Name: קזבלן | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE
Start: 2024-09-04T20:30:00+03:00Z
Location: היכל התיאטרון קריית מוצקין

יהודה פוליקר

Yehuda Poliker

יניב פולישוק

Yaniv Polishuk

שרי גבעתי

Sarai Givaty

מעלה אדומים

יהודה פוליקר | מעלה אדומים-היכל התרבות | Tickchak LIVE

יהודה ושומרון

מעלה אדומים-היכל התרבות

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Judea and Samaria

אמפי תקוע

המושג "יהודה ושומרון" מקורו בשמות חבלי הארץ הגאוגרפיים־היסטוריים יהודה והשומרון, אף שאיננו חופף להם אלא בקווים כלליים במיוחד – בחבל הארץ ההיסטורי יהודה נכללים גם חבל לכיש וחבל יתיר, בחבל הארץ השומרון נכללים גם הגלבוע והכרמל, ומערב בקעת הירדן נכללת ב"יהודה ושומרון" אף שהיא חבל ארץ נפרד מיהודה ומשומרון. ההתייחסות לשטח כאל יחידה אחת אינה נובעת מסיבות גאוגרפיות אלא רק ממעמדו המדיני. תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 כללה את "ארץ הגבעות של שומרון ויהודה" בשטח המדינה הערבית, אך התוותה גבולות שונים מגבולות השטח כיום.
המונח "הגדה המערבית" מתייחס לגדה המערבית של הירדן, בהנגדה לשטחי ממלכת ירדן (לשעבר "ממלכת עבר הירדן") שממזרח לנהר.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה

השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד אמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם "יהודה ושומרון". על פי המתואר בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים, בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה, וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו. השם יהודה השתמר בשם הפרובינקיה "יודיאה", אך שם הפרובינקיה הוחלף ב"פלשתינה" בעקבות מרד בן כוסבא כדי לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם. השימוש בשם "פלשתינה" המשיך בתקופה הביזנטית; ובמקורות התקופה היהודיים נפוץ הביטוי "ארץ ישראל". בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל נכלל דרום יהודה ושומרון בג'ונד פלסטין וצפונם בג'ונד אל־אורדון. בתקופה העותמאנית נכלל צפון יהודה ושומרון לאיילט צידון והדרום לאיילט דמשק; תחת הארגון מחדש שהוביל "השער העליון" – השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב־1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לווילאייט ביירות.
ממועד תחילת פעולתו של השלטון הצבאי – מנהלת שטחי האויב הכבושים בשטחים שכבש חיל המשלוח המצרי (1916) בארץ ישראל בסוף 1917 עד החלטת ועידת סן רמו באפריל 1920 על מסירת משטר המנדטים על שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר לידי המעצמות האירופיות המנצחות, בריטניה וצרפת, היו שטחי יהודה ושומרון כפופים למנהלת שטחי האויב הכבושים – דרום. מיולי 1920 המועד בו נכנס הממשל האזרחי הבריטי בנעליו של השלטון הצבאי בשטחי המנדט הבריטי היו יהודה ושומרון חלק מארץ ישראל המנדטורית, שכללה את עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית ויועדו להקמת הבית הלאומי היהודי. בעקבות הספר הלבן הראשון שפורסם ביוני 1922 הופרד עבר הירדן המזרחי מנהלתית מארץ ישראל המערבית ומאוחר יותר היה לאוטונומיה – אמירות עבר הירדן וממלכת ירדן. עד 1948 נכללו יהודה ושומרון בתחומה של הישות המנדטורית פלשתינה־א"י, שגבולותיה נמתחו ממערב לנהר הירדן ועד חוף הים התיכון, ואף היא יועדה לבית הלאומי היהודי.
בתיאור גבולות המדינה הערבית המתוכננת לפי תוכנית החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) מכונה שדרת ההר שבמרכז הארץ "חבל הארץ ההררי של שומרון ויהודה". התוכנית מגדירה לאזור גבולות רחבי־היקף יותר מאלה של אזור "יהודה ושומרון" כיום, והיא מייעדת אותו לחלקה המרכזי של המדינה הערבית.
שטחי יהודה ושומרון, יחד עם מזרח ירושלים, נכבשו על ידי ממלכת ירדן במלחמת העצמאות. השם המנהלי "הגדה המערבית" (בערבית: الضّفّة الغربيّة) הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם ישראל וסיפוח השטח לממלכה ב־1949 (עד 1967). הוא מתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן, כאשר שאר שטח ממלכת ירדן (ששמה עד אז היה "הממלכה ההאשמית של עבר הירדן", והיא ניצלה את הסיפוח כדי לשנות שמה) הוא ממזרח לנהר.
הכינוי העברי "יהודה ושומרון" נקבע ב־22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור השטחים מהשלטון הירדני, לאחר שנדחה השם "יהודה ואפרים", על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום, שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית. באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים "יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית" עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. "הגדה המערבית" או בקיצור "הגדה" ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל, בפרט בפי דוברים מהשמאל, וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית.
במהלך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים הוחלפו מכתבים בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, והמתווך, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. באחד מחילופי המכתבים, בחודש ספטמבר 1978, כתב קרטר לבגין:[דרושה הבהרה]

השם "הגדה המערבית" הפך לשם הרווח בשפות זרות. כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות). תרגום השם לאנגלית הוא "The West Bank" (ולצרפתית: Cisjordanie – מילולית: "צד זה של הירדן", להבדיל מ־Transjordanie – "עבר הירדן"). בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי "השטחים הפלסטיניים" (באנגלית: The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. הרשות הפלסטינית עצמה ניסתה סמוך להקמתה לבטל את השם "הגדה המערבית" ולהנהיג במקומו את השם "המחוזות הפלסטיניים הצפוניים" (المحافظات الفلسطينية الشمالية, להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום), אולם כיום השימוש במונח הזה נדיר ומוגבל רק למסמכים רשמיים של הרשות.
הכינוי "מחוז יהודה ושומרון" משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור, להיערכות צה"ל בו, לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו, לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה. על אף הכינוי "מחוז", הוא אינו מחוז במובן הרגיל של המילה, שכן החוק השורר בו שונה מהחוק השורר בישראל גופא. היחידה במשטרת ישראל שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה "מחוז ש"י" (ש"י – שומרון ויהודה). בצה"ל נקרא האזור "איו"ש", ראשי תיבות של "אזור יהודה והשומרון".
בשיח הישראלי רווח הכינוי "יהודה ושומרון" בחוגי הימין. לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים עלכן את המונח "הגדה המערבית" או "השטחים הכבושים" (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי "הגדה המערבית" (באנגלית) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו. המתנגדים לביטוי "השטחים הכבושים", רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר "השטחים". באחדים מחוקי מדינת ישראל משמש המושג "אזור" להתייחסות ליהודה והשומרון וחבל עזה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות, ממלכת עבר הירדן פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה. עיראק פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל והשרון, לרבות אזור ואדי עארה. מצרים, אשר פלשה מדרום, כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום. היישובים היהודיים באזור (נווה יעקב, עטרות ובית הערבה) פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע צבא מצרים וירדן, וכן בעקבות כיבוש גוש עציון טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי. רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזב מכבר את בתיהם בחברון, בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי, כמו עזה, יפו, מי נפתוח (ליפתא) שכם, שפרעם וכפר זיתים. כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני. במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי המחתרות העבריות וצה"ל. הפליטים הגיעו מיישובים באזור מישור החוף, שפלת החוף, הרי ירושלים ("פרוזדור ירושלים"), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות – שכם, חברון, ירושלים ועוד.
בסוף המלחמה, הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה[דרוש מקור]). השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון "אחדות פלשתינה הערבית", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון, אך כעבור זמן קצר החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ"שטח נאמנות" עד שיימצא פתרון קבע.
קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה "הקו הירוק".

