הופעות בקרית שמונה • לוח הופעות 2025

בו' בטבת תש"י, 26 בדצמבר 1949, הוקמה קריית שמונה כמעברה על חורבות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה" (חלסה) הנטוש, שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות במעלה ההר לדרום לבנון.קריית שמונה היא אחת ממאות יישובים חקלאיים וכשלושים ערים ועיירות פיתוח חדשות, רובם באזורי הספר, שהוקמו על ידי ממשלת ישראל מעט לאחר הקמת המדינה, בשנות החמישים והשישים. הקמת היישוב בעמק החולה, ארבעה ק"מ מן הגבול היה במסגרת היעדים של הממשלה לפזר את האוכלוסייה ברחבי המדינה ולמנוע את ריכוזן בערי החוף, לחזק את השליטה הביטחונית באזורים המרוחקים מן המרכז ולמנוע את שובם של הערבים. כמו כן, לפי "תוכנית האדריכל אריה שרון", שאומצה של ידי הגורמים המיישבים, קריית שמונה כמו עיירות פיתוח אחרות אמורה הייתה לשמש כמרכז עירוני קטן (עד 5,000 תושבים) באזור פיתוח (עיירת פיתוח) כמרכז שירותים ליישובי אצבע הגליל החקלאים. למעשה העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. בבניית העיר לא הייתה התייחסות לנחל עין זהב ונחל שושן (נחל הטחנות) העוברים בתוכה - בתי המגורים נבנו על גדות הנחל, ורצועה צרה בלבד יוחדה לאפיק (מלבד החלקים של פארק הזהב). בשל כך נוצר מגע ישיר ויומיומי בין האוכלוסייה לנחל - מצב נדיר בערי ישראל.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית שמונה 23,246 תושבים (מקום 104 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 75.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,172 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).כיום יש זליגה של כ-1,000 משפחות אל ההרחבות בקיבוצים באזור. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק הזהב - פארק עירוני המהווה מרחב טבע אורבני ייחודי מסוגו בישראל, בליבה של קריית שמונה. זהו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי בעיר, המשתרע על שטח של כ־110 דונמים. שמו ניתן לו על שם "נחל עין זהב" החוצה אותו והוא שוכן בחלקה המזרחי של קריית שמונה, למרגלות גבעת שחומית. לאחר שיקום הנחל והפארק מקיים האזור מערכת אקולוגית טבעית בלב העיר. חורשת קק"ל - חורשה הנמצאת בדרום העיר ובה גן משחקים, מתקני כושר ושטחי צמחייה פורייה. המוזיאון לתולדות קריית שמונה - ממוקם בבניין המסגד הנטוש ששימש את היישוב אל-ח'אלצה, כיום בתוך שטח הפארק העירוני, פארק הזהב. בניין המסגד נבנה על ידי כאמיל אפנדי בשנת 1906. בשנת 1948 ננטש המסגד ונהרס ועם בואם של ראשוני העולים לכפר הערבי הנטוש, שימש המקום למפגשים ואירועים חברתיים. בשנת 1968 הפך הבניין למשכנו של בית משפט השלום בעיר ולאחר 20 שנה, בשנת 1988, הוחלט להופכו למוזיאון עירוני שישמר את תולדות היישוב. בית הספר לילדי הבדואים - בניין אבן הנמצא במרכז העיר אשר עד היום נראים שרידיו. בנין זה נבנה על ידי הבריטים בשנת 1936 על מנת לפייס את התושבים הערבים הממורמרים. במסגרת מאמציהם של הבריטים להשתלב במרחב הכללי של האוכלוסייה הוחלט להקים בכפר חלסה שני בתי ספר לילדי הבדואים היושבים במקום. בית ספר כללי שילמד אותם לימודים רגילים כגון כתיבה וקריאה ובית ספר חקלאי שילמד את ילדי הפלחים יסודות החקלאות המודרנית. הבניין השני נבנה בדרום העיר באזור משתלת הקרן הקיימת ונהרס על ידי קק"ל בשנות ה-80. בשנת 1948 ננטש המבנה כפי שננטשה כל העיירה הערבית חלסה. בשנת 1949 כשהגיעו ראשוני העולים לכפר חלסה, המבנה היה נטוש לחלוטין. רק בשנות החמישים כאשר קריית שמונה מנתה מעל 1,500 נפש והמעברה מנתה כ-3,000 נפש הוחלט להעביר למבנה זה חלק מתלמידי היישוב שלמדו בחאן והכינו את המקום לקליטת מספר תלמידים לבית ספר שנקרא בית-חינוך ב' ללימודים של שומרי מסורת ודת. בית ספר זה היה בית הספר הממלכתי הדתי הראשון של היישוב. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים ננטש המבנה כאשר התלמידים הועברו למבנים אחרים ביישוב המתפתח. המבנה שימש כספרייה עירונית ראשונה, אחר כך שימש כמועדון טכני משגשג וכן כמקום של תנועת הצופים. המבנה ננטש בראשית שנות השבעים כאשר המצב הביטחוני לא איפשר לקיים שם פעילות ציבורית. כיום המבנה נטוש כאשר ישנם מספר תוכניות לשיפוצו ולהופכו למוזיאון או למסעדה, אם כי קיימת תוכנית מוכנה להורסו ולבנות במקומו בניין העירייה חדש. בית החאן - ביתו של כאמיל אפנדי, בעל אדמות רבות בגליל ובכפר אל-ח'אלצה. המבנה נבנה על ידו בשנת 1906 וננטש בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות. במשך השנים שימש המבנה הן למגורים והן כמבנה ללימודים ולבתי עסק, עבור העולים החדשים אשר הגיעו להתיישב במקום. בשנת 1982 שופץ המבנה בתרומה של 2 מיליון דולר מקהילת סן פרנסיסקו, תרומה אשר הדגישה את מבנהו הייחודי. כיום משמש המבנה כמרכז אומנויות אזורי השייך לרשת המתנ"סים. טחנת הקמח - שרידי טחנת הקמח נמצאים מדרום ל"פארק הזהב". התחנה נבנתה על ידי משפחת חסין העשירה מהכפר הונין ופעלה עד לקום המדינה. התחנה סיפקה קמח לפלחים אשר עיבדו את השדות באזור והיא אחת משתי תחנות אשר נמצאו בקריית שמונה. האחת נהרסה כליל בעת פיתוח השכונה והשנייה נשמרה, עקב הצמחייה הגבוהה אשר כיסתה אותה. טחנה זו מיועדת לשיפוץ יסודי ולהפעלה. בניין המשטרה - בנין המשטרה בקרית שמונה הוא מבנה אשר נבנה על ידי הבריטים בשנת 1939, לאחר פרעות תרפ"ט, ולצורך שמירה על הסדר הציבורי. המבנה ננטש עם סיום המנדט הבריטי ונתפש שוב על ידי כוחות הפלמ"ח שהגיעו לכפר הערבי הנטוש. המבנה שימש למתן שירותים אזרחיים שונים, משרדי ממשל ולכוחות שיטור. תחילה שימש המבנה הנטוש כמרכז האזורי לנתינת שירותים שונים כגון הדואר, השמירה ומשרדי הממשל. רק בשנת 1949 הועברו יחידות שוטרים עבריים ממטולה לאייש את התחנה, בעת שהחל גל העלייה הגדול ליישוב חלסה והיה צורך בשוטרים לפקוח ושמירה על הסדר הציבורי. המבנה חולק לשניים. חלק אחד היה משרדים אזרחיים ששימשו את ראשי היישוב הראשונים והחלק השני שימש כתחנת משטרה לכל דבר. כיום מבנה זה משמש כבנין המשטרה המקומית בעיר.

