1,985 ארועי live כרגע
כל מה שחם היום בנצרת!
לחצו "עקוב" כדי לקבל עדכונים ראשונים על השקת הופעות, כרטיסים, שוברי הנחה וחשיפה בלעדית למתרחש בעיר שלכם. הצטרפו לסצנת התרבות בנצרת היום ותהיו חלק מהמשפחה!
לעקוב
- ראשי
- > הופעות בנצרת
- > היום
יכול להיות שהיום לא תחגגו!
לא נמצאו הופעות להיום 02.04.2026
אבל יש לנו מלא הופעות שיעשו לכם טוב
אבל יש לנו מלא הופעות שיעשו לכם טוב
כל מה שחם היום בנצרת!
לחצו "עקוב" כדי לקבל עדכונים ראשונים על השקת הופעות, כרטיסים, שוברי הנחה וחשיפה בלעדית למתרחש בעיר שלכם. הצטרפו לסצנת התרבות בנצרת היום ותהיו חלק מהמשפחה!
לעקוב
קצת על נצרת
נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara, נהגה ונכתב בערבית ספרותית; נְּיצְרַת וכן נְּסִּרְאַתַּ וכן נשּׁראתּ או נְּשִּׂרְאַתַּ) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט. מתגוררים בה 77,800 תושבים, רובם ככולם ערבים – מהם כ-72% מוסלמים וכ-28% נוצרים.
נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.
אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.
לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים. מאז קום מדינת ישראל, פקדו אותה שלושה אפיפיורים: פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.
מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר. שכנתה בישראל, "נוף הגליל", נקראה "נצרת עילית" עד שנת 2019.
נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.
אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.
לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים. מאז קום מדינת ישראל, פקדו אותה שלושה אפיפיורים: פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.
מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר. שכנתה בישראל, "נוף הגליל", נקראה "נצרת עילית" עד שנת 2019.
אטימולוגיה
הצירוף בית אוצר בספר זכריה יא פסוק יג מופיע בהוראת - "בית היוצר", כמו בפסוק - "וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית יְהוָה אֶל-הַיּוֹצֵר".שם זה קרוב למשמעות הפועל נ-צ-ר במשמעות שמר, שממנו בא אף באכדית "בית נִצִרְתַ" - בהוראה זו. רק באכדית, ולא בעברית או בארמית (שבמקום נ-צ-ר מופיע השורש נ-ט-ר) בא חילוף הגאים כזה, של האותיות מ'-ו', שיוכל לבאר למשל מבטא בבלי כגון "וָֹצַרְתֻ" במקום מֵצַרְתֻ (=משורש נ-צ-ר). (ועל כן יש להניח, כי השם העברי אוצר (ות) וכן בערבית דרומית וצר, שאולים מבבל. מעין המילים המשמשות בהוראה קרובה במקרא :"בֵּית נְכוֹת ומִסְכְּנוֹת" (=במשמעות "בית אוצר"), השאולות גם הן מבבל או מאשור".
מקור השם "נצרת" אינו ידוע בוודאות, אך בהיות היישוב העתיק במקום יהודי, סביר שהשורש הוא עברי, או למצער שמי. ייתכן שמדובר בשם שמקורו במילה "נצר" (במשמעות של חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הוא נצר לבית דוד. אפשרות אחרת היא שמדובר בשורש "נ.צ.ר." במשמעות שמירה, שכן ההר שעליו נמצאת העיר משקיף על עמק יזרעאל, ויכול לשמש עמדת הגנה מפני צבאות זרים. שמה של העיר העניק לנצרות ולנוצרים את שמם בעברית.