מלחמת העצמאות

במלחמת ששת הימים נכבש השטח בידי כוחות צה"ל מידי הירדנים, לאחר שאלה הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. לאחר המלחמה היה ויכוח ער, בו חלק משרי הממשלה צידדו בהחזרת האזורים שנכבשו[דרוש מקור], וחלקם האחר צידדו להחזיק בהם כפיקדון עד שייחתם הסכם שלום. על מזרח ירושלים החליטה הממשלה בשנת 1967 להחיל בצו את "המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים" – בפועל, לספחה לישראל ולתת לתושביה תושבות קבע בישראל. בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה. בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, בו נמנו 595,900 נפש. כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי, 1967–1969, נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות למרי אזרחי, שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות.
תחת הממשל הצבאי הישראלי, חולקו יהודה ושומרון לשבע נפות: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך בקעת הירדן), בית לחם וחברון.
בעקבות המהפך בשנת 1977 החלה ממשלת מנחם בגין להאיץ את הקמת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל. משרדי ממשלה והמטה הארצי של המשטרה נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. המונח "השטחים המוחזקים" הוחלף ברדיו בשנות ה־80 ל"יהודה ושומרון", והוחל שידור מזג האוויר באזור. בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל המדגיש ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום בתפיסה לוחמתית, חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע.

מלחמת ששת הימים

ערכים מורחבים – יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן, תוכנית הפדרציה, תוכנית הקונפדרציה, ניתוק הזיקהמאז אובדן השטח ב־1967 ועד ל"ניתוק הזיקה" ב־1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית.
ב־1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין.
תוכנית רייגן מ־1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה.
ב־1983 הגו המלך חוסיין ויאסר ערפאת את תוכנית הקונפדרציה, לפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום קונפדרציה ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית. אולם ערפאת לא חתם על המסמך.
גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה "האופציה הירדנית". ב־1987 אף נחתם הסכם סודי בעניין זה – הסכם לונדון – בין שמעון פרס, שהיה אז שר החוץ, לבין המלך חוסיין, אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר.
ערפאת לא היה מוכן לקבל את החלטה 242 שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך, ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה אתו, ולכן המלך הודיע ב־1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש"ף ובמקביל הצר את צעדי אש"ף בירדן. האינתיפאדה הראשונה גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן, כמו גם מתוך חשש שהאינתיפאדה תפרוץ גם בירדן, הודיע המלך ב־1988 על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

הקשר עם ממלכת ירדן

תולדות המושגים והשיוך הגאופוליטי

מיד לאחר מלחמת ששת הימים החילה ישראל את ריבונותה על מזרח ירושלים, ולפי זה שטחם של יהודה ושומרון עומד על 5,790 קמ"ר. לפי ההגדרה של מרבית הקהילה הבינלאומית, שאינה מכירה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים, עומד השטח על 5,860 קמ"ר. שטח זה מכסה כ־57% מהשטח שיועד למדינה ערבית בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

השטח כיום

ערכים מורחבים – השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, מעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןמאז מלחמת ששת הימים נמצאים יהודה ושומרון תחת שליטה ישראלית, אך פרט למזרח ירושלים עליה החילה מדינת ישראל את ריבונותה (צעד שרוב מדינות העולם אינן מכירות בו), ישראל לא הגדירה את מעמדם של יהודה ושומרון, והנהיגה בהם ממשל צבאי, כשרוב מדינות העולם רואות באזור שטח כבוש או שטח שנוי במחלוקת, הנתון ב"תפיסה לוחמתית" על־פי אמנת ז'נבה הרביעית.
מדינת ישראל עצמה, שאינה רואה בשטח כשטח שמחויב לאמנת ז'נבה, מחילה את אמנת ז'נבה הרביעית ביהודה ושומרון באופן וולנטרי.
מאז ניתוק הזיקה ב־1988, ובעקבות הסכם אוסלו, נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל־פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית. בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני הרשות הפלסטינית, "הגדה המערבית" (יהודה ושומרון) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים.
במסגרת הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בין 1993–1995, והסכמי ההמשך שלו, הוקמה הרשות הפלסטינית, שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי הממשל הצבאי הישראלי. "אזור יהודה ושומרון" חולק לשלוש קטגוריות:

שטח A – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) של הרשות הפלסטינית: בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד חברון החלוקה ל־H1 ו־H2). מהווה 20% מהאזור.
שטח B – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב הכפרים הפלסטיניים.
שטח C – שליטה ישראלית מלאה: רוב שטח האזור. בשטח זה כל ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, מקומות קדושים כמו קבר יוסף, אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש, כמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה. מהווה כ־60% מהאזור. הערכות שונות, בין 50,000–150,000, ניתנו לגבי מספר הפלסטינים המתגוררים בשטח C.שטחי A ו־B מורכבים מ־220 מובלעות המוקפות שטח C. השטח של 190 מתוך מובלעות אלה, קטן מ־2 קמ"ר.
בשטח C חל החוק הישראלי רק על ההתנחלויות, ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת "מובלעת", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, בתאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לגבולות הקו הירוק נקבע בבית משפט מחוזי כי יש להחיל את החוק הפלסטיני גם בשטח C, ובית המשפט העליון אישר פסיקה זאת.
בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ובייחוד במבצע חומת מגן בשנת 2002 נכנסו כוחות צה"ל כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר יריחו) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות.
בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך הקו הירוק, שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.
רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור. מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון באישורי בנייה. בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, ובשנת 2009 הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים.
מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים לחרם על ההתנחלויות, פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

בשטחי יהודה ושומרון חל הדין הירדני, ובשטחי הרשות הפלסטינית חלה חקיקה פלסטינית. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי וחוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית. גם משטרת ישראל נוכחת בשטחים אלה דרך מחוז ש"י (שנוסד ב־1994), ומחזיקה בגזרתן מספר תחנות משטרה. הצבא והמשטרה מחזיקים במנגנון תיאום ביטחוני באזור זה עם המשטרה הפלסטינית.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון), בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור.
אם כן, ביהודה ושומרון פועלות שלוש מערכות של בתי משפט:

מערכת בתי המשפט הצבאיים, המוסמכת על פי החוק הבינלאומי לדון בכל עבירה שנעברה בתחומי יהודה ושומרון, ודנה בעיקר בעבירות ביטחוניות ובגנבת כלי רכב.
מערכת המשפט של הרשות הפלסטינית, המוסמכת על פי הסכמי אוסלו לדון בעבירות של פלסטינים בשטחי A ו־B שאינן עבירות ביטחוניות. מערכת זאת מתבססת על החקיקה ברשות הפלסטינית, המבוססת על הדין הירדני.
מערכת המשפט המנהלי הישראלי, המוסמכת לדון בעבירות על חוקי מדינת ישראל שהוחלו על ידי מפקד צבאי על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו לקדם את רפורמת "אזרחות שווה" שבמסגרתה יבוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון.

חוק ושיפוט

המעמד הנוכחי

על פי נתוני מועצת יש"ע, בסוף שנת 2021 היו ביהודה ושומרון (בשטח C, לא כולל מזרח ירושלים) 491,923 תושבים ישראלים ב-150 יישובים, גידול של כ־3.3%. נכון לינואר 2023, לדברי מועצת יש"ע, מספרם עלה ל־502,678. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו ביהודה ושומרון כ־441,600 תושבים ישראלים ב־127 יישובים. כ־60 אלף יהודים נוספים לומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהם ישיבות, אולפנות, מכינות קדם צבאיות, אוניברסיטה ומכללות.
נכון ל-2020 האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל. כ־58% מתוכה הם ילדים וצעירים (257,800 במספר).

האוכלוסייה היהודית־ישראלית

מקורות שונים מציגים מספרים מנוגדים לגודל האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, שכן מאז 1967 לא בוצע מפקד אוכלוסין הנחשב אמין. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ביולי 2022 כ־3,190,000 תושבים, הכוללים כ־375,000 תושבים במזרח ירושלים, כלומר אוכלוסיית יהודה ושומרון ללא תושבים הנמנים על ידי ישראל במזרח ירושלים עומד על כ־2,815,000. בשנים קודמות, גופים אחרים נתנו הערכות נמוכות יותר מאלה של הלשכה הפלסטינית וייתכן שתיקונים דומים נדרשים לשיטתם גם בהתייחס לנתונים העדכניים. כך, ה־CIA נקב בשנת 2021 במספר קטן ב־5% מזה שניתן על ידי הלשכה הפלסטינית ואנשי המנהל האזרחי נקבו ביוני 2016 במספר של כ־2.93 מיליון פלסטינים על פי הנתונים הפלסטיניים, אך במרץ 2018 העריכו שבפועל מתגוררים באזור בין 2.5 ל־2.7 מיליון פלסטינים. יורם אטינגר העריך שבסוף 2015 עמד מספר התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון על 1.75 מיליון בלבד.

