Name: אהבה ממבט ראשון - מחזמר | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE
Start: 2024-05-15T20:30:00+03:00Z
Location: בית החייל תל אביב

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

יהודה ושומרון

Judea and Samaria

יציאה מרחבת המתנ״ס הראשי

המושג "יהודה ושומרון" מקורו בשמות חבלי הארץ הגאוגרפיים־היסטוריים יהודה והשומרון, אף שאיננו חופף להם אלא בקווים כלליים במיוחד – בחבל הארץ ההיסטורי יהודה נכללים גם חבל לכיש וחבל יתיר, בחבל הארץ השומרון נכללים גם הגלבוע והכרמל, ומערב בקעת הירדן נכללת ב"יהודה ושומרון" אף שהיא חבל ארץ נפרד מיהודה ומשומרון. ההתייחסות לשטח כאל יחידה אחת אינה נובעת מסיבות גאוגרפיות אלא רק ממעמדו המדיני. תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 כללה את "ארץ הגבעות של שומרון ויהודה" בשטח המדינה הערבית, אך התוותה גבולות שונים מגבולות השטח כיום.
המונח "הגדה המערבית" מתייחס לגדה המערבית של הירדן, בהנגדה לשטחי ממלכת ירדן (לשעבר "ממלכת עבר הירדן") שממזרח לנהר.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה

השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד אמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם "יהודה ושומרון". על פי המתואר בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים, בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה, וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו. השם יהודה השתמר בשם הפרובינקיה "יודיאה", אך שם הפרובינקיה הוחלף ב"פלשתינה" בעקבות מרד בן כוסבא כדי לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם. השימוש בשם "פלשתינה" המשיך בתקופה הביזנטית; ובמקורות התקופה היהודיים נפוץ הביטוי "ארץ ישראל". בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל נכלל דרום יהודה ושומרון בג'ונד פלסטין וצפונם בג'ונד אל־אורדון. בתקופה העותמאנית נכלל צפון יהודה ושומרון לאיילט צידון והדרום לאיילט דמשק; תחת הארגון מחדש שהוביל "השער העליון" – השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב־1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לווילאייט ביירות.
ממועד תחילת פעולתו של השלטון הצבאי – מנהלת שטחי האויב הכבושים בשטחים שכבש חיל המשלוח המצרי (1916) בארץ ישראל בסוף 1917 עד החלטת ועידת סן רמו באפריל 1920 על מסירת משטר המנדטים על שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר לידי המעצמות האירופיות המנצחות, בריטניה וצרפת, היו שטחי יהודה ושומרון כפופים למנהלת שטחי האויב הכבושים – דרום. מיולי 1920 המועד בו נכנס הממשל האזרחי הבריטי בנעליו של השלטון הצבאי בשטחי המנדט הבריטי היו יהודה ושומרון חלק מארץ ישראל המנדטורית, שכללה את עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית ויועדו להקמת הבית הלאומי היהודי. בעקבות הספר הלבן הראשון שפורסם ביוני 1922 הופרד עבר הירדן המזרחי מנהלתית מארץ ישראל המערבית ומאוחר יותר היה לאוטונומיה – אמירות עבר הירדן וממלכת ירדן. עד 1948 נכללו יהודה ושומרון בתחומה של הישות המנדטורית פלשתינה־א"י, שגבולותיה נמתחו ממערב לנהר הירדן ועד חוף הים התיכון, ואף היא יועדה לבית הלאומי היהודי.
בתיאור גבולות המדינה הערבית המתוכננת לפי תוכנית החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) מכונה שדרת ההר שבמרכז הארץ "חבל הארץ ההררי של שומרון ויהודה". התוכנית מגדירה לאזור גבולות רחבי־היקף יותר מאלה של אזור "יהודה ושומרון" כיום, והיא מייעדת אותו לחלקה המרכזי של המדינה הערבית.
שטחי יהודה ושומרון, יחד עם מזרח ירושלים, נכבשו על ידי ממלכת ירדן במלחמת העצמאות. השם המנהלי "הגדה המערבית" (בערבית: الضّفّة الغربيّة) הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל וסיפוח השטח לממלכה ב־1949 (עד 1967). הוא מתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן, כאשר שאר שטח ממלכת ירדן (ששמה עד אז היה "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן", והיא ניצלה את הסיפוח כדי לשנות שמה) הוא ממזרח לנהר.
הכינוי העברי "יהודה ושומרון" נקבע ב־22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור השטחים מהשלטון הירדני, לאחר שנדחה השם "יהודה ואפרים", על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים "יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית" עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. "הגדה המערבית" או בקיצור "הגדה" ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל, בפרט בפי דוברים מהשמאל, וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית.
במהלך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים הוחלפו מכתבים בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, והמתווך, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. באחד מחילופי המכתבים, בחודש ספטמבר 1978, כתב קרטר לבגין:[דרושה הבהרה]

