Name: גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE
Start: 2024-12-08T21:00:00+02:00Z
Location: מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

אדיר מילר

Adir Miller

גברת רביע

Gveret Rabia

לירן דנינו

Liran Danino

אודי כגן

Udi Kagan

מרגי

Mergui

בר צברי

Bar Tzabary

ישי ריבו

Ishay Ribo

אשדוד

באר שבע

רותם אבוהב

Rotem Abuhav

רותם אבוהב | יד לבנים אשדוד | Tickchak LIVE

מחוז דרום

יד לבנים אשדוד

גיורא זינגר

Giora Zinger

גיורא זינגר | אולם עשרת. | Tickchak LIVE

אולם עשרת.

אורי חזקיה

Ori Hizkiah

אורי חזקיה | באר שבע - תמוז | Tickchak LIVE

באר שבע - תמוז

תיאטרון "עולם הפנים" מציג את המופע המפורסם "ליצנים לבנים"!
אל תחמיצו את ההזדמנות לקבל הרבה רגשות כצופה וכאמן!
"ליצנים לבנים" הם התושבים האמיתיים והמדהימים ביותר של עולם הפנטזיה. יחד איתם תוכלו לטוס לחלל בקלות, לקפוץ בעננים, לרקוד בקרנבל קסום, לצאת למסע ימי ואפילו לבקר בקרקס! אפקטים מיוחדים ייחודיים יעניקו לצופים רגשות חיים והרבה רשמים בלתי נשכחים.
ההצגה "ליצנים לבנים" היא בין 5 התוכניות הטובות בעולם, הודות להומור המודרני והקלאסי שלה, היא כובשת את לב הצופים בכל הגילאים ונוצרת במיטב המסורת של הליצנות התיאטרלית.
המופע מובן לכל עמי העולם, כי האמנים מנגנים - ללא מילים.
במהלך ההופעה האולם מתמלא באווירת אחדות - צחוק, מחיאות כפיים בלתי פוסקות, צרחות נלהבות של ילדים ומבוגרים - כי "ליצנים לבנים" הוא מופע שבו מבוגרים הופכים לילדים!
תנו לעצמכם ולילדיכם חופשה נטולת דאגות וחג אמיתי!
והכינו את המצלמות שלכם, כי אחרי כל הצגה תוכלו להצטלם עם אמני תיאטרון מירליט - הליצנים הלבנים האמיתיים.
מחכים לכם חברים יקרים בעולם הקסם המדהים!

Show Clowns ליצנים בעננים- - אשקלון | היכל  התרבות אשקלון | Tickchak LIVE

Show Clowns ליצנים בעננים- - אשקלון

אשקלון

היכל  התרבות אשקלון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Southern District

פארק תמנע

המחוז כולל שתי נפות:

נפת אשקלון
נפת באר שבע

חלוקה מוניציפלית

אוכלוסיית המחוז מונה כ-1,330,600 נפש (למ"ס, נכון לשנת 2019), מתוכם, הלמ"ס מסווגת לפי שיוך דתי:953,600 (כ-71.7%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כיהודים.
280,300 (כ-21.1%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כמוסלמים.
6,500 (כ-0.5%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כנוצרים.
89,900 (כ-6.7%) מאוכלוסיית המחוז רשומים ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

הערה: הנתונים לערים נכונים לסוף ספטמבר 2023, מועצות מקומיות ואזוריות עדכניות לסוף ינואר 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין שבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב, מישור החוף הדרומי ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185 קילומטר רבוע ורובו מדברי. צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ – כ-90 נפש לקמ"ר.
מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שממנו גישה לשלושה ימים – הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, ים סוף שלחופי אילת, וים המלח במזרח. בירת המחוז היא העיר באר שבע. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח שיפוט היא דימונה. בתחום המחוז פועלים מוסדות אקדמיים כגון המכללה האקדמית אשקלון, המכללה האקדמית להנדסה באשדוד, אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.

גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות

גברת רביע מזווגת - מופע לפנויים פנויות | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

פרדס חנה כרכור

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

גברת רביע ברעננה | אחוזה 147 רעננה | Tickchak LIVE

גברת רביע ברעננה

מחוז מרכז

רעננה

אחוזה 147 רעננה

גברת רביע בירושלים | היכל התרבות בית העם | Tickchak LIVE

גברת רביע בירושלים

מחוז ירושלים

ירושלים

היכל התרבות בית העם

גברת רביע בתל אביב | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

גברת רביע בתל אביב

תל אביב

בית ציוני אמריקה 

גברת רביע - טיפול זוגי | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

גברת רביע - טיפול זוגי

גברת רביע בטבעון | אולם זוהר קרית טבעון | Tickchak LIVE

גברת רביע בטבעון

קרית טבעון

אולם זוהר קרית טבעון

גברת רביע בחיפה | בית נגלר קרית חיים | Tickchak LIVE

גברת רביע בחיפה

חיפה

בית נגלר קרית חיים

אתם עולים לבמה עם בעיה, גברת רביע נותנת לכם פתרון ב5:55 דקות. בואו לראות את הגברת הזקנה וכלתה נעמה אור שסוחפות אחריהן מדינה שלמה… המופע כולו מאולתר ומבוסס על זוגות שעולים מהקהל, אין שתולים! מופע גאוני, פורץ דרך, מרגש וקורע מצחוק

גברת רביע הפקות

גבעתיים

Givatayim

אולם מועדון גבעתיים

אזור העיר גבעתיים היה מיושב כבר בתקופה הכלקוליתית וזאת על פי שרידי מערכת קברים הכוללת גלוסקמאות ועוד ממצאים שנמצאו בגבעת קוזלובסקי בשנת 1958. בתקופה ההלניסטית הייתה במקום מצודה (שרידיה נמצאו בגבעת רמב"ם).