מיקום ומתאר עירוני
נצרת שוכנת על רכס הרי נצרת בגליל התחתון, בגובה של כ-350 מטר מעל לפני הים. היא ממוקמת בעמק מוקף בהרים מכל צדדיו שגובהם כ-500 מטרים מעל פני הים, ועד 575 מטרים בהר יונה. ממזרח לעיר נמצא הר כסולות שעל מורדותיו שוכנת נוף הגליל, מדרום הר הקפיצה, ממערב הר צמרת ומצפון הר אביהוא. על המורדות המערביים של עמק זה שוכנים רובע העיר העתיקה והרובע הלטיני, שהם ברובם מבוך של סמטאות להולכי רגל. העיר המודרנית התפשטה מאזור זה לכל הכיוונים, אך מרכזה שוכן ממזרח ומדרום לרובע העתיק, ומעט נמוך ממנו.
רחובה הראשי של העיר הוא רחוב פאולוס השישי, שיחד עם המשכו הצפוני, המכונה רחוב הגליל, חוצה את העיר בכיוון כללי מדרום-מערב לצפון-מזרח. רחוב חשוב נוסף הוא רחוב אל-בישארה (البشارة - "הבשורה") המקביל לו ממערב, והמוליך מכיכר העיר בדרום, צפונה דרך העיר העתיקה ועד לכיכר המעיין ולכיכר הכנסייה בצפון. מכיכר העיר יוצאים שני רחובות ראשיים נוספים - רחוב תאופיק זיאד לכיוון דרום ורחוב איכסאל לכיוון דרום-מזרח. מדרום, ממזרח ומצפון מקיף את העיר כביש ראשי בין-עירוני המסומן ככביש 75 והמשכו המסומן ככביש 700, ובין היתר הוא מבדיל בין נצרת לנוף הגליל. לרוב רחובותיה של העיר לא הוענקו שמות והם מסומנים במספרים.
בדרום העיר שוכנת מובלעת קטנה השייכת לנוף הגליל ובה נמצאים בסיס מחוז צפון של פיקוד העורף ובית מלון.
בשנת 2000, הוחל בתכנון תוכנית מתאר מקומית חדשה לאזור נצרת. התוכנית אושרה ביוני 2009.
שלטון וכלכלה
העיר משמשת כמרכזו של גוש נצרת, מרכז מטרופוליני ערבי, שליבו היא נצרת, ואליו מחוברות ברצף עירוני העיירות יפיע, ריינה, עילוט, כפר כנא, עין מאהל, משהד ואכסאל. השכונות הסמוכות בנוף הגליל מאוכלסות בחלקן בערבים ונחשבות אף הן חלק מרצף זה. סך הכל מתגוררים בגוש עירוני זה כ-195,000 תושבים (ללא תושביה היהודים של נוף הגליל), דהיינו, כעשירית מכלל ערביי ישראל. אורכו של השטח הבנוי הרציף הוא כ-12 ק"מ ורוחבו המקסימלי מגיע לשישה קילומטרים.
העיר נצרת היא מרכז שלטוני וכלכלי לסביבתה, ואף שנוף הגליל היא בירת מחוז הצפון ובה שוכנים משרדי הממשלה ובתי המשפט, הרי שקריית הממשלה של מחוז הצפון נמצאת למעשה על קו הגבול בין שתי הערים. בנוסף, מטה מחוז הצפון של משטרת ישראל שוכן במתחם ה"קישלה" בצפונה של העיר, סמוך לבית העירייה, ובשטחה נמצאת מפקדת מחוז הצפון של פיקוד העורף.
בעקבות אירועי אוקטובר ותחילת האינתיפאדה השנייה נגרמה לכלכלת העיר, התלויה במידה רבה בתיירות, פגיעה קשה, הן בשל היעלמותם הכמעט מוחלטת של התיירים והן בשל הימנעותם של יהודים מלפקוד את העיר. המלון הגדול בעיר (כיום מלון גולדן קראון) אף הוסב למשך מספר שנים לבית מעצר לשוהים בלתי חוקיים. מאז מתאוששת כלכלת העיר באיטיות. נוסף על התיירות, עוסקים התושבים במסחר, בהסעדה ובמתן שירותים.