השם "הגדה המערבית" הפך לשם הרווח בשפות זרות. כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות). תרגום השם לאנגלית הוא "The West Bank" (ולצרפתית: Cisjordanie – מילולית: "צד זה של הירדן", להבדיל מ־Transjordanie – "עבר הירדן"). בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי "השטחים הפלסטיניים" (באנגלית: The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. הרשות הפלסטינית עצמה ניסתה סמוך להקמתה לבטל את השם "הגדה המערבית" ולהנהיג במקומו את השם "המחוזות הפלסטיניים הצפוניים" (المحافظات الفلسطينية الشمالية, להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום), אולם כיום השימוש במונח הזה נדיר ומוגבל רק למסמכים רשמיים של הרשות.
הכינוי "מחוז יהודה ושומרון" משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור, להיערכות צה"ל בו, לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו, לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה. על אף הכינוי "מחוז", הוא אינו מחוז במובן הרגיל של המילה, שכן החוק השורר בו שונה מהחוק השורר בישראל גופא. היחידה במשטרת ישראל שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה "מחוז ש"י" (ש"י – שומרון ויהודה). בצה"ל נקרא האזור "איו"ש", ראשי תיבות של "אזור יהודה והשומרון".
בשיח הישראלי רווח הכינוי "יהודה ושומרון" בחוגי הימין. לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים עלכן את המונח "הגדה המערבית" או "השטחים הכבושים" (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי "הגדה המערבית" (באנגלית) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו. המתנגדים לביטוי "השטחים הכבושים", רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר "השטחים". באחדים מחוקי מדינת ישראל משמש המושג "אזור" להתייחסות ליהודה והשומרון וחבל עזה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, ממלכת עבר הירדן פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה. עיראק פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל והשרון, לרבות אזור ואדי עארה. מצרים, אשר פלשה מדרום, כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום. היישובים היהודיים באזור (נווה יעקב, עטרות ובית הערבה) פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע צבא מצרים וירדן, וכן בעקבות כיבוש גוש עציון טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי. רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזב מכבר את בתיהם בחברון, בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי, כמו עזה, יפו, מי נפתוח (ליפתא) שכם, שפרעם וכפר זיתים. כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני. במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי המחתרות העבריות וצה"ל. הפליטים הגיעו מיישובים באזור מישור החוף, שפלת החוף, הרי ירושלים ("פרוזדור ירושלים"), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות – שכם, חברון, ירושלים ועוד.
בסוף המלחמה, הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה[דרוש מקור]). השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון "אחדות פלשתינה הערבית", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון, אך כעבור זמן קצר החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ"שטח נאמנות" עד שיימצא פתרון קבע.
קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה "הקו הירוק".

מלחמת העצמאות

במלחמת ששת הימים נכבש השטח בידי כוחות צה"ל מידי הירדנים, לאחר שאלה הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. לאחר המלחמה היה ויכוח ער, בו חלק משרי הממשלה צידדו בהחזרת האזורים שנכבשו[דרוש מקור], וחלקם האחר צידדו להחזיק בהם כפיקדון עד שייחתם הסכם שלום. על מזרח ירושלים החליטה הממשלה בשנת 1967 להחיל בצו את "המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים" – בפועל, לספחה לישראל ולתת לתושביה תושבות קבע בישראל. בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה. בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, בו נמנו 595,900 נפש. כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי, 1967–1969, נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות למרי אזרחי, שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות.
תחת הממשל הצבאי הישראלי, חולקו יהודה ושומרון לשבע נפות: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך בקעת הירדן), בית לחם וחברון.
בעקבות המהפך בשנת 1977 החלה ממשלת מנחם בגין להאיץ את הקמת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל. משרדי ממשלה והמטה הארצי של המשטרה נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. המונח "השטחים המוחזקים" הוחלף ברדיו בשנות ה־80 ל"יהודה ושומרון", והוחל שידור מזג האוויר באזור. בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל המדגיש ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום בתפיסה לוחמתית, חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע.

מלחמת ששת הימים

ערכים מורחבים – יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, תוכנית הפדרציה, תוכנית הקונפדרציה, ניתוק הזיקהמאז אובדן השטח ב־1967 ועד ל"ניתוק הזיקה" ב־1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית.
ב־1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין.
תוכנית רייגן מ־1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה.
ב־1983 הגו המלך חוסיין ויאסר ערפאת את תוכנית הקונפדרציה, לפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום קונפדרציה ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית. אולם ערפאת לא חתם על המסמך.
גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה "האופציה הירדנית". ב־1987 אף נחתם הסכם סודי בעניין זה – הסכם לונדון – בין שמעון פרס, שהיה אז שר החוץ, לבין המלך חוסיין, אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר.
ערפאת לא היה מוכן לקבל את החלטה 242 שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך, ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה אתו, ולכן המלך הודיע ב־1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש"ף ובמקביל הצר את צעדי אש"ף בירדן. האינתיפאדה הראשונה גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן, כמו גם מתוך חשש שהאינתיפאדה תפרוץ גם בירדן, הודיע המלך ב־1988 על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

הקשר עם ממלכת ירדן

תולדות המושגים והשיוך הגאופוליטי

מיד לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל את ריבונותה על מזרח ירושלים, ולפי זה שטחם של יהודה ושומרון עומד על 5,790 קמ"ר. לפי ההגדרה של מרבית הקהילה הבינלאומית, שאינה מכירה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים, עומד השטח על 5,860 קמ"ר. שטח זה מכסה כ־57% מהשטח שיועד למדינה ערבית בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