למרות היותה היישוב המרכזי באזור התיירותי של אצבע הגליל, מתקיימת בקריית שמונה פעילות מועטה בתחום התיירות. בקצה הדרומי שלה ממוקם הרכבל העולה למנרה (אינו פועל), המלון היחידי בה הוא בית החייל של האגודה למען החייל ויש בה מעט צימרים. בעיר פועלות מספר מסעדות המסווגות כמסעדות עממיות או מסעדות אוכל מהיר. לעיר שני אזורי תעשייה: אחד צפוני הנמצא סמוך לכביש 99 המוביל לכיוון היישוב דן, ואחד דרומי הנמצא סמוך לכניסה הדרומית לעיר. שניהם מאכלסים מספר בתי חרושת ומלאכה, מסגריות, מוסכים ונגריות. הבולטים בהם[דרושה הבהרה] הם מפעל "לודזיה" לייצור גרביים, מפעל "מיצי הגליל העליון" (יצרן המותג "סיידר הגליל") ומפעל של חברתנביעות. שטח כלל האזורים המוקצים לתעשייה ומלאכה הוא 1,530 דונם, מתוכם 1,281 הם בגדר "שטח תפוס" והיתר, 249, הם בגדר "שטח פנוי". מספר העובדים בכלל אזורי התעשייה הוא 1,037.להלן טבלת המפעלים על פי גודל שטח הקרקע: במרץ 2011 התקבלה בוועדת הכספים של הכנסת החלטה לפיה משרד האוצר ומשרד התמ"ת יסייעו לחברת "איתוראן" להעתיק את מרכז השרות שלה מיהוד לקריית שמונה. מהלך זה היה עשוי להוסיף לעיר 300 מקומות עבודה. בעקבות חילוקי דעות, התבטל המהלך.באוגוסט 2019 פרסם משרד הכלכלה קול קורא בנוגע להקמת מתחם תעשייה חדש בעיר, שצפוי לאכלס בין היתר מכון לחדשנות בתחום המזון ומתחם פודטק של הרשות לחדשנות. גודל המתחם צפוי להיות כ-17 דונם.בסוף 2019 החלו העבודות להקמת מעונות סטודנטים בעיר. מפני שמרבית מעונות הסטודנטים בישראל מתפקדים רק עשרה חודשים בשנה, בקיץ המתחם יתפקד כמלון בו ניתן יהיה להשכיר לתיירים את חדרי המתחם. על פי התכנון הפרויקט ישתרע על שטח של כ-17 אלף מ"ר ויכלול קומת מסחר, מעליה קומת משרדים ומעליהן שמונה קומות עם 316 דירות שישמשו כ-400 סטודנטים. על מנת לתת מענה ראוי לדיירי המעונות יבנה במבנה לובי מפואר, חדר כביסה, קולנוע, חדר כושר, וחדר לשיעורי ספורט.ב-2 בספטמבר 2020 הושק מרכז הפודטק הבינלאומי של ישראל בקרית שמונה "מרגלית סטארט-אפ סיטי בגליל" (Margalit Startup City Galil), שמצטרף למרכזי החדשנות הבינלאומיים שהקים אראל מרגלית בירושלים, בניו יורק, בבאר שבע, בחיפה ובתל אביב.