האוכלוסייה הערבית־פלסטינית

אוכלוסייה

אורך אזור יהודה ושומרון הוא כ־125 ק"מ, ורוחבו בין 25 ל־50 ק"מ. גבולותיו, שאינם תחום גאוגרפי טבעי, הם בצפון רכס הר הגלבוע והרי אום אל־פחם, בדרום גבעות יתיר והר עמשא, במזרח הירדן. אדמיניסטרטיבית, כולל האזור 11 מתוך 16 נפות הרשות הפלסטינית (5 נפות נוספות נכללות בשטח רצועת עזה). בשל תנאי השטח ההרריים והגאולוגיה של האזור, רק כ־1,800 קמ"ר (כ־32%) מתוך כל השטח ראויים לחקלאות.
האזור המאוכלס ביותר ביו"ש הוא אזור ההר שמשתרע מצפון השומרון ועד דרום יהודה, שם ממוקמות הערים (מצפון לדרום) שכם, רמאללה, ירושלים המזרחית (שבשונה מיתר השטח, סופחה לישראל), בית לחם וחברון. ג'נין ממוקמת בצפון־מערב השומרון באזור עמק יזרעאל, וקלקיליה וטולכרם נמצאות מדרום לה באזור מישור החוף. עיר מרכזית נוספת באזור היא יריחו, הנמצאת בבקעת הירדן ממזרח לירושלים.
ההתנחלויות הגדולות ביהודה ושומרון, מסודרות לפי גודל, הן הערים מודיעין עילית מערבית לרמאללה, ביתר עילית שמדרום לירושלים, מעלה אדומים שממזרח לירושלים, ואריאל שמדרום לשכם. בנוסף לערים, ישנן 6 מועצות אזוריות: שומרון, בנימין, מגילות־ים המלח, גוש עציון, בקעת הירדן והר חברון, 13 מועצות מקומיות ומנהלת היישוב היהודי בחברון.
כלל הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון מאוגדות תחת מועצת יש"ע, אשר מתפקדת כארגון הגג של הרשויות בנושאים רחבים הקשורים לכלל הרשויות ובמאבקים אידאולוגיים למען תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע והעומד בראשה הוא ראש רשות מכהן בלבד.

שטח וערים מרכזיות באזור

ביהודה ובשומרון נמצאו מרכזי הכובד של ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת בית ראשון ושל ממלכת החשמונאים בתקופת בית שני. לכן, מטבע הדברים, הם עשירים במספר רב של אתרי־עתיקות, בהם המיוחסים לקברי אבות האומה המקראיים כמו מערת המכפלה, קבר רחל וקבר יוסף, דרך אתרים מתקופת בית ראשון כמו עיר דוד, הר הבית, בית אל המקראית והעיר שומרון ושילה המקראית (שבה מוקם המשכן) ועד לאתרים מתקופת בית שני כמו ארמונות החשמונאים ביריחו, ביתר, הרודיון, סרטבה ומצדה.

במערת המכפלה שבחברון קבורים על פי המסורת אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה. כמו כן, על פי המסורת היהודית אף אדם וחוה. למקום מאפיינים רוחניים נוספים על היותו אזור קבורה. המערה מהווה מקום קדוש גם למוסלמים ויש בצמוד אליה גם מסגד.
ישנם מספר קברים המיוחסים על פי המסורת לאישים תנ"כיים:

קברים

ביהודה ושומרון נמצאים עשרות רבות אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות. בהם ניתן למנות את:

אתרים ארכאולוגיים

אתרים ארכאולוגיים ומקומות קדושים

לפי דו"ח של מבקר המדינה משנת 2016, מרבית השפכים ביהודה ושומרון אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים והם מוזרמים לנחלים ולבורות ספיגה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מים מטופלים מפגר בצורה ניכרת לעומת המצב במדינת ישראל. נחלים שאליהם מוזרמים שפכים כוללים את נחל הקישון, נחל חדרה, נחל שילה, נחל מודיעים, נחל קדרון ועוד. זיהום המים פוגע בעתודות מי התהום של ישראל וירדן, ופוגע בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני־ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם.
יש מספר מאפיינים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות הידרולוגית גבוהה לזיהום מי תהום בשל השפעת האזור על אקוויפר ההר, היעדר גבולות ברורים, היעדר רצף טריטוריאלי מדיני, צפיפות אוכלוסין גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים גדולים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. ניהול סביבתי מחייב שיתופי פעולה בין גורמים פלסטינים וישראלים. הסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח, והתפיסה כי המצב הנוכחי הוא זמני, מקשים על מתן טיפול יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ועל קיום שיתוף פעולה בתחום זה.
נכון לשנת 2016 ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות לניהול סביבתי עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות בדבר מפגעים סביבתיים החוצים את הקו הירוק. הממשלה גם לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל את הנושא. לפי מבקר המדינה הדבר גורם לכך שפתרונות למפגעי סביבה מתעכבים במשך שנים ארוכות, לעיתים תוך הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים החשובים לישראל.

זיהום מים

השפעות אקולוגיות

יהודה ושומרון וחבל עזה
מחוז יהודה ושומרון
אשכול רשויות יהודה ושומרון
גבולות מדינת ישראל
תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון
מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון
הקו הירוק

ראו גם

יוסף לויטה (עורך), הר מרום ישראל: יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ד
מנשה הראל, דב ניר, גאוגרפיה של ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, עמ' 313–322
הראל ארנון, חגי ויניצקי, דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון, הוצאת בורסי, 2013

לקריאה נוספת

אילן פפה, ‏יצירתו של עבר-הירדן הגדול: הירדניזציה של הגדה המערבית, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 184-163
 רמי היפש, "מזרח גוש דן": פעם הציעו כאן וילות בזול - היום מוכרים דירות 3 חדרים ב-700 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2018
יהודה ושומרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 יהודה ושומרון, דף שער בספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
מאז מלחמת ששת הימים (בשנת 1967) ועד היום, מדינת ישראל שולטת בשטחי יהודה ושומרון, אך לא סיפחה אותם לשטחה (למעט מזרח ירושלים). הקהילה הבין-לאומית רואה בשלטון זה, לרוב, כיבוש צבאי לכל דבר, אך ממשלת ישראל לא מקבלת עמדה זאת, ורואה ביהודה ושומרון "שטחים בסכסוך" שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. לפני המלחמה שלטה בשטח ממלכת ירדן (בשנים 1948–1967), שהחילה בו את ריבונותה, וקודם לכן – המנדט הבריטי (1920–1948) והאימפריה העות'מאנית (1517–1918).
בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, השטח מוגדר כנתון ב"תפיסה לוחמתית"; לפיכך, מדינת ישראל טוענת שמעמד השטח הוא "שנוי במחלוקת". בדו"ח שפרסם מזכיר המדינה של ארצות הברית, יהודה ושומרון מוגדרים "שטחים בשליטה ישראלית". ביוני 2019 הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל כי לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ביהודה ושומרון שטח כבוש.
המנהל האזרחי העריך ב־2018 את מספר הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים גם יחד כנע בין 2.5 ל-2.7 מיליון. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מספרם עומד על כ־375,000 במזרח ירושלים וכ־2,815,000 בשאר השטח אך גופים שונים (כולל ה-CIA) הצביעו על ליקויים בטענותיה (כמו ספירה כפולה והתעלמות ממקרי הגירה ומוות), והערכות אחרות מפחיתות את ההערכה ונעות עד 1.75 מיליון בשנת 2015 לפי יורם אטינגר.
מעמד ההתנחלויות ביהודה ושומרון שנוי במחלוקת: ממשלת ישראל מכירה בהן כלגיטימיות, אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה בהן הפרה של החוק הבין-לאומי. עמדת הממשל בארצות הברית מורכבת: היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי קבע בשנת 1978 כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבינלאומי, אולם היו נשיאים רפובליקנים שהסתייגו מהגדרה זאת, וגם הממשל הדמוקרטי של ברק אובמה הסתפק לרוב בהגדרתן כ"מכשול לשלום". בשנת 2019 הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי של ממשל טראמפ כי הממשל מסכים עם עמדתו של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, ואינו רואה עוד את ההתנחלויות כבלתי חוקיות. עם זאת, לאחר הקמת ממשל ביידן הבהירו דוברים רשמיים כי בכל הנוגע להתנחלויות הממשל מחזיק בעמדות הפוכות מאלה של ממשל טראמפ, וכי הוא מגנה את ההחלטה של ממשלת בנט להרחיב את הבנייה בהתנחלויות.
המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית, בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין.
בפוליטיקה הישראלית, הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין.