השטח כיום

ערכים מורחבים – השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, מעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןמאז מלחמת ששת הימים נמצאים יהודה ושומרון תחת שליטה ישראלית, אך פרט למזרח ירושלים עליה החילה מדינת ישראל את ריבונותה (צעד שרוב מדינות העולם אינן מכירות בו), ישראל לא הגדירה את מעמדם של יהודה ושומרון, והנהיגה בהם ממשל צבאי, כשרוב מדינות העולם רואות באזור שטח כבוש או שטח שנוי במחלוקת, הנתון ב"תפיסה לוחמתית" על־פי אמנת ז'נבה הרביעית.
מדינת ישראל עצמה, שאינה רואה בשטח כשטח שמחויב לאמנת ז'נבה, מחילה את אמנת ז'נבה הרביעית ביהודה ושומרון באופן וולנטרי.
מאז ניתוק הזיקה ב־1988, ובעקבות הסכם אוסלו, נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל־פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית. בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני הרשות הפלסטינית, "הגדה המערבית" (יהודה ושומרון) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים.
במסגרת הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בין 1993–1995, והסכמי ההמשך שלו, הוקמה הרשות הפלסטינית, שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי הממשל הצבאי הישראלי. "אזור יהודה ושומרון" חולק לשלוש קטגוריות:

שטח A – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) של הרשות הפלסטינית: בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד חברון החלוקה ל־H1 ו־H2). מהווה 20% מהאזור.
שטח B – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב הכפרים הפלסטיניים.
שטח C – שליטה ישראלית מלאה: רוב שטח האזור. בשטח זה כל ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, מקומות קדושים כמו קבר יוסף, אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש, כמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה. מהווה כ־60% מהאזור. הערכות שונות, בין 50,000–150,000, ניתנו לגבי מספר הפלסטינים המתגוררים בשטח C.שטחי A ו־B מורכבים מ־220 מובלעות המוקפות שטח C. השטח של 190 מתוך מובלעות אלה, קטן מ־2 קמ"ר.
בשטח C חל החוק הישראלי רק על ההתנחלויות, ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת "מובלעת", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, בתאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לגבולות הקו הירוק נקבע בבית משפט מחוזי כי יש להחיל את החוק הפלסטיני גם בשטח C, ובית המשפט העליון אישר פסיקה זאת.
בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ובייחוד במבצע חומת מגן בשנת 2002 נכנסו כוחות צה"ל כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר יריחו) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות.
בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך הקו הירוק, שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.
רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור. מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון באישורי בנייה. בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובשנת 2009 הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים.
מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים לחרם על ההתנחלויות, פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

בשטחי יהודה ושומרון חל הדין הירדני, ובשטחי הרשות הפלסטינית חלה חקיקה פלסטינית. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי וחוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית. גם משטרת ישראל נוכחת בשטחים אלה דרך מחוז ש"י (שנוסד ב־1994), ומחזיקה בגזרתן מספר תחנות משטרה. הצבא והמשטרה מחזיקים במנגנון תיאום ביטחוני באזור זה עם המשטרה הפלסטינית.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור.
אם כן, ביהודה ושומרון פועלות שלוש מערכות של בתי משפט:

מערכת בתי המשפט הצבאיים, המוסמכת על פי החוק הבינלאומי לדון בכל עבירה שנעברה בתחומי יהודה ושומרון, ודנה בעיקר בעבירות ביטחוניות ובגנבת כלי רכב.
מערכת המשפט של הרשות הפלסטינית, המוסמכת על פי הסכמי אוסלו לדון בעבירות של פלסטינים בשטחי A ו־B שאינן עבירות ביטחוניות. מערכת זאת מתבססת על החקיקה ברשות הפלסטינית, המבוססת על הדין הירדני.
מערכת המשפט המנהלי הישראלי, המוסמכת לדון בעבירות על חוקי מדינת ישראל שהוחלו על ידי מפקד צבאי על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לקדם את רפורמת "אזרחות שווה" שבמסגרתה יבוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.

חוק ושיפוט

המעמד הנוכחי

על פי נתוני מועצת יש"ע, בסוף שנת 2021 היו ביהודה ושומרון (בשטח C, לא כולל מזרח ירושלים) 491,923 תושבים ישראלים ב-150 יישובים, גידול של כ־3.3%. נכון לינואר 2023, לדברי מועצת יש"ע, מספרם עלה ל־502,678. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו ביהודה ושומרון כ־441,600 תושבים ישראלים ב־127 יישובים. כ־60 אלף יהודים נוספים לומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהם ישיבות, אולפנות, מכינות קדם צבאיות, אוניברסיטה ומכללות.
נכון ל-2020 האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל. כ־58% מתוכה הם ילדים וצעירים (257,800 במספר).

האוכלוסייה היהודית־ישראלית

מקורות שונים מציגים מספרים מנוגדים לגודל האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, שכן מאז 1967 לא בוצע מפקד אוכלוסין הנחשב אמין. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ביולי 2022 כ־3,190,000 תושבים, הכוללים כ־375,000 תושבים במזרח ירושלים, כלומר אוכלוסיית יהודה ושומרון ללא תושבים הנמנים על ידי ישראל במזרח ירושלים עומד על כ־2,815,000. בשנים קודמות, גופים אחרים נתנו הערכות נמוכות יותר מאלה של הלשכה הפלסטינית וייתכן שתיקונים דומים נדרשים לשיטתם גם בהתייחס לנתונים העדכניים. כך, ה־CIA נקב בשנת 2021 במספר קטן ב־5% מזה שניתן על ידי הלשכה הפלסטינית ואנשי המנהל האזרחי נקבו ביוני 2016 במספר של כ־2.93 מיליון פלסטינים על פי הנתונים הפלסטיניים, אך במרץ 2018 העריכו שבפועל מתגוררים באזור בין 2.5 ל־2.7 מיליון פלסטינים. יורם אטינגר העריך שבסוף 2015 עמד מספר התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון על 1.75 מיליון בלבד.