תחבורה
דרך הים, הדרך ההיסטורית העיקרית בין מצרים לסוריה עברה בעמק יזרעאל לרגלי הר תבור והרי נצרת. גם כיום שוכנת נצרת בצומת כבישים מרכזי, על גבולם של עמק יזרעאל ושל הגליל התחתון. את כביש 60 המוביל ממרכז העיר דרומה לכיוון עפולה, דרך קטע מפותל ותלול, מחליף קטע חדש המכונה "כביש מנהרת איכסאל". כביש זה אשר ירש את סימונו של כביש 60, עובר במנהרה דרך הר הקפיצה ועוקף את הקטע הבעייתי ממזרח. הוא מתחבר אל התוואי הישן של הכביש במחלף איכסאל שבעמק יזרעאל. כביש 75 מוביל מנצרת מערבה לכיוון מגדל העמק, קריית טבעון וחיפה, ומצפון לו יוצא מהעיר כביש 79 המחבר את העיר אל שפרעם ואל הקריות. העיר מחוברת באמצעות כביש 754 אל כפר כנא, משהד וצומת בית רימון.
שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת היא חברת האוטובוסים המפעילה את שירותי התחבורה הציבורית העירונית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת המפעילה שירותי תחבורה בין עירוניים אל העיר וממנה, לצידן של אגד וסופרבוס. תנועת האוטובוסים מרוכזת מתחנה מרכזית נצרת.
כמו כן חברת ג'י. בי. טורס מפעילה 21 קווי תחבורה ציבורית בעיר וסביבתהבאוקטובר 2016 החלה פעילות של רכבת העמק, קווי האוטובוס של סופרבוס הפועלים בעיר נוסעים עד לתחנת הרכבת עפולה ונותנים שירות בין נוף הגליל ונצרת לרכבת העמק.
תרבות ותקשורת
נצרת משמשת כמרכז תרבותי ותקשורתי ראשון במעלה לאוכלוסייה הערבית בצפון ישראל. בצפונה של העיר שוכן "בית התרבות והאמנות" העירוני המקיים פעילויות תרבותיות שונות ומציג תערוכות מתחלפות. בנצרת פועלים מספר מוזיאונים ובהם "בית הפולקלור אלסיבאט", המציג את החיים בעיר במאה ה-19, ו"כפר נצרת" המשחזר את החיים בארץ ישראל בתחילת השלטון הרומי כמו כן בעיר מספר גלריות לאמנות. תזמורת נצרת למוזיקה ערבית פועלת בעיר מאז שנת 1991. משנת 2010 נערך בעיר בחודש דצמבר פסטיבל חג המולד, במסגרתו הואר בשנת 2012 עץ חג המולד הגדול במזרח התיכון. בכל שנה נערכת ב-24 בדצמבר תהלוכת חג המולד המסורתית, המושכת תיירים רבים מישראל ומהעולם.
בשנת 2007 נוסד בעיר תיאטרון שוליים. כמנהלו האמנותי משמש השחקן הישאם סלימאן, שגם נולד בעיר.
מכבי אחי נצרת היא קבוצת כדורגל ששיחקה בעבר בליגת העל, ונכון לעונת 2020/2021 משחקת בליגה הלאומית. קבוצות כדורגל נוספות מהעיר הן בית"ר אל-עמל נצרת והפועל בני נצרת. בעיר פועל מועדון הכדורסל מכבי ימק"א נצרת.
בעיר שוכנות מערכות העיתונים "כל אל-ערב" ו"א-סינארה", שהיה העיתון הפרטי הראשון במגזר הערבי בישראל. רדיו א-שמס, הרדיו הפרטי הערבי היחיד בישראל, משדר מכפר החורש הסמוך לעיר.
חינוך
בין השנים 2009–2014 פעלה בעיר המכללה האקדמית הערבית הראשונה, המוסד האקדמי נצרת.