שטחי העיר בעת העתיקה

בדצמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, התחולל קרב על גבעת קוזלובסקי בין חיילי האימפריה העות'מאנית וחיילי האנזא"ק מחיל המשלוח המצרי (1916).
לאחר מלחמת העולם הראשונה העלתה קבוצת פועלים הצעה להקמת שכונת פועלים באזור תל אביב, שתהיה מבוססת על עקרון שיתוף ועזרה הדדית. המטרה העיקרית של חברי הקבוצה הייתה לאפשר לפועלים העירוניים לחיות בנפרד, כל אחד עם משפחתו והשקפתו החברתית. על פי התוכניות נכלל בכל בית משק עזר, שנועד להקל על הפועל ומשפחתו. לשכונה, שהייתה שכונת הפועלים הראשונה בארץ, החליטו חברי הקבוצה לקרוא על שם דב בר בורוכוב, שהיה ממקימי תנועת "פועלי ציון", ורעיונותיו השפיעו ביותר על תנועת העבודה הציונית.

התיישבות ראשונית

היסטוריה

שכונת בורוכוב
ב-2 באפריל 1922 הונחה אבן הפינה לשכונת בורוכוב. אם השכונות והשכונה הוותיקה בגבעתיים. השכונה נוסדה בשנת 1922, ביוזמתו של דוד שניידרמן, איש העלייה השנייה, ונקראת על שמו של דב בורוכוב, ממנהיגי תנועת הפועלים ומייסד תנועת "פועלי ציון". שכונת בורוכוב הייתה שכונת הפועלים הראשונה בארץ, וקנתה לה שם כחלוצה ופורצת דרך בהתיישבות. כך למשל, הוקמו בה הצרכניה השיתופית הראשונה בארץ, בית-ספר של "זרם העובדים" וסניף "הנוער העובד" הגדול ביותר בארץ, שבוגריו הקימו קיבוצים רבים ושירתו בארגון ההגנה ובפלמ"ח. על הקמת השכונה כתב שמעון בן-צבי:

מייסדי השכונה נתקלו בבעיות רבות. הם חיפשו מקורות מימון, אך גם כשאלה נמצאו, הוטלה כל העבודה על מספר אנשים בעלי רצון טוב, אך נטולי ניסיון וכישורי ניהול. על מייסדי השכונה הוטל להכשיר ולמדוד את הקרקע לפני ההתיישבות, לדאוג לאספקת מים לבתים ולמשק, לטפל באספקת המצרכים לאנשים ולחיות המשק, לבנות כבישים, בתים, מבני חינוך ועוד.שני מוסדות הקשורים לעלייה השלישית הוקמו בשכונה: משק פועלות שבו הועסקו נשים ("חלוצות") והחנות הקואופרטיבית הראשונה בארץ ישראל, שנקראה: "צרכנייה". מצרכנייה זו, שפעלה ברחוב קרן קיימת לישראל עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, התפתחה מאוחר יותר רשת המרכולים "קואופ הריבוע הכחול".שכונת שינקין
נוסדה בשנת 1925, נקראת ע"ש מנחם שינקין, מנהיג ציוני, ממנהיגי "חובבי ציון" וממייסדי תל אביב. רוב תושביה היו בעלי מלאכה וסוחרים זעירים. אחד מתושביה הראשונים כתב אודותיה: "שכונת שינקין גדולה ומבודדת, קטנה ודלילה, ללא סימן של דרך, פרט לשני רחובות ארוכים ומפותלים, ששני ואדיות עמוקים מפסיקים אותה...".שכונת פועלי הרכבת
נוסדה בשנת 1931, ונבנתה עבור פועלי הרכבת. היה זה ניסיון מיוחד ומעניין לפתרון מצוקת השיכון של פועלים חסרי אמצעים. בשלב הראשון נבנו 15 בתים בעזרת בנק הפועלים. הצלחת הניסיון גררה קבוצה שנייה מבין פועלי הרכבת, אף היא בת 15 חברים.גבעת רמב"ם
השכונה נוסדה בפועל בשנת 1933, אם כי כבר בי"ג תשרי תרפ"ו 1925 נערכה אספת חברי שכונת "גבעת רמב"ם" על אדמתם. היא נקראה על שם הרמב"ם, במלאת 800 שנה להולדתו. שכונת רמב"ם הייתה מפעל חייו של ישראל טייבר, תעשיין וממקימי גבעתיים, שזכה לכינוי 'מוכתר' גבעת רמב"ם משום שגאל את אדמותיה. השכונה, שהייתה בראשיתה גבעת טרשים בלתי מעובדת, כונתה על ידי ערביי האזור "תל אל הווה" - תל הרוחות, בשל היותה חשופה לרוחות הים. בימי המנדט היו במקום היתקלויות עם כנופיות פורעים ובמקום הוקמה תחנת נוטרים לאזור גוש דן בשל היותה של השכונה ישוב ספר מול כפרים מהם יצאו פורעים - כפר סלמה, אל-ח'ירייה, סקיה ויהודייה). בראש הגבעה ניצב עד היום מגדל המים ולידו, ביתו של ישראל טייבר. בשכונה נמצאת בריכת שחייה (בריכת רמב"ם, הבריכה הציבורית הראשונה בישראל) ולידה - "בית אלון" לפעילות תרבותית. בתחומי השכונה נמצא גם תיאטרון גבעתיים.גבעת קוזלובסקי
 ערך מורחב – גבעת קוזלובסקיגבעת קוזלובסקי מתנשאת 87 מטר מעל פני הים. במקום התיישב בשנת 1933 מאיר קוזלובסקי (נכדתו היא הזמרת מירי אלוני) עם משפחתו ושנים רבות היה ביתם בודד על הגבעה. פסגת הגבעה מגודרת ובתוכה מאגר מים גדול המשרת בעיקר את תושבי תל אביב. לאורך הגבעה סלול רחוב "המרי" ובנקודה הגבוהה ביותר תצפית לתל אביב ולים הנקראת מצפור שלום על שם שלום קופטש, מראשוני המתיישבים בגבעתיים. על חלק אחר של הגבעה נטוע גן העלייה השנייה ובמרכזו מצפה הכוכבים.