האוכלוסייה הערבית־פלסטינית

אוכלוסייה

אורך אזור יהודה ושומרון הוא כ־125 ק"מ, ורוחבו בין 25 ל־50 ק"מ. גבולותיו, שאינם תחום גאוגרפי טבעי, הם בצפון רכס הר הגלבוע והרי אום אל־פחם, בדרום גבעות יתיר והר עמשא, במזרח הירדן. אדמיניסטרטיבית, כולל האזור 11 מתוך 16 נפות הרשות הפלסטינית (5 נפות נוספות נכללות בשטח רצועת עזה). בשל תנאי השטח ההרריים והגאולוגיה של האזור, רק כ־1,800 קמ"ר (כ־32%) מתוך כל השטח ראויים לחקלאות.
האזור המאוכלס ביותר ביו"ש הוא אזור ההר שמשתרע מצפון השומרון ועד דרום יהודה, שם ממוקמות הערים (מצפון לדרום) שכם, רמאללה, ירושלים המזרחית (שבשונה מיתר השטח, סופחה לישראל), בית לחם וחברון. ג'נין ממוקמת בצפון־מערב השומרון באזור עמק יזרעאל, וקלקיליה וטולכרם נמצאות מדרום לה באזור מישור החוף. עיר מרכזית נוספת באזור היא יריחו, הנמצאת בבקעת הירדן ממזרח לירושלים.
ההתנחלויות הגדולות ביהודה ושומרון, מסודרות לפי גודל, הן הערים מודיעין עילית מערבית לרמאללה, ביתר עילית שמדרום לירושלים, מעלה אדומים שממזרח לירושלים, ואריאל שמדרום לשכם. בנוסף לערים, ישנן 6 מועצות אזוריות: שומרון, בנימין, מגילות־ים המלח, גוש עציון, בקעת הירדן והר חברון, 13 מועצות מקומיות ומנהלת היישוב היהודי בחברון.
כלל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון מאוגדות תחת מועצת יש"ע, אשר מתפקדת כארגון הגג של הרשויות בנושאים רחבים הקשורים לכלל הרשויות ובמאבקים אידאולוגיים למען תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע והעומד בראשה הוא ראש רשות מכהן בלבד.

שטח וערים מרכזיות באזור

ביהודה ובשומרון נמצאו מרכזי הכובד של ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת בית ראשון ושל ממלכת החשמונאים בתקופת בית שני. לכן, מטבע הדברים, הם עשירים במספר רב של אתרי־עתיקות, בהם המיוחסים לקברי אבות האומה המקראיים כמו מערת המכפלה, קבר רחל וקבר יוסף, דרך אתרים מתקופת בית ראשון כמו עיר דוד, הר הבית, בית אל המקראית והעיר שומרון ושילה המקראית (שבה מוקם המשכן) ועד לאתרים מתקופת בית שני כמו ארמונות החשמונאים ביריחו, ביתר, הרודיון, סרטבה ומצדה.

במערת המכפלה שבחברון קבורים על פי המסורת אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה. כמו כן, על פי המסורת היהודית אף אדם וחוה. למקום מאפיינים רוחניים נוספים על היותו אזור קבורה. המערה מהווה מקום קדוש גם למוסלמים ויש בצמוד אליה גם מסגד.
ישנם מספר קברים המיוחסים על פי המסורת לאישים תנ"כיים:

קברים

ביהודה ושומרון נמצאים עשרות רבות אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות. בהם ניתן למנות את:

אתרים ארכאולוגיים

אתרים ארכאולוגיים ומקומות קדושים

לפי דו"ח של מבקר המדינה משנת 2016, מרבית השפכים ביהודה ושומרון אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים והם מוזרמים לנחלים ולבורות ספיגה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מים מטופלים מפגר בצורה ניכרת לעומת המצב במדינת ישראל. נחלים שאליהם מוזרמים שפכים כוללים את נחל הקישון, נחל חדרה, נחל שילה, נחל מודיעים, נחל קדרון ועוד. זיהום המים פוגע בעתודות מי התהום של ישראל וירדן, ופוגע בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני־ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.
יש מספר מאפיינים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות הידרולוגית גבוהה לזיהום מי תהום בשל השפעת האזור על אקוויפר ההר, היעדר גבולות ברורים, היעדר רצף טריטוריאלי מדיני, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים גדולים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. ניהול סביבתי מחייב שיתופי פעולה בין גורמים פלסטינים וישראלים. הסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח, והתפיסה כי המצב הנוכחי הוא זמני, מקשים על מתן טיפול יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ועל קיום שיתוף פעולה בתחום זה.
נכון לשנת 2016 ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות לניהול סביבתי עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות בדבר מפגעים סביבתיים החוצים את הקו הירוק. הממשלה גם לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל את הנושא. לפי מבקר המדינה הדבר גורם לכך שפתרונות למפגעי סביבה מתעכבים במשך שנים ארוכות, לעיתים תוך הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים החשובים לישראל.

