Name: כינורות הלב | ציפורה איבגי | מרכז כנסים אשקלון | Tickchak LIVE
Start: 2024-10-08T20:00:00+03:00Z
Location: מרכז כנסים אשקלון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Rheinland Pfalz

אביב גפן

Aviv Gefen

אביב גפן | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

אביב גפן והתעויוט | אמפי אשדוד | Tickchak LIVE

אביב גפן והתעויוט

מחוז דרום

אשדוד

אמפי אשדוד

אביב גפן והתעויוט | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

קרית מוצקין

אמפי פארק מוצקין

אביב גפן והתעויט - נשף רוק 12 | פארק הירקון תל אביב גני יהושע | Tickchak LIVE

אביב גפן והתעויט - נשף רוק 12

מחוז מרכז

תל אביב

פארק הירקון תל אביב גני יהושע

פשוט מוזיקה באילת - אביב גפן והתעויוט - תושבי אילת

פשוט מוזיקה באילת - אביב גפן והתעויוט - תושבי אילת | היכל הפביליון מלון הרודס בוטיק  | Tickchak LIVE

אילת

היכל הפביליון מלון הרודס בוטיק 

אביב גפן | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

היכל התרבות תל אביב

גפן נולד ברמת גן וגדל בילדותו במספר יישובים. אביו הוא הפזמונאי יהונתן גפן, אימו היא המפיקה נורית גפן ואחותו הגדולה היא הסופרת והבמאית שירה גפן. סבתו מצד אביו אביבה, שגפן נקרא על שמה, היא אחותו של משה דיין, גפן הוא צאצא של משפחת רבנים ביניהם הרב שם-טוב גפן ידידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לגפן אחות צעירה, נטאשה גפן שנולדה ב-1995 מנישואיו של אביו לאווה חדד.
גפן למד בבית הספר "רופין" שבעמק חפר, אך סולק ממערכת החינוך בסוף כיתה ח'.
גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אמנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.

נעוריו ותחילת דרכו

הופעתו הראשונה של גפן הייתה ב־1984, בתוכנית "שמיניות באוויר" בערוץ הראשון. הוא שר את השיר "כולך בת 40", שהלחין למילותיה של אחותו שירה גפן, שכתבה אותו לכבוד יום הולדתה של אמו, נורית גפן.
בשנת 1986 השתתף לצד מיקי קם בסרט הקצר "המטפחת", שעבורו כתב והקליט את השיר "אמא". בשנת 1990 הקליט גפן שיר רשמי ראשון, "חבר". בהקלטה ניגנה איתו הלהקה שליוותה אותו באותה תקופה, "חתולים בצנרת". השיר ראה אור לראשונה באלבום 'שפמשותפת - מועדון השירים הבודדים' שיצא בשנת 1991.

הופעותיו הראשונות

בשנת 1991 חתם על חוזה עם חברת הד ארצי והחל להקליט את אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת "התעויוט", המלווה אותו עד היום. האלבום יצא לחנויות ב־25 בספטמבר 1992 ונמכר באותה שנה ב־200 עותקים בלבד, אך לימים נחשב לאחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל, הן בגלל המוזיקה הן בשל נושאי השירים, שעוררו סערה, והראיונות שקדמו לו. גפן, שהיה אז בן 18 בלבד, כתב והלחין את כל שירי האלבום, בעיבודים של משה לוי. מהשירים הבולטים באלבום היו "מיליארד טועים", "אמש", "אלימות", "שנינו שווים", "לאן את הולכת" ושיר הנושא "אור הירח". הופעתו הטלוויזיונית הראשונה של גפן כזמר נערכה בשנת 1991, במסגרת התכנית 'סופשבוע' בערוץ הראשון, בהנחיית אהוד מנור. בתוכנית זו, גפן שר את שירו 'אמש'.
בשנים 1992–1993 שיחק גפן בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "עניין של זמן" ששודרה בחינוכית בתפקיד אביב. בסדרה הוא שר כמה משיריו המפורסמים, ביניהם "אור הירח" בדואט עם דנה ברגר ו"עכשיו מעונן", שמתוכו התפרסמה השורה "אנחנו דור מזוין", שלימים הפכה גם לביטוי שגור. ב־1992 שיחק בסרט הקולנוע של הבמאי צורי מימון "נערי החוף", שעבורו גם כתב ושר את שיר הנושא. עוד באותה שנה הלחין לנורית גלרון את השיר "אתה פה חסר לי", שאת מילותיו חיבר עם אחותו שירה, בסדרה האוטוביוגרפית שנות הירח חשף שהשיר נכתב על יחסיו עם אביו יהונתן גפן. השיר (שבמקור נכתב לדפנה ארמוני) היה ללהיט הגדול ביותר מאלבומה של גלרון "בתוך הסערות" שיצא באותה שנה. בתקופה זו, הלחין את השיר 'בין הצדפים' בביצועה של דפנה ארמוני.
ב־1993 יצא אלבומו השני של גפן, "עכשיו מעונן", שגם אותו עיבד והפיק משה לוי. האלבום הוקדש לחברו ניר שפינר, שנהרג בתאונת דרכים ב־1991. גם באלבום זה כתב והלחין גפן את כל השירים, שמהם זכו להצלחה "עכשיו מעונן", "שיר הסמרטוטים", "בוכה על הקבר", "אולי", "אל תדאג", "על הכנרת בזריחה", "הילדים", "שלכת" ו"אילנה", שאותו כתב על חברתו באותה תקופה, אילנה ברקוביץ'. האלבום זכה להצלחה רבה בהרבה מקודמו, השיר "עכשיו מעונן" היה לאחד השירים המושמעים ביותר ברדיו באותה שנה, ובמצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' זכה גפן בתואר זמר השנה.
סביב גפן נאסף קהל מעריצים שהלך וגדל, שאותו כינה "ילדי אור הירח".
בסוף אותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של קרן הכט, שבו כתב והלחין גפן את כל השירים פרט לשיר "הראש שלו", שמבוסס על "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי. גפן גם השתתף באלבום בדואט "זה הרגש", שהיה למושמע ביותר משירי האלבום. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "לנצח", "חנה", "בתנאי שישוב" ו"תן לי לבד". את השיר "שדה פרוש", שהופיע גם הוא באלבום, כתב גפן כשהיה נער מתבגר אך גנז אותו עד שהכיר את הכט והחליט לתת לה לבצע את השיר.
בשנת 1994 הוציא גפן את אלבומו השלישי, בעל השם הסמלי "אביב גפן III", הפעם ללא להקת "התעויוט". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך ימים ספורים וביסס את מעמדו של גפן כאחד היוצרים הבולטים בישראל. האלבום נפתח בתמה המלווה את האלבום כולו, בעיותיו הנפשיות של מתבגר רגע לפני גיוסו לצבא, אף על פי שבפועל גפן בכלל לא התגייס לצבא. בין השירים הבולטים באלבום היו "האם להיות בך מאוהב", "הולך לאיבוד", "כבוד", "התאבדות", "הכי קרוב לבד", ו"קבעתי עם האושר", בדואט עם ליאור טבת. "האם להיות בך מאוהב" זכה בתואר "שיר השנה", ברשת ג' וגפן זכה פעם נוספת בתואר "זמר השנה". באותה שנה גם השתתף בשיר "עכשיו" מהאלבום "רדיו בלה בלה" של להקת "החברים של נטאשה".
באותה שנה שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מקרי התאבדות של בני נוער שההשראה להם הייתה שירים של גפן. גפן הגיב בשידור על כך אצל גבי גזית: "אם הבנתם מדבריי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה. אני וגם הקהל שלי נגד אלימות, גם שהיא נגד עצמך, וגם כמו שיש פצע ויש יוד, אז יש פצעי נפש ויש פסיכולוגים, ואפילו אני הולך לפסיכולוג ואין בזה שום בושה". עם זאת גפן נשאל פעמים רבות, לפני ההאשמות ואחריהן, אם הוא בעצמו ניסה להתאבד, ובכל פעם בחר להתעלם מהשאלה. בחודש אוגוסט 1994 הופיע גפן לראשונה במרכז פסטיבל "ליל אהבה בצמח".
ב־1995 הוציא גפן את אלבומו הרביעי, "שומקום". האלבום הוקלט בלונדון ועורר סערה בישראל בשל שיר הנושא, שכלל את השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה". המילים נחשבו לשמועות על הרגלי השתייה של יצחק רבין, והשיר נפסל לשידור ברדיו[דרוש מקור][מפני ש...]. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "אהבנו", "מלאך" ו"שלום". ב-4 בנובמבר 1995 השתתף בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבסופה נרצח ראש הממשלה רבין.
בשנת 1996 יצא האלבום "המכתב", בשיתוף להקת "התעויוט" ומשה לוי. מהשירים המוכרים באלבום היו "מחר כבר לא יבוא", "יש לך אותי", "התירוץ", "המכתב", "עצוב בלעדייך", "עונות", "קנאה" ו"מרד הדמעות", שנכתב בעקבות רצח יצחק רבין. כמו כן נכלל באלבום ביצועו של אביב ל"לבכות לך" בעצרת לזכר רבין שנערכה שבוע לאחר הרצח. בסוף השנה יצא גפן למסע הופעות ברחבי אירופה. במהלך השנה יצא הספר "השירים האסורים", שהכיל את המילים ואת התווים לשיריו מהאלבומים שיצאו מ־1992 ועד 1996.
בפסח 1997 יצא אלבום האוסף הכפול של גפן "ירח מלא – האוסף", שכלל עשרים שירים מאלבומיו ושירים שנגנזו מהם. כמו כן ראו בו אור לראשונה שירים שביצע במסגרות שונות, כגון "אבא תרנגול" (שהופיע בסרט הקולנוע "ב־72 לא הייתה מלחמה"), ושני שירים חדשים – "סוף העולם" בשיתוף ברי סחרוף ו"שיר תקווה".
ב־1998 יצא האלבום "חלולים", הפעם ללא "התעויוט" ובייעוץ האמנותי של ברי סחרוף, שהתבטא באלבום רועש יותר, עם דגש על גיטרות חשמליות ואפקטים. האלבום הוקלט בלונדון והיה שונה מאלבומיו הקודמים של גפן מבחינת הצליל, שהיה מתכתי יותר מהצליל החם שהציג בדרך כלל. הייתה זו תקופה שבה הושפע גפן מאוד מהבריט פופ: מלהקת "פלסיבו" ומהלהקה שכינה "הפינק פלויד של ימינו", "רדיוהד". המעריצים שחיכו בקוצר רוח לצאתו של האלבום התאכזבו מתוצאת החומרים החדשים, שלא היו דומים לאף חומר קודם של גפן, והאלבום מכר מספר עותקים מועט במיוחד ונכשל "במכוון". השירים שבלטו מהאלבום היו "בוקר טוב איראן" ו"סופרסטאר".
ב־1999 יצא האלבום "לילות לבנים". האלבום בוסס ברובו על גירושיו של גפן מאילנה ברקוביץ' והתאפיין בשירים רכים ומלודיים יותר מקודמו, כגון "השיר שלנו", "רומיאו ויוליה", "לילות לבנים", "מקסיקו" ו"שתיקה". באותה שנה החל גפן בסיבוב הופעות אינטימי עם קלידן "התעויוט" דניאל סלומון, שבו הופיע ללא הלהקה, בליווי פסנתר וגיטרה. סיבוב ההופעות גרף הצלחה גדולה ומאז גפן יוצא בכל חורף לסיבוב הופעות אינטימי מסוג זה. באותה שנה הצטרף גפן להופעותיה של להקת "רוקפור", וביצוע בהופעה לשיר "שוב לא שקט" יצא כסינגל לתחנות הרדיו. הביצוע נכלל באלבום "רוקפור בהופעה". כמו כן יצא הסינגל "רוקנרול", שלא נכלל באף אחד מאלבומיו וזכה להצלחה מועטה.

