אוהד חמו

חמו נולד, גדל והתחנך בירושלים לחיים ואביבה, יוצאי מרוקו. בנעוריו למד בתיכון בויאר שבעיר, במגמת מזרחנות. את לימודיו התיכוניים השלים בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. חמו הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה וארכאולוגיה ומוסמך במזרחנות מהאוניברסיטה העברית. את דרכו העיתונאית החל חמו בשנת 2003 כקשב בדסק הערבי של הערוץ הראשון וכאחד מעוזריו של עודד גרנות, הפרשן לענייני ערבים של הערוץ. כעבור שנה, מונה לכתב השטחים של הערוץ הראשון. את השידור הראשון שלו עשה מחוץ למוקטעה, בשעה שיאסר ערפאת עזב את רמאללה בדרכו לבית חולים בצרפת, שם לבסוף נקבע מותו. במהלך עבודתו בערוץ הראשון, סיקר את הנעשה ביהודה ושומרון, ואף נכנס באופן קבוע לרצועת עזה. בשנת 2009 עבר חמו לשמש בתפקיד דומה בחדשות 10. בשנת 2010 החל לעבוד ככתב לענייני שטחים בחברת החדשות, כשהוא ממלא את מקומם של סלימאן א-שאפעי ויורם בינור, שסיימו את עבודתם בערוץ זמן קצר קודם לכן. במהלך השנים סיקר חמו בכתבותיו את הנעשה בעזה וביהודה ושומרון, ועקב אחר האינתיפאדה השנייה, עסקת שליט, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן ומבצע שומר החומות. כמו כן, הביא תיעודים נדירים של חמושים ומבוקשים פלסטינים מהפת"ח ומהחמאס במחנות הפליטים ובערים הפלסטיניות. בנוסף, נשלח לסקר אירועים חדשותיים בעולם. בין היתר, הצטרף בשנת 2015 למשט הסיוע "חירות" שיצא מכרתים לכיוון עזה, וכן תיעד את הנעשה בשכונת מולנבק בבריסל. בסוף שנת 2015, החל בפרסום סדרת כתבות שהתמקדו בתנאים השוררים במחסומים בשטחים. בעקבות כתבות אלו, הוחלט להעביר 300 מיליון שקלים לשיפור המצב. ב-2020 יצא לאור ספרו הראשון "פני השטח" בהוצאת "כתר". לאחר מותה של עיתונאית אל-ג'זירה שירין אבו עאקלה, שנטען שנפגעה מאש צה"ל, ספג חמו איומים על חייו מצד פלסטינים ברשתות החברתיות השונות, בהן נכתב: "עין תחת עין, שן תחת שן. חכה למוות שלך". חמו הוא חתן פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית לשנת 2021, לצידה של יפעת גליק. בנוסף לעיסוקו בחברת החדשות, חמו כותב באופן קבוע במגזין "בלייזר" ומרצה במוסדות שונים. חמו מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.