איתי לוי

Itay Levi

ירון כהן

Yaron Cohen

טל מוסרי

Tal Mosseri

עמית פרקש

Amit Farkash

פיני קדרון

Pini Kedron

שירן הוברמן

Shiran Huberman

שמוליק כהן

Shmulik Cohen

טל קלאי

Tal Kallai

עודד מנסטר

Oded Menaster

דניאל חסין

Daniel Hossein

שחר רז

Shahar Raz

טירל יגוני

Tirel Yagoni

ניל משען

Neil Mishan

אלינור פלקסמן רז

Elinor Flaxman Raz

שפי מרציאנו

Shefi Marziano

עמית רייס

Amit Reiss

זיו עוז ארי

Ziv Oz Ari

לירון כהן

Liron Cohen

רותם יהודה

Rotem Yehuda

קזבלן | היכל התיאטרון קריית מוצקין | Tickchak LIVE

קזבלן

מחוז חיפה

קריית מוצקין

היכל התיאטרון קריית מוצקין

יליד תל אביב, בנם של אפרים ורעיה. בגיל 12 עבר עם משפחתו לראש העין. את שירותו הצבאי עשה בפלס"ר 7 כלוחם וחובש קרבי. בשירות המילואים הוצב ביחידת פינוי שתפקידה הענקת טיפול רפואי ופינוי משדה הקרב.
השתתף במבצעים "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". מתגורר בהרצליה עם רעייתו, השחקנית והזמרת אלינור פלקסמן ושלושת ילדיהם.

לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד משחק ב"בית צבי" (2005) (מחזור מ"ו). במהלך שנות לימודיו זכה בפרסים ובמלגות, בהם מלגת קבלה לבית הספר (2005), "קרן שרת" (2006) ופרס ע"ש צבי קליר על הצטיינות בלימודים (2008).
מיד עם סיום לימודיו הוחתם בתיאטרון הלאומי "הבימה", בו הוא משחק עד היום. במסגרת עבודתו בתיאטרון, היה חבר בקבוצת הצעירים בהנהלת שי פיטובסקי (2009–2016). בקבוצה זו, שזכתה לשבחים רבים, השתתף רז בכל ההצגות: "החוטם", "מסייה דה פרסוניאק", "ארץ חדשה", "השבועה" ו"אלוהים מחכה בתחנה".
בזמן חברותו בקבוצה, החל להופיע מחוצה לה כחלק מלהקת שחקני "הבימה" בהצגות שונות שהתארחו בפסטיבלים בינלאומיים בגראץ, קלוז', שטוטגרט, ריימס, בייג'ינג, סנט פטרבורג, מוסקבה ורבאט. עם פירוק הקבוצה, צורף לצוות השחקנים הקבוע של "הבימה".
בשנת 2016 זכה בפרס השחקן המצטיין על שם אלה דן בטקס פרסי תיאטרון "הבימה". בשנת 2022 זכה בפרס השחקן המצטיין מטעם קרן אלי לאון.

תיאטרון

תפקידים בתיאטרון

ביוגרפיה

בטלוויזיה ובקולנוע

שחר רז, ברשת החברתית אינסטגרם
 שחר רז, סרטונים בערוץ היוטיוב
שחר רז, בארכיון הבימה
 שחר רז - זוכה פרס השחקן המצטיין בתיאטרון "הבימה", 2016 ע"ש אלה דן, סרטון  באתר יוטיוב

שחר רז (רוזנבאום) (נולד ב-22 ביוני 1982) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי. זוכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי תיאטרון הבימה (2016), (2022).

יובל המבולבל

Yuval Hamevulbal

מיכל הקטנה

Little Michal

יובל המבולבל - המסע אל הכוכב 2024 | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

יובל המבולבל - המסע אל הכוכב 2024

מחוז מרכז

רחובות

בית העם - רחובות

מיכל הקטנה וטל מוסרי - אלאדין ויסמין - מופעי פסח 2024 - 50 הצגות בלבד! | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

מיכל הקטנה וטל מוסרי - אלאדין ויסמין - מופעי פסח 2024 - 50 הצגות בלבד!

חיפזון וזהירון מסיבת קיץ | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

חיפזון וזהירון מסיבת קיץ

מתנות קטנות | טל מוסרי | בית העם - רחובות | Tickchak LIVE

מתנות קטנות

Rehovot

אולם הספורט החדש קרית עקרון

ביום הקמת רחובות, ליד הבאר בשטח המושבה נאם אהרון אייזנברג ואמר: “אחי, אתם רואים את המקום הזה, שועלים מהלכים בו והוא כלו ישימון אחד; אבל עוד תזכו לראות זקנים וזקנות וילדים משחקים ברחובות היישוב שיוסד פה”. אחריו נאם ישראל בלקינד והגה את שמה של המושבה. מקור שמה של העיר הוא בפסוקים מהמקרא:

שם העיר

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג, בתיה מקוב וכן אפרים חרל"פ. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן הערבי-נוצרי, בוטרוס רוק. העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן). יש המזהים את חרבת דוראן עם היישוב היהודי דורון המוזכר בתלמוד הירושלמי במסכת פאה. ברחוב דונדיקוב במרכז העיר התגלה בית בד גדול שמתוארך לתקופה זו.
בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים". ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד.
בשנת 1898 ביקר במושבה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, כחלק מסיורו במושבות החדשות, והתקבל בהתלהבות על-ידי התושבים. 
בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק".
ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גנבה חקלאית והסלימה, נהרגו ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן, שהיה בדרכו לסייע למושבה.
ב-1914 מנתה המושבה 955 תושבים.
ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה. בשל הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין. בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המשקאות "יפאורה".
בתחילת שנת 1937 החלו הבריטים בהקמת מחנה צבאי (שנקרא בפי המקומיים “הקמפ”), ברובו בשטח פרדס שוורץ. תחומי המחנה היו: רחוב הרצל ממערבו, רחוב גורדון מדרומו, רחוב הנשיא הראשון מצפונו ורחוב בוסתנאי ממזרחו.
בשטח מצפון לרחוב נשיא הראשון הוקמו אורוות לסוסים (היום נכלל בשטח מכון ויצמן).
בנוסף, הוחרמו מספר בתים ברחוב אייזנברג ואת בית גורפינקל ששימש מועדון לקציני הגדוד הסקוטי בשנים 1937–1941. יהודה פורר הורשה להמשיך להתגורר בתחומי המחנה, כיוון שעבד בו.
בשנת 1941 נחנכה ברחובות תחנת המשטרה שהקימו הבריטים.
במלחמת העצמאות שכנה בעיר המפקדה הראשית של חטיבת הדרום, חטיבת גבעתי (תש"ח). המושבה נפגעה קשה מהפצצות ממטוסים של הצבא המצרי ומספר מתושביה נהרגו. המועצה המקומית גייסה גיוס מלא את הגברים ביישוב, מי לצבא ומי לעבודות ביצורים, והעבירה לצבא את כל הנשק שלה. סניף מד"א המקומי הפך להיות בסיס רפואי של "ההגנה" והתחנה, על כל ציודה, עמדה מוכנה לכל קריאה לעזרה רפואית. גם גדוד מכבי האש המקומי העמיד עצמו לרשות צה"ל והמשיך את פעולותיו כיחידה צבאית. שני נתיבי שיירות חשובים יצאו מרחובות בתקופת המלחמה: נתיב אחד אל הנגב והנתיב השני אל ירושלים הנצורה. במכון זיו (ויצמן) היה אחד הבסיסים העיקריים של חיל המדע (חמ"ד), שהוקם בארגון "ההגנה" בשנת 1947, וחלק ניכר של המחקר הצבאי, שהיה דרוש למדינה במלחמת השחרור, התבצע בו.
גדוד 52 של גבעתי היה מורכב ברובו מבני רחובות, והשתתף במבצעי לוחמה רבים וחשובים, ביניהם פריצת הדרך לנגב. שבעים ושלושה מבני רחובות נפלו במלחמת השחרור בכל רחבי הארץ. לזכרם הוקמו בית "יד לבנים" ו"גן המגינים", והרחובות שנבנו בשכונות החדשות שנבנו לאחר הקמת המדינה נקראו על שמם.
רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950, כאשר היו בה מעל ל-18,000 תושבים. בעיר הוקמו מעברות לקליטתם של אלפי עולים שהגיעו בשנים אלה. משפחות רבות התיישבו בשרידי הכפרים הערביים שננטשו זרנוגה וקוביבה.