שנות ה־90

בשנת 2000 יצא אלבומו של גפן "יומן מסע", אלבום מלודי ומורכב שהראה, לדברי רבים, כי גפן התבגר והתמתן, בעיקר בשל השיר "עורי עור" ובו הביטוי "מולדת אהובה". במקור כתב גפן "מולדת חשוכה", אך ביטוי זה שונה כדי למנוע פרובוקציה, אם כי בפועל הסיבה הייתה דווקא שיקולים מסחריים. למרות זאת בהופעותיו היה שר גפן את המשפט הזה. מתוך האלבום התפרסמו גם הדואטים ששר בצוותא עם אריק איינשטיין: "יומן מסע", "צלקות", "אקדחים שלופים" ו"תמונה לשעת ערביים".
ב־2001 ביצע עם אביו יהונתן גרסה מחודשת לשיר של בוב דילן "גשם כבד עומד ליפול", שאביו תרגם וביצע עמו לכבוד יום הולדתו ה־60 של האב. גרסה זו זכתה להצלחה ומאוחר יותר נכללה כבונוס במהדורה מאוחרת של האלבום "יומן מסע".
ב־21 ביוני 2002, יצא אלבומו של גפן "ממנטו מורי" ("זכור את המוות"), שהוקלט בקופנהגן שבדנמרק. האלבום מוקדש לסבתו גאולה גפן, שנפטרה באותה שנה, וכלל את השיר "שיר עצוב" שנכתב לזכרה. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "הולך קדימה" ו"קרן אור".
בשנת 2003 יצא הסרט התיעודי "אביב", בבימויו של תומר הימן, על חייו של גפן. זה פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבנגקוק וזכה לאהדת הקהל התאילנדי. בעקבות הביקוש הרב נוספו שתי הקרנות נוספות לסרט. בשנה זו גם יצא הספר "השירים האסורים ב'" ובו מילות השירים לאלבומים שיצאו מ־1997 עד 2002. בשנה זו גם הוציא גפן שיר משותף עם להקת ההיפ הופ הערבי "דם". את השיר "פושעים חפים מפשע" כתב סולן הלהקה תאמר נפאר והלחין גפן. בקליפ שצולם לו נראה גפן במדי צה"ל, מה שעורר סערה מאחר שגפן לא שירת בצה"ל. באותה שנה, לכבוד טקס החתימה על הסכם ז'נבה, הופיע עם הזמרת דיקלה.
ב־2004 השתתף גפן בתוכנית ספיישל בת 12 פרקים בשם "הבלוג של אביב גפן", בערוץ yesY ב־Yes. הבלוג שודר מביתו של גפן והועבר גם באינטרנט בשידור חי. התוכנית עוררה תגובות סוערות, ואף צונזרה בשל דעותיו של גפן על תעשיית המוזיקה והבידור בישראל.
באותה שנה הוציא גפן אלבום עם סולן להקת "פורקיופיין טרי", מוזיקאי הרוק סטיבן וילסון, שאיתו כבר הופיע בסינרמה בתל אביב בשנת 2000 במופע שפתח הופעה של להקת K's Choice. בשנת 2001 הקימו השניים הרכב רוק בשם "בלאקפילד" והוציאו אלבום ראשון בשם "Blackfield". האלבום הוקלט במשך שלוש שנים באולפנים בלונדון ובישראל, ונערך באולפני אבי רוד באנגליה. היה זה האלבום הבינלאומי הראשון של גפן, שהופץ בעולם על ידי חברת התקליטים הבריטית Snapper Records.
בשנת 2005 הוציא גפן לאור את ספרו הראשון, "ילדי יום ראשון", המבקר בקצרה בתחנות חשובות בחייו. בסוף אותה שנה השתתף גפן בתוכנית המציאות "פעם בחיים", ששודרה בערוץ yesY.
ב־4 בדצמבר 2005 השיק גפן את האלבום ה־11 שלו, "עם הזמן", שיצא לבסוף ב־3 במרץ 2006. את האלבום הפיק עבורו עופר מאירי, שעיבד יחד עם גפן את כל השירים בו. במסיבת ההשקה של האלבום החדש אמר גפן: "זה לא עוד אלבום של אביב גפן, לטוב ולרע. אין בו סיסמאות. עופר גרם לי להוריד דברים פוליטיים בשקל ובחרנו שירים אחד אחד". באותה מסיבה יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום, שהוצג בתור קליפ שיצא לערוצי הטלוויזיה ולתחנות הרדיו יום לאחר מכן. שמו של הסינגל הוא "עם הזמן", והוא במקור שיר של הזמר הצרפתי לאו פרה ("Avec Le Temps"), שגפן תרגם תרגום חופשי. הסינגל קיבל תגובות חיוביות ממבקרים, שציינו כי ניכר בו השינוי שחל בגפן. לאחר מכן יצאו גם הסינגלים "מחר", "בשבילך", "זה רק הלב שכואב לך" ו"אין זמן תחת השמש", שזכו גם הם להשמעות רבות בתחנות הרדיו.
בשנת 2006 כתב והלחין גפן את מרבית השירים לאלבום "יחפה" של נינט טייב, שאותו גם הפיק מוזיקלית. בין היתר כתב והלחין עבור האלבום את השירים "כשאתה כאן" ו"הכל יכול לקרות" ואת שיר הנושא. יומיים בלבד לאחר צאתו קיבל האלבום את התואר אלבום זהב. בד בבד, בחודש ספטמבר 2006, הגיע גם האלבום "עם הזמן" למעמד זהב.
בשנת 2007 יצא הרכבם של גפן וסטיבן וילסון, "בלאקפילד", למסע הופעות ברחבי העולם. בפברואר 2007 יצא האלבום השני של ההרכב, "Blackfield II". באותו חודש יצא אלבום האוסף של גפן "רק שירי אהבה" בחברת ארומה מיוזיק, ונמכר בלעדית בסניפי ארומה אספרסו בר. באותה שנה נבחר גפן לתפקיד היועץ האומנותי של תחרות הלהקות הצעירות "Urban MotoMusic 2007".
בשנת 2008 הפיק גפן עם עופר מאירי אלבום לזמרת אלמונית שלקח תחת חסותו, אלכס (שם הבמה של אלכס משה), והיא ליוותה אותו בהופעותיו. האלבום יצא בפברואר 2008 וכלל את הסינגלים "אם תפסיק לאהוב", "ואת שרה" ו"עלים".
במרץ 2008 הוציא גפן אלבום הופעה כפול, שכולל שירים שבוצעו בהופעותיו במהלך קיץ 2007. האלבום כלל גם DVD עם קליפים וקטעי הופעה נדירים מהמצלמה הביתית של משפחתו. כמו כן כלל האלבום שני שירים חדשים שכתב גפן: "שחור לבן", שיצא כסינגל לתחנות הרדיו, ו"אין שמחים בלילה". מהאלבום יצאו כסינגלים הביצועים לשירים "גן החטאים" ו"חלומות גדולים". ב־6 במרץ קיים גפן מופע גדול לכבוד השקת אלבום ההופעה, שבו התארחו ברי סחרוף, אסף אמדורסקי וסולן להקת ה"בי ג'יז" רובין גיב.
באפריל 2008 ראה אור המארז השני מסדרת "עבודה עברית" לכבוד שנת ה־60 למדינת ישראל, ובו נכלל השיר "איך לאהוב אותך" בביצוע המשותף של גפן ושל הזמרת אלכס. את השיר ביצעו במקור גלי עטרי ויזהר אשדות ב־1985, בסרט "שוברים".
ביולי 2008 הוציא גפן לאור את השיר "הילד של כולנו", שאותו כתב על החייל החטוף גלעד שליט. גפן הכריז שכל ההכנסות מהשיר ייתרמו למען החזרתו מן השבי.

במרץ 2009 הוציא את הסינגל "אור קטן בלב". בספטמבר 2009 יצא אלבום הסולו הבין־לאומי הראשון של גפן, שנשא את שמו. לפני צאת האלבום הוציא גפן את הסינגל "It's Alright", שנכנס לפלייליסט של תחנת הרדיו NME. סינגל נוסף שיצא הוא "It Was Meant to be a Love Song", שנכנס לחמשת הקליפים הגדולים ב־NME. במהלך העבודה על האלבום והקריירה מחוץ לישראל הופיע גפן בפסטיבל Southside בגרמניה, ולפני הפסטיבל התראיין לתקשורת הגרמנית. הוא הציג את עצמו כזמר נרדף בישראל, טען ש"חצי מהישראלים רוצים אותי מת" ודיבר נגד הכיבוש הישראלי. ריאיון זה עורר תגובות כועסות בישראל, בטענה שגפן מעוות את הדברים. מאוחר יותר, בכתבה שפורסמה בערוץ 2, הוא הסביר את הדברים שאמר והוסיף שהוא איננו נציג מטעם המדינה אלא מייצג את דעותיו שלו בלבד.