שכונת קריית יוסף
נוסדה בשנת 1934 בגבול שכונת בורוכוב. שמה של השכונה הנקראת ע"ש יוסף בן-יעקב אבינו, מצביע על זיקה לבעלי הקרקע, יהודים אזרחי מצרים, שקנו אותה בשנת 1921 ונשארו לגור במצרים.לימים, כשפשטה השמועה כאילו מדובר בשטחי הפקר, פשטו על שטחים אלה יהודים, שהשתלטו תוך לילה על המקום, חטפו לעצמם פיסות קרקע והקימו עליהם צריפים ובקתות למגורים. לכן הוצמד לשכונה השם "חאפ" (לחטוף, ביידיש). רק לאחר שהבעלים החוקיים לחצו על ממשלת המנדט שתגן עליהם מפני נישולם מרכושם, החלו הניסיונות להסדיר את בעיית הקרקעות, אולם ניסיונות אלה לא צלחו. לאחר שנים, המועצה המקומית גבעתיים פתרה את הבעיה, בכך שהקימה את "החברה לפיתוח קריית יוסף בע"מ", שבמסגרת הסדרת חילופי קרקע, איפשרה את רכישת הקרקעות ופיתוח השכונה.
בשכונה נמצא "גן התקומה" על שם רב-סרן משה וקס בן השכונה, שנפל במלחמת יום הכיפורים. בגן נמצא פסל "התקומה" שנוצר לפי דגם שאותו יצר בעת לימודיו בטכניון. בגן נמצאת גם אנדרטה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל.שכונת ארלוזורוב
נוסדה בשנת 1936, נקראת ע"ש חיים ארלוזורוב, ממנהיגי תנועת העבודה ומעצבי המדיניות הציונית. מיום עלייתם לקרקע, סבלו תושביה מהיות השכונה אדמת "מושע" כלומר, חלקת אדמה אחת גדולה ובלתי מחולקת (ללא פרצלציה). כאשר לכל אחד מבעליה יש חלק יחסי לגודל שקנה, מבלי לדעת היכן היא ומהם גבולותיה. מצב זה הביא לכך שבתי התושבים לא נבנו על חלקות מסודרות, המותירות מקום לסלילת דרכים וכבישים ולהקמת מוסדות ציבור. סיבלם של תושבי השכונה, נמשך שנים רבות, והיה רצוף מאבקים שעיכבו את איחודה במסגרת גבעתיים רבתי.שיכון המורים
נוסד בשנות ה-50 למען מורים. נמצא בתוך משולש הרחובות עמישב, הנדיב והידיד. מאופיין בבתים דו-קומתיים כשמדרגות חיצוניות מובילות לקומה העליונה. במרכז השיכון - גן גדול המטופח על ידי אחד מתושבי המקום.

בסוף מאי 1942 פורסמה הודעה בריטית רשמית על הקמת יישוב עירוני חדש בארץ - ישראל, שינוהל על ידי מועצה מקומית ממונה בת 13 חברים. וכך נאמר בה:

ביולי 1947 רכשה לעצמה מועצת גבעתיים 5 דונם אדמה והחלה בבניית בניין המועצה. עם סיום מלחמת העולם השנייה וראשית העלייה הגדולה לארץ, הוקמו בגבעתיים שכונות נוספות של ארגון עולי רומניה, הונגריה תימן ופולין. חברי "ההגנה" הקימו את שכונת רוזנשטיין. בשנת 1949 נבנה שיכון "נוה חייל" עבור חיילים משוחררים. כמו כן הוקמו שיכונים לעובדי חברת החשמל, עובדי קופ"ח, המרכז החקלאי ושיכון המורים.
מספר מאבקים עמדו בפני המועצה המקומית:
הראשון, הקמת ועידת בניין עצמאית. התביעה מומשה ב-1950.
השני, סיפוח קרקעות הגובלות בגבעתיים. המחלוקת בעניין הובילה להתערבות ראש הממשלה, ובעקבותיה צורפו לגבעתיים 900 דונם.
השלישי, סיפוח נחלת יצחק לגבעתיים. הפרשה שעוררה פולמוס ציבורי, הועברה לערכאות משפטיות שפסקו לטובת תל אביב באוקטובר 1958.
יוזמה שעלתה, לאחד את גבעתיים עם רמת גן ותל אביב לגוש מוניציפלי אחד, לא התקבלה. זאת בין השאר בשל התנגדותו של שמעון בן צבי. כמו כן התקיים משא ומתן לאיחוד גבעתיים עם רמת גן מספר פעמים. לראשונה בשנת 1949, ביקשה גבעתיים להתאחד עם רמת גן מאחר שלא הושלמו עבודות הפיתוח ביישוב ולא היה לו תקציב מספק למוסדות ציבור. רמת גן התנגדה לאיחוד. ב-1966 שוב החלו דיונים על איחוד רמת גן עם גבעתיים, עקב משבר כספי בגבעתיים, אך הדבר לא יצא לפועל.
ב-1947 התחנכו בגבעתיים 1,300 תלמידים בשלושה בתי ספר - של הזרם הכללי, של זרם העובדים וזה של "המזרחי". חינוך חינם הוענק לכל תושב המשלם מיסים. ב-1951 כמעט והוכפל מספר התלמידים והגיע ל-2550. רוב מוסדות החינוך השתייכו לזרם העובדים. ב-1957 חוסלה המשמרת השנייה, שהתקיימה בחלק מכיתות בתי הספר היסודיים בגבעתיים, ונבעה ממחסור בכיתות לימוד.
תקציבה של גבעתיים עמד ב-1951 על 720,000 ל"י והוא נבנה ברובו ממיסי התושבים. אורך הכבישים הגיע ל-20 ק"מ. "גדוד כבאי גבעתיים", שהחל לפעול כבר ב-1939, מנה ב-1952 כ-50 איש, רובם מתנדבים.
ב-10 בדצמבר 1959 הוכרזה גבעתיים כעיר בישראל. במועד הכרזתה מנתה העיר 38,000 תושבים ושטחה עמד על 3,600 דונם.