זיהום מים

השפעות אקולוגיות

יהודה ושומרון וחבל עזה
מחוז יהודה ושומרון
אשכול רשויות יהודה ושומרון
גבולות מדינת ישראל
תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון
מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון
הקו הירוק

ראו גם

יוסף לויטה (עורך), הר מרום ישראל: יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ד
מנשה הראל, דב ניר, גאוגרפיה של ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, עמ' 313–322
הראל ארנון, חגי ויניצקי, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, הוצאת בורסי, 2013

לקריאה נוספת

אילן פפה, ‏יצירתו של עבר-הירדן הגדול: הירדניזציה של הגדה המערבית, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 184-163
 רמי היפש, "מזרח גוש דן": פעם הציעו כאן וילות בזול - היום מוכרים דירות 3 חדרים ב-700 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2018
יהודה ושומרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 יהודה ושומרון, דף שער בספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
מאז מלחמת ששת הימים (בשנת 1967) ועד היום, מדינת ישראל שולטת בשטחי יהודה ושומרון, אך לא סיפחה אותם לשטחה (למעט מזרח ירושלים). הקהילה הבין-לאומית רואה בשלטון זה, לרוב, כיבוש צבאי לכל דבר, אך ממשלת ישראל לא מקבלת עמדה זאת, ורואה ביהודה ושומרון "שטחים בסכסוך" שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. לפני המלחמה שלטה בשטח ממלכת ירדן (בשנים 1948–1967), שהחילה בו את ריבונותה, וקודם לכן – המנדט הבריטי (1920–1948) והאימפריה העות'מאנית (1517–1918).
בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, השטח מוגדר כנתון ב"תפיסה לוחמתית"; לפיכך, מדינת ישראל טוענת שמעמד השטח הוא "שנוי במחלוקת". בדו"ח שפרסם מזכיר המדינה של ארצות הברית, יהודה ושומרון מוגדרים "שטחים בשליטה ישראלית". ביוני 2019 הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל כי לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ביהודה ושומרון שטח כבוש.
המנהל האזרחי העריך ב־2018 את מספר הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים גם יחד כנע בין 2.5 ל-2.7 מיליון. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מספרם עומד על כ־375,000 במזרח ירושלים וכ־2,815,000 בשאר השטח אך גופים שונים (כולל ה-CIA) הצביעו על ליקויים בטענותיה (כמו ספירה כפולה והתעלמות ממקרי הגירה ומוות), והערכות אחרות מפחיתות את ההערכה ונעות עד 1.75 מיליון בשנת 2015 לפי יורם אטינגר.
מעמד ההתנחלויות ביהודה ושומרון שנוי במחלוקת: ממשלת ישראל מכירה בהן כלגיטימיות, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה בהן הפרה של החוק הבין-לאומי. עמדת הממשל בארצות הברית מורכבת: היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי קבע בשנת 1978 כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבינלאומי, אולם היו נשיאים רפובליקנים שהסתייגו מהגדרה זאת, וגם הממשל הדמוקרטי של ברק אובמה הסתפק לרוב בהגדרתן כ"מכשול לשלום". בשנת 2019 הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי של ממשל טראמפ כי הממשל מסכים עם עמדתו של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, ואינו רואה עוד את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. עם זאת, לאחר הקמת ממשל ביידן הבהירו דוברים רשמיים כי בכל הנוגע להתנחלויות הממשל מחזיק בעמדות הפוכות מאלה של ממשל טראמפ, וכי הוא מגנה את ההחלטה של ממשלת בנט להרחיב את הבנייה בהתנחלויות.
המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.
בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

ששון איפרם שאולוב | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

היכל מנורה תל אביב

ששון איפרם שאולוב | האנגר 11 תל אביב | Tickchak LIVE

האנגר 11 תל אביב

נוער גבעת זאב מצדיע לחיילים וכוחות הביטחון

ערב הצדעה עם ששון שאולוב | ששון איפרם שאולוב | היכל התרבות גבעת זאב | Tickchak LIVE

ערב הצדעה עם ששון שאולוב

גבעת זאב

היכל התרבות גבעת זאב

איפרם שאולוב החל את דרכו ברשת החברתית טיקטוק, שם פרסם גרסאות כיסוי לשירים שונים.ב-15 ביוני 2021 הוציא לאור גרסת כיסוי לשיר "מלכה שלי" של כרקוקלי.
ב-30 בינואר 2022 הוציא את הסינגל "הלילה לא", גרסת כיסוי לשיר "אתה בכל זאת" של ריטה. ב-12 באפריל הוציא את הסינגל "חיכיתי לך & איך אתה הולך", מאשאפ לשירים של רינת בר ועדן בן זקן, בהתאמה, שזכה למיליוני צפיות באתר יוטיוב. ב-11 באוגוסט הוציא את השיר המקורי השני שלו כסינגל, "מתוך מחשבות", שזכה גם הוא להצלחה והגיע למקום ה-65 בהיטליסט.
ב-30 בינואר 2023 הוציא את הסינגל "משהו אמיתי בעיניים", שהיה ללהיט הפריצה של שאולוב והגיע לחמישייה הפותחת במצעדים. ב-30 במאי הוציא את הסינגל "ביחד איתי", שזכה גם הוא להצלחה והגיע למקום ה-40 בהיטליסט. ב-28 באוגוסט הוציא את הסינגל "כשיגמר לכם הקיץ", שהגיע למקום ה-13 במצעד, ב-27 בספטמבר הוציא את הסינגל "בואי נדבר", שהיה לשירו השני שנכנס לעשירייה הפותחת במצעד, והגיע למקום התשיעי.
שאולוב מתחזק מספר חשבונות ברשתות החברתיות עם כ-50 אלף עוקבים. ערוץ היוטיוב שלו עומד על כ-20 מיליון צפיות כוללות, לצד מיליוני השמעות ברשת ספוטיפיי.