העשור הראשון של המאה ה־21

בשנת 2010 החל גפן בשיתוף פעולה עם המוזיקאי עידן רייכל. בדצמבר של אותה שנה הוציאו השניים את הסינגל המשותף "קוצים", שאותו כתב והלחין גפן ושר רייכל. בפברואר 2011 יצא סינגל שני של גפן של רייכל, "בובות", שאותו כתב גפן והלחינו שניהם יחד. את שני השירים הפיקו ועיבדו גפן ורייכל. אף שהשירים זכו להצלחה, הם לא הובילו בסופו של דבר לשיתוף פעולה מלא בין השניים.
בנובמבר 2011 הוציא גפן סינגל משותף עם שרון ליפשיץ, "נוסטלגיה", שכתב והלחין. השיר זכה להצלחה והוביל במשך כמה שבועות את מצעדי הפזמונים השבועיים (למשל ברשת ג' צעד ארבעה שבועות בראש). שיריו המשותפים של גפן עם רייכל ועם ליפשיץ נכללו באלבומו "פסיפס", שיצא במרץ 2012. השתתפותה של ליפשיץ הפתיעה רבים מכיוון שהיא פרשה מהמוזיקה למשך יותר מעשר שנים.
ב־2012 החל גפן לשמש מנטור בתוכנית הריאליטי "The Voice ישראל" בערוץ 2. בעונה הראשונה הצליחה רז שמואלי, שהגיעה לגמר בנבחרת הראשונה שלו, להעפיל לדו־קרב הסופי אך לבסוף הפסידה לקטלין רייטר. בעונה השנייה עלתה אופיר בן שטרית, שהייתה הפיינליסטית בנבחרת שלו, לדו־קרב הסופי אבל הפסידה ללינה מחול. בעונה השלישית חנך גפן בין השאר את המוזיקאית מורן מגל. לגמר הגיע עם שני מתמודדים מנבחרתו, תמר עמר ואייל כהן, שהגיעו למקומות השני והשלישי בהתאמה. בעונה הרביעית הגיע לגמר אלי חולי, שהיה הפיינליסט בנבחרת שלו, וסיים במקום הרביעי.
במאי 2012 הוציא גפן עם אביתר בנאי את הסינגל "יש שמיים מעליי", שכתבו והלחינו יחד. השיר עסק בקלות שבה אפשר לדבר בשינוי מיוחל לעומת הקושי להוציא אותו לפועל.
בסוף נובמבר 2012 הוציא לאור את הסינגל "מקלט של שקט", שנדחה בשבועיים עקב מבצע עמוד ענן.
בספטמבר 2014 הוציא גפן את האלבום "סדקים". האלבום כלל את הסינגלים "עולם חדש", שהקליפ שלו צולם בטוקיו; "הייתי שר לך", שנחשף בהופעה בקיסריה; "כאב על כאב", שנכתב לאביו יהונתן גפן; ו"מסתובב", שאותו ביצע עם הזמר והיוצר מתי כספי. "מסתובב" הפך ללהיט ענק והיה למושמע ביותר ברדיו בכל שנת 2014, אחרי שעקף את "דרך השלום" של הזמר פאר טסי. השיר הגיע למקום הראשון במצעד מדיה פורסט ושהה שם במשך תשעה שבועות רצופים. הישג זה הוא הגדול ביותר בתולדות המצעד אחרי השיר "מחוזקים לעולם" של אברהם טל, ששהה שם עשרה שבועות (אם כי "מחוזקים לעולם" לא שהה בפסגת המצעד עשרה שבועות ברצף).
בספטמבר 2014, במבצע צוק איתן, נהרגו לוחם מגלן סמ"ר מתן גוטליב ושניים מחבריו בבית ממולכד בח'אן יונס. גוטליב, שהיה מעריץ של אביב גפן מגיל צעיר, הספיק להיות בהופעה שלו ימים אחדים לפני מותו. גפן הגיע לשיר בהלווייתו את "יומן מסע", אחד השירים האהובים על מתן. שנה לאחר מכן כתב עליו גפן את השיר "קציר מלחמה". גפן סיפר על כתיבת השיר: "הסיפור שלי זה סיפור בין אמן ששר לבין הקהל שלו, שלא יודע מי חבוי שם. כנראה שהיה אדם מדהים שהיה חבוי שם, ונפגשנו בסוף בדרך הכי עצובה בעולם". גפן פנה לעמיתיו המוזיקאים ולתזמורת הסימפונית של ראשון לציון, העיר שבה גדל מתן, וביחד הקליטו את השיר.
בינואר 2017 גפן הוציא את השיר "מי אני היום", סינגל ראשון מתוך אלבומו ה־14 עם להקת "התעויוט". בפברואר אותה שנה הוציא את הסינגל "בא אליי" – דואט עם אורית שחף, סולנית להקת "היהודים", ובמאי הוציא את הסינגל השלישי "עד שיעלה האור". ביולי 2017 הוציא את הסינגל הרביעי "הללויה" מתוך האלבום, המוגדר כשיר מחאה. בספטמבר 2017 הוציא את השיר "נדנדה" שנכתב לבנו הבכור, דילן. בפברואר 2018 הוציא את הסינגל השישי והאחרון "את לא לבד" באירוח של מיקיאגי ודודי לוי מתוך אלבומו החדש העתיד לצאת.
ב־9 ביולי 2018 עלתה לשידור בקשת 12 תוכנית המציאות "אביב או אייל", שבה הופיע גפן לצידו של הזמר אייל גולן.
לשם קידום התוכנית, בחגיגות ה־70 לעצמאות מדינת ישראל, הוציאו שני הזמרים גרסאות כיסוי זה לשיריו של זה. גפן שר את השיר "צליל מיתר".
ביוני 2019 הצטרף גפן לחברת קנאביס רפואי כמנהל תדמית תמורת אופציות ומניות.

העשור השני של המאה ה־21

באפריל 2020 הופיע גפן במבצר שוני ללא קהל, זאת במסגרת "הופעות ליליות חיות" במהלך תקופת ההסגר עקב נגיף הקורונה.
בדצמבר 2020 הוציא גפן סינגל משותף עם אברהם פריד בשם "בצורת", שכתב והלחין.
במאי 2021 הופיע עם פריד בבריכת הסולטן בשתי הופעות לציבור הדתי־חרדי, וביקש סליחה מציבור זה על רקע חלק משיריו מהעבר שאולי פגעו בו. גפן אף חבש כיפה לראשו בזמן ההופעה ושר את השיר "מי האיש החפץ חיים", אותו הלחין הרב ברוך חייט, שמילותיו מהתהילים. ב־22 ביולי הוציא עם כוכבי הסדרה "שבאבניקים" את השיר "לאן אלך" שכתב והלחין.
החל מיולי 2021 שפט גפן בתוכנית הריאלטי "אקס פקטור ישראל", למציאת נציג ישראל באירוויזיון 2022, לצד נטע ברזילי, מרגלית צנעני, מירי מסיקה ורן דנקר. במסגרת זו, שימש גפן כמנטור של "נבחרת הבנות" של התכנית.
במרץ 2022 יצאה הסדרה "שנות הירח", אשר יצר גפן ועוקבת אחר תחילת הקריירה שלו, בתחילת שנות התשעים.
בשנות ה-20 של המאה ה-21 החל להופיע בהתנחלויות. באוקטובר 2019 הופיע באלקנה ואמר לקהל: "כולנו גרים בישראל ובגלל זה באתי לכאן" ביולי 2022 הופיע בסלעית, ובאוגוסט הופיע בבית אל לצד אברהם פריד.
באחד מימי "מבצע מגן וחץ" במאי 2023 ולאחר שקבל אישור מפיקוד העורף ערך קונצרט לכבוד יום הולדתו ה-50 בפארק הירקון. נכחו באירוע כ-40 אלף איש ועל הבמה התארחו מתי כספי, נינט טייב, רמי פורטיס וברי סחרוף ועוד. ב-20 בדצמבר הוציא גפן את הסינגל "זריחה שחורה". בשיר משתתפת מיאה ליימברג, שנחטפה לרצועת עזה יחד עם כלבתה בלה ושוחררה לאחר מכן.

שנות העשרים של המאה ה-21

קריירה מקצועית

במאי 2023 פרסם גפן ספר ילדים בשם "סילברליין", המוקדש לילדיו דילן ואליוט. הספר נערך על ידי אביו יהונתן גפן, שנפטר כשבועיים לפני שהספר יצא לאור.

ספרו

גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אומנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון.
הוועדה הרפואית הראשונה, שמצאה את גפן בלתי כשיר לשירות באופן זמני, נערכה ב-14 באוקטובר 1990, לפני שגפן החל בקריירה המוזיקלית שלו, ואז ביקש גפן להתנדב לצבא כזמר שיקים להקה משלו, וסורב. הוועדה הרפואית השנייה, שמצאה את גפן כשיר לשירות, נערכה ב-27 בפברואר 1992, לאחר שגפן חתם על חוזה הקלטות בחברת הד ארצי ושלושה חודשים לפני צאת אלבומו הראשון, ואז גפן איים להתאבד אם יגוייס. ב-19 באפריל 1993, קיבל גפן פטור קבע משירות צבאי. עורך דינו של גפן, רון מיור, הסביר שגפן יצא לקרב מול צה"ל וניצח.
בשנת 2016 הגיש גפן בקשה להופיע בפני חיילי צה"ל, והחל לנהל מגעים להסדרת הסוגיה מול חיל החינוך ואכ"א. באפריל 2022 גפן קיבל אישור רשמי להופיע מול חיילי צה"ל בהתנדבות ולטווח ארוך.

יחסיו עם הצבא

לגפן אחות שירה גפן שחקנית וסופרת, הנשואה לסופר והתסריטאי אתגר קרת, ואחות-למחצה מנישואיו השניים של אביו, נטשה רות גפן.
גפן מגדיר עצמו כאתאיסט, ועם זאת, בחלוף השנים התקרב יותר למגזר הדתי-חרדי: בנו עלה לתורה והניח תפילין בבר המצווה שלו, התנצל במופע משותף שלו עם אברהם פריד על אמרותיו בעבר שאולי פגעו בחרדים, והצהיר בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות כי הוא מקווה להאמין באלוהים, וכי חיוני לפעול לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים.

בשנת 1989, הכיר את קארין אופיר, בתו של השחקן והאמן שייקה אופיר, בבית הספר "רימון", בו למדו יחדיו, והשניים ניהלו זוגיות. אופיר השתתפה בשירו של גפן "בית נבנה" ואף הופיעה בקליפ לשיר זה.
בשנת 1992, החל לנהל זוגיות עם אילנה ברקוביץ'. ב-4 באוגוסט 1996 הם נישאו. במרץ 1998 השניים התגרשו. ברקוביץ' השתתפה במספר קליפים של גפן, לרבות "בוכה על הקבר", "אהבנו" ו"אילנה" – שיר שנכתב לכבודה.
ב־2005 התחתן גפן עם הדוגמנית שני פרידן, שהייתה חברתו במשך שבע שנים. בשנת 2007 נולד בנם הבכור ונקרא בשם דילן, על שם הזמר והיוצר בוב דילן. ב־8 בינואר 2016 נולד בנם השני, אליוט. באוקטובר 2022 השניים נפרדו.
גפן מתגורר בשכונת צהלה שבצפון תל אביב.

מערכות יחסים

חיים אישיים

באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

אילן יוחסין

זה רק אור הירח (אביב גפן והתעויוט) (1992) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
עכשיו מעונן (אביב גפן והתעויוט) (1993) (הגיע למעמד פלטינה כפולה עם מכירות של מעל 80,000 עותקים)
אביב גפן III (אביב גפן והתעויוט) (1994) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
שומקום (אביב גפן והתעויוט) (1995) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
המכתב (אביב גפן והתעויוט) (1996) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
חלולים (1998)
לילות לבנים (אביב גפן והתעויוט) (1999) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
יומן מסע (אביב גפן והתעויוט) (2000) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
ממנטו מורי (אביב גפן והתעויוט) (2002) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
עם הזמן (2006) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
מחוץ לתחרות (2006) (אלבום אקוסטי אשר נכלל כדיסק בונוס במהדורה של עם הזמן)
Aviv Geffen ‏ (2009)
פסיפס (2012) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
סדקים (2014) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)

אלבומי אולפן

ירח מלא – האוסף (אביב גפן והתעויוט) (אלבום אוסף, 1997)
רק שירי אהבה (אוסף שירי אהבה, 2007), ארומה מיוזיק
Live (אביב גפן והתעויוט) (אלבום הופעה, 2008)

אלבומי אוסף

שנות הירח (פסקול מקורי) (2022)

פסקולים

רוקנרול (1999)
הילד של כולנו (2008)
אור קטן בלב (2009)
יש שמיים מעליי (עם אביתר בנאי) (2012)
מקלט של שקט (2012)
קציר מלחמה (2015)
זמן טס (2016)
מי אני היום (2017)
בא אליי (דואט עם אורית שחף) (2017)
עד שיעלה האור (2017)
נדנדה (2017)
הללויה (2017)
את לא לבד (עם מיקיאגי ודודי לוי) (2018)
צליל מיתר (חידוש, מתוך התכנית ״אביב או אייל״) (2018)
וסלחתי לך (2019)
כפרים של אהבה (2019)
בצורת עם אברהם פריד (2020)
לאן אלך עם השבאבניקים (2021)
ורוד מבריק עם אלה לי להב (2022)
מקיאה את היופי(2023)
אושר בכפיות עם מיכה שטרית(2023)
אחכה (2023)
זריחה שחורה עם מיאה ליימברג (2023)

סינגלים מחוץ לאלבומים

(Blackfield (2004
(2007) Blackfield II
(2011) Welcome to My DNA
(2013) Blackfield IV
(2017) Blackfield V
(2020) For the Music

עם להקת בלאקפילד

קרן הכט (קרן הכט, 1993)
רוקפור בהופעה (רוקפור, 1999)
כמו בשיר (סינגל, אביב גפן ומתי כספי, 2000)
In Absentia (פורקיופיין טרי, 2002)
דניאל סלומון (דניאל סלומון, 2002)
עירומים (שחר אבן־צור, 2003)
יחפה (נינט טייב, 2006)

הקלטות נוספות

הוא הוצג על ידי עידו מוסרי. הקומיקאים אלי פיניש (ארץ נהדרת) ומיקי גבע (רק בישראל) הם בין הדמויות שזיפו את הפרסונה הציבורית של גפן.