היכל התרבות המופעל על ידי מחלקת התרבות של העירייה, משמש גם כקולנוע העירוני, בו מוקרנים סרטים בסופי שבוע תמורת תשלום דמי כניסה סמליים. בעיר פועלת להקת המחול הייצוגית "הורה גואל" ע"ש גואל קמרי, וקבוצת התיאטרון "אנסמבל צפונית'לה". בעבר פעלו בעיר תיאטרון מראה, שהוקם על ידי השחקן מנחם עיני, ומסעדת "קפה חברותא", שהוקמה בעקבות המחאה החברתית ב-2011.בעיר מצויים מספר מתנס"ים: בית ונקובר (מתנ"ס כל-נדרי) - בית הנוער העירוני נפתח בשנת 2007, ונותן מענה חברתי לכלל בני הנוער בעיר. בית הנוער משמש כמוקד פעילותם של עיד"ן, נוער בסיכון, מרכז אתגרים, נוער עולה, נוער צד"ל ומנהיגות נוער במהלך שנת הלימודים ובחופשות. כמו כן מהווה המקום מקור לשיתופי פעולה עם מסגרות נוספות הפועלות בתוכו כגון: מטמון, קפה מותק לתשושי נפש, חוגים וציון מועדים על פי הלוח העברי. מרכז תקוותנו - מבית קרן ילדנו. המרכז הקהילתי הממוקם ברחוב טרומפלדור הוא הגדול באצבע הגליל, ומשרת את תושבי העיר והסביבה משנת 1973. מרכז תקוותנו מפעיל חוגי ילדים, הרצאות בנושאים שונים, הכשרה מקצועית, וקליטת עולים מבני מנשה וחבר העמים – בשיתוף משרד הקליטה. מרכז תקוותנו מפעיל גם 2 מעונות בית החאן - מרכז אומנויות אזורי. מתנ"ס ארתור פוקס.בקריית שמונה שני מקומונים - "מידע 8" היוצא לאור מאז 1973, ו"חדשות הגליל" היוצא לאור מאז 2005. העיתונים מפעילים אתרי אינטרנט ומופצים מדי יום שישי.