היסטוריה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים ברחובות 152,475 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,187 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).רחובות מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וכאוניברסיטת מחקר צבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית. בתחומו פועלת "מדרשת פיינברג" - מוסד אוניברסיטאי ללימודי תואר שני ושלישי (דוקטורט). כמו כן פועל במקום מכון דווידסון לחינוך מדעי, המרכז פעילויות לנוער שוחר מדע, בין היתר גן המדע על שם קלור, מוזיאון מדע המרכז פעילויות מדעיות לילדים תחת כיפת השמיים.
הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח. המרכז הוא מלכ"ר בבעלות הסוכנות היהודית העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בישראל ומחוצה לה. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
בנוסף פועל בעיר "המכון הישראלי ליין". תחומי העיסוק העיקריים של המכון הם מחקר ופיתוח של זני גפנים חדשים, מחקרים לשיפור איכות היינות, פיקוח על יבוא ויצוא של יינות ומשקאות משכרים, שירותי מידע והדרכה לתעשיית היין, ייצוג מדינת ישראל בארגונים בינלאומיים ועוד.בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

המרכז האקדמי פרס - מכללה פרטית שנוסדה בשנת 2006
מכללת רחובות - קמפוס לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה
מכללת אורט רחובות - לימודי טכנאים, הנדסאים, עתודה טכנולוגית
בית ספר לסיעוד קפלן - פועל בתוך בית החולים קפלן
מכללת אורות ישראל - מכללה אקדמית דתית לחינוך ולהכשרת מוריםבעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט (לשעבר תמ"ר - "תיכון מאוחד רחובות" במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), קריית החינוך ע"ש רון ארד (במערב העיר, רחובות ההולנדית), בית-ספר תיכון של רשת אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.
בעיר קיים בית ספר פתוח - בית ספר "השיטה", הנמצא בשכונת חבצלת. לבית הספר רצף חינוכי מגן חובה עד כיתה ט'. משנת 2019 נפתח מסלול דמוקרטי בבית ספר "רמת אלון", ובשנת 2019 נפתח בית ספר דמוקרטי דתי שנקרא "בראשית". כנהוג בבית ספר דמוקרטי, שמו נבחר בבחירות על ידי תלמידי בית הספר והוריהם, מתוך אוסף שמות שהוצעו על ידי התלמידים.
בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות קיים בעיר תיכון דתי ציוני - "המר". ברחוב בנימין שוכנת ישיבת מאור התלמוד הליטאית, ואליה מסונפות שתי ישיבות לצעירים - ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב מיכאל חסין ו"ישיבה לצעירים מצוינים". לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת בשם "חכמה ודעת" הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד.

חסידות קרעטשניף הוקמה בעיר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הרב דוד משה רוזנבוים, כיום בנשיאות בנו הרב מנחם אליעזר זאב. כ-250 משפחות מתגוררות ב"קריית קרעטשניף" וכ-80 משפחות נוספות בשכונת "פסגת קרעטשניף" הסמוכה. קהילת חסידי ויז'ניץ בעיר הוקמה בתש"נ, ומונה עשרות משפחות. הרב ישראל אליעזר אדלר כיהן כרב הקהילה כ-35 שנה, ובתשע"ב הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידות ויז'ניץ, וחצרו נקראת חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ. התגורר בעיר עד אמצע תשע"ט.

חצרות וקהילות חסידיות

ברחובות פעילות 8 תנועות וארגוני נוער שונים: הצופים, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו, אריאל, בני עקיבא, עזרא, חוגי סיירות של קק"ל והשומר הצעיר, הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.
במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

תנועות הנוער ברחובות

רבה הראשון של רחובות היה הרב העשיל מרגליות, שכיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו יחד עם הרב יחזקאל כהן. את מקומם מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, ששימש בתפקיד עד פטירתו בשנת 2022. בשנת 2021 מונה הרב הראשי של אור יהודה הרב ציון כהן באופן זמני למחליפו של הרב שמחה הכהן קוק לאור מחלתו.

רבני רחובות

חינוך, השכלה ומדע

היכל התרבות - מרכז תרבות גדול; הבית הקהילתי הראשון ברחובות ("בית העם"), ששופץ בשנים 2013–2014 וכיום כולל אולם הופעות, מרכז לחוגים ואת "בימת הנוער העירונית", שהיא המרכז הגדול ביותר בארץ לחינוך והכשרה של ילדים ונוער בתחום אמנויות הבמה: דרמה, זמר, ריקוד ועוד. נמצא ברחוב יעקב, פינת רחוב מנוחה ונחלה, באזור מרכז-מזרח העיר.
בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל בני בעיר. בבית יד לבנים פועלת גלריה לאמנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
בית דונדיקוב - ביתו של אחד מראשוני המושבה רחובות ומייסדיה, השוכן ברחוב יעקב, פינת רחוב דונדיקוב, במרכז רחובות ועל הגבעה, בהּ נוסדה. שופץ בראשית המאה ה-21 והפך למוזיאון לימי ראשית המושבה רחובות, המאכלס תערוכות אמנות שונות ואירועים תרבותיים.
מרכז "חוויות שווייץ" - מתנ"ס, השוכן במזרח העיר, ברחוב סירני ובו מתקיימים קונצרטים מדי-פעם, שלחלקם הכניסה חופשית.
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל נמצא בשכונת שעריים בדרום רחובות. המרכז נחנך בספטמבר 2017. הוא שוכן בבניין בשטח של 3,000 מ"ר, על פני שלוש קומות. באולמות התצוגה מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. עיקר שליחותו היא הפצה ושימור מורשתה של יהדות תימן, אך הוא מציג גם תערוכות על קהילות אחרות בישראל. סרט על מורשת הקהילה התימנית, בתימן ובישראל, מוקרן לקבוצות מבקרים באודיטוריום בן 250 מושבים, שבו מתקיימים גם מופעים שונים.
הספרייה העירונית - ממוקמת במרכז העיר, ברחוב גולדין, בסמיכות לגן המגינים ולבית יד לבנים. סניפים של הספרייה פועלים בשכונות העיר.
בית מיכל - מרכז תרבות ייחודי הכולל ספריית ילדים ונוער עשירה, פעילויות והרצאות למבוגרים וגלריית אמנות.
מרכז וייסגל - הבריכה העירונית, הממוקמת ברחוב דובנוב, בדרום-מערב העיר, בסמוך למושב גבתון.
רדיו קול השפלה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 103.6FM. בסיסה הוא בתיכון ע"ש דה-שליט, והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך. הקונסרבטוריון נוסד בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 על ידי המנצחים יעקב אלמוג ויצחק בן ישראל.
קולנוע - משנות ה-20 התקיימו הקרנות של סרטי קולנוע בבית העם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נוספה הקרנה של סרטים בקולנוע "בית הפועלים", וההקרנות נוהלו בשתיהן על ידי "חברת בתי הקולנוע" שהייתה בבעלות משותפת של מועצת הפועלים, שותפיה בבית הפועלים והחוכרים של בית העם. בתחילת 1952 נפתח אולם הקרנות נוסף בבית העם ומספר אולמות הקולנוע בעיר עלה לשלושה. בסוף 1953 החלה חברת בתי הקולנוע בהקמת קולנוע קיצי ברחוב ש. בן ציון. הקולנוע נקרא "חן הקיצי" ופעל בחודשי הקיץ. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנה לקולנוע גג והוא פעל בכל ימות השנה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חולק האולם היחיד והגדול של קולנוע חן ל-4 אולמות קטנים יותר. קולנוע זה הצטיין במגוון סרטי איכות והיווה מוקד משיכה תרבותית לתושבי רחובות והיישובים השכנים. במאי 2019 נערכה בו ההקרנה האחרונה והוא נסגר. מסוף שנות ה-60 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 פעל ברחובות גם "קולנוע הדר". בשנת 2000 נפתח קניון רחובות שבו פעל מתחם אולמות קולנוע של רשת "רב חן" עד שנת 2014. בתחילת 2017 נפתח המתחם מחדש לאחר שיפוץ, עם שישה אולמות קולנוע של רשת "גלובוס מקס", וב-2019 שונה שם המתחם ל"הוט סינמה".
בשנת 1983 נוסדה בעיר תזמורת הקאמרטה הישראלית רחובות שייסד פרופסור אבנר בירון. בשנת 1996 עברה התזמורת לירושלים בהזמנת ראש עיריית ירושלים דאז, ושינתה את שמה להקאמרטה הישראלית ירושלים.
בעיר פועלות גם "תזמורת קלאסיקה רחובות", תזמורת הג'אז רחובות ותזמורת כלי הנשיפה של רחובות.