בתרבות פופולרית

דיסקוגרפיה

אביב גפן, ברשת החברתית פייסבוק
 אביב גפן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
 אביב גפן, ברשת החברתית אינסטגרם
 אביב גפן, סרטונים בערוץ היוטיוב
אביב גפן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אביב גפן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אביב גפן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אביב גפן, באתר שירונט
 אביב גפן, באתר ספוטיפיי
 אביב גפן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
 אביב גפן, באתר Last.fm (באנגלית)
 אביב גפן, באתר AllMusic (באנגלית)
 אביב גפן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אביב גפן, באתר דיזר
 אביב גפן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 אביב גפן, באתר Discogs (באנגלית)
 אביב גפן, באתר Songkick (באנגלית)
אביב גפן, באתר Tab4u
אביב גפן, באתר סטריאו ומונו
אביב גפן, דף שער בספרייה הלאומית
אביב גפן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אביב גפן - ביוגרפיה, באתר הארכיון המקורי של אביב גפן | ארכיון האינטרנט
אביב גפן באתר Belllino
 אביב גפן, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
מגזין, מלאך או שטן - תשע דעות על אביב גפן, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 30.01.1998 | ארכיון האינטרנט
בן שלו, אביב גפן נשאר הילד הרע גם בפריים טיים, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
נדב מנוחין‏, אביב גפן חוגג 40: ממרדן צעיר למתמסחר מבוגר, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2013
ליאת רון, ‏"אני אוהב את החיים הטובים": אביב גפן מדבר עסקים - ולא רק, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2015
ורד רמון ריבלין, ‏"יש לי כוח אלקטורלי גדול. 25 שנה אספתי קהל", באתר גלובס, 5 באפריל 2017
ניר יהב‏, אביב גפן: "אני בעד לפיד כי הוא היחיד שישלח את ביבי הביתה", באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2018
 בן שלו, איך אביב גפן מתחזק קריירה ארוכה כל כך, עם חסרונות רבים כל כך (ויתרון אחד)?, באתר הארץ, 30 במאי 2018
חנני בלייך, זוג משמיים: החיבור המפתיע בין אביב גפן לאברהם פריד, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2021
מידע על אביב גפן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אביב ברוך גפן (נולד ב־10 במאי 1973) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, תסריטאי ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוביל את הרכב הרוק "התעויוט" ושותף בצמד "בלאקפילד" עם סטיבן וילסון. גפן הוא בנו של המשורר יהונתן גפן.
גפן הוא מוזיקאי פעיל מאז שנות ה־90 ויצירותיו, מראשית דרכו, עסקו במחאה ובסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת וצבא; מנגד הוא עסק, לא פעם, גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, סמים וסרבנות. עמדותיו של גפן מזוהות עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית, אם כי בשנים האחרונות בהופעותיו גפן מגיע ליישובים דתיים ולהתנחלויות.

אודי כגן

Udi Kagan

בן בן ברוך

Ben Ben Baruch

אורי ברויר

Ori Broyer

דניאל סטיופין

Daniel Styopin

דניאל סטיופין ("קופה ראשית") - מופע סטנדאפ | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

דניאל סטיופין ("קופה ראשית") - מופע סטנדאפ

חולון

תיאטרון חולון

דניאל כהן

Daniel Cohen

דניאל כהן במופע סטנדאפ | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

דניאל כהן במופע סטנדאפ

אורי ברויר | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

אודי כגן | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

בן בן ברוך | תיאטרון חולון | Tickchak LIVE

Holon

מרכז ספייס קריית מלאכי

ערך מורחב – סמל העיר חולוןשמה של העיר סמלי, והוא ניתן לה בשל מיקומה על חולות הים התיכון, ובזיקה לשמן של שתי ערים מקראיות בשם זה, האחת בדרום הר חברון והשנייה בעבר הירדן:

סמל העירייה עוצב בשנת 1946 בידי הציירת אסתר ברלין-יואל, אשתו של הרופא חיים ברלין, והוא מציג את עץ השקמה העומד בכניסה לעיר (צומת חולון).

שם וסמל

במהלך שנות קיומה של חולון, התגלו בה ממצאים ארכאולוגיים רבים מתקופות פרה-היסטוריות, המעידים על כך שהאזור היה מיושב בתקופות קדומות:

באזור התעשייה: קברים חפורים וקברי סלע מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת הברונזה (הקדומה והתיכונה); בשטח שממזרח לרחוב המלאכה ומצפון לרחוב המשביר נמצאו שרידים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה ("התרבות האשלית"). במקום נמצאו עצמות בעלי חיים ובהם של פילים (נתגלה חט שלם של פיל), סוסים, היפופוטם, איילים, צבי ובקר. בשטח שקצהו המזרחי הוא פינת הרחובות המשביר והסתת, שרידים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה.
רחוב הסנהדרין וארבע הארצות בשכונת ג'סי כהן: גבעה מלאכותית וסביבתה, שרידי יישוב וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת, מהתקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית והתקופה הביזנטית, וכן כלי צור.
תל גיבורים: קברי פיר מתקופת הברונזה התיכונה.

ממצאים ארכאולוגיים

בראשיתה של העיר (1933–1937) לא היה לה שם, והיו שקראו לה בשם מולדת (השכונה השנייה) או "דרומיה" או "דרום תל אביב".
אחרים קראו לשכונות שהוקמו מדרום ליפו בשם: "שכונות הדרום".
בדוח ועדת פיל שפורסם בשנת 1937, ישנה התייחסות להקמת העיר כדוגמה לעיר יהודית שקמה "על שטח עקר ושומם" ולא מיושב.
חולון כמועצה מקומית הוקמה לאחר איחוד חמש השכונות שהיו במרחב ב-19 ביוני 1940 (שכונת גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם). נראה שקדמה להתיישבות בשכונות הללו התיישבותו ב-1930 של אברהם שפילר, "מוזיקנט" מיפו, שהתיישב בבית ערבי נטוש בלב החולות ומשנוכח שאין איש בסביבתו קם וחזר ליפו.

היסטוריה מודרנית

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בחולון 197,775 תושבים (מקום 10 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,953 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר מאז קום המדינה:

אוכלוסייה

ערך מורחב – עיריית חולוןעיריית חולון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית חולון בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. ראש העירייה הנוכחי הוא מוטי ששון.
נכון לעשור השלישי של המאה ה-21 נמצאות בשליטת עיריית חולון חברות עירוניות:

החברה הכלכלית לפיתוח חולון בע"מ- היא חברה-בת של עיריית חולון העוסקת בייזום, תכנון, ניהול, ביצוע ופיקוח על פרויקטים עירוניים. החברה פועלת להשבחת נכסי העירייה ומנהלת את נכסי העירייה המניבים. החברה מקימה מבני ציבור חדשים ומשפצת מבני ציבור קיימים. כל זאת בהתאמה למדיניות הפיתוח העירונית כפי שנקבעה ואושרה על ידי ראש העיר, הנהלת העירייה, מועצת העירייה ודירקטוריון החברה. בשנים האחרונות הקימה החברה את המנהלת להתחדשות עירונית.
החברה לבילוי ולבידור חולון בע"מ- הזרוע ביצועית של עיריית חולון הפועלת לרווחת התושבים ושמה לה ליעד להעלאת איכות החיים בעיר חולון. החברה מפעילה בעיר מספר מרכזים וביניהם מתקני נופש, ספורט, תרבות, בילוי, פנאי, קידום בריאות, אירועים ופסטיבלים ברמה הגבוהה ביותר.

עיריית חולון

העיר חולון הייתה אחת מהזוכות בפרס החינוך היישובי לשנת התשס"ה. בעיר פועלות תנועות נוער אחדות ובהן שני קנים של הנוער העובד והלומד (קן חולון וקן תל גיבורים), "הבית למדע ועמדה" של הנוער העובד והלומד בשכונת נאות רחל, סניף "המחדשים של הנוער העובד והלומד - האיגוד המקצועי לנוער וצעירים" בקריית שרת, מרכז "הפוך על הפוך", סניף בית היוצרים "הדיונה" של תנועת תרבות (שכונת ח' 300), סניף של תנועת הנוער המכבי הצעיר בקמפוס נוער, שני סניפים של בני עקיבא (סניף ג'סי כהן וסניף חולון), שלושה שבטים של תנועת הצופים (שבט ארנון, שבט עומר ושבט עתיד), שלושה קינים של השומר הצעיר (ג'סי כהן, בן-גוריון וקריית שרת), סניף של ארגון הנוער צמר"ת. בעיר גם פועל מעו"ז (סניף) של תנועת בית"ר, שנקרא על שם רועי קליין, סניף כנפיים של קרמבו בשכונת ג'סי כהן, סניף של הנוער הלאומי בסוקולוב, ו-2 מוקדים של נוער לתת בקמפוס נוער ברחוב הס ובמתנ"ס מנש"ה. תנועת הנוער הייחודית של חולון היא תנועת הנוער חצ״ב (חולונים צעירים בפעולה) והיא פועלת בכמה מתנ״סים שונים בעיר. בעיר מופעלים מרכזי נוער העוסקים בתחומים שונים כגון מוזיקה ומחשבים. המפורסם שבהם הוא בית המדיטק.
בעיר חולון פועל גם מסלול מחוננות בבית הספר היסודי "א. ד גורדון" ועד חטיבת הביניים והתיכון "פנחס איילון".
בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות בעיר חולון קיימים כ-20 מרכזי קש"ת (קשר, שיתוף ותובנה) המיועדים לתלמידים עם לקויות למידה או הפרעת קשב הלומדים בחינוך הרגיל. במרכזים לומדים בקבוצות קטנות אסטרטגיות למידה ועוברים תהליך העצמה במטרה להעלות את תחושת המסוגלות העצמית. זוהי תוכנית ייחודית לעיר בעידודו של ראש העיר מוטי ששון.

נוסף על כך פועלת בעיר מועצת הנוער העירונית של חולון, אשר מטרתה לשפר את איכות חיי הנוער העיר. בנוסף, לילדים בכיתות ה-ו יש מועצה כזאת, בשם "פרלמנט הילדים" המייצגת את גילאי היסודי.

כ-9,000 ילדים מלידה ועד גיל 6 כוללת מערכת הגיל הרך בחולון, ובה 185 כיתות גן במסגרת העירונית, וכ - 100 כיתות גן במסגרת פרטית, מעונות ומשפחתונים.

גני ילדים

מערכת החינוך היסודי בחולון מונה כמעט 15,000 תלמידים: מעל 12,000 ב-26 בתי ספר ממלכתיים, מעל 1,000 ב-2 בתי ספר ממלכתיים-דתיים, מעל 200 ב-2 בתי ספר ממלכתיים-חרדיים ומעל 1,000 ב-5 בתי ספר חרדיים (מוכר שאינו רשמי).
בתי ספר יסודיים בהם:
ממלכתי: בית הספר ביאליק, שנקר, אריאל שרון, יצחק שמיר, רביבים, מגינים, כצנלסון, אשלים, אמירים, בן-צבי, ישעיהו, הס, עלומים, אשכול, התבור, דינור, שז"ר, בן-גוריון, גורדון, יחד, שרת, ניצנים, ניב וגולדטק.
ממלכתי-דתי: בית הספר ישורון, שער האריות, ודביר.