הקמת גבעתיים

ב-1961 הייתה עיריית גבעתיים מעורבת בשתי פרשיות: סכסוך שהתגלע בין ראש עיריית גבעתיים, שמעון בן צבי, לסגנו, יעקב (קובא) קרייזמן, שלימים החליפו בתפקיד, הוביל לדרישת התפטרות מהסגן. בתגובה הודיעה מזכירות מועצת מפא"י על התפטרותה. הסכסוך הסתיים ביולי 1961, בהענקת סמכויות לסגן.
בדצמבר 1961 ספגה עיריית גבעתיים ביקורת בדו"ח מבקר המדינה על מתן הלוואות בסכומים גדולים לחברת "סולל בונה" ללא אישור מועצת העירייה ומשרד הפנים.
בשנת 1962 הונחה אבן הפינה לאזור התעשייה של גבעתיים "כורזין" המשתרע על פני שטח של שמונה דונם, 10,000 מ"ר בנוי בשלוש קומות. המרכז נועד לרכז בעלי מלאכה שפעלו במקומות שונים בעיר ובעלי מלאכה מחוץ לעיר ואכלס 174 יחידות. המרכז הוקם על ידי החברה לפיתוח המלאכה בשיתוף עיריית גבעתיים וגורמים נוספים, ובמימון חלקי של משרד המסחר והתעשייה. המתחם נחנך בשנת 1964 י"ח בטבת תשכ"ה.
בשנת 1968 נחנך מצפה הכוכבים בנקודה הגבוהה ביותר בעיר.

לאחר ההכרזה כעיר

שכונות בעיר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגבעתיים 62,242 תושבים (מקום 34 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 95.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,434 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).גבעתיים היא עיר קטנה-יחסית בשטחה, ומספר התושבים בה ממצב אותה כעיר השלישית בצפיפותה בישראל (אחרי בני ברק ומודיעין עילית) וברשימת 50 הערים הצפופות ביותר בעולם.
העיר, אשר נחשבה משך שנים ארוכות לעיר בעלת אחוז גבוה של תושבים בני האוכלוסייה המבוגרת, עוברת בעשור השני של המאה ה-21 תהליך של "הצערה". להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

אוכלוסייה

בגבעתיים פועלים חמישה בתי ספר תיכוניים: קלעי, אורט טכניקום גבעתיים, תיכון שמעון בן צבי, תלמה ילין (בית ספר ארצי לאומנויות) ובית אקשטיין (בית ספר שש שנתי לתלמידים עם לקויות למידה). בעיר ישנם גם תשעה בתי ספר יסודיים (המשמשים גם כחטיבות ביניים עד כיתה ח', אין חטיבות בגבעתיים): דוד שמעוני, יגאל אלון, א.ד גורדון, ברל כצנלסון, בורוכוב, אמונים, י.ח ברנר, ד. בן-גוריון, ולאה גולדברג (אנתרופוסופי). בשנת 2007 החלה עיריית גבעתיים ביוזמה לפתיחת מסלולי לימוד ייחודיים בבתי הספר היסודיים אשר יתמקדו בתחומי הטבע, הסביבה, אומנויות ומדעים. בנוסף לכך ישנם 62 גני ילדים בעיר. בעיר נמצא קונסרבטוריון עירוני ותיק שפועל ופורח עד היום.
בשנת 2009 גבעתיים דורגה שנייה במחוז ת"א באחוז הזכאות לבגרות (71.4%) וחמישית מבין הערים הבינוניות במדינה, כאשר בגרויות החורף מעלות את ממוצע הזכאות ל-74.3%.
בשנים 2020–2021 גבעתיים דורגה ראשונה מבין הערים בישראל באחוז הזכאות לבגרות עם 97.9% זכאות לבגרות.
בעיר שלוש ספריות ציבוריות: ספריית יד-לבנים (הספרייה המרכזית) אשר בשכונת בורוכוב, ספריית בית אלון, אשר בגבעת רמב"ם וספריית שז"ר, אשר בדרום גבעתיים. חדר העיון של הספרייה העירונית בגבעתיים נמצא בספריית בית אלון.
תנועות הנוער הפועלות בעיר הן הצופים (בשני שבטים שונים), בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו וכן תנועת גב"ע - תנועת מד"צים (מדריכים צעירים) עירונית אשר פועלת במסגרת המרכזים הקהילתיים הפזורים ברחבי העיר: "מרכז שדה בוקר", "מרכז בית שזר" ו"מרכז בית ראשונים".