מרכזי בילוי, תרבות ופנאי

פברואר - צעדת רחובות, מרוץ רחובות
פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
פסח - רוקדים אביב - פסטיבל מחולות
חגיגות המימונה
טקס יום השואה
אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל
יום העצמאות - מסע אופניים "סובו רחובות והקיפוה" לכל המשפחה.
מצעד הגאווה נערך בעיר משנת 2018
יולי - לכל אורך רחוב יעקב: הפסטיבל הבינלאומי לפסלים חיים, המארח אמני "פסלים חיים" מהארץ ומרחבי העולם. נמשך שלושה ימים, בשעות הערב
יולי - שרים לך רחובות - שירה בציבור, בניצוחו של שלמה טולדו
אוגוסט - אירועי קיץ בגנים
סוכות - חוגגים בסוכה
חנוכה - מופע חנוכה שנתי, מחזמר בביצועם של חניכי ״בימת הנוער״ ברחובות.

אירועים קהילתיים קבועים

תרבות ופנאי

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית.
בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי.
בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות של פלדמן.

במהלך כהונתו של ראש העיר מיכאל לפידות הונחה התשתית להקמת "פארק מדע" בצפון העיר, בסמוך לתחנת הרכבת, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ובפארק המדע קריית ויצמן הצמוד אליו מצפון שוכנות כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי-טק והביוטק הישראלית. בנוסף, מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק, סטרטסיס וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.
בשנים האחרונות הפך המתחם גם לאזור בילוי מועדף בקרב רבים מרחובות ומסביבתה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח.

פארק המדע

פארק הורוביץ הוא פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה והננוטכנולוגיה. בפארק נמצאים מרכזי פיתוח של החברות לנדא דיגיטל פרינטינג ולוסיקס.

פארק הורוביץ

מפעלים ומוסדות ברחובות

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל, רחובהּ הראשי של העיר. ממנו מסתעף רחוב ביל"ו, בו שוכן השוק העירוני החדש, שוק מקורה אשר נפתח ב-2021 בשטח של 1,700 מ"ר על המבנה ההיסטורי של השוק העירוני. בצפון-מערב העיר ממוקם מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד, בסמוך למפעל יפאורה.
קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

קניון "עופר" רחובות - הקניון הגדול והראשי של העיר במרכז העיר, מכיל בתחומו גם בית קולנוע מבית HOT CINEMA, תחנת האוטובוסים המרכזית של רחובות, שירותי בריאות כללית ולאומית, ואת משרדי עיריית רחובות.
"הקניון הקטן" - קניון משני, הממוקם ברחוב הרצל 157 וכולל מסעדות, סופר, מכון כושר ומשרדים.
פסאז' חרל"פ - פסאז' ברחוב הרצל 161, חנויות, ומספרות.
אמריקן סיטי - קניון נמצא על רחוב דרך הים ובו חנויות, אולם אירועים ומכון כושר.
מתחם סנטרו - מרכז מסחרי חדש ברחוב מוטי קינד ובו חנויות, סופר ומכון כושר.
מטרומול - מרכז מסחרי, השוכן בתחומי קריית המדע בצפון העיר, בצמוד לתחנת-הרכבת של רחובות. כולל בתי קפה, פאבים, מסעדות ועוד.
קניון רחובות ההולנדית - מרכז מסחרי הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" וכולל בתי קפה, מסעדות ועוד.
מרכז שרונה - מרכז מסחרי בשכונת שרונה (היובל). המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה.
מרכז מסחרי "אזורים סנטר" - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת "רחובות החדשה". כולל מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.כמו כן, בסמוך לעיר, ממוקמים מרכזי קניות פתוחים: פאוור סנטר ובילו סנטר Outlet, ומתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

מרכזי קניות

הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.
לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל בשכונת כפר גבירול עד לצומת בילו.
הכביש העוקף המזרחי שדרות בגין מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה המשך לכביש 423 ולהתחבר לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה (מצד תושבי השכונות המזרחיות של נס ציונה).

כבישים

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר ולמושבים מסביב וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה, אפיקים וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית.

אוטובוסים

ברחובות יש 6 תחנות מוניות בכל רחבי העיר, וכ-160 מוניות בכל העיר רחובות והסביבה. המוניות מגיעות לכל שכונות העיר ומסיעות לכל רחבי הארץ.

מוניות

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע. לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב, ותחנת חיפה חוף הכרמל.
כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים במערב העיר, בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

רכבת

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.
במקביל מתוכננת להתחבר לעיר הזרוע הדרומית של קו המטרו M1.

תוכניות עתידיות

בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של שימוש באופניים בתוך העיר - אמצעי תחבורה הזוכה לעידוד העירייה. העירייה יזמה במאי 2018 את מיזם השכרת האופניים Mobike, אולם המיזם ננטש לאחר מספר חודשים. עם שיפוץ הרחובות ובעיקר רחוב הרצל סמוך לתחנת הרכבת, נסללו לאורכם שבילי אופניים וכמו כן סומנו או נסללו שבילי אופניים לאורך רחובות וצירי תנועה רבים לאורך העיר. בעיר פועל המיזם האזרחי בתמיכת העירייה "רחובות בשביל אופניים".

אופניים

תחבורה

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר. מגרשי כדורגל מרמורק, וייסגל וקריית משה. ברחובות קיימים גם בריכת השחייה וייסגל, מרכז טניס, מטווח עירוני, הקאנטרי קלאב, והספורטק. דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.
כדורגל

שתי הקבוצות הבכירות בעיר הן:

מכבי שעריים – בליגה א' דרום. ב-1960 אוחדה עם מכבי רחובות ובאותה עת נודעה בשם "מכבי שעריים-רחובות", אך כעבור שנתיים פורק האיחוד.
הפועל מרמורק – בליגה א' דרום. ב-1968 אוחדה עם הפועל רחובות ובאותה עת נודעה בשם "הפועל מרמורק-רחובות".מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון עירוני נס ציונה בה משחקת שעריים והאצטדיון העירוני רמלה בה משחקת מרמורק, כיוון שאין אצטדיון העומד בתקנים של ליגות בכירות בעיר, עד להשלמת בנייתו של אצטדיון רחובות, האמור להיחנך בשנת 2024. משחקי הדרבי בין קבוצות אלו נחשבים למתוחים ותוססים מאוד.
ובנוסף ישנן שתי קבוצות המשחקות בליגות נמוכות יותר:

מכבי רחובות – בליגה ג' מרכז. אחת הקבוצות הראשונות שקמו בארץ עוד מלפני קום המדינה.
בני יצ'אלאל רחובות – בליגה ג' מרכז. קבוצה של בני העדה האתיופית בעיר.בעבר פעלה בעיר גם קבוצת מכבי כפר גבירול, אך היא פורקה לאחר הרצח של מרדכי קינד במהלך משחק נגד מכבי רחובות בשנת 1975.
כדורסל

מכבי רחובות – בליגה הלאומית. הקבוצה שיחקה בעבר בליגת העל. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון אורט אולם ברזילי שנבנה בשנת 1983 ומכיל 1,000 מושבים .כדוריד

עירוני רחובות – בליגת העל. נוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 כ"מכבי רחובות". בשנת 1954 הקבוצה הייתה הראשונה שזכתה בתואר אליפות המדינה. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון קציר שנבנה בשנת 2014 ומכיל 500 מושבים.
הפועל רחובות – קבוצת עבר שנוסדה ב-1955.פוטבול

רחובות סילברבקס – הוקמה ב-2012 ובשנותיה הראשונות הייתה משויכת לעיר רחובות, אולם ב-2014 שינתה את שיוכה העירוני למזכרת בתיה.