החינוך היסודי

מעל 12,000 תלמידים לומדים במערכת החינוך העל יסודי של חולון, ב-14 בתי-ספר ממלכתיים, ממלכתיים דתיים ותלת-שנתיים בהם:
אורט חולון, תיכון איילון, הגימנסיה ע"ש חיים הרצוג, הגימנסיה ע"ש יצחק נבון, תיכון עתידים, תיכון קוגל, גימנסיה אפרים קציר, קמפוס קריית-שרת, תיכון פרס ברוח HTH (בית הספר הראשון בארץ שהלמידה בו מבוססת פרויקטים), קריית החינוך הראל בני עקיבא ותיכון יבנה לבנות.

החינוך העל יסודי

בשנים האחרונות נמצאת חולון בטבלת "ליגת הערים" השנתית של אגף כוח האדם של צה"ל בה נמדדים הערים בהם יש אחוזי גיוס גבוהים.
בשנת 2022 סגרה חולון את טבלת העשירייה כאשר שיעור גיוס היה (80.6%), מיצוי ללחימה (40.0%), מיצוי לקצונה (5.2%), ציון - 75.13.
בשנת 2023, חולון נמנתה על המקום ה-8 בליגת הערים.

גיוס לצה"ל

בחולון למעלה מ-4,500 חניכים הפועלים ב-15 סניפי תנועות הנוער, 9 סניפי חצ"ב (תנועת הנוער החולונית) ו-9 מוקדים לארגוני הנוער. התנועות פועלות במבנים עצמאיים לרוב ואילו הארגונים פועלים במרכזי הנוער, אשר במרכזים הקהילתיים ובבתי הספר.
כיום פועלים הארגונים והתנועות בקרב כלל מגזרי האוכלוסייה בישראל וכן בחינוך המיוחד. האוכלוסייה הדתית על כל גווניה מוצאת אף היא מענה הולם לילדים ולנוער.
בין תנועות הנוער בעיר: הנוער הלאומי בית"ר, הנוער העובד והלומד, שבטי עתיד, עומר וארנון של הצופים, חצ"ב, אחריי!, השומר הצעיר, מכבי צעיר, כנפיים של קרמבו, נוער חב"ד, נוער מד"א, מש"צים ובני עקיבא.

תנועות נוער

בחולון פועלים המוסדות האקדמיים הבאים:

HIT מכון טכנולוגי חולון - מכון טכנולוגי חולון נוסד ב-1969 והוא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), המכון עוסק בתחומי המדעים, הנדסה וטכנולוגיה, ניהול טכנולוגיה, טכנולוגיות למידה ועיצוב ועוסק במחקר עיוני ויישומי, מתוך ראייה רחבה ורב-תחומית של הטכנולוגיה המתקדמת – מהיבטיה המדעיים המקצועיים, הכלכליים והתרבותיים ומקדם קשרים בינלאומיים ענפים עם 135 אוניברסיטאות ומוסדות בחו"ל מ-35 מדינות.
מכללת תלפיות - מוסד ותיק, המכשיר מורות וגננות ברוח החינוך הממלכתי-דתי, בגישה פלורליסטית. בשנת תשנ"ה (1995) הוכרה המכללה כמוסד להשכלה גבוהה הרשאי להעניק תואר ראשון בהוראה. מסלולי לימודים המכשירים מורות וגננות בנושאי התמחות שונים, מאפשרים להן להשתלב בהצלחה במגוון תפקידים במוסדות החינוך בארץ ובתפוצות. במכללה פועלות שתי מדרשות תורניות: "מדרשת אביב" ו"מדרשת בינת", שבנו להן מעמד מיוחד במכללה. בנוסף פועל במכללת "תלפיות" המרכז ללימודי המשך והשתלמויות שהכשיר אלפי מורים במהלך שנות קיומו.

אקדמיה

חינוך

ברחובותיה הראשיים של חולון (כגון סוקולוב) חנויות רבות המשרתות את תושבי העיר. מדרום לעיר נמצא אזור מב"ת (מסחר, בילוי ותעשייה) מערב של ראשון לציון שבו קניונים רבים המשרתים גם את תושבי חולון. בצפון מזרח חולון נמצא אזור תעשייה גדול ובו מפעלים כ"וישי", קבוצת "אורד", מוסכים ובתי מלאכה רבים. באזור התעשייה נמצאים גם בתי כל-בו (סופרמרקטים) גדולים המשרתים את תושבי האזור. בין הרשתות שפתחו סניף באזור זה ניתן למצוא את: "שוק העיר", "חצי חינם", "שופרסל" ועוד. עליהם נוסף מרכז עזריאלי הכולל מגדלי משרדים ורחבת הסעדה לרשות הציבור, וכן אזור בילוי הנושא את השם "לה-פארק", וכולל מסעדות ומסחר בתחום פארק פרס.
החל מאמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 מסתמנת מגמה של התחדשות ומתיחת פנים לאזור התעשייה. השינוי מתבטא בפתיחת מרכזי קניות חדשים, כגון הפרמיום סנטר ברח' המלאכה ומרכז דוד (סיירים סנטר) ברח' המרכבה, הקמת בנייני משרדים חדשים מוכווני היי-טק (מרכז גב-ים, מרכז עזריאלי גורד השחקים אמות, פרויקט b פארק מגדל שער העיר). התהליך מלווה בפיתוח סביבתי ושיפוץ תשתיות בכלל אזור התעשייה.
קניון חולון, שנפתח בשנת 1998, משרת את כל תושבי האזור, כמו כן ישנם מרכזים מסחריים רבים כמו - מרכז נאות רחל (בשכונת נאות רחל), מרכז סאדאב ומרכז דר-גת (בשכונת קריית בן-גוריון), מרכז קריית שרת (בשכונת קריית שרת) ועוד.

רבים מתושבי חולון, בדומה לתושבי ערים נוספות הסמוכות לתל אביב, מוצאים את פרנסתם בתל אביב.

מסחר ותעשייה

המשכן לאמנות בית מאירוב - גלריה עירונית לאמנות
מוזיאון העיצוב חולון - מוזיאון ראשון מסוגו בישראל המתמקד בעיצוב נפתח בינואר 2010. בניין המוזיאון תוכנן על ידי המעצב והאדריכל רון ארד ומהווה נקודת ציון באדריכלות המקומית.
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית – הוקם במטרה לקדם ולהפיץ את אמנות המדיה והווידאו בישראל ומהווה חוליה מקשרת בין שדה האמנות העכשווית והקהילה. המרכז מחויב לתפיסה דינאמית של עולם האמנות והתרבות העכשווית ולשיקוף ההשפעות הטכנולוגיות על התרבות והאמנות.
מוזיאון הילדים חולון נחנך בשנת 2001, שוכן בפארק פרס בדרום-מזרחה של העיר, ובו ארבעה מסלולי ביקור עיקריים לילדים, וכן שתי תערוכות קבועות למבוגרים יותר: "דיאלוג בחשיכה" – מסלול סיור בחשיכה, בלוויית מדריכים עיוורים או מוגבלי ראייה, "הזמנה לשקט", מסלול בהדרכת חירשים, "דיאלוג עם הזמן" - תערוכה ייחודית במינה העוסקת בנושא הזקנה מנקודת מבט ייחודית שו של הזקנים.
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס – מוזיאון המציג עבודות של אומנים ישראלים בנושאי הקומיקס והקריקטורה. במקום כמה תערוכות קבועות ותערוכות מתחלפות בנושא.
מדיטק – הספרייה המרכזית והתיאטרון לצעירים – הספרייה הציבורית הגדולה והמשוכללת בארץ, כוללת גם את הספרייה למוזיקה, מתחם "שעת סיפור" ייחודי בצורת ביצה ועוד. חלקה השני הוא תיאטרון לצעירים שמעלה הצגות וגם חדר חזרות לאומנים צעירים. המקום נפתח באפריל 2004. בספריית המדיטק נמצאת גם "ספריית החומרים" היחידה בישראל, שמטרתה להראות סוגים שונים של חומרים ואת הנעשה איתם.
מוזיאון הרכב ההיסטורי – מכיל אוסף נדיר של האוטובוסים ההיסטוריים של "אגד", חלקם מלפני קום המדינה. כל האוטובוסים משוחזרים למצבם האותנטי וכשירים לנסיעה. המוזיאון ממוקם בשטח חניון "אגד" חולון בדרום העיר, בקריית בן-גוריון.
המרכז לתיאטרון בובות - המרכז כולל מוזיאון בובות תיאטרון, אולם הצגות ובית ספר לבובונאות. אחת לשנה מתקיים בו הפסטיבל הבינלאומי להצגות וסרטי בובות.

מוזיאונים ומרכזי אומנות

תיאטרון חולון, התיאטרון העירוני של חולון, מעלה מופעים והצגות ומארגן כל שנה פסטיבלים כגון "פסטיבל אישה", "פסטיבל ימי זמר" ו"פסטיבל מספרי סיפורים". מדי שנה מתקיים "החגיגטרון", שבו תלמידי מגמות התיאטרון מעלים הפקות. כמו כן, אירח התיאטרון את "פסטיבל ישראל" והועלו בו הצגות מחוץ לישראל. מבנה התיאטרון מאכלס גם את "בית יד לבנים". כמו כן, ממוקם בו בית ספר למשחק.
מאז שנת 2014 התיאטרון נמצא בשיפוץ מקיף אשר בסיומו לתיאטרון תיווסף קומה נוספת ורחבתו החיצונית תשופץ.
עם זאת, ברחבי חולון פזורים מספרי תיאטראות קטנים יותר המשמשים בעיקר להצגות ילדים:

"בית שטיינברג" אשר נמצא בשכונת קריית שרת.
"תיאטרון לצעירים" אשר נמצא בתוך ספריית המדיטק.
"מרכז פיס קריית רבין/קציר" אשר נמצא בשכונת קריית רבין.

תיאטרון

בחולון פעלו בעבר שישה בתי קולנוע:

"גיל" - ברחוב פרופסור שור.
"ארמון" - ברחוב שנקר.
"רינה" - בשדרות קוגל בחולון.
"רון" - ברחוב התנאים שבשכונת ג'סי כהן.
"מגדל" - בפינת הרחובות ההסתדרות וויצמן.
"סבוי" - בפינת הרחובות סוקולוב וחנקין.במהלך שנות ה-80 וה-90 נסגרו כל בתי הקולנוע בחולון בדומה לתהליך עירוני שאפיין ערים נוספות בישראל, ומבניהם נותרו נטושים עד היום פרט לחלקם התחתון המשמש לרוב כמרכז מסחרי שכונתי. קולנוע "גיל" נהרס, ובמקומו הוקמו מגדלי מגורים יוקרתיים.
ב-15 בדצמבר 2011 פרצה שרפה בקולנוע "ארמון" והוא נהרס סופית ב-2018.
כאשר הוקם קניון חולון, בשנת 1998, נפתח בתוכו בית קולנוע של רשת "גלובוס מקס" שכלל שישה אולמות צפייה.
בית הקולנוע כונה "גיל" והיה הקולנוע היחיד בחולון במהלך שנות הפעלתו. עם זאת, גם קולנוע זה היה בסכנת סגירה עקב קשיים כלכליים הנובעים מהתמעטות בכמות הצופים בשנים האחרונות מחד, ומאידך חוסר היכולת להתחרות במתחמי הענק בתצורת מגה-פלקס שנפתחו ברחבי המדינה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21. לבסוף, בתחילת חודש ינואר 2009, לאחר כ־11 שנות פעילות בלבד, נסגר בית הקולנוע בעקבות החלטת הנהלת הקניון על פתיחת חנות של המשביר לצרכן בשטחו.
החל מ-23 ביולי 2008 פועל בעיר סינמטק, במסגרת מרכז המדיטק בשם "סינמטק חולון". הסינמטק פועל במתכונת הרצה ומקרין כמה סרטים מדי שבוע. השקתו הרשמית הייתה באוקטובר 2008.