קריירה

דיסקוגרפיה

ששון איפרם שאולוב הוא זמר ישראלי.

טל מוסרי

Tal Mosseri

זה אני - מחזמר משיריו של אייל גולן | היכל התרבות אור עקיבא | Tickchak LIVE

זה אני - מחזמר משיריו של אייל גולן

מחוז חיפה

אור עקיבא

היכל התרבות אור עקיבא

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה | היכל התרבות אור עקיבא | Tickchak LIVE

בעלה של אשתי - קומדיה חדשה

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | היכל התרבות אור עקיבא | Tickchak LIVE

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

ראשיתה של אור-עקיבא בשתי משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית ב-17 אפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה וְיִשְּׁבָה אותם באוהלי בד כדי להקים יישוב במקום. ב-24 באפריל 1951 הגיעו 4 משפחות נוספות ובתאריך 29 באפריל 1951 הגיעו משפחות נוספות כך שהיו 38 משפחות שעלו ארצה מרומניה באוניה טרנסילבניה. מחצית מהמשפחות באוניה זו הגיעו לעיירה ירוחם ומחציתם הגיעו למעברת קיסרי. החל משנת 1952 החלה עלייה לאור עקיבא ממדינות שונות - מרוקו, לוב, איראן הודו ועוד. בתחילה, העבודות היזומות על ידי המדינה הספיקו לתושבי המקום, אך ככל שהמעברה הלכה וגדלה החלו תביעות עבודה ותלונות על כך שהשכר לא שולם תושבי המעברה שכן עבדו, הועסקו בדרך כלל בעבודות דחק והמעטים שכן עבדו בעבודות פרודוקטיביות עבדו מחוץ למעברה.
מתכנני העיר קיוו שאור עקיבא תהיה כמו קיסריה בימי תפארתו של הורדוס, אך המחסור במקומות תעסוקה הביאו לכך שרבים התדפקו על לשכת הסעד ושוכני המעברה סבלו מעוני.
ביוני 1953 הוחלף שמה של מעברת קיסרי לאור עקיבא על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה.
יושב ראש המעברה הנבחר הראשון בשנת 1951 היה פרץ גל, עד לקיום בחירות רשמיות ראשונות.
ב-2 בספטמבר 1953 נבחר יחיאל (מישו) וייסנברג לראש המועצה. המועצה כללה 9 חברים - 4 נציגי מפא"י, 2 נציגי הפועל המזרחי, 2 נציגים לציונים הכלליים ו-2 נציגים למפ"ם.

אפריל 1951 - מאי 1955 המתיישבים הראשונים - מעברת קיסריה

החל מ-1955 התחילו לעבור תושבי המעברה למבני הקבע באור עקיבא. תושבי המעברה עברו לבתי עמידר שנבנו עבורם ומעטים נשארו במעברה. באותו זמן הוקמו אזבסטונים לעולי פולין ומרוקו, שהגיעו באותן שנים במקום בו הייתה המעברה.

1955-1959 התמקמות בעיר החדשה - אור עקיבא

בשנת 1959 נבחר עמוס ברכה, נציג הפועל המזרחי לכהן כראש המועצה לאחר ש-5 מתוך 9 חברי המועצה תמכו בו. באותה עת, ברבים מהיישובים החדשים היו ראשי המועצות נציגי מפא"י וברכה היה ראש המועצה היחיד שהיה נציג הפועל המזרחי. כיוון שהשלטון המונציפלי באור עקיבא לא היה מזוהה עם מפלגת השלטון במדינה, הועלו טענות שמוסדות השלטון מפלים את תושבי היישוב בגלל שהתושבים בו לא הצביעו למפא"י.בתקופה זו הייתה עלייה משמעותית מקרב יוצאי הודו ובעיקר מקהילת בני ישראל (הודו), קדמה להם משפחת יוסף (דיווקר), צאצאי נשיאי הקהילה ופעילים פוליטיים בשנים הראשונות ביישוב.
למרות כל הקשיים, חלה צמיחה של ממש בעיר בתקופה זו. משפחות רבות גרו בשיכונים, בדירות שבאותם ימים הוגדרו כמרווחות. יחד עם זאת, כמה מאות משפחות נמנו עם מקבלי קצבאות הסעד. עבודות הדחק כמעט ונעלמו מהעיר והוקמו שני מפעלים ב-1962 מפעל הצמיגים אליאנס ושטיחי כרמל.

1959-1969 מהפך שלטוני

בשנת 1970 התחלפו 5 ראשי מועצה, מה שגרם לזעזועים פנימיים בעיר. מצבה של העיר הגיע לשפל חסר תקדים. כמו כן, מצבה הכלכלי של העיר התדרדר. בסוף שנת 1970 הוחלט במשרד הפנים על קביעת ועדה קרואה לעיר וזו פעלה עד שנת 1974 על מנת לשקם את העיר ואת מצבה הכלכלי.לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מהקווקז.

