אילנית

אחיה, אליעזר (לצו) דר, איש גלי צה"ל לשעבר, כיהן כיושב ראש אגודת העיתונאים בתל אביב. בשנת 1966 נישאה לשלמה צח. בשנת 1973 השניים התגרשו. לאחר מכן, נישאה בשנית לנחום גת. מנישואין אלה נולד ב-22 בספטמבר 1975 בנה היחיד עמיחי, שהופיע עימה ב-1984 בקליפ לשירה "אם ובנה", שהופק במסגרת התוכנית "שעה טובה". מאוחר יותר התפרסם בעת השתתפותו בעונה הראשונה של תוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון", שבה הגיע למקום השני יחד עם זוגתו דאז, מיה קרמר. בסוף שנות השבעים התגרשה בשנית מגת. לאחר מכן הכירה את אלי טמיר, שלימים הפך לבעלה השלישי. את בתו של טמיר מנישואיו הראשונים היא גידלה כבתה. בנובמבר 2018 אילנית וטמיר נפרדו. מתגוררת בהרצליה אילנית היא צמחונית.

אילנית השתתפה בפסטיבלים רבים בישראל ובעולם ובתחרויות האירוויזיון. במהלך הקריירה העשירה שלה הופיעה באולמות החשובים בעולם, בין היתר בפסטיבלים בטוקיו ובאתונה, והספיקה להקליט במספר רב של שפות (בהן: אנגלית, פורטוגזית, ספרדית, צרפתית, סווהילית, יפנית וגאורגית). אילנית הרבתה לשתף פעולה עם צמד הכותבים מנור והירש והפכה רבים משיריהם ללהיטים, כמו "בשנה הבאה" ו"ללכת שבי אחרייך". היא הקליטה גם משיריהם של יוצרים נוספים, בהם רחל שפירא ("נחמה", "שיר של יום חולין", "חלק בעולם", "שיר על נחלים"), שמרית אור ("אל הדרך", "אני לא מאמינה", "רק הירח", "בשביל אל הכפר") ושייקה פייקוב ("ארץ ארץ", "רינגולי" ("אילן ואילנית")), "אחי גיבורי התהילה", "תבורכי ארצי", "בפרוט נבל ועוגב", "לאורך השדרה שאין בה איש", "חמסין של ניסן"). היא הוציאה יותר משלושים אלבומים, רבים מהם אלבומי זהב. זכתה לכמה וכמה ספיישלים טלוויזיוניים, ובהם התוכנית הראשונה שצולמה בצבע בישראל, בשנת 1973 בבימויו של ראלף ענבר. היא התבלטה בשירי פופ קלילים ובשירי ארץ-ישראל. "סמלה המסחרי" היה שערה הבלונדיני הארוך (הסמל הקודם היה צמות). אילנית נבחרה להציג את הניקוד הישראלי באירווזיון 2023.

אילנית הרבתה להקליט שירים בעברית ובשפות זרות, אשר חלקם הגדול יצא על גבי תקליטונים ואינם מופיעים באלבומיה הרשמים. רובם הגדול של תקליטונים אלו מצא את מקומו באוסף המחומש "כך היה כך יהיה" שיצא בשנת 1999.