בתי קולנוע

להקות המחול הורה רעים - חולון מייצגות את העיר במופעים, אירועים ופסטיבלים בישראל ובעולם ברפרטואר של ריקודים פולקלוריסטים ישראליים.

מחול

בין השנים 2001–2007 פעלה בעיר תזמורת הבמה הישראלית.
בחולון שוכן קונסרבטוריון שטיינברג - מרכז המוזיקה העירוני, בפיקוח משרד החינוך, הפועל גם במסגרות הפורמליות בבתי הספר בתוכנית בתי ספר מנגנים.
הקונסרבטוריון משתתף באירועים קהילתיים והרכביו מייצגים את חולון בארץ ובעולם.
מנהל הקונסרבטוריון החל משנת 2021 הוא המוזיקאי עומר גבאי, גבאי הוא מוזיקאי פעיל ומחנך מוזיקלי הנחשב למנהל קונסרבטוריון מוערך מאוד.

מוזיקה

תרבות

בית הרצפלד - ארכיון ומוזיאון לתולדות חולון. נמצא בביתו של אברהם הרצפלד שתרם אותו למטרה זו.
 מוזיאון חוסמסה יד ל"הגנה" – מצודה ובראשה מגדל תצפית ששימש את אנשי ההגנה לאימונים ולמסתור נשק. במלחמת העצמאות שימש כנקודת תצפית ואיתות מלחמה נגד הערבים, וכתחנה בדרך הביטחון אשר עברה מתל אביב לירושלים והנגב. במקום נמצא מבנה בסגנון הבינלאומי שכיום משמש כמוזיאון באתר. במוזיאון תערוכת קבע המתארת את אימוני חברי ה"הגנה" בחולות חולון בתקופת המנדט, את בניית חמש שכונות חולון הראשונות (גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם) ואת המאבק במלחמת העצמאות, הקרב על "הפילבוקס" והאירועים שהתרחשו לאורך "דרך הביטחון".
בית יד לבנים – בבניין התיאטרון העירוני של חולון שוכן "בית יד לבנים" להנצחת החללים תושבי העיר חולון ובו לוח אלקטרוני המציג מידע על כל אחד מהחללים.
שרידי שכונת מולדת סמוך מדרום לפארק פרס. במקום מגדל מים, הריסות מבנים ושלטי הסבר אודות השכונה ודרך הביטחון. מעט מזרחה משם, ליד מחלף חולון מזרח, נמצאת עמדת הבטון שהגנה על השכונה.פארק הנוער, ה"פילבוקס" והמצודה הערבית – פארק ירוק ורחב ידיים המשתרע על גבעה בצפון מערב העיר. אתר היסטורי המסמל את המאבק להישרדותה של העיר בזמן מלחמת העצמאות. המצודה הערבית משמשת בתור אתר זיכרון לחללי מלחמת העצמאות שלחמו להגנת העיר מפני הערבים.
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל - מאת מיכאל קארה, במרכז העיר, מול בית העירייה.
המיצדית הטורקית – מבנה בן קומה אחת הנמצא מדרום לכביש יפו-ירושלים הישן (כביש 44). המבנה ניצב על גבי גבעת כורכר נישאה. המיצדית נבנתה באמצע המאה ה-19 על ידי השלטון העות'מאני, כחלק מניסיונם לשפר את הביטחון בדרך העולה אל ירושלים. במקור נבנו 17 מיצדיות כאלה, היום נותרו רק שלוש: המצדית בחולון, חורבת חרסיס בשער הגיא (מצפון לתחנת הדלק) ומבנה משטרת מחנה יהודה (לשעבר) הנמצא ברחוב יפו 107 בירושלים. בכל מיצדית כזו ישב משמר טורקי שעסק באבטחת הדרך ובעיקר באבטחת תנועת הצליינים ועולי הרגל.
אנדרטת השואה - שישה מיליון אורות של רחל כספי ברחוב המלאכה פינת שדרות ירושלים.
אנדרטה לילדים שנספו בשואה - מיליון וחצי גולות ביוזמת ציפי קיכלר ברחוב משה שרת.

אתרים היסטוריים ואתרי הנצחה

גן הרצל – גן גדול שממוקם במרכז העיר, ונמתח מצפון לדרום במקביל לרחוב ויצמן. בגן ישנם פסלי ענק שפוסלו בידי פסלים ישראלים המשמשים כמתקני משחקים לילדים.פארק פרס – הפארק הגדול ביותר בחולון. נקרא על-שם שמעון פרס בעודו בחיים. ממוקם מדרום לשכונת קריית שרת. במרכזו אגם מלאכותי עם מגוון סירות לשיט, מפל ואמפיתיאטרון בו מתקיימים מופעים. בשנת 2015 נחנך בתחום הפארק מרכז בילוי ומסחר הנושא את השם "לה-פארק", ובו מסעדות וחנויות. מוזיאון הילדים חולון, היכל הספורט טוטו חולון ומתחם ההחלקה על הקרח Ice Peaks נמצאים אף הם בתחום הפארק.
הגן היפני – הגן אשר עוצב על ידי האדריכל חיים כהנוביץ מעוצב כגן יפני מסורתי וכולל מוטיבים עיצוביים מהמזרח הרחוק. נמצא בשדרות ירושלים.גן הקקטוסים – הגן מכיל אוסף גדול של קקטוסים, סוקולנטים ושאר מינים קרובים. נמצא בשדרות ירושלים פינת משה שרת.גן פסלים מיצירותיו של הפסל הישראלי יגאל תומרקין - ממוקם ברחוב ויצמן 61, בסמוך למבנה בו נפתח המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס. הגן הוקם בשנת 1971 ועוצב כשורה של חללים התחומים בקירות בטון, ביניהם פזורים כ-20 מיצירותיו של תומרקין.
הגן הקוריאני - נמצא ברחוב ברקת פינת לבון. זה גן יחיד במינו ובתוכו 13 פסלי טוטם. הגן נחנך ב-2003 כביטוי לקשרי הידידות שנוצרו בין העיר חולון והעיר אנדונג בקוריאה. פסלי העץ המגולפים מאפיינים את המסורת הקוריאנית.גן יסעור הסמוך לתיאטרון חולון מנציח את זכרם של 54 חללי אסון הנ"ד משנת 1977.

בעיר קיימים 51 גני סיפור הפרושים בכל רחבי העיר. הגנים הוקמו בין השנים 2000–2016. כל גן סיפור מוקדש ומפוסל לפי סיפור ילדים ישראלי, כדוגמת גינת הגמדים, הכינה נחמה, דירה להשכיר, דודי שמחה, המפוזר מכפר אז"ר ושמוליקיפוד. רק שלושה גנים (הנסיך הקטן, העץ הנדיב, המומינים) קשורים ליצירות של כותבים זרים.

ברחוב מוטה גור בקריית פנחס אילון נמצא אשכול ובו שמונה סיפורים.
בחורשת היובל (רחוב משה דיין) נמצא אשכול ובו ארבעה גנים: הנסיך הקטן, הדינוזאור של דודו, המטריה הגדולה של אבא, איתמר פוגש בארנב.
בין הרחובות שנקר והשומרון נמצא אשכול ובו ארבעה גנים: האריה הרעמתן והג'ירפה גם, הזיקית, האוצר של צ'מבלו, "מה לעשות עם חתולה שכזאת?".

גני סיפור

גנים ופארקים

בעיר פועלות קבוצות הכדורגל: הפועל צפרירים חולון אשר שיחקה בעבר בליגה הבכירה ומייצגת את שכונת תל גיבורים, אגודת ספורט חולון המייצגת את שכונת ג׳סי כהן, עוצמה חולון ומועדון כדורגל חולון ירמיהו.

כדורגל

קבוצת הפועל חולון בכדורסל נוסדה בשנת 1947 והיא אחת משמונה קבוצות הייסוד של ליגת העל בכדורסל, כשזו הוקמה בראשית שנות ה-50. ברוב שנות פעילותה משחקת הקבוצה בליגה הבכירה, ואף הייתה מועדון צמרת בשנות השמונים והתשעים, והיוותה מוקד של גאווה עירונית. בראשית שנות ה-2000, לאחר שורת משברים כספיים ומקצועיים, ירדה הקבוצה לליגה הלאומית ואף לארצית. בעונות שלאחר מכן הצליחה הקבוצה להשתקם, ובעונת 6–2005 עלתה חזרה לליגת העל, אך בהיעדר תמיכה מן העירייה לא הייתה יכולה להשתתף בה ונשארה בלאומית. בסוף עונת 06–07, חולון עלתה לליגת העל בפעם השנייה ברציפות, והפעם מימשה את זכותה לשחק בה. בעונת 08–2007 זכתה הפועל חולון באליפות ליגת העל בכדורסל, לראשונה בתולדותיה. עונה לאחר מכן ב-2008–2009 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה.
ובעונת 2017–2018 היא זכתה שוב בגביע המדינה.
בעונת 2021–2022 זכתה הקבוצה באליפות ליגת העל לכדורסל בפעם השנייה.
אליצור חולון, קבוצה בעלת עבר מפואר בכדורסל נשים, התדרדרה ונמצאת כיום בצמרת הליגה הבכירה.

כדורסל

קבוצות הגברים והנשים של מועדון כדוריד חולון משחקות בליגות הבכירות בכדוריד. קבוצת הנשים היא קבוצת צמרת ומועמדת קבועה לאליפות.

כדוריד

מרכז הספורט "בריזה" חולון – מרכז ספורט מהגדולים בארץ, כולל אולם כושר בגודל 1,000 מ"ר, מגוון רחב של חוגים ומספר בריכות שחייה.
האצטדיון העירוני – באצטדיון זה משחקות מועדון כדורגל חולון ירמיהו ועוצמה חולון, מכיל 3,500 מקומות ישיבה.
אצטדיון הלוחמים – באצטדיון זה משחקת הפועל צפרירים חולון, מכיל 3,000 מקומות ישיבה.
פארק המים "ימית 2000" – פארק מים מהמשוכללים בארץ, כולל 3 בריכות שונות – אולימפית פתוחה, בריכה מקורה, ובריכת מנויים. עוד ישנן מגוון של 20 מגלשות אקסטרים למבוגרים וילדים.
היכל טוטו חולון - היכל ספורט רב תכליתי בעל קיבולת של 5,500 מושבים, הממוקם בפארק פרס בעיר. משמש כאולמה הביתי של הפועל חולון בכדורסל החל משנת 2015.
היכל הכדורסל אחד במאי הידוע בתור אולם הפחים – אולם הכדורסל המקורה הראשון בארץ, הממוקם ברחוב אחד במאי 38. שימש כאולמה הביתי של הפועל חולון בכדורסל בין השנים 1953–2015.
 היכל הקרח "Ice Peaks" - זירת החלקה על הקרח בה מתקיימים משחקי חטיבת המרכז של ליגת ההוקי קרח הישראלית ותחרויות החלקה על הקרח.

