, מתקיימים בעיר מדי שנה אירועי ה"ספורטיאדה" וה"מחוזיאדה". אולם ספורט צאלים אילת עומד לרשות התושבים.
אלה קבוצות הספורט הפועלות בעיר:

כדורסל: הפועל אילת - מייצגת את העיר בליגת העל בכדורסל ולה יש בית ספר לכדורסל ומחלקת הנוער בנוסף לכל אלה פועלת בעיר מזה למעלה מ-4 שנים ליגת כדורסל לבתי-הספר היסודיים של העיר שם הליגה הוא: ליגת "ארקיע" ג'וניור סל (בשיתוף של עיריית אילת, רשת המתנ"סים אילת, חברת התעופה ארקיע, בית ספר לכדורסל של הפועל אילת, מחלקת הנוער של הפועל אילת והפועל אילת).
כדורגל: בני אילת - מייצגת את העיר בליגה א'
כדוריד: מ.כ. אילת - מייצגת את העיר בליגה הארצית

ספורט

העיר אילת מחולקת ל-14 שכונות:

צפון

אורים (מערב 2)
מצפה ים (מערב 7)
צאלים (מערב 1/6)

מערב

מרכז

דרום

שכונות העיר

אילת ידועה באקלים המדברי שלה, ובכמות המשקעים הדלה: כ-22 מ"מ בשנה, מה שהופך אותה לאחת הערים הצחיחות בעולם (לשם השוואה: כמות המשקעים הממוצעת בתל אביב היא 583 מ"מ. כמות המשקעים בעיר הצחיחה ביותר בעולם, אריקה, שהיא גם עיר תאומה של אילת, היא 0.2 מ"מ).

אקלים

אילת מקיימת קשרים עם 14 ערים תאומות:

ארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית (מ־1959)
דרום אפריקה דרבן, דרום אפריקה (מ־1976)
צרפת אנטיב, צרפת (מ־1979)
גרמניה קאמן, גרמניה (מ־1979)
הולנד קמפן, הולנד (מ־1983)
בולגריה סמוליאן, בולגריה (מ־1985)
צ'ילה אריקה, צ'ילה (מ־1997)
הונגריה שופרון, הונגריה (מ־2005)
סלובקיה פיישטיאני, סלובקיה (מ־2006)
אוקראינה יאלטה, הרפובליקה של קרים, אוקראינה (מ־2011)
צ'כיה קרלובי וארי, צ'כיה (מ־2012)
הרפובליקה העממית של סין יינצ'ואן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2012)
ליטא פלאנגה, ליטא (מ־2017)
איטליה סורנטו, איטליה (מ־2017)על שם חלק מהערים קרויים רחובות בעיר: רחובות לוס אנג'לס, דרבן, אנטיב, קאמן, קמפן, אריקה, שופרון ופישטאני.

ערים תאומות

יוסף אבירם (עורך), אילת (הכינוס הארצי ה-18 לידיעת הארץ), החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אילת
 אילת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
מידע על אילת בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
אילת סיטי - אתר התיירות הרשמי של העיר אילת
מידע תיירותי למבקרים והנופשים באילת: אטרקציות, מקומות אירוח, חופים, קניות, חיי לילה ועוד.
 פרופיל אילת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאילת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אילת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע תיירותי על אילת, באתר הוטלז אילת
זאב וילנאי, אילת, "חיל הים" י' אפריל 1949, עמ' 4.
כרזה - אילת 1959-1965, מתוך אתר החינוך של הספרייה הלאומית
יורם צפריר, ‏אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ-ישראל, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 192-149
רותם נועם, פועה ויצחק נועם בשיחה משפחתית גלויה, באתר ערב ערב באילת, 14 באפריל 2011 - עדות על אילת בשנים 1957–1968
 שנה לשחרור אילת, חונכים קו תעופה לוד-אילת, יומני כרמל מרץ 1950
 סרטו של נתן גרוס "הי דרומה לאילת", אילת 1954
 עשור לעיר אילת, 1959, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 צילום אווירי של אילת בדילוגי זמן  על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
על בראשית הקשר בין אילת וחיל הים, באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
 19635782-2// נפתחת עונת התיירות באילת, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים(הקישור אינו פעיל, 14.12.2022)
עיר ששמה אילת, 1963, בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
 אשר שכטר, אילת 2013: יש ים, בתי מלון ותיירים - אבל אין עיר, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2013
 משה גלעד, לאן בורחים התיירים שמגיעים לאילת בסבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
 קינן ראובני, "לעיר הזאת אין עתיד. חוץ מהמלונות אילת מתה. תקרוס תוך שנה", באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2016
 רינה רוזנברג קנדל, המטרה של אילת: לחזור לשנות ה-90, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2017
 צליל אברהם, האם אילת יכולה להשתנות? מתוך הפודקאסט "חיות כיס" של "כאן". 15 בינואר 2020
אחיעד לוק, בואי לאילת: מסע בזמן אל חוף ים ציורי בלב מדבר פרא, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 10.9.2023
נטע צ'חנובסקי, ‏איך העולם שכח את אילת, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2023