חינוך

נכון לשנת 2008, מובילה גבעתיים במחוז תל אביב בכמות הנייר הנאסף למיחזור ביחס לאוכלוסיית העיר, והיא בין המובילות בישראל בתחום המיחזור הכולל. בשנת 2008 החלה העירייה להשתמש במכלי אשפה טמוני קרקע הנחשבים לידידותיים יותר לסביבה, ולחלק לתושבים שקיות בד לעריכת קניות, כתחליף לשקיות פלסטיק. בשנת 2013 הציבה העירייה פחים סגולים למיחזור זכוכית ברחבי העיר.
גבעתיים נבחרה על-ידי תאגיד תמי"ר כעיר המצטיינת במחזור מבין הערים הגדולות בישראל. בשנת 2020 מחזרו תושבי גבעתיים 21.5 ק"ג אריזות לכל משק בית. נתון זה הוא הגבוה ביותר בערים שמונות מעל 20,000 איש. לשם השוואה: בעיר השנייה בדירוג המחזור נאספו רק 16.6 ק"ג אריזות למשק בית בשנת 2020.
בעיר גנים רבים, הגדולים בהם נמצאים בדרום העיר:

"גן חיל האוויר", ובו מוצב מטוס ישן של חיל האוויר הישראלי מסוג פוגה מגיסטר.
"גן רבקה" ("גן הדרום"), על-שם רבקה שטרום, שהייתה מנהלת בית הספר "מצדה" במשך 12 שנה (בית הספר שינה את שמו לאחר מכן ל"יגאל אלון"). בגן פסל שיש לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל. הפסל נוצר בשנת 1988 על ידי הפסל מרדכי כפרי.
"פארק גבעתיים", בסמוך לקניון גבעתיים. הפארק, שנחנך ביום העצמאות תשס"ח - 2008, משתרע על 35 דונם ובו משטחי דשא, במת הופעות, מזרקות ומגרש משחקים לילדים.
"גן העלייה השנייה", בגבעת קוזלובסקי. הגן כולל אגמון קטן אשר מלא בימי החורף, תצפית על תל אביב ואת מצפה הכוכבים של גבעתיים, בנקודה הגבוהה ביותר בגוש דן.
"מצפור שלום", אשר ממוקם ברחוב המרי בגבעתיים. מהמצפור יש תצפית מרהיבה על גבעתיים ותל אביב.

איכות הסביבה

בריכת רמב"ם - בריכת שחייה ציבורית שנפתחה ב-1945 אך נסגרה בהוראת משרד הבריאות ב-2018.
סליק אלדמע - הסליק הראשון של ההגנה בארץ ישראל.
בית ט"ל בקרבת בניין העירייה
"מצפור שלום", אשר ממוקם ברחוב המרי בגבעתיים. מצפור שלום בגבעתיים מהווה נקודת תצפית פופולרית ביותר לתושבי גבעתיים ושימש כעמדת תצפית לכוחות הביטחון בעת מלחמת המפרץ הראשונה.
קן בורוכוב - הקן הראשון של תנועת הנוער העובד והלומד. שוכן ברחוב בלוך, שופץ והוכר כמבנה היסטורי.
מתחם לביא - מתחם מעונות פועלים שהוקם בין השנים 1935–1937
תיאטרון גבעתיים - הוקם ב-1996
מצפה הכוכבים בגבעתיים בגן העלייה השנייה - מצפה הכוכבים הציבורי הגדול בישראל, המצפה הראשי המשמש את האגודה הישראלית לאסטרונומיה. מקיים אירועים לקהל הרחב, ימי עיון וקורסים.
אצטדיון המכתש - אצטדיון הכדורגל ששימש את הפועל רמת גן גבעתיים. האצטדיון נהרס בשלהי שנת 2011 ובשטחו הוקמו שני מגדלי מגורים וגינה ציבורית.
קניון גבעתיים, מבין הקניונים הגדולים בארץ, הוקם ב-2005.
היכל יהדות ווהלין (בית ווהלין) - שלוחה של יד ושם בגבעתיים. במקום מתקיימות פעילויות להנחלת זיכרון השואה לחיילים, תלמידים ואנשי חנוך והוראה מישראל ומחוצה לה.
מעון לחולי סרטן על שם צ'ארלס קלור המיועד לחולים המקבלים טיפולים אונקולוגיים בבתי החולים הגדולים במרכז ולצידו הסניף הראשי של האגודה למלחמה בסרטן (בית מטי).
כבאות והצלה תחנת גבעתיים הנמצאת ברחוב המעיין בעיר.
סליק ועדי - ברח' ז'בוטינסקי 48 בניין היסטורי הן בשל ארכיון צה"ל בבניין רב קומות והן בשל הסליק המפורסם, יוסב לפרויקט מגורים עם שימור 200 מ"ר כמוזיאון.