אתרי ספורט

ספורט

חולון היא עיר נוחה למדי מבחינת תחבורה ציבורית. כ-22 קווי אוטובוס של חברת אגד, כ-9 קווים של חברת דן וכ-7 קווים של חברת מטרופולין משרתים את העיר ומחברים אותה עם ערי הסביבה. בנוסף, ישנם 4 קווים פנימיים העוברים ברוב השכונות בעיר כאשר שניים מהם מופעלים על ידי אגד והשניים האחרים על ידי מטרופולין.
החל מקיץ 2009 הופעל בעיר קו לילה לתל אביב, כחלק מפרויקט של משרד התחבורה. נכון לשנת 2010, ישנם 2 קווי לילה הפועלים בעיר, ומכסים את רוב שטחה. שני הקווים מופעלים על ידי חברת אגד.
רוב האוטובוסים בחולון, יוצאים משכונת קריית שרת, אשר שם נמצא מסוף קריית שרת. לשם יוצאים ומגיעים 2 אוטובוסים פנימיים למסוף וולפסון, אוטובוסים לתל אביב, אזור, בת ים וראשון לציון.

אוטובוסים

מסילת תל אביב – פלשת, שנפתחה לתנועת נוסעים ב-2011, עוברת בתוואי כביש מס' 20, בין חולון לתל אביב ובין חולון לבת-ים. ארבע תחנות רכבת בקו זה משרתות את העיר: צומת חולון, חולון-וולפסון, בת-ים יוספטל ובת-ים קוממיות.
כמו כן, במסגרת פרויקט הרכבת הקלה המתוכננת בגוש דן, ישרת את העיר הקו הירוק של הרכבת הקלה ויחבר אותה עם תל אביב. בחולון יהיו לקו שתי שלוחות: אחת שתחצה את העיר מצפון לדרום ותסתיים בקניון הזהב בראשון לציון, ושלוחה שנייה שתעבור ברחובות סוקולוב ושד' ירושלים.

רכבת

חולון תחומה בין שלושה כבישים בין-עירוניים:

כביש 4 ("גהה") – עובר בגבולה המזרחי של העיר. בקיץ 2010 נפתח חלקו הראשון של מחלף השקמה (מחלף חולון מזרח), המחבר את העיר ישירות לכביש ומהווה כניסה נוחה לעיר ולאזור התעשייה ממזרח. חלקו השני של המחלף, המאפשר כניסה לחולון מכביש 4 מצפון, נפתח בפברואר 2011. יציאה מהמחלף לכביש 4 בכיוון צפון טרם הוקמה, ונמצאת בשלב התכנון.
חלקו הדרומי של כביש מספר 20 (נתיבי איילון) – עובר לאורך הגבול המערבי של העיר. מאז סלילתו מהווה הכביש את עורק התחבורה העיקרי לבאים וליוצאים מחולון. הכביש רצוף מחלפים לכל אורכו, דבר ההופך את התנועה בו לנוחה ומהירה.
דרך השבעה (כביש 44) – עובר בגבול הצפון-מזרחי של העיר ומחבר אותה עם לוד, רמלה וצריפין.

כבישים בין-עירוניים

כיכר הלוחמים היא מעגל תנועה בצפונה של העיר, המוכר בכינוי "כיכר הדמעות", בשל היותו גורם משמעותי בכישלון תלמידים במבחני נהיגה מעשיים הנערכים באזור. הכיכר היא אחד ממעגלי התנועה העמוסים בארץ.
כיכר סטרומה נמצאת במרכז העיר חולון, בצומת הרחובות דב הוז, סוקולוב, הנרייטה סאלד והאחד במאי. היא תוכננה ונבנתה בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-20, זמן קצר לאחר הקמת המועצה המקומית חולון. הכיכר הוקדשה בזמן הקמתה לזכרם של חללי אסון אוניית המעפילים סטרומה, ובשנת 1968 הוצבה במרכזה אנדרטה לזכר המעפילים שטבעו בים השחור.

כיכרות

תחבורה

אגרובנק – נבנתה בשנות ה-30, כוללת את מרכז העיר, רחוב סוקולוב, ז'בוטינסקי וכיכר השבעה, הקרויה על שם שבעה נוטרים שנהרגו במלחמת העצמאות. מפעל לודז'יה המפורסם, היה ממוקם בה עד שנות ה-60, עת נהרס, ובמקומו נבנה מרכז מסחרי "צמרת", כיכר עירונית (כיכר צמרת) וקבוצה של בניינים רבי קומות. בשכונה גם מגדל מים מימי יסודה.
קריית עבודה – נבנתה בשנות ה-30, במרכזה נמצא רחוב ויצמן וגן הרצל הוותיק, ששוקם ונבנה מחדש בשנת 1996.
גרין – השכונה הראשונה של חולון, נמצאת ממזרח לרחוב המעפילים. בין הבתים הפרטיים שבה, ניתן למצוא עד היום כמה מבתיהם של מייסדי העיר, ביניהם ביתו של שלמה גרין, שנשמרו כמעט בשלמותם.
שכונת עם – נבנתה בשנות ה-30, ממזרח לשכונת גרין וממערב לשד' קוגל. בשכונה נמצאת "כיכר סטרומה" ובה אנדרטה לנספים באוניה סטרומה, מעשה ידי הפסל אנדריי רבס.שיכון "המפדה האזרחי" (מפדה) - נבנה על ידי חברת "המפדה האזרחי" בשנים 51–1950 ובו 500 יח' דיור צמודות קרקע בבתים דו-משפחתיים על שטח של כחצי דונם לכל משפחה. הרב המכריע של תושבי השכונה המקוריים היו עולים חדשים יוצאי פולין והשפה הפולנית הייתה השפה השלטת בשכונה בשנותיה הראשונות. במרכז השכונה נמצא "הגן הכחול" שנקרא כך על שם הצמחייה שנטעה בו ושברובה כללה שיחים ועצים בעלי פרחים כחולים. האגם המלאכותי שהיה קיים בגן בשנותיו הראשונות נסתם ומולא בחול מאוחר יותר. בפתח הגן ברח' טהון נמצא ה"קיוסק" שבו מכרו גזוז בטעמי פטל ולימון ומיני מתיקה שונים. השכונה תחומה ברחובות יהושע טהון מצפון ופרופ' שור מדרום ומצד מערב בשד' ירושלים. רבים מהבתים המקוריים שהורחבו עם השנים, נהרסו מאוחר יותר ובתים חדשים וגדולים בהרבה נבנו במקומם, אבל איסור בנייה גבוהה שימר את האופי המיוחד של השכונה - בתים נמוכים טובלים בירק, וסמטאות רבות לאורך הרחובות הראשיים, בדומה לשכונת נווה ארזים הסמוכה. על פי עדותם של תושבים ותיקי השכונה האזור שנחשב למפדה האזרחי כלל גם את השיכונים בצד המזרחי של רחוב פרופסור שור, עד צומת רחוב הנביאים בצפון, וכל מה שממזרח להם, קרי מתחם הצריפים הגרמנים [כיום "וילות"], ובנוסף השיכונים בצד הצפוני של רחוב הנביאים, עד הקו הדמיוני, דרום-צפון, שגובל במרכז הקהילתי נווה ארזים. ממזרח לגבול זה, כולל השיכונים שסביב רחוב ישעיהו וירמיהו - נחשב לנווה ארזים [פעם - בלוקונים].
שיכון פרוגרסיבים - שכונה של בתים דו - קומתיים בעלי כניסה אחת או שלוש שנבנתה באמצע שנות ה-50 ונקראה כך על שם המפלגה הפרוגרסיבית שביתה היה בשכונה. השכונה נתחמת על ידי שד' ירושלים ממערב, רח' יהושע טהון מדרום ובית הספר החקלאי "מקוה ישראל" מצפון.
רסקו א',ב',ג' – צפונית לרח' ההסתדרות ומשני צידי רחוב גאולים המחלק את השכונה ל-ב', ול-א' ו-ג', מסמלת את ההתפתחות המואצת של העיר, בשנות ה-60. נקראה על-שם חברת רסקו שבנתה את השכונה.
תל גיבורים – נבנתה בשנות ה-50 סביב גבעת הפילבוקס, לזכר הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות בקרב לשחרור הגבעה. בהמשך ניטע פארק הפילבוקס שמהווה את הפארק השני בגודלו בעיר ואחד היפים בה. קבוצת צפרירים חולון הוותיקה הוקמה בשכונה ואימוניה התקיימו ב"מגרש הפחים" האהוב שבמרכז השכונה, במשך שנים רבות. במהלך השנים התרכזה בשכונה אוכלוסייה דלת אמצעים. בשנות ה-90 התקיים ניסיון מוצלח לשקמה באמצעות מיזמי מגורים "חולון הירוקה", "חולון הצעירה", ועוד מיזמי נדל"ן נוספים שבמסגרתם נבנו בשכונה מספר רב של בניינים חדשים עם פתרונות דיור משתלמים ולא יקרים. כמו כן, שכונת תל גיבורים מוכרת בזכות משרד הרישוי אשר נמצא מזרחית לפילבוקס. במזרח השכונה, בסמיכות לנתיבי איילון ומשרד הרישוי נמצא ה"קאנטרי קלאב" של חולון. כמו כן, המרכז הרפואי וולפסון נמצא בגבולה המערבי של השכונה עם העיר בת ים. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בתל גיבורים 13,103 נפש.
מולדת / גבעת חולון – מולדת הייתה אחת השכונות הראשונות בחולון, הוקמה בחולות שבדרום מזרח העיר, אך ננטשה בסוף שנות ה-40. במרחק לא רב משרידי "מולדת" ההיסטורית, מדרום לשכונת קריית שרת, הוקמה שכונה מבודדת, המורכבת מקומץ בתים חד-קומתיים, שקיבלה את הכינוי "גבעת חולון". אל השכונה מוביל כביש סלול היוצא מרח' דוד אלעזר. מדרום לשכונה ממוקם בית המטבחיים של העיר, ולצידו עובר כביש אספלט שהתחבר בעבר לשכונת נווה אליהו בראשון לציון, אך עקב הזנחה כוסה בחולות, ואינו בשימוש יותר. עתידם של דיירי שתי השכונות הללו להתפנותעל פי הוראות תוכנית ח' 500, לשם יצירת פארק חולות עירוני.
ג'סי כהן – נבנתה בשנות ה-50 כשכונה לשיכון עולים. במשך שנים רבות בגלל אוכלוסיית העולים שבה, רכשה השכונה מעמד של שכונת מצוקה. בסוף שנות ה-90, נבנתה בצידה המזרחי שכונה חדשה בשם "נאות בן-גוריון" שמהווה למעשה את ג'סי כהן החדשה. מקס וג'סיקה כהן היו עסקנים ונדבנים יהודים מארצות הברית, שתרמו למטרות שונות בחולון בתחילת שנותיה של המדינה. על שמם נקראה השכונה שנבנתה על ידי אגף השיכון במשרד העבודה, ונמסרה לטיפולה של חברת עמידר.
נווה-פנחס – שכונה שומרונית, נוסדה ב-1954. שוכנת דרומית מזרחית לקריית שרת, סמוך לנווה ארזים ונאות יהודית.