בעיר ישנם שישה בתי ספר יסודיים המונים כ-1,800 תלמידים. ארבעה מתוכם ממלכתיים: מצודות, תל חי, המגינים וקורצ'אק; שניים מתוכם ממלכתיים דתיים: עוזיאל ורמב"ם. בית ספר "יצחק הנשיא", שפעל בעבר, נסגר ב-2020 עקב מספר תלמידים נמוך.כמו כן ישנם ארבעה בתי ספר תיכוניים המונים כ-1,750 תלמידים: מקיף דנציגר, המתמיד, אולפנית, ברנקו-וייס. בעיר ממוקם בית הספר רננים, בית ספר על-אזורי לחינוך מיוחד המונה כ-125 תלמידים. מוסדות חינוך נוספים בעיר הם מרכז פיסג"ה, החווה החקלאית, שפ"י, מתי"א. בעיר נמצאת ישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות רב העיר צפניה דרורי בשיתוף עם הרב ישראל קירשטיין, המהווה מרכז תורני לכל יישובי הגליל העליון. תלמידיה משלבים לימוד תורה עם שירות ביחידות הקרביות של צה"ל. הישיבה הוקמה בשנת 1977 בקריית שמונה במטרה לחזק את העיר. בסמוך לעיר נמצאת המכללה האקדמית תל חי, מעונות הסטודנטים של המכללה ממוקמים כשני קילומטר מערבית אליה, בחלקה הצפוני של קריית שמונה. לימודי המכללה מתקיימים בשני קמפוסים, האחד המצוי כשני ק"מ צפונית לקריית שמונה, והשני, אשר נחנך בתחילת שנת הלימודים תשס"ט, ממוקם מזרחית לקמפוס הראשון.

לקריית שמונה קבוצת כדורגל מקצוענית, עירוני קריית שמונה. הקבוצה נוצרה מאיחודן של הקבוצות הפועל ומכבי קריית שמונה בשנת 2000. בשנת 2007 היא עלתה לראשונה בתולדותיה לליגת העל, ובסיום העונה הראשונה שלה בליגה סיימה במקום השלישי, שהוביל אותה להשתתפות בגביע אופ"א. בסוף עונת 2008/2009 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, אך בחלוף עונה אחת שבה לליגת העל. בסיום עונת 2011/2012 זכתה הקבוצה באליפות והגיעה עד לשלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות. בתום עונת 2022/2023 נשרה שוב הקבוצה לליגה הלאומית. אצטדיונה הביתי הוא האצטדיון העירוני שבקריית שמונה. קבוצת הכדורסל הפועל גליל עליון-קריית שמונה, המשחקת בליגת העל ובליגה הבלקנית, היא קבוצה משותפת למועצה אזורית גליל עליון וקריית שמונה. היא נוצרה בשנת 2014 מאיחוד של קבוצת הפועל גליל עליון הוותיקה והפועל קריית שמונה, אשר הייתה פעילה משנת 1996, ושיחקה בליגה ב' צפון.בעיר נמצא המרכז לטניס בישראל - קריית שמונה של המרכז לטניס בישראל.

הסמל בנוי ממספר מוטיבים: האריה השואג: סמל גבורתם של שמונת גיבורי תל-חי, על שמם נקראת קריית שמונה, מסמל את ההיסטוריה של העיר בתקופתו של יוסף טרומפלדור וחבריו בסיפור מאורעות תל-חי. בנוסף "האריה השואג" סמל לחוזק ולכוח העמידה של התושבים מול הקטיושות והפיגועים. האריה השואג מופיע גם בסמל המועצה האזורית גליל עליון, בסמל מכללת תל-חי ובסמל בית ספר תל-חי בקריית שמונה. גלגל התעשייה: סמל לתעשייה המתפתחת בעיר. בנייה וצמיחה: העיר בתנופת בנייה והתפתחות תוך שמירה על איכות הסביבה והנוף. החרמון והשמש העולה: הנוף המרהיב והשמש העולה, המהווה סימן לתקווה.

לקריית שמונה יש ברית ערים תאומות עם הערים: קנדה המפסטד, קנדה (מ־1978) צרפת נאנסי, צרפת (מ־1983) גרמניה ממינגן, גרמניה (מ־1985) סרביה אוז'יצה, סרביה (מ־1991) ישראל ראשון לציון, ישראל (מ־2006) אנגליה לסטר, אנגליה (מ־2012)

שדה התעופה קריית שמונה עירוני קריית שמונה