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-53,600 תושבים.
העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד העיר עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר", ומכיוון שהשם נטמע בציבור, הוחלט לקרוא למקום אילת אף שהעדויות הארכאולוגיות אז לא הוכיחו שהזיהוי מדויק.בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום כפר בדואי בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ותחנת משטרת המנדט. מדרומה שוכנת העיירה טאבה בסיני שבשליטת מצרים, וממזרחה לה נמצאת העיר עקבה שבשליטת ירדן. ב־1949 נכבש המקום מצבא עבר הירדן, במסגרת מלחמת העצמאות של מדינת ישראל, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. בשנת 1950 הוקם במקום יישוב קטן ושדה תעופה. אילת הוכרזה כעיר בשנת 1959.
שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר החמישית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים), וממסים נוספים.
החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישור, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע לעיר אילת בטיסה לנמל התעופה רמון. ממרכז הארץ, מנמל התעופה בן-גוריון, בטיסה הנמשכת 35 דקות, או מצפון הארץ, מנמל התעופה חיפה, בטיסה הנמשכת פחות משעה.

חני נחמיאס

Hanny Nahmias

נחמיאס נולדה כבת בכורה ליעקב ופנינה נחמיאס בתל אביב, למשפחה מקהילת סלוניקי, יוון, וגדלה בגבעתיים, ולה שני אחים קטנים. בת דודתה היא הפוליטיקאית איילת נחמיאס ורבין.
בילדותה הופיעה נחמיאס ב"מקהלת צדיקוב" וב"תיאטרון מארץ עוץ" של אברהם לוריא שבו כיכבה בתפקיד חנהל'ה בהצגה "שמלת השבת של חנה'לה" ואף השתתפה כילדה בסרט "אני ירושלמי" של יהורם גאון מ-1971 בקליפ לשיר "השר משה מונטיפיורי".
נחמיאס הייתה חברה בקן בורוכוב של הנוער העובד והלומד בגבעתיים, ואת לימודיה התיכוניים עשתה ב"אורט טכניקום" שבעיר.
ב-1978 היא התגייסה לצה"ל ושירתה תחילה במשך כשלושה חודשים כפקידת מבצעים ושרטטת בחטיבת גולני. לאחר מכן, עברה נחמיאס למקהלת צה"ל ובהמשך ללהקת הנח"ל והשתתפה עם הלהקה בארבע תוכניות בידור, כשחלקן היו בבימויו של חנן גולדבלט. ביום העצמאות השלושים למדינת ישראל הייתה ממבצעי "שיר לשלום" בתוכנית הטלוויזיה " 30 שנות זמר בצה"ל" ששודרה מבסיס צה"ל בג'וליס.
לאחר שחרורה מהצבא, הצטרפה לתיאטרון הקאמרי ושיחקה בהצגות שונות, בהן: "אורזי מזוודות" של חנוך לוין, "בית ספר לריקודים", "הנשים האבודות מטרויה", "טוב", "מיטות משונות", "סווני טוד" ועוד. גם כשהפכה לכוכבת ילדים בעקבות שידור סדרת הטלוויזיה "בלי סודות", הקפידה לחזור תמיד לאהבתה הגדולה, התיאטרון. הצגות נוספות בהשתתפותה היו: "אדונן של שתי משרתות" (תיאטרון באר שבע), "משפחת ישראלי" (תיאטרון חיפה) ו"מתנקשים" (תיאטרון בית ליסין). בשנת 1988 החלה לשחק במחזמר "סאלח שבתי" בתפקיד העובדת הסוציאלית בת שבע, אך כעבור זמן מה נאלצה לפרוש מהתפקיד עקב ריבוי עיסוקים באותה עת והחולפה בזמרת ורדינה כהן. בשנת 2002 חזרה לקאמרי לקומדיה "טובים השניים". שלוש שנים אחר כך, הופיעה במחזמר "מי שחלם" על פי קורות חייו של יצחק רבין.
בשנת 1982 השתתפה נחמיאס לראשונה בסרט "אהבה ראשונה" בבימויו של עוזי פרס.