שנות ה-70 - חוסר יציבות שלטונית

בשנת 1977 הכריז ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, על הפרויקט הלאומי-חברתי חדש של מדינת ישראל – פרויקט שיקום השכונות. מטרת הפרויקט, שהובל על ידי שר הבינוי דוד לוי, הייתה להתמודד באופן מקיף עם תופעת הפער החברתי המתרחב בשכונות הסובלות מהתבלות פיזית וממצוקה חברתית.התוכנית כללה שיקום פיזי של בתי המגורים וכן השקעה בפיתוח סביבתי וחינוכי, שמומנה בחלקה על ידי הממשלה ובחלקה על ידי הסוכנות היהודית (קהילות תאומות).
מדינת ישראל החליטה שאור עקיבא כולה תהיה תחת פרויקט זה ולא רק שכונה אחת. בפועל, לאחר כ-5 שנים שבו פעל הפרויקט, הוא הקיף 24 יחידות דיור בלבד בהשקעה של משרד הבינוי והשיכון דרך החברה הממשלתית "עמיגור" בעלות ממוצעת של 60,000 שקלים. דבר שהספיק לשיפוץ קוסמטי חיצוני בלבד.עיירות הפיתוח והיישובים, הוקמו בדרך כלל על אדמות לאום או אדמות מדינה. אור עקיבא, בניגוד אליהן הוקמה על קרקע פרטית בבעלות יק"א. דבר זה הקשה על פיתוחה והתרחבותה של העיר כפי שציין ראש המועצה אליהו עמאר בעת ביקור סגן ראש הממשלה יגאל ידין ביוני 1978:
"למועצה אין מעמד מיוחד של עיר, כפר או עיירת פיתוח המזכה בתקציבים מיוחדים ובכללם כניסה לפרויקט "שיקום שכונות". אין תוכנית מתאר המאפשרת הרחבה והתחדשות. כחלק מבעיית הקרקעות מול פיק"א ובהמשך 'החברה לפיתוח קיסריה' ".
לאור המצב הסוציו כלכלי של האוכלוסייה במועצה המקומית (הכנסה פנימית 16% מהתקציב) לא ניתן לבצע פיתוח עצמי.

פרויקט שיקום שכונות

בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ־8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר. גל עליה זה הביא ל-6,700 עולים חדשים והגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים. בשנת 2017 אושרה תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא, כאשר יעד האוכלוסייה הוא 35,000 נפש עד לשנת 2030.
ביולי 2007, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של יו"ר השדולה החברתית בכנסת, חבר הכנסת אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) לאחד את אור-עקיבא וקיסריה. לבסוף, האיחוד לא יצא לפועל. ב-2011, נפתחה ישיבת הסדר בעיר.
בשנת 2017, אושר הקמתה של שכונה חדשה בעיר, אור ים ובתחילת 2019, החלה הבנייה.
ב-10 בנובמבר 2020 נעצר ראש העיר, אדרי יחד עם שלושה בני אדם נוספים, בחשד לשורת עבירות על טוהר המידות ובהן שוחד, מרמה והפרת אמונים, בקידום מכרזי עירייה. במהלך חקירתו וימי מעצרו התקבלה תלונה במשטרה על אונס שביצע לכאורה באישה שעמה היה בקשר במשך שנים, לפני 17 שנה, ועלה החשד כי לפני שבע שנים ביצע עבירות אלימות.
ביוני 2021 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד ציבור, אלימות ועבירות מס. באוקטובר 2021, החליט בית המשפט המחוזי להשיב את אדרי לתפקידו תחת מגבלות קשות, ביניהן: הוא לא יוכל לעסוק בענייני תכנון ובניה, לכהן בתאגידים עירוניים, או בוועדות מינהליות, לא יוכל להפעיל סמכות בנושא כוח אדם ולא יעסוק בהתקשרויות והתחייבויות של הרשות המקומית. בנובמבר, שב אדרי לתפקידו.
באוקטובר 2021, אושרה תוכנית "פינוי-בינוי" בשכונת שז"ר בעיר.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוקמה כיתת כוננות מבני ובנות העיר, תחילה דרך הצבא ובהמשך דרך המשטרה.

שנות ה-90 - היום

היסטוריה

התכנית כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים:

שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בתכנון עד 1,400 יחידות דיור.
שכונת נווה אילן (אזור התעשייה הישן) - בתכנון עד 1,425 יחידות דיור.
שכונת אור ים (השכונה הדרומית) - בתכנון עד 3,500 יחידות דיור.
אור עקיבא מזרחה - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

תוכנית המתאר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באור עקיבא 22,844 תושבים (מקום 105 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,343 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

אור עקיבא היא העיר השלישית הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים.
על פי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש אפריל 2018, שיעור גביית הארנונה למגורים בעיר (נכון לשנת 2016) עומד על 25.6%, והוא הנמוך ביותר מבין היישובים המצויים באשכולות חברתיים 6 - 7.

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה הנמוך של התושבים ומהתחרות עם קניון אורות. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. קניון אורות הוא מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור: פרדס חנה, בנימינה, ג'סר א-זרקא ויישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, אך בשנים האחרונות סובל גם הוא מתחרות עזה ממרכזי קניות שנבנו בזכרון יעקב ופרדס חנה שהורידו מהדומיננטיות שלו.