ספורט

בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (על פי השלט בחזית הבית) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האספה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון. הבניין שופץ בשנת 2020 ופועלת בו מסעדה צרפתית בשם "אחוזת מרגו".
בית דוֹנְדִיקוֹב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שרפה או קריאה לאספת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
בית העם - נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב.
היקב - נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ועד סוף המאה ה-20.
בית הכנסת הגדול אהל שרה - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
בתי המיליונרים - רחוב "בתי המיליונרים" שוכן ברחוב מנוחה ונחלה שברחובות.
בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אלעזר משה סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ובמאה ה-21 משמש כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה-שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים.
בית זקס - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה.
בית ברוידא - נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה", והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות".
בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
בית חיים ויצמן - ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון". הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם, למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב.
בית האסמים - מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מראשית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים של המאה ה-20 על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית השתמשו בתחילה כמחסן תבואה ומאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה. בהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם כיום משמש כמוזיאון המיניאטורות שנחנך בשנת 2021.
בית גורפינקל - הבית שוכן ברחוב אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, יהודי מארצות הברית, והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מוארכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת את המבנה שוחזר ובמרכזו עץ פיקוס הגדול ברחובות, ובעבר פעלה בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו". בשטח החצר נבנה מגדל מגורים והמבנה יעבור שימור.
בית שרגא פייבל כהנוב (הבית הירוק) הבית הראשון בן שתי קומות המגורים הוקם ב-31–1930 ברחוב בנימין פינת נורדאו. בצבע ירוק, כיום צבעו אפור כי לא היה להשיג צבע מקורי בשנות ה-50[דרושה הבהרה]. חידושי הבית כשנבנה כללו פעמון חשמלי בדלת הכניסה ופתיחתה מלמעלה בלחיצת כפתור על ידי פייבל כהנוב, אינטרקום טלפוני בין שתי הקומות לתקשורת עם בתו רישקה (שושנה אשת יונתן מקוב), טיימר אלקטרו-מכני לתאורת המדרגות פעיל עד היום. (ברוך רביד, מאה בתים ברחובות).
אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נמצאים חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. בריכת האגירה הונצחה בסיפורו של ס. יזהר "רחיצה בבריכה". כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותכניות חינוכיות למבקרים.
מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חיזיון אור-קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף שליד רחובות ובמטוסו פרצה שרפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם אז המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להישאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר - ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
אנדרטת טנק המרכבה - מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף ישראל טל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות.
גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות - הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1,700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראייה.
בריכת רחובות - בריכת חורף טבעית הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר, שמורת טבע מאושרת. בבריכה מיני צמחים ובעלי חיים נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר.
בית החמישה - מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ - שירות לאומי למבוגר.
בית הקברות העתיק - בית הקברות תר"ן (הישן) שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה שנת תרנ"א (1891) ועד הקמתו של בית הקברות החדש. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מצפה הכוכבים - זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אווירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להיפתח גם לציבור הרחב.
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל - נמצא בשכונת שעריים, נחנך ב-2017. במרכז ניתן ליהנות מתצוגות קבע ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן. המרכז מהווה בית לכלל קהילות ישראל, באמצעות תערוכות מתחלפות, ימי עיון, סדנאות, מופעים ועוד.

תל שלף - תל ממערב לשכונת כפר גבירול, בתחום רחובות, שהיו שזיהו עם אֶלְתֵקֵה, עיר לויים המוזכרת בתנ"ך. על התל נמצאים כיום בתי פרדס ומטעים מסביבו וכן שני בתי אמידים נטושים.
זרנוקה - יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד אשר היה היכן ששכונת קריית משה שוכנת כיום. חוקרים רבים סבורים שזרנוקה הייתה היישוב היהודי ממנו יצא החכם ר' חייא בר זרנוקי, המוזכר בתלמוד הבבלי. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית-ביזנטית. בתקופה הממלוכית היה זרנוקה כפר במחוז עזה וכן בתקופה העות'מאנית.
גת דורון - ברחוב דונדיקוב, במרכז העיר, התגלתה בשנת 1976 גת לדריכת ענבים, המצטיינת בגודלה ובמורכבותה. בגלל גודלה מניחים החוקרים כי גת זו לא שימשה אדם פרטי, אלא הייתה גת ציבורית, שכמוה הוזכרו כבר בתלמוד. הגת, כמו גם ממצאים אחרים, חיזקו בקרב החוקרים את הסברה כי כבר בתקופות קדומות היה בשטחה של רחובות יישוב יהודי. היישוב היהודי שמזוהה עם רחובות הוא "דורון" - יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו התפרנסו בעיקר מכרמי גפנים וזיתים. "דורון" מוזכר בתלמוד הירושלמי, בו מסופר (ציטוט מתורגם): "רבי אבהו ורבי יוסי בר חנינא ורבי שמעון בן לקיש עברו ליד כרם דורון, הוציא להם האריס אפרסק אחד, אכלו הם וחמוריהם והותירו... לאחר ימים עברו שם, הוציא להם שניים שלושה בתוך ידו, אמרו לו: מן האילן הזה אנו רוצים, אמר להם: ממנו הוא, וקראו עליו: ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה" (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה,  פרק ז', הלכה ג'). מאות שנים התקיים היישוב עד שנעזב או נהרס. בימים בהם הייתה יבנה מרכז האומה, נבנו כפרים בסביבותיה, שיושביהם היו מגיעים ליבנה. גם לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא נשארו יהודים בכפרי הסביבה, עד למאות החמישית והשישית לפחות. בסביבותיה של רחובות התגלו ממצאים עתיקים, המעידים על יישובים שהתקיימו בתקופת המשנה והתלמוד ואף לפני כן.
חירבת אל-בד - באזור מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה.
גבעת נבי גנדה - בכפר גבירול, בראש הגבעה, ניצב בעבר מבנה פתוח וכיפה לראשו. המבנה מיוחס על ידי הערבים לקברו של גד, בנו של יעקב אבינו. בשטח נמצאו גם חרסים מהתקופה הרומית ביזנטית. קיימת סברה שבחירבת אל-בד או בגבעת נבי גנדה שכנה פקיעין, בה ישב רבי יהושע בן חנניה, מחכמי יבנה. על פי התוספתא במסכת סוטה פרק ז הלכה ט: "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין."

ארכאולוגיה

אתרים בעיר

תכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים:

שכונת יחד/היקב
אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.
רחובות המדע
שיכון עובדי מכון ויצמן למדע - שכונה שהוקמה בראשית שנות ה-60' למגורי חברי הסגל המנהלי והטכני במכון ובני משפחותיהםמוסדות באזור זהמכון ויצמן למדע - כולל מדרשת פיינברג.
הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית
בית הנשיא הראשון - נקרא גם ארמון הנשיא.
בית אגודת ניצן
בנין יקב רחובות
בית האמנים - בית ליוצרים מבוגרים, ילדים ונוער
המכון הישראלי ליין

אזור 1 - צפון העיר

שכונת היובל/שרונה 
קריית קרעטשניף
פסגת קרעטשניף
קריית דוד
דניה
אבני חן
אזורי ויצמן

אזור 2 - מזרח העיר

קריית ההגנה
גני סביון
מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
עין גנים
רמת אהרון - שכונה שנבנתה ב-1935 ונקראת על שם אהרן אייזנברג, גואל אדמות ונשיא לשכת בני ברית ברחובות. השכונה הוקמה על שטח של 56 דונם שחולקו ל-20 משקי עזר. אבן פינה למושב הונח ב-21 באפריל 1935. המתיישבים הראשונים בשכונה היו דתיים. בית הכנסת בשכונה נקרא "אהל בלהה" על שם אשתו של אהרן אייזנברג. באמצע 1946 הוחל בהקמת בית עולים בסמוך לשכונה.
אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 על שטח פרדס פיינשטין, שעציו נעקרו ותושביה הראשונים היו בעיקר מפוני מעברת "הרמה". משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מאתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני.
רחובות החדשה - חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
גבעת האהבה - גובהה 65 מטר מעל פני הים, נמצאת מעל מרכז המושבה, ליד רחוב טלר, וצופה על סביבותיה. את הגבעה רכש לראשונה אברהם דונדיקוב ולכן נקראה גבעת דונדיקוב, אולם השם הפופולרי, המקובל, היה "גבעת האהבה", שכן כאן בילו צעירי המושבה והזוגות הצעירים ולראשה עלה כל מבקר במושבה כדי לצפות עליה. בראש הגבעה נמצא אחד ממגדלי המים של רחובות. על הגבעה הזו נכתב השיר "גבעת האהבה" של דן אלמגור בהלחנתה של נורית הירש. במלחמת העצמאות הייתה על הגבעה תצפית קבועה להתרעה מפני התקפות מהאוויר של מטוסים מצריים על רחובות. על הגבעה בנויים כיום רבי קומות ותצפית ממנה על רחובות אפשרית רק מאחד הגגות.
שכונת חבצלת - השכונה הדרומית ביותר בעיר.
בית החולים קפלן