השתתפה בסרטי הקולנוע "בובה" של זאב רווח (1987), "חיים זה חיים" של מיכל בת-אדם (2002) תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר, "דץ הבלץ" (2015) ו"שמלת השבת של חנה'לה" (2019).
נחמיאס מזוהה מזה שנים רבות ככוכבת ילדים. היא השתתפה במספר רב של תוכניות טלוויזיה, מחזות זמר ומופעי ילדים גדולים כמו הפסטיגל אותו הנחתה חמש פעמים ו"מותק הילדות התחברו" לצדה של ציפי שביט. כמו כן כתבה 17 ספרי ילדים ונוער שהמוכרים בהם הם סדרת הספרים לנוער "סודות נעורים", והוציאה למעלה מ-50 קלטות וידאו בהשתתפותה, בהן קלטות מסדרת "שירים קטנים", "שרים וצוחקים", "מחר שבת", "סיפורי לוין קיפניס", "הטנטנים בארץ הצבעים", "הטנטנים בארץ הגדלים" ו"בלי חיתולים" שהפכו מאז ללהיטים גדולים.
נחמיאס השתתפה במחזות הזמר לילדים "פיטר פן", "צלילי המוזיקה", "עליסה", "אנני", "תום סוייר", "מאמא מיה", "היפה והחיה", "נרניה", "101 כלבים דלמטיים" ועוד. על השתתפותה במחזות הזמר "צלילי המוזיקה" ו"אנני" זכתה בפרס התיאטרון הישראלי.
בין תוכניות הטלוויזיה לילדים בהשתתפותה היו הסדרה ללימוד קריאה "בלי סודות" וסדרת ההמשך "בסוד העניינים", ששודרו בטלוויזיה החינוכית, תוכנית הילדים "פרפר נחמד" ששודרה גם בטלוויזיה החינוכית, סדרת הילדים "הופה היי" בערוץ הראשון בפרק אחד בהרכבו הראשון בשנת 1986, ובהרכבו השני ב-1990 ובשנים 1992–1994. היא אף השתתפה עם הרכבו השני בהצגה "שלושה בעגלה אחת" בין השנים 1992–1994.
ב-1995 הנחתה את התוכנית "זאפ לראשון" בערוץ הראשון. באותה השנה היא כתבה וביימה הצגה מוזיקלית בשם "מסיבת הפתעה" שהוצגה בחנוכה באותה שנה והשתתפו בה אפרת רייטן, דנה דבורין, יעל בר זוהר, אורי בנאי ועודד מנשה.
בין השנים 1998–2008 הנחתה את תוכנית הילדים "בחדר של חני" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, שם נהגה לשוחח עם ילדים מכל רחבי ישראל. בשנת 2001 זכתה התוכנית בטקס מסך הזהב בקטגוריית התוכנית הטובה ביותר לילדים ולנוער, ונחמיאס עצמה זכתה בפרס המנחה הטובה בתחום תוכניות הילדים והנוער.
נחמיאס הייתה שותפה בדיבוב סדרות הטלוויזיה לילדים "פיטר פן", "עלילות בבאי", "ספיידרוומן" ועוד. במהלך שנות ה-90 ביצעה את שירי הפתיחה והסיום של סדרות הטלוויזיה לילדים שהיו פופולריות באותה תקופה, והם "עלילות בבאי", "פשוש", "גברת פלפלת", "המעופפים הנועזים", "במצולות הים עם דלפי", "בננות בפיג'מות","פופו", "תיאודור החמור" ו"הלו ספנסר" אותו ביצעה ביחד עם אהרון פררה. שיר הסיום של "גברת פלפלת" בביצועה הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עמה.
נחמיאס הופיעה בפסטיגל בשנים 1991–1993, עם השירים "צ'יק צ'אק" (מקום השלישי), "בת בן" (מקום שני) ו"ילדת סנדוויץ'" (מקום שלישי). היא חזרה לפסטיגל בשנים 1997 ו-1999. בשנת 2020, במסגרת חגיגות ה-40 למופע, חזרה נחמיאס להשתתף בפסטיגל, לאחר 20 שנה של היעדרות. במופע הייתה אחראית על הנחיית קטע קישור וביצעה את השירים "הולכים לפסטיגל" ו"צ'יק צ'אק" מהשנים בהן השתתפה.
בשנת 1992 הנחתה נחמיאס את תחרות "מלכת היופי" לצד מייק בורשטיין, ובשנת 1993 הנחתה בשנית את התחרות לצד מני פאר.
בשנת 1994 יצאה לאור קלטת שמע עם 16 שירים בביצועה שנקראה "דברים שמתרוצצים לי בראש".
בשנת 1998 השתתפה נחמיאס במופע "פעמוני היובל".