בריאות
בעיר שלושה בתי חולים מרכזיים:
בית החולים האיטלקי המשפחה הקדושה נמצא כיום ברשותן של נזירות איטלקיות. בערבית הוא מכונה "אל-נמסאווי" ("האוסטרי") שכן הוקם ב-1882 על ידי "מסדר האחים של יוחנן התאולוגי האוסטרי". הוא שוכן בשכונת נמסאווי בצפון-מזרחה של העיר.
בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי, המכונה גם "בית החולים האנגלי", הוקם בשנת 1861 על ידי "החברה הרפואית המיסיונרית מאדינבורו" ושוכן דרומית-מערבית למרכז העיר, בית החולים זה הוא הוותיק והמרכזי בעיר ונקרא "בית חולים נצרת" במקביל לבית החולים, ישנו בית הספר לסיעוד בתחומי בית החולים, כך שעם סיום הלימודים מוענקת לסטודנטים תעודת אח מוסמך המותנית במבחן הרישוי של משרד הבריאות.
בית החולים סן ונסן דה פול הידוע בשמו "בית החולים הצרפתי" השוכן מדרום למרכז העיר, סמוך לבית החולים האנגלי.ב-7 ביולי 2011 חתמו שלושת בתי החולים על הסכם לשיתוף פעולה בין בתי החולים בעיר, לאחר שבמשך שנים התחרו ביניהם.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בנצרת 77,830 תושבים (מקום 25 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -0.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 69.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,284 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר מאז 1922:
בנצרת כבכל ישראל, נמצא אחוז הנוצרים בקרב האוכלוסייה הערבית בירידה מתמדת. בעוד שבשנת 1949 היוו הנוצרים 60% מכלל אוכלוסיית העיר, בשנת 1972 מנו 53% ובשנת 1983 הפכו למיעוט בעיר, עת מנו 40% בלבד מכלל האוכלוסייה. בשנת 2007 היו 69.4% מקרב תושבי העיר מוסלמים, והיתר נוצרים
נכון ל-2017, הרוב המכריע של תושבי נצרת הם ערבים-מוסלמים המהווים 71% מתושבי העיר, בעוד הערבים-נוצרים הם מיעוט ומהווים 29% מהתושבים בלבד.
ראשי העיר
בנצרת כהנו שמונה ראשי עיר מאז שנת 1948, ובשתי הזדמנויות נוהלה העיר בידי ועדה קרואה:
יוסוף מוחמד עלי אל-פהום (11 במאי 1948 - 30 ביוני 1954)
אמין-סלים ג'רג'ורה (15 ביולי 1954 - 24 באוקטובר 1959)
סיף א-דין א-זועבי (28 בדצמבר 1959 - 20 בדצמבר 1965)
עבד אל-עזיז א-זועבי (21 בדצמבר 1965 - 2 במאי 1966)
ועדה קרואה (3 במאי 1966 - 18 בדצמבר 1967)
מוסא כתילי (19 בדצמבר 1967 - 3 במרץ 1971)
סיף א-דין א-זועבי (5 במאי 1971 - 13 במאי 1974)
ועדה קרואה (14 במאי 1974 - 9 בדצמבר 1975)
תאופיק זיאד (9 בדצמבר 1975 - 5 ביולי 1994)
ראמז ג'ראיסי (4 באוגוסט 1994–2013)
עלי סלאם (2013 - מכהן)
ערים תאומות
פולין צ'נסטוחובה, פולין
איטליה לורטו, איטליה.
איטליה פירנצה, איטליה.
הרשות הפלסטינית שכם, הרשות הפלסטינית
הולנד האג, הולנד.