המסחר בעיר

ראשי היישוב

מולדובה חינצ'שט, מולדובה
צרפת קסטולה, צרפת (מ־1988)
ארצות הברית מיאמי, ארצות הברית (עם הקהילה היהודית בעיר משנת 2000)

ערים תאומות

הדרך אל האור-50 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2001, הוצאת העירייה.
הדרך אל האור-60 שנה לאור עקיבא, שלום שבתאי, 2011, הוצאת העירייה.

אתר האינטרנט הרשמי של אור עקיבא
 פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סהיכל התרבות אור עקיבא
המקומון מגדלור ניוז - אור עקיבא
 חגי עמית, נעה נבט, אור עקיבא: ים, גולף ושכר ממוצע של 5,600 שקל, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2013
 נמרוד בוסו, אור עקיבא מתחילה לקרב את מחירי הדירות להישג ידם של תושביה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2015
 קים לגזיאל, "אור עקיבא? כששואלים לאן עברנו, אני אומרת 'צמוד לצומת קיסריה'": התושבים שהתעוררו למציאות פחות נוצצת, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2023
 אור עקיבא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.
העיר נמצאת במישור החוף הצפוני בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת דרומית-מזרחית
ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב השייך ברובו לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות פיק"א-הברון רוטשילד) ובו מוקמת שכונת "אור ים" בעלת 3,480 יחידות דיור, שיגרמו להכפלת אוכלוסיית העיר ל-30 אלף תושבים.

כנרת לימוני

Kineret limoni

אנדריאה שוורץ

‏‎Andreea Shvartz‎‏

שהם שיינר

Shoham Shiener

מיכה סלקטר

Micha Celektar

גרושים | תיאטרון הקאמרי | Tickchak LIVE

גרושים

תיאטרון הקאמרי

רביעיית אורי ברכה - המלחינים הברזילאים | שבלול ג'אז | Tickchak LIVE

רביעיית אורי ברכה - המלחינים הברזילאים

שבלול ג'אז

יהודה פוליקר

Yehuda Poliker

יהודה פוליקר - אפר ואבק | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

יהודה פוליקר - אפר ואבק

היכל התרבות תל אביב

טל ראשון

Tal Rishon

טל ראשון במופע סטנדאפ | סטנד אפ פקטורי - ת"א | Tickchak LIVE

טל ראשון במופע סטנדאפ

סטנד אפ פקטורי - ת"א

דוקטור דוליטל | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

דוקטור דוליטל

אביב גדג

Aviv Gadd

אביב גדג' במופע חשמלי וסוחף, לראשונה בבארבי בנמל יפו | Tickchak LIVE

אביב גדג' במופע חשמלי וסוחף, לראשונה בבארבי בנמל יפו

בארבי בנמל יפו

טוטאל ווקאל - לא יפריד דבר | שבלול ג'אז | Tickchak LIVE

טוטאל ווקאל - לא יפריד דבר

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

בית החייל תל אביב

שלישיית מה קשור

Shlishiat Ma Kashur

מה קשור | שלישיית מה קשור | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

מה קשור

גיא הוכמן

Guy Hochman

גיא הוכמן | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

אסי כהן

Esi Cohen

אסי כהן - שאולי | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

אסי כהן - שאולי

אדיר מילר

Adir Miller

אדיר מילר | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

בר צברי

Bar Tzabary

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי

אודי כגן

Udi Kagan

אודי כגן | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז דרום

מחוז מרכז

מחוז צפון

מחוז ירושלים

חנן בן ארי

Hanan ben Ari

טונה

Tuna

יסמין מועלם

Jasmin Moallem

עידן רייכל

Idan Raichel

עדן חסון

Eden Hason

אברהם פריד

Avraham Fried

אילת

חיפה

ירושלים

מודיעין מכבים רעות

באר שבע

נתניה

"לראות את הקולות" תיקון שבועות 2024.(סיון רהב מאיר) | היכל התרבות נוף הגליל | Tickchak LIVE

"לראות את הקולות" תיקון שבועות 2024.(סיון רהב מאיר)

היכל התרבות נוף הגליל

מיכל הקטנה וטל מוסרי - אלאדין ויסמין - מופעי פסח 2024 - 50 הצגות בלבד! | מעלה אדומים-היכל התרבות | Tickchak LIVE

מיכל הקטנה וטל מוסרי - אלאדין ויסמין - מופעי פסח 2024 - 50 הצגות בלבד!

מעלה אדומים-היכל התרבות

דירה להשכיר | היכל התרבות קריית גת | Tickchak LIVE

דירה להשכיר

היכל התרבות קריית גת

דירה להשכיר | היכל התרבות אורנית | Tickchak LIVE

היכל התרבות אורנית

שבעת הגמדים ושלגיה | היכל התרבות ראש העין | Tickchak LIVE

שבעת הגמדים ושלגיה

היכל התרבות ראש העין

משולש פנרוז | היכל התרבות פתח תקווה | Tickchak LIVE

משולש פנרוז

היכל התרבות פתח תקווה

היכל התרבות מודיעין 16:00 סיפור יציאת מצריים - חיפזון וזהירון  פסח | Tickchak LIVE

היכל התרבות מודיעין 16:00 סיפור יציאת מצריים - חיפזון וזהירון  פסח

היכל התרבות מודיעין

בת הים הקטנה | היכל פיס לתרבות ולאמנויות ירושלים | Tickchak LIVE

בת הים הקטנה

האירוע חלף

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

אירועים נוספים בבית החייל תל אביב

אירועים נוספים בתל אביב יפו