אתרים חשובים בעיר

שמעון בן צבי: 1941–1965
יעקב (קובא) קרייזמן: 1965–1978
יצחק ירון: 1978–1993
אפרים (אפי) שטנצלר: 1993–2006
איריס אברהם: 2006–2007 (בפועל)
ראובן בן שחר: 2007–2013
רן קוניק: מאז 2013

ראשי העירייה

ארצות הברית צ'טנוגה, טנסי, ארצות הברית
ארצות הברית קומפטון, קליפורניה, ארצות הברית
רומניה ארד, רומניה
רומניה אוראדיה, רומניה
רומניה ספנטו גאורגה, רומניה
הונגריה ואץ, הונגריה
הרפובליקה העממית של סין חרבין, הרפובליקה העממית של סין
גרמניה אסלינגן, גרמניה (מ־1983)
צרפת מילוז, צרפת (מ־1991)
מקדוניה הצפונית אוחריד, מקדוניה הצפונית (מ־2019)

ערים תאומות

גלריית תמונות

אתר האינטרנט הרשמי של גבעתיים
 פרופיל גבעתיים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ססיפור מקומי גבעתיים - ארכיון קהילתי שיתופי המתאר את התפתחות העיר באמצעות תמונות, סרטים וזכרונות, על בסיס ציר זמן
ד"ר מרדכי נאור, גבעתיים, סיפורה של עיר - על תולדות העיר ושכונותיה, באתר עיריית גבעתיים
מסיפורי גבעתיים, הבלוג של יונתן ממלוק, מוותיקי העיר ובנו של הרוקח איזידור יצחק ממלוק, בעל בית המרקחת הראשון בגבעתיים, בשכונת בורוכוב. בבלוג הוא מפרסם את זיכרונותיו ומספר על גבעתיים של פעם.
 אפרת נוימן, מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של ועדת התכנון והבנייה בגבעתיים?, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2014
שלומית צור, גבעתיים: אושרה סופית הקמת המגדל הגבוה בישראל, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2012
 עבודות בנייה בבריכת השחייה הגדולה בישראל בעיר גבעתיים, אוקטובר 1951, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 חנוכת שכונה לחיילים משוחררים, יומני כרמל ינואר 1952 (התחלה 6:11)
 סרטו של נתן גרוס "גבעתיים", 1958
 חנוכת מרכז למלאכה 'כורזין', נובמבר 1964
גבעתיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפות היסטוריות של גבעתיים (1958 עד 1969), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
 נעמה ריבה, גבעתיים מציינת מאה שנים, באתר הארץ, 8 בינואר 2023
 גבעתיים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1959. גבעתיים ממוקמת במישור החוף הדרומי, והיא גובלת ברמת גן ובתל אביב.
מקור השם "גבעתיים" בשתי הגבעות שעליהן הייתה בנויה העיר כשהוכרזה: גבעת בורוכוב וגבעת קוזלובסקי. האחרונה, בגובה 85 מטרים מעל פני הים (ועל כן נמצא עליה מצפה הכוכבים), היא שנייה בגובהה בגוש דן רק לתל בתחום היישוב גת רימון, שגובהו 94 מטרים. במאה ה-21, העיר משתרעת למעשה על ארבע גבעות: גבעת בורוכוב, גבעת קוזלובסקי, גבעת רמב"ם וגבעת פועלי הרכבת.
העיר חברה בארגון פורום ה-15.

אודיה

Odeya

אודיה אזולאי נולדה וגדלה בבת ים למשפחה ממוצא מרוקאי בבית דתי ולמדה בבית ספר דתי. בסביבות גיל 11 התרחקה מהדת, ועברה לבית ספר חילוני. אחרי כמה שנים החלה להתקרב שוב אל הדת. בריאיון לאתר "פרוגי" אמרה: "אני יודעת שיש עניין עם שירת נשים, אבל יש לי רב שאני הולכת אליו והוא מחזק אותי מאוד". בהמשך, הוסיפה כי "מאז החזרה בתשובה אני כותבת על נושאים קצת יותר עמוקים. על היהדות, הנפש, על בורא עולם". בריאיון ל"מעריב לנוער" היא סיפרה שניסתה להיבחן באודישנים ל"בית ספר למוסיקה". באוקטובר 2019 התגייסה לצה"ל.

ביוגרפיה

ערכים מורחבים – דיסקוגרפיה של אודיה, שירים שהוקלטו על ידי אודיה

דיסקוגרפיה

פרסים ומועמדויות

אודיה, ברשת החברתית פייסבוק
 אודיה, ברשת החברתית אינסטגרם
 אודיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אודיה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 אודיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 אודיה, באתר אפל מיוזיק  (באנגלית)
 אודיה, באתר ספוטיפיי
 אודיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 אודיה, באתר דיזר
 אודיה, באתר Discogs (באנגלית)
 אודיה, באתר Songkick (באנגלית)
ליאור שלו, ‏באה לחזק, באתר ‏מאקו‏, 27 בינואר 2022
 בן שלו, אודיה לא צורחת, לא עושה רעש, אבל יש בה אנטי שמושך אליו גדודי צעירים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2022
בר זגה, אודיה: "לא מרגישה שזה שאני אישה מונע ממני לעשות משהו או איזושהי הצלחה", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 2 במרץ 2023
יפעת הללי אברהם, ‏אני מוכנה מגיל 18, רק תנו לי ילד, באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2024
דינה חלוץ, אודיה: "אני מתאהבת סדרתית, נדיר למצוא אותי לא מאוהבת", באתר ynet, 29 ביולי 2024

אוֹדֶיָּה אזולאי (או בשם הבמה שלה אודיה; נולדה ב-19 באפריל 2001, כ"ו בניסן ה'תשס"א) היא זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית.