אזור 3 - דרום העיר

שעריים
כפר מרמורק
שכונת מילצ'ן - נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לשכונת רחובות החדשה

אזור 4

נווה יהודה
נווה אלון
קריית ויז'ניץ
הספרייה העירונית
השוק העירוני החדש
התחנה המרכזית
קניון רחובות

אזור 5 - מרכז העיר

נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי שפרינצק, מתנ"ס, ובית כנסת.
שכונת אפרים - נמצאת ממערב למרכז העיר, מדרום לנווה יהודה ומצפון לגבתון. בתחומה נמצא בית המשפט.
שיכון סלע - נמצאת ממערב לשכונת אפרים וגבתון וממזרח לקריית משה.
נווה עמית - השכונה הצפונית ביותר ברחובות, נמצאת ממערב לפארק המדע מאופיינית בבתים פרטיים בה נמצא מתחם של דיור מוגן.
גינות סביון - שכונה שהוקמה בשנת 2001, מאופיינית בבתים פרטיים, נמצאת בין שכונת נווה עמית לשכונת נווה יהודה, היא שכונה מבודדת בעיר שכן מפרידה החווה החקלאית בדרומה.
קריית משה - השכונה נקראת על שמו של מייסד המפד"ל משה חיים שפירא. הוקמה בשנות השישים של המאה ה-20 לאחר פינוי מעברת זרנוגה, שישבה על שטחו של הכפר הערבי הנטוש באותו שם. מעברת זרנוגה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה. בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. רוב תושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מכינה קדם-צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל", מתנ"ס "חוויות", מועדון הכדורגל "יצ'אלאל", בית הנוער "חץ קדימה" ששייך לעמותת "לשובע", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים.
רחובות ההולנדית - שכונה שהוקמה בשנת 2001, ובה כאלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה, מצפון לקריית משה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם. מפעל יפאורה-תבורי נמצא מזרחית אליה. השכונה תוכננה כך שבמרכז נמצא פארק ובנייני השכונה בנויים סביב פארק עם מתקני שעשועים ומשחקי מים, גן אקולוגי וגן פסלים. במתחם אשכול של 7 גני ילדים, בית ספר יסודי, בית כנסת ומרכז מסחרי. בשכונת רחובות ההולנדית ממוקם בית הספר תיכון שש-שנתי ע"ש רון ארד.
כפר גבירול - השוכנת נמצאת בקצה המערבי של העיר רחובות בסמוך לכביש 411 וכביש 42, בצמידות לשכונת רחובות ההולנדית. נקראת על שמו של רבי שלמה אבן גבירול, מתאפיינת השכונה בבנייה לגובה.
רחובות הצעירה - שכונה חדשה שהוקמה בשנת 2012, ממוקמת סמוך לשדות קבוצת שילר ומדרום לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לכביש 411 החדש המחבר בין צומת מערב רחובות לצומת ביל"ו.
חצרות המושבה - שכונה חדשה שהוקמה בשנת 2020, הנמצאת סמוך לאמריקן סיטי וממזרח לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לדרך יבנה, מאופיינת במגדלי מגורים.מוסדות באזור זה
המרכז האקדמי פרס

אזור 6 - מערב העיר

בתקופת הקיץ מגיעים שבטי בדואים נוודים לעיר רחובות ומתיישבים במאחזים ממזרח לפרדס מינקוב וכן במאהל ליד קריית משה. בני השבטים רשומים במשרד הפנים כתושבי רחובות ויש להם זכות בחירה בבחירות המוניציפליות בעיר.[דרוש מקור][מפני ש...]

מאחז בדואים נוודים

אזורים ושכונות

ראשי העיר

<gallery widths="230" heights="200" perrow="4">
קובץ:Weizmann Institute IMG 2358.JPG|מכון ויצמן למדע (ומדרשת פיינברג). הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:Hebrew University Faculty of Agriculture in Rehovot.jpg|הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית (של האוניברסיטה העברית)
קובץ:War memorial in rehovot.jpg|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בגן המגינים
קובץ:Givathadkalim66.jpg|גבעת הדקלים בשכונת "רחובות החדשה"
קובץ:Memorial to a war pilot in rehovot FIXED.jpg|אנדרטת זיכרון ושלט הנצחה לטייס חיים הולצמן בגן המגינים
קובץ:Slutzkin house3.png|בית סלוצקין ברחוב "בתי המיליונרים". כיום בנין המנהלה בקמפוס בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט
קובץ:בתי המליונרים - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (10).JPG|בית זקס ברחוב "בתי המיליונרים". הוכר כחלק מאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:IMAG01092009-01-15 152618.JPG|בית ברוידא ברחוב "בתי המיליונרים". הוכר כחלק מאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:Rehovot_winter_puddle_panorama_from_the_air.jpg|בריכת החורף הטבעית של רחובות
קובץ:PikiWiki Israel 13811 Gate of Minkov orchard in Rehovot.JPG|אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:מכון איילון - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (1).JPG|מכון איילון. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:HPIM4821.JPG|בית חיים ויצמן. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
קובץ:שיכון_עובדי_מכן_וייצמן_ברחובות.jpg|שיכון עובדי מכון וייצמן

.

גלריה

ערים תאומות

אקלים

משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950. ספריית לנֹער.
אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל:
כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872.
כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890–1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890–1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, משה סמילנסקי, 1898.
דני בר-מעוז, מגולת תימן לח'רבת דוראן: התיישבות עולי תימן ברחובות 1908-1948, הוצאת אעלה בתמר, 2003.
"רחובות", מתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004.
ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015.
דניאלי, עמוס. מלכה ללא כתר: סיפור על מושבה ומשפחה. ירושלים: המשפחה. 2006.
קומפטון, ישראלה. רחובות - אתרים ומסלולים: מדריך למטייל. רחובות: עיריית רחובות. 1990.

אתר האינטרנט הרשמי של רחובות
 פרופיל רחובות נכון לשנת 2020 באתר הלמ"סרחובות - "לגעת בעבר ולשומרו למחר" - אתר המגולל את סיפורה של העיר
רחובות 3D - תמונות בתלת־ממד מהעיר רחובות, באתר "המימד השלישי" 
אסתר שטיין-אשכנזי, ‏ראשיתה של רחובות, תר"ן-תר"ס (1900-1890), קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 163-143
יערה רובינזון, ברחובות שלנו: סיור בעיר רחובות, באתר nrg‏, 11 במרץ 2012
 טו בשבט ברחובות 1928, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 2:53)
 עונת פרי ההדר ברחובות, 1935, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
 לאה גולדברג 3 שירים נשכחים 1938–1940, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 6:10)
 יומן כרמל 1–215 אפריל 20 1940 - ארכיון המדינה, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 9:01)
 יומן כרמל 2–058 אוקטובר 28 1950 - ארכיון המדינה, סרטון  באתר יוטיוב (אורך: 9:15)
ביקור בעיר רחובות, 1963, בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
אלי אלון, סיפורו של בית הבאר ההיסטורי ברחובות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2016
אלי אלון, סיפורו של בית הכנסת הגדול ברחובות, 6 בדצמבר 2016
 הדר חורש, העיר שבה הנדל"ן רותח, הווילות בביקוש שיא - ומוכרי הדירות לא ממהרים להתפשר, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2021
מידע על אתר רחובות, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
ארכיון העיר רחובות
רחובות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפות היסטוריות סרוקות של רחובות (מן השנים 1897 ו-1965) באתר הספרייה הלאומית, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור
מידע על רחובות בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
דפנה