ביות הענבים הסגולים התרחש במרכז אסיה‏. הופעת השמר בצורה טבעית על קליפת העינב הובילה לשימוש בפרי לייצור משקה אלכוהולי – יין. ההירוגליפים של מצרים העתיקה מתעדים את עיבוד הענבים הסגולים, דבר המיוחס גם ליוונים, לפיניקים ולרומאים. בתקופות מאוחרות יותר הענבים התפשטו לכל אירופה ומשם ליבשת אמריקה, אם כי ביבשת אמריקה היו קיימים זני גפן ילידיים עוד קודם, בעלי מאפיינים וענבים שונים במקצת מהגפן האירופאי־אסייתי. על פי נתוני 2022, פרו (1.34 מיליארד דולר) וצ'ילה (1.21 מיליארד דולר) הן שתי יצואניות הענבים הגדולות ביותר בעולם.

הזג הוא קליפתו הדקה של העינב, העוטפת את ציפת הפרי שבה מצוי החרצן. הענבים הם הפרי היחיד שיש שם נפרד לקליפה שלהם. המקור למילה זג כקליפת הענבים הוא בדעת רבי יוסי במשנה, מסכת נזיר, פרק ו', משנה ב': "אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? [...] רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבל." לזגים יש חשיבות בעת הכנת היין: בעת הכנת יין אדום, הצבע מתקבל כתוצאה ממיצוי הפיגמנטים המצויים בזג במהלך תסיסת התירוש. לעומת זאת, בעת הכנת יין לבן התירוש נסחט בעדינות, ללא לחץ על הזגים, והם מופרדים מהתירוש. התירוש צבעו עכור־בהיר ולא אדום, בלי קשר מחייב לצבע הענבים ממנו הופק. לכן ניתן להפיק יינות אדומים מענבים ירוקים/צהבהבים ויינות לבנים מענבים אדומים. למשל שמפניה צרפתית אמיתית, שהיא צהבהבה ושקופה, מכינים מענבי פינו נואר שהם אדומים שחורים, ואותם רק סוחטים ולא משרים עם הקליפות.

הזג חשוב לבריאות האדם כיוון שהוא מקור לוויטמינים ולסיבים תזונתיים. בקליפה מצויים ריכוזים גבוהים של פוליפנולים העוזרים למנוע דלקות כולל דלקות בוורידים ובלב. הפוליפנולים מכילים תרכובות רבות, בהן רסברטרול שהוא נוגד חמצון המנטרל רדיקלים חופשיים שעשויים לגרום לטרשת נפוצה, למחלות לב, לסרטן, למחלת אלצהיימר ולאובדן ראייה. בחרצני הענבים יש הרכב כימי בשם פרואנטוציאנידין . הוכח כי פרואנטוציאנידין מהווה יתרון כנגד מחלות רבות כגון דלקות, יתר לחץ דם, סוכרת, כיב עיכולי, זיהומים מיקרוביאליים ועוד. הרכב כימי זה משמש גם לתעשיית הקוסמטיקה בשל היותו נוגד חמצון. מחקר שפורסם ב-2025 מצא שענבים מכילים תרכובות צמחיות טבעיות בשם פלבנולים המסייעות בהפחתת לחץ דם.

גפן היין עלי גפן בציר (קטיף ענבים)