אודיה | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

היכל מנורה תל אביב

הדג נחש

Hadag Nahash

התקווה 6

Hatikva 6

אושר כהן

Osher Cohen

פלד

Peled

ערב 5. מרעידים את המדבר | היכל מצדה, ישראל | Tickchak LIVE

ערב 5. מרעידים את המדבר

היכל מצדה, ישראל

אודיה | אמפי אשדוד | Tickchak LIVE

אמפי אשדוד

אודיה - אמפי מוצקין | אמפי פארק מוצקין | Tickchak LIVE

אודיה - אמפי מוצקין

קרית מוצקין

אמפי פארק מוצקין

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

שרק

Shrek

ששון שאולוב, שרק ואודיה

פסטיבל בריזה-ששון שאולוב, שרק ואודיה | אמפי פארק גן לאומי אשקלון | Tickchak LIVE

פסטיבל בריזה-ששון שאולוב, שרק ואודיה

אמפי פארק גן לאומי אשקלון

טונה

Tuna

אהבה על החוף- פסטיבל בת ים 
אודיה מארחת את לירן דנינו | טונה | חוף הריביירה בת ים בת ים | Tickchak LIVE

אהבה על החוף- פסטיבל בת ים 
אודיה מארחת את לירן דנינו | טונה

חוף הריביירה בת ים בת ים

יוצאים מהגדר הרגיל | מכון ברודט לתרבות יהודית | Tickchak LIVE

יוצאים מהגדר הרגיל

מכון ברודט לתרבות יהודית

גל דה פז

Gal de Paz

גל דה פז | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

מועדון הבארבי

ערב הסטנדאפ האקלקטי | הודנא בר - תל אביב-יפו | Tickchak LIVE

ערב הסטנדאפ האקלקטי

הודנא בר - תל אביב-יפו

ערב במה פתוחה בקאמל | מועדון קאמל קומדי קלאב | Tickchak LIVE

ערב במה פתוחה בקאמל

מועדון קאמל קומדי קלאב

שחר חסון

Shahar Hason

שחר חסון בהופעת סטנד אפ | בית ציוני אמריקה  | Tickchak LIVE

שחר חסון בהופעת סטנד אפ

קרולינה

Carolina

קרולינה | מועדון הבארבי | Tickchak LIVE

ההיכל נבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג, כחלק מקומפלקס ספורט שבו הייתה גם בריכת גלית. המגרש שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (המהווים כיום את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל ונבחרת יוגוסלביה. במגרש זה התקיימו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ומשחקי מכבי תל אביב. בין המשחקים במגרש היו ניצחונותיה של מכבי תל אביב ב-1967 על חובנטוד בדאלונה במשחק שהוכתר מאז בשם "נס בדאלונה", על איניס וארזה במשחק השני בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל (מכבי תל אביב נוצחה בסיכום שני המפגשים, ואיניס וארזה זכתה בגביע המחזיקות), ועל קבוצת הפאר ריאל מדריד ב-1968.
בסוף שנות השישים עבר המגרש שיפוץ יסודי ובפועל נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדסים אריה זינגר ואשר מילשטין ממשרד המהנדסים "א. מילשטין - א. זינגר". פרויקט השיפוץ של ההיכל נוהל על ידי גרשון פורמן, מנהל אגף האירועים של עיריית תל אביב באותה התקופה, שעם סיום השיפוץ מונה להיות מנכ"ל ההיכל והמשיך בתפקידו זה במשך 25 שנה, עד שנת 1996. למבנה הוסף היציע העליון שהשלים את מספר המושבים לכ-10,000. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. הוקם אולם המתנה ("פואייה") עליון, בו גם אולם לקבלת אורחים ומשרדים להנהלת ההיכל. נבנו מזנונים, חדרי שירותים נוספים עם מערכת מיזוג, זירת המשחקים הוגדלה והותאמה גם למשחקי כדורעף, כדוריד ולאירועים רב תכליתיים; הותקנה תאורה המתאימה לצורכי צילומי טלוויזיה ומופעים תיאטראליים, ומערכת החשמל הותאמה לצורכי המבנה המוגדל. עם סיום העבודות, באוגוסט 1971, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת. בעקבות המעבר לאולמות סגורים באמצע שנות השבעים שימש כאולמן הביתי של מספר קבוצות וביניהן הפועל תל אביב.
משחק הפתיחה של האולם המחודש היה משחק כדורסל בין נבחרת ישראל לבין קבוצת קאנטו האיטלקית שנערך ב-15 בפברואר 1972, משחק שהסתיים בניצחונה של ישראל 80-70. משחקים חשובים נוספים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט, שהסתיים בניצחונה של וארזה 70:69 ומשחקי הפיינל פור של היורוליג בשנים 1994 ו-2004, אליו העפילה מכבי תל אביב, לאחר שניצחה במשחק המכונה "נס ז'לגיריס", שאף הוא נערך באולם זה.
בשנת 2005, אירח ההיכל את המופע "שיר נולד".
בין 2005 ל-2007 עבר ההיכל שיפוץ אדריכלי רחב-היקף שכלל הרחבה של קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה, קוביית מסכים היורדת מהתקרה, מסכי פרסומות דיגיטליים ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו. בנוסף הוחלפו כיסאות המתכת האדומים בכיסאות פלסטיק כחולים מתקפלים, ומקומות הישיבה לנכים הועברו מהפרקט לאולם. במסגרת השיפוץ הושארה פינה נוסטלגית בעלייה ליציע מס' 6 וניתן לראות שם בין היתר איך נראתה טריבונה טרום השיפוץ ואיך היו מסודרים כיסאות המתכת האדומים. בשנת 2011 פרסם מבקר המדינה דוח על מחדלים בהליך השיפוץ באולם. שטח ההיכל כיום כ-23,460 מ"ר בנויים.
בשנים 2009 ו-2010 אירח ההיכל מפגשי גביע דייוויס בטניס בין נבחרת ישראל ונבחרות רוסיה ואוסטריה.
היכל הספורט אירח את הפיינל פור לעונת 2011/2012 של הליגה האדריאטית, בה השתתפה גם מכבי תל אביב. במשחק הגמר זכתה מכבי תל אביב בתואר האלופה של הליגה ובגביע.
ב-2023 הורכבו על גג ההיכל לוחות סולאריים שיוכלו להפיק עד 252 קילו ואט חשמל.