לקריאה נוספת
אמנון גופר, סודות גליליים, עם עובד, 2007, עמ' 230–259 (הספר בקטלוג ULI)
הכתבה משתמשת בתוכן מהערך נצרת וזמינה ברישיון יחוס-שיתוף זהה
קצת על נצרת
נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara, נהגה ונכתב בערבית ספרותית; נְּיצְרַת וכן נְּסִּרְאַתַּ וכן נשּׁראתּ או נְּשִּׂרְאַתַּ) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט. מתגוררים בה 77,800 תושבים, רובם ככולם ערבים – מהם כ-72% מוסלמים וכ-28% נוצרים.
נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.
אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.
לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים. מאז קום מדינת ישראל, פקדו אותה שלושה אפיפיורים: פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.
מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר. שכנתה בישראל, "נוף הגליל", נקראה "נצרת עילית" עד שנת 2019.
נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.
אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.
לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים. מאז קום מדינת ישראל, פקדו אותה שלושה אפיפיורים: פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.
מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר. שכנתה בישראל, "נוף הגליל", נקראה "נצרת עילית" עד שנת 2019.
הכתבה משתמשת בתוכן מהערך נצרת וזמינה ברישיון יחוס-שיתוף זהה
אטימולוגיה
הצירוף בית אוצר בספר זכריה יא פסוק יג מופיע בהוראת - "בית היוצר", כמו בפסוק - "וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית יְהוָה אֶל-הַיּוֹצֵר".שם זה קרוב למשמעות הפועל נ-צ-ר במשמעות שמר, שממנו בא אף באכדית "בית נִצִרְתַ" - בהוראה זו. רק באכדית, ולא בעברית או בארמית (שבמקום נ-צ-ר מופיע השורש נ-ט-ר) בא חילוף הגאים כזה, של האותיות מ'-ו', שיוכל לבאר למשל מבטא בבלי כגון "וָֹצַרְתֻ" במקום מֵצַרְתֻ (=משורש נ-צ-ר). (ועל כן יש להניח, כי השם העברי אוצר (ות) וכן בערבית דרומית וצר, שאולים מבבל. מעין המילים המשמשות בהוראה קרובה במקרא :"בֵּית נְכוֹת ומִסְכְּנוֹת" (=במשמעות "בית אוצר"), השאולות גם הן מבבל או מאשור".
מקור השם "נצרת" אינו ידוע בוודאות, אך בהיות היישוב העתיק במקום יהודי, סביר שהשורש הוא עברי, או למצער שמי. ייתכן שמדובר בשם שמקורו במילה "נצר" (במשמעות של חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הוא נצר לבית דוד. אפשרות אחרת היא שמדובר בשורש "נ.צ.ר." במשמעות שמירה, שכן ההר שעליו נמצאת העיר משקיף על עמק יזרעאל, ויכול לשמש עמדת הגנה מפני צבאות זרים. שמה של העיר העניק לנצרות ולנוצרים את שמם בעברית.
מיקום ומתאר עירוני
נצרת שוכנת על רכס הרי נצרת בגליל התחתון, בגובה של כ-350 מטר מעל לפני הים. היא ממוקמת בעמק מוקף בהרים מכל צדדיו שגובהם כ-500 מטרים מעל פני הים, ועד 575 מטרים בהר יונה. ממזרח לעיר נמצא הר כסולות שעל מורדותיו שוכנת נוף הגליל, מדרום הר הקפיצה, ממערב הר צמרת ומצפון הר אביהוא. על המורדות המערביים של עמק זה שוכנים רובע העיר העתיקה והרובע הלטיני, שהם ברובם מבוך של סמטאות להולכי רגל. העיר המודרנית התפשטה מאזור זה לכל הכיוונים, אך מרכזה שוכן ממזרח ומדרום לרובע העתיק, ומעט נמוך ממנו.