נאות רחל – נבנתה בשנות ה-60 בגבול המערבי של חולון, כשבמרכזה מרכז מסחרי גדול. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בנאות רחל 17,372 נפש.
קריית שרת – השכונה הדרום-מזרחית בחולון, נבנתה בשנות ה-50. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בקריית שרת 24,930 נפש, ולפיכך היא השכונה הגדולה ביותר בחולון. השכונה נקראת על שם ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת. את השכונה חוצה רחוב קרן היסוד ממזרח למערב. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחוב דוד אלעזר, שמהווה את הגבול עם שכונת פנחס אילון, רחוב אלופי צה"ל ורחוב מפרץ שלמה. האתרים המרכזיים בשכונה הם בית שטיינברג (תיאטרון וספרייה), מרכז פיס קריית שרת, מנש"ה - מרכז הנוער שער האריות, פארק פרס, ימית 2000 - פארק המים הגדול בישראל והמרכז מסחרי קריית שרת. בשכונה יש שלושה בתי ספר יסודיים, ו-3 בתי ספר על - יסודיים של "קמפוס קריית שרת" הכוללים 2 חטיבות ביניים, ותיכון במרכז השכונה. בשכונה נמצא מסוף אוטובוסים גדול אשר אליו מגיעים ויוצאים אוטובוסים לתל אביב, לראשון לציון, לאזור, לבת ים, וכן 2 קווים פנימיים.
קריית בן-גוריון – שכונה גדולה בדרום העיר חולון, הגובלת באזור התעשייה המערבי של ראשון לציון. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונחשבה לשכונת יוקרה. לפי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון, נכון לשנת 2003, התגוררו בקריית בן-גוריון 18,096 תושבים, והיא אחת השכונות הצפופות באזור המרכז.
נאות שושנים – שכונה קטנה מדרום לרחוב ההסתדרות. נבנתה בשנות ה-70.
נאות יהודית – שכונה קטנה המונה רק שלושה רחובות: מרבד הקסמים, מעלות ואנה פרנק. נבנתה בסוף שנות ה-70 ונמצאת כחוצץ בין קריית שרת לנווה ארזים. בתחום השכונה נמצא גן הקקטוסים המפורסם של חולון שנחשב לאחד מגני הקקטוסים המגוונים בעולם.
נווה ארזים – השכונה מהווה מובלעת בתוך אזור התעשייה, במרכזה עמדה בשנות ה-50 המעברה הגדולה בחולון ומהגדולות בארץ ("הבלוקונים") ובה שכנו עולים חדשים מעיראק, פרס ותימן. בהקמתה מנתה 600 משפחות ובשיאה - 1000. כיום נווה ארזים היא ברוב שטחה שכונת וילות, אך כוללת גם בנייני שיכון ברחוב המרכזי של השכונה - רחוב ירמיהו. שמות הרחובות בשכונה לקוחים משמות אישים בתנ"ך - דוגמת אבשלום, יעל, ישעיהו, דבורה וכו'.
קריית מיכה - מובלעת בשטח העיר בת ים, השייכת לחולון, ובה נמצאת קריית ספורט והאצטדיון הדרומי של העיר. עד לסלילת כביש איילון דרום, השכונה הייתה מחוברת ישירות לחולון דרך רחוב התנאים. השכונה החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20, וכיום מתגוררים בה כמה מאות תושבים. בשכונה מספר רחובות והראשי שבהם רחוב התנאים, שבמרכזו ניצב גשר להולכי רגל המקשר אותה עם שכונת ג'סי כהן שמעבר לנתיבי איילון. עקב ניתוקה של השכונה משאר חולון, עלו בשנים האחרונות הצעות להעבירה לבת - ים, או לסלול דרך שתחבר אותה מחדש עם חולון.
קריית רבין – בנייתה החלה בסוף שנות ה-90, ועדיין לא הסתיימה. ממוקמת מצפון לקריית בן-גוריון וממזרח לשכונת ג'סי כהן.
נווה רמז – השכונה נמצאת בין שכונת קריית רבין לבין קריית פנחס אילון. בחלק המזרחי שלה נמצא בית הספר ע"ש גולדה מאיר ומועדון "בריזה". בחלקה המערבי היא גובלת עם רחוב אהרונוביץ', ובצפון היא גובלת עם רחוב הופיין. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004, התגוררו בשנת 2003 בנווה רמז 7,136 נפש.
קריית פנחס אילון (ח'-300) – שכונה חדשה בחולון, משתרעת על פני שטח גדול - מצפונית לשד' מנחם בגין ומרח' דוד אלעזר מערבה ועד מתחם ביאליק הנמצא דרומית לביטוח לאומי החדש, כמחצית משטח השכונה נבנה עד כה בבנייני מגורים בני 10 קומות ומעלה. במרכזה נמצא קניון חולון והמדיטק, השכונה תחומה במסלול ההליכה ושביל האופנים המכונה "גולדה".
שיכון ותיקים - השכונה נמצאת בין שכונת ג'סי כהן לבין נאות רחל והמרכז. היא כוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה המערבי היא גובלת עם רחוב אילת ובמזרח עם רחוב אהרונוביץ', בצפון עם רחוב הופיין ובדרום עם רחוב ג'סי כהן. בשכונה נמצא מוזיאון תיאטרון הבובות ובית הספר גורדון.
ח'-501 (מגדלים בשדרה) - רוב השכונה כבר בנויה אך עדיין נמצאת בתהליכי בנייה. היא תחומה בין הרחובות שד' גולדה מאיר, פיכמן, ההסתדרות ודגניה. השכונה כוללת בניינים רבי קומות משני צידיה של שדרה שתשתרע מצפון לדרום. בקצה השכונה, מול קניון חולון, נבנה מרכז מסחרי חדש בשם "נתנאל בשדרה".
ח'-370/4 "קריית רבין מזרח" - השכונה נמצאת בדרום מערב העיר, בין הרחובות ברקת ממערב, משה דיין מדרום, פנחס אילון ממזרח ושדרות בגין מצפון. שטח התוכנית 169 דונם. את השכונה תחצה שדרה אלכסונית שתתחבר לפארק החולות המתוכנן במסגרת תוכנית ח'-500.שכונות בתכנון:

ח'-500 "דרום חולון" - תוכנית מתאר לעתודות הקרקע המשמעותיות האחרונות בדרום העיר. חלקה הצפוני של התוכנית גובל בשכונת קריית אילון (ח-300), בדרום גובלת התוכנית עם ראשון לציון, במערב בבת-ים ובמזרח - בכביש מספר 4. שטח התוכנית כ-4070 דונם. כ-1000 דונם יתפסו השטחים הפתוחים, מתוכם על כ-400 דונם ייבנה "פארק החולות", שבו יישמר השריד האחרון של החולות הנודדים שהעיר בנויה עליהם.נתוני האוכלוסין מבוססים על המפה "אוכלוסיית חולון שנת 2003 לפי אזורי שירות" מהשנתון הסטטיסטי של עיריית חולון לשנת 2004.

שכונות בעיר

צרפת סירן, צרפת (הכיכר המרכזית בשכונת נאות רחל, כיכר סירן, נקראת על שם העיר התאומה)
גרמניה מיטה, ברלין, גרמניה (מ־1970).
גרמניה  האן-מונדן, גרמניה (מ־1988)
ארצות הברית דייטון, אוהיו, ארצות הברית
הרפובליקה העממית של סין אנשאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2000)
קוריאה הדרומית אנדונג (אנ'), קוריאה הדרומית (הסכם שיתוף פעולה)בשנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה חולון בקשרי ערים תאומות עם ג'קסונוויל בפלורידה וטומאסינה במדגסקר.

ערים תאומות

ראשי העיר

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ - רב העיר בין השנים 1963 - 1976.
כיום מכהן בעיר הרב אליהו יוחנן גוראריה, עד שנת 2017 כיהן כרב הספרדי הרב אברהם יוסף, ב-2017 הורשע בשתי עבירות של הפרת אמונים ונידון בהסדר טיעון לחמישה חודשי מאסר על תנאי. עוד הוסכם בהסדר שיתפטר מתפקידו ולא ישוב לחיים הציבוריים במשך 7 שנים.

רבני העיר

התקפת לח"י בחולון
תוכנית ח-500 חולון

ראו גם

קרישק, אריה, נכתב בחול, סיפורה של חולון, הוצאת "רשפים", 1984
יעקובוביץ, מרדכי (עורך), חולות ותל: סיפורה של ה"הגנה" בחולון ובמקוה-ישראל, ארגון חברי ה"הגנה" בחולון, 1994
אהרוני, רמי, גני סיפור בחולון: גנים מפוסלים מסיפורי ילדים, עיריית חולון, 2016

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של חולון
חולון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 פרופיל חולון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סאזור התעשייה והעסקים חולון
פרופיל סטטיסטי של עיריית חולון, שנת 2005, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
אתר הילדים של עיריית חולון
אתר שבוע הנוער 09
טרמינל - גיליון בסימן חולון
גבריאל בן-שמחון, חולון של חולין, מעריב, 8 ביולי 1966
 סרטון המתאר את ההיסטוריה של חולון, סרטון  באתר יוטיוב
נעמה ריבה, חולון שיכנעה את עצמה שאפשר להיות ת"א. מה רע בלהיות חולון?, באתר Xnet‏, 8 באוקטובר 2013
חוּלוֹן או חוֹלוֹן?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 במרץ 2011
 שכונת קריית עבודה חוגגת עשור להקמתה, יומני כרמל 1946 (התחלה 5:53)
 תערוכת עשור לחולון, יומני כרמל ספטמבר 1950 (התחלה 0:56)
 הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית בן צבי מבקרים בחולון, יומני כרמל אפריל 1954
מפות אזור חולון, המחצית הראשונה של המאה העשרים. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
 חולון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי. היא גובלת בצפון עם תל אביב, מקוה ישראל ואזור; בדרום ובמזרח עם ראשון לציון; ובמערב עם בת ים.
שטח השיפוט שלה הוא 19,200 דונם ואוכלוסייתה מונה 198,046 תושבים. העיר נוסדה בשנת 1940 כאיחוד של חמש שכונות: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15. חולון היא העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל והעיר השלישית בגודלה במחוז תל אביב.

ציפורה איבגי

Tzipora Evgi

נשים ונערות יקרות 🌹

 ב"ה שמחות להזמינכן לערב של שירי סליחות, תפילה ושמחה מחזק עוצמתי ומרגש !✨👏

עם הזמרת ציפורה איבגי🎙️ ולהקת המחוללות של שבי הולצברג.

יום ראשון ה' אלול 8/9 למניינם, 
פתיחת שערים 20:00, תחילת מופע 20:30. מתנ"ס שדרות.

כרטיס ב₪20 בלבד!
שרייני לך🪑  בקישור:
https://live.tickchak.co.il/event/edngeOZqx
ניפגש בשמחה😍👏
צוות ארגון בשבילך.

שרות מהלב ציפורה איבגי | מתנ"ס שדרות (בר לב 4) | Tickchak LIVE

שרות מהלב ציפורה איבגי

שדרות

מתנ"ס שדרות (בר לב 4)

"יוצאות מחוזקות"
כנס חיזוק והתעוררות לנשים לקראת השנה החדשה

יוצאות מחוזקות - ראש העין | ציפורה איבגי | היכל התרבות ראש העין | Tickchak LIVE

יוצאות מחוזקות - ראש העין

ראש העין

היכל התרבות ראש העין

מישל אלבז

Mishel Elbaz

אסתר כליפא

Esther Klifa

יפוש ברכהן

Yaffush Barkahan

המופע המרכזי של חנוכה - נפגשות שוב יחד להתחזק ולהאיר את הנשמה

אורות של גאולה - תפארת  | בנייני האומה ירושלים | Tickchak LIVE

אורות של גאולה - תפארת 

מחוז ירושלים

ירושלים

בנייני האומה ירושלים

מיכל לויטין

Michal Levitin

מופע אומנותי נשי חגיגי

כינורות הלב

אירועים נוספים במרכז כנסים אשקלון

אירועים נוספים באשקלון