בשנת 2004 גילמה נחמיאס את יסמין אקריש בדרמה היומית "מיכאלה".
בין השנים 2005–2007 הופיעה בתוכנית הבידור "ספונג'ה בעיר הגדולה".
בשנים 2007–2008 שימשה כשופטת בתוכנית המציאות הישראלית "גריז" ששודרה בערוץ 2. בשנת 2008 השתתפה נחמיאס במופע הילדים "הופ! מותק של פסטיבל".
בשנת 2009 הנחתה נחמיאס את התוכנית "המועדון" של הטלוויזיה החינוכית, לצדו של דליק ווליניץ. הייתה זאת תוכנית ערב יומית שעסקה במגוון נושאים הרלוונטיים לבני גיל החמישים ומעלה. ב-2009 הצטרפה לסדרת הדרמה המוזיקלית היומית "תיכון השיר שלנו" בתפקיד אילנה שטרן.
בשנת 2010 הופיעה נחמיאס בהצגת הבידור "קצרות ולעניין". מפסח 2013 ועד סוף סוכות של אותה שנה, לקחה חלק במופע אותו כתבה בעצמה - "האוצר הנעלם", שהוצג במיני ישראל.
בחנוכה 2013 חזרה לשתף פעולה עם ציפי שביט בהצגת הילדים "מותק הילדות התחברו" הצגת המשך להצגה הראשונה ששתיהן כיכבו בה בשנת 1998.
ב-2014 נחמיאס החלה לככב לצד עירית ענבי במופע הלאדינו עם שירים מבית אבא "דוס צ'יקיטיקאס".
ב-2015 השתתפה בתוכנית "6 אימהות".
ב-2015–2018 שיחקה בסדרה "חברות".
בחנוכה 2015 השתתפה במחזמר "גולדי חזיות" בבימויו של אורי פסטר. באותה שנה זכתה בפרס השחקנית המצטיינת על תפקידה במחזמר "גולדי חזיות". שנה אחר כך, השתתפה בשנית במופע "מותק של פסטיבל".
ב-2017 שיחקה בעונה השישית של "ראש גדול" ובה היא גילמה את סגנית מנהל בית הספר התיכון "אביבים", חניתה אבן-דרך.
ב-2017 יצא לאור התקליטור "ילאדינו: שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו" שבו שרה נחמיאס עם עירית ענבי ומקהלת "ילדי בית ספר למוזיקה", שירי ילדים עבריים שתורגמו ללאדינו בידי פרופ' שמואל רפאל.
ב-2019 לאור הצלחת האלבום הראשון, יצא אלבום נוסף שנקרא "ילאדינו 2" משירי הילדים בעברית שתורגמו ללאדינו בידי פרופ' שמואל רפאל. באותה שנה החלה להופיע במחזמר "מאמה מיה!" בתיאטרון הלאומי הבימה.
ב-2021 יצא לאקרנים הסרט "שמלת השבת של חנה'לה" בו גילמה את שרה, באותה שנה השתתפה בעונתה השנייה של התוכנית "הזמר במסכה" בתור השועלה והודחה בהדחה האחת עשרה מהתוכנית.
נחמיאס גם מככבת במופעים "אנו אנו הבלקן", וכן במופעים "עכשיו התור לאהבה" ו"תזמורת של ממש" ששניהם מוקדשים לזכר חברה הטוב עוזי חיטמן.