רחובה הראשי של העיר הוא רחוב פאולוס השישי, שיחד עם המשכו הצפוני, המכונה רחוב הגליל, חוצה את העיר בכיוון כללי מדרום-מערב לצפון-מזרח. רחוב חשוב נוסף הוא רחוב אל-בישארה (البشارة - "הבשורה") המקביל לו ממערב, והמוליך מכיכר העיר בדרום, צפונה דרך העיר העתיקה ועד לכיכר המעיין ולכיכר הכנסייה בצפון. מכיכר העיר יוצאים שני רחובות ראשיים נוספים - רחוב תאופיק זיאד לכיוון דרום ורחוב איכסאל לכיוון דרום-מזרח. מדרום, ממזרח ומצפון מקיף את העיר כביש ראשי בין-עירוני המסומן ככביש 75 והמשכו המסומן ככביש 700, ובין היתר הוא מבדיל בין נצרת לנוף הגליל. לרוב רחובותיה של העיר לא הוענקו שמות והם מסומנים במספרים.
בדרום העיר שוכנת מובלעת קטנה השייכת לנוף הגליל ובה נמצאים בסיס מחוז צפון של פיקוד העורף ובית מלון.
בשנת 2000, הוחל בתכנון תוכנית מתאר מקומית חדשה לאזור נצרת. התוכנית אושרה ביוני 2009.
שלטון וכלכלה
העיר משמשת כמרכזו של גוש נצרת, מרכז מטרופוליני ערבי, שליבו היא נצרת, ואליו מחוברות ברצף עירוני העיירות יפיע, ריינה, עילוט, כפר כנא, עין מאהל, משהד ואכסאל. השכונות הסמוכות בנוף הגליל מאוכלסות בחלקן בערבים ונחשבות אף הן חלק מרצף זה. סך הכל מתגוררים בגוש עירוני זה כ-195,000 תושבים (ללא תושביה היהודים של נוף הגליל), דהיינו, כעשירית מכלל ערביי ישראל. אורכו של השטח הבנוי הרציף הוא כ-12 ק"מ ורוחבו המקסימלי מגיע לשישה קילומטרים.
העיר נצרת היא מרכז שלטוני וכלכלי לסביבתה, ואף שנוף הגליל היא בירת מחוז הצפון ובה שוכנים משרדי הממשלה ובתי המשפט, הרי שקריית הממשלה של מחוז הצפון נמצאת למעשה על קו הגבול בין שתי הערים. בנוסף, מטה מחוז הצפון של משטרת ישראל שוכן במתחם ה"קישלה" בצפונה של העיר, סמוך לבית העירייה, ובשטחה נמצאת מפקדת מחוז הצפון של פיקוד העורף.
בעקבות אירועי אוקטובר ותחילת האינתיפאדה השנייה נגרמה לכלכלת העיר, התלויה במידה רבה בתיירות, פגיעה קשה, הן בשל היעלמותם הכמעט מוחלטת של התיירים והן בשל הימנעותם של יהודים מלפקוד את העיר. המלון הגדול בעיר (כיום מלון גולדן קראון) אף הוסב למשך מספר שנים לבית מעצר לשוהים בלתי חוקיים. מאז מתאוששת כלכלת העיר באיטיות. נוסף על התיירות, עוסקים התושבים במסחר, בהסעדה ובמתן שירותים.
תחבורה
דרך הים, הדרך ההיסטורית העיקרית בין מצרים לסוריה עברה בעמק יזרעאל לרגלי הר תבור והרי נצרת. גם כיום שוכנת נצרת בצומת כבישים מרכזי, על גבולם של עמק יזרעאל ושל הגליל התחתון. את כביש 60 המוביל ממרכז העיר דרומה לכיוון עפולה, דרך קטע מפותל ותלול, מחליף קטע חדש המכונה "כביש מנהרת איכסאל". כביש זה אשר ירש את סימונו של כביש 60, עובר במנהרה דרך הר הקפיצה ועוקף את הקטע הבעייתי ממזרח. הוא מתחבר אל התוואי הישן של הכביש במחלף איכסאל שבעמק יזרעאל. כביש 75 מוביל מנצרת מערבה לכיוון מגדל העמק, קריית טבעון וחיפה, ומצפון לו יוצא מהעיר כביש 79 המחבר את העיר אל שפרעם ואל הקריות. העיר מחוברת באמצעות כביש 754 אל כפר כנא, משהד וצומת בית רימון.
שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת היא חברת האוטובוסים המפעילה את שירותי התחבורה הציבורית העירונית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת המפעילה שירותי תחבורה בין עירוניים אל העיר וממנה, לצידן של אגד וסופרבוס. תנועת האוטובוסים מרוכזת מתחנה מרכזית נצרת.
כמו כן חברת ג'י. בי. טורס מפעילה 21 קווי תחבורה ציבורית בעיר וסביבתהבאוקטובר 2016 החלה פעילות של רכבת העמק, קווי האוטובוס של סופרבוס הפועלים בעיר נוסעים עד לתחנת הרכבת עפולה ונותנים שירות בין נוף הגליל ונצרת לרכבת העמק.
תרבות ותקשורת
נצרת משמשת כמרכז תרבותי ותקשורתי ראשון במעלה לאוכלוסייה הערבית בצפון ישראל. בצפונה של העיר שוכן "בית התרבות והאמנות" העירוני המקיים פעילויות תרבותיות שונות ומציג תערוכות מתחלפות. בנצרת פועלים מספר מוזיאונים ובהם "בית הפולקלור אלסיבאט", המציג את החיים בעיר במאה ה-19, ו"כפר נצרת" המשחזר את החיים בארץ ישראל בתחילת השלטון הרומי כמו כן בעיר מספר גלריות לאמנות. תזמורת נצרת למוזיקה ערבית פועלת בעיר מאז שנת 1991. משנת 2010 נערך בעיר בחודש דצמבר פסטיבל חג המולד, במסגרתו הואר בשנת 2012 עץ חג המולד הגדול במזרח התיכון. בכל שנה נערכת ב-24 בדצמבר תהלוכת חג המולד המסורתית, המושכת תיירים רבים מישראל ומהעולם.
בשנת 2007 נוסד בעיר תיאטרון שוליים. כמנהלו האמנותי משמש השחקן הישאם סלימאן, שגם נולד בעיר.
מכבי אחי נצרת היא קבוצת כדורגל ששיחקה בעבר בליגת העל, ונכון לעונת 2020/2021 משחקת בליגה הלאומית. קבוצות כדורגל נוספות מהעיר הן בית"ר אל-עמל נצרת והפועל בני נצרת. בעיר פועל מועדון הכדורסל מכבי ימק"א נצרת.
בעיר שוכנות מערכות העיתונים "כל אל-ערב" ו"א-סינארה", שהיה העיתון הפרטי הראשון במגזר הערבי בישראל. רדיו א-שמס, הרדיו הפרטי הערבי היחיד בישראל, משדר מכפר החורש הסמוך לעיר.
חינוך
בין השנים 2009–2014 פעלה בעיר המכללה האקדמית הערבית הראשונה, המוסד האקדמי נצרת.
בריאות
בעיר שלושה בתי חולים מרכזיים:
בית החולים האיטלקי המשפחה הקדושה נמצא כיום ברשותן של נזירות איטלקיות. בערבית הוא מכונה "אל-נמסאווי" ("האוסטרי") שכן הוקם ב-1882 על ידי "מסדר האחים של יוחנן התאולוגי האוסטרי". הוא שוכן בשכונת נמסאווי בצפון-מזרחה של העיר.
בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי, המכונה גם "בית החולים האנגלי", הוקם בשנת 1861 על ידי "החברה הרפואית המיסיונרית מאדינבורו" ושוכן דרומית-מערבית למרכז העיר, בית החולים זה הוא הוותיק והמרכזי בעיר ונקרא "בית חולים נצרת" במקביל לבית החולים, ישנו בית הספר לסיעוד בתחומי בית החולים, כך שעם סיום הלימודים מוענקת לסטודנטים תעודת אח מוסמך המותנית במבחן הרישוי של משרד הבריאות.