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט, היכל הספורט משמש גם להופעות תרבות שונות של אמנים מהארץ ומחו"ל, נערכים בהיכל כנסים ואירועים וכן הצגות ומופעים, בעיקר בחנוכה.
נערכו הופעות של אומנים בינלאומיים שונים כמו פול אנקה, רוד סטיוארט, ניל סדקה, שארל אזנבור, פיליפ קירקורוב, סקורפיונז, סינדי לאופר, טייק ד'את, וסטלייף, פייב, LMFAO, אלישה קיז, שון פול, חואן לואיס גרה, נטליה אוריירו, טין אנג'לס, לאלי אספוסיטו, חוליו איגלסיאס, ואנריקה איגלסיאס.
בשנות השמונים אירח האולם את תחרויות ועד שנת 2006 שימש כאולם ההצגות המרכזי של הפסטיגל. כמו כן צולמו בו תוכניות הגמר של הישרדות, גמר תוכנית גילוי הכישרונות אייל גולן קורא לך, גמר דה וויס ישראל בעונה השנייה ופרקי האודישנים של אקס פקטור ישראל (2013), וכן הופעות של גאליס והחממה. משנת 2005 ההיכל מארח כל שנה תחרות רובוטיקה של ארגון FIRST, תחרות הנמשכת שלושה ימים בין קבוצות רובוטיקה מכל רחבי הארץ.

שימושים נוספים

עם פתיחתו נקרא באופן רשמי "היכל הספורט ע"ש יוסף בורשטיין", על שמו של איש מפא"י שהיה סגן ראש עיריית תל אביב, אך נודע בשמו הבלתי רשמי "היכל הספורט יד אליהו" על שם שכונת "יד אליהו" בה הוא ממוקם. בשנים 2004 עד 2014 נקרא ההיכל בשם המסחרי "היכל נוקיה" בעקבות הסכם שנחתם בין חברת היכלי הספורט תל אביב-יפו לחברת יורוקום. על פי ההסכם שילמה יורוקום 6.6 מיליון דולר לצורך מימון חלק מעלות השיפוץ שעבר ההיכל בשלוש השנים הבאות ובתמורה קיבלה את הזכויות על שם האולם עד סוף שנת 2014. שם זה מלווה את ההיכל בפי רבים עד היום. 
בשנת 2014 שילמה חברת מנורה מבטחים 20 מיליון שקלים בעבור הזכויות על שם האולם, ועקב כך הוסב שמו ב-1 בינואר 2015 ל"היכל מנורה מבטחים".

שם ההיכל

גלריה

היכלי כדורסל בישראל
הדרבי של תל אביב (כדורסל)
כדורסל בישראל

ראו גם

עפר שלח, נובאדי פאקס וויז מכבי אין דה יד; בתוך: ספורט 5 - הספר, עורך: ירון טלפז, עמ' 124–127, טבע הדברים, 2002

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של היכל מנורה מבטחים
אוהד גרינוולד‏, המבקר חושף ובועט: מחדלי נוקיה, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2011

היכל מנורה מבטחים (נקרא גם "היכל הספורט יד אליהו") הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב. בהיכל 10,383 מקומות ישיבה, ומתקיימים בו אירועי ספורט, בידור וכינוסים מהבולטים בישראל.
היכל הספורט, השייך לעיריית תל אביב-יפו ומנוהל על ידי חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו", משמש זה שנים רבות כמגרשה הביתי הבלעדי של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל. ההיכל נחשב בעבר לאחד ממגרשי הכדורסל הביתיים ביותר באירופה וניצחון על "מכבי תל אביב" באולמה הביתי נחשב למשימה קשה במיוחד. במשחקיה של מכבי תל אביב מול קבוצות מאירופה מתמלא ההיכל בכ-11,000 אוהדים המעניקים לקבוצתם דחיפה מורלית חזקה. אוהדי הקבוצה ידועים באירופה בשל האווירה הביתית שהם יוצרים בהיכל ובשל תמיכתם בקבוצה גם במשחקי החוץ.
ההיכל מורכב משני מפלסים (אולם ויציע), שכל אחד מהם מחולק ל-12 שערים. עד פתיחתו של פיס ארנה ירושלים בשנת 2014 היה היכל מנורה מבטחים ההיכל הגדול בישראל. במשך השנים הועלו בו אירועים המוניים שונים, כגון פסטיגלים, מחזות זמר, הופעות של זמרים מישראל ומהעולם, כנסים של הציבור החרדי ותחרויות הרובוטיקה של ארגון FIRST.
ב-12 בדצמבר 2015 האולם נבחר לארח את אחד מארבעת הבתים במסגרת אליפות אירופה בכדורסל 2017.

ששון איפרם שאולוב | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

עדן חסון

Eden Hason

עדן חסון | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

IL VOLO - איל וולו - שלושת הטנורים הצעירים | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

IL VOLO - איל וולו - שלושת הטנורים הצעירים

דניס לויד  Dennis Lloyd | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

גברת רביע

Gveret Rabia

גברת רביע - הופעות קרובות

להזמנת הופעות: גברת רביע הפקות