ילדת סנדוויץ' (1994), ילדים
שולם שולם לעולם (1994), ילדים
הספר הזה (1996), ילדים
סדרת סודות נעורים (2007 - 2001), נוער
הספר הזה - הוצאה מחודשת (2000), ילדים
חתולי בולי לומד הפכים (2002), ילדים
חתולי בולי מכיר את הגוף (2002), ילדים
חתולי בולי מתלבש לבד (2002), ילדים
חתולי בולי מתרחץ בעצמו (2002), ילדים
הקץ למוצץ (2005), ילדים
הקופה שמאחורי מגרת הגרביים (2011), ילדים

ספריה לילדים ולנוער

חני נחמיאס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 חני נחמיאס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חני נחמיאס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
חני נחמיאס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
חני נחמיאס, באתר שירונט
 חני נחמיאס, באתר ספוטיפיי
 חני נחמיאס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 חני נחמיאס, באתר Discogs (באנגלית)
חני נחמיאס, באתר Tab4u
חני נחמיאס, דף שער בספרייה הלאומית
חני נחמיאס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
חני נחמיאס, בארכיון הבימה
חני נחמיאס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
הערוץ של חני נחמיאס, באתר "יוטיוב"
ראיון מוקלט עם חני נחמיאס  בתוכנית ציפורי לילה מתגעגעות בהגשת רועי בר נתן ושחר סגל
אור שדה, גברת מפולפלת: חני נחמיאס מדברת בלי סודות, באתר nrg‏, 11 באפריל 2012
שרי מקובר-בליקוב, בלי סודות: חני נחמיאס נחשפת, באתר nrg‏, 21 בספטמבר 2012
 יאיר אשכנזי, חני נחמיאס, בלי סודות ובלי אלוהים, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2015
חני נחמיאס מתארחת בתוכנית "שעה של אנשים", רדיו גלי ישראל, 28 במאי 2015
רן בוקר, חני נחמיאס: "שחקנים לא צריכים להיות דוגמנים", באתר ynet, 17 באפריל 2016
  יואב בירנברג, לא לפני הילדים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בינואר 2017
יעקב בר-און, ‏חני נחמיאס על סצינת האונס ב"בובה" וחנן גולדבלט: "נדמה שהכל המצאה", באתר מעריב אונליין, 13 באפריל 2019
מאיה כהן, בלי סודות: חני נחמיאס מתרגלת לחיים שאחרי הפרידה, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2021

חנה (חני) נחמיאס (נולדה ב-9 באפריל 1959) היא שחקנית, מדבבת, קומיקאית, מנחת טלוויזיה, זמרת, כוכבת ילדים וסופרת ישראלית.
כיהנה כחברת מועצת העיר רמת גן בין השנים 2008–2012.

מופע מרגש לט"ו באב .
מקהלת  " זמר לציון " מארחת את חני נחמאיס ויהודה אליאס לערב של שירי אהבה  אהובים ומרגשים .

את שאהבה נפשי | חני נחמיאס | מתנ"ס שיכוני המזרח | Tickchak LIVE

את שאהבה נפשי

ראשון לציון

מתנ"ס שיכוני המזרח

דור הררי

Dor Harari

נועם קלינשטיין

Noam Kleinstein

טל גרושקה

Tal Grushka

דור אלמקייס

Dor Elmakias

אבירם אביטן

Aviram Avitan

אלינור וייל

Eleanor Weil

סתיו צוברי

Stav Tsubery

עמית מוריס

amit moris

עמרי פלד

Omri Peled

בלוז לחופש הגדול - תיאטרון בית ליסין | תיאטרון בית ליסין תל אביב | Tickchak LIVE

בלוז לחופש הגדול - תיאטרון בית ליסין

Tel Aviv-Yafo

תיאטרון בית ליסין תל אביב

נועם קליינשטיין

בלוז לחופש הגדול | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

בלוז לחופש הגדול

מחוז צפון

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

בלוז לחופש הגדול | תיאטרון בית ליסין תל אביב | Tickchak LIVE

נעמה שטרית

Naama Chetrit

אדיפוס | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

אדיפוס

להתאהב מחדש - עם חני נחמיאס ויהודה אליאס | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE

להתאהב מחדש - עם חני נחמיאס ויהודה אליאס

עינת נתן

Einat Nathan

עינת נתן - הרצאות קרובות