בית החולים סן ונסן דה פול הידוע בשמו "בית החולים הצרפתי" השוכן מדרום למרכז העיר, סמוך לבית החולים האנגלי.ב-7 ביולי 2011 חתמו שלושת בתי החולים על הסכם לשיתוף פעולה בין בתי החולים בעיר, לאחר שבמשך שנים התחרו ביניהם.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בנצרת 77,830 תושבים (מקום 25 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -0.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 69.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,284 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר מאז 1922:
בנצרת כבכל ישראל, נמצא אחוז הנוצרים בקרב האוכלוסייה הערבית בירידה מתמדת. בעוד שבשנת 1949 היוו הנוצרים 60% מכלל אוכלוסיית העיר, בשנת 1972 מנו 53% ובשנת 1983 הפכו למיעוט בעיר, עת מנו 40% בלבד מכלל האוכלוסייה. בשנת 2007 היו 69.4% מקרב תושבי העיר מוסלמים, והיתר נוצרים
נכון ל-2017, הרוב המכריע של תושבי נצרת הם ערבים-מוסלמים המהווים 71% מתושבי העיר, בעוד הערבים-נוצרים הם מיעוט ומהווים 29% מהתושבים בלבד.
ראשי העיר
בנצרת כהנו שמונה ראשי עיר מאז שנת 1948, ובשתי הזדמנויות נוהלה העיר בידי ועדה קרואה:
יוסוף מוחמד עלי אל-פהום (11 במאי 1948 - 30 ביוני 1954)
אמין-סלים ג'רג'ורה (15 ביולי 1954 - 24 באוקטובר 1959)
סיף א-דין א-זועבי (28 בדצמבר 1959 - 20 בדצמבר 1965)
עבד אל-עזיז א-זועבי (21 בדצמבר 1965 - 2 במאי 1966)
ועדה קרואה (3 במאי 1966 - 18 בדצמבר 1967)
מוסא כתילי (19 בדצמבר 1967 - 3 במרץ 1971)
סיף א-דין א-זועבי (5 במאי 1971 - 13 במאי 1974)
ועדה קרואה (14 במאי 1974 - 9 בדצמבר 1975)
תאופיק זיאד (9 בדצמבר 1975 - 5 ביולי 1994)
ראמז ג'ראיסי (4 באוגוסט 1994–2013)
עלי סלאם (2013 - מכהן)
ערים תאומות
פולין צ'נסטוחובה, פולין
איטליה לורטו, איטליה.
איטליה פירנצה, איטליה.
הרשות הפלסטינית שכם, הרשות הפלסטינית
הולנד האג, הולנד.
לקריאה נוספת
אמנון גופר, סודות גליליים, עם עובד, 2007, עמ' 230–259 (הספר בקטלוג ULI)
שימו -💓- נתוני ההופעות המוצגים עודכנו על ידי בינה מלאכותית מאתר המכירה המקורי. יתכנו טעויות ושינויים.
טיקצ'אק LIVE לא מוכרת כרטיסים למופע זה ולא לוקחת אחריות על המידע, המיקום המחירים או כל מידע אחר הקשור לאירוע!
יש לבדוק היטב באתר המכירה בפועל לפני הרכישה!
טיקצ'אק LIVE לא מוכרת כרטיסים למופע זה ולא לוקחת אחריות על המידע, המיקום המחירים או כל מידע אחר הקשור לאירוע!
יש לבדוק היטב באתר המכירה בפועל לפני הרכישה!
עוד מידע
השימוש באתר מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות טיקצ'אק LIVE הינו מיזם להנגשת התרבות בישראל לקהל הרחב.
באתר מוצגים הופעות ואירועים הנאגרים באופן אוטמטי ללא בדיקה ומועברים לאתר המכירה המקורי. נתוני ההופעות אינם באחריות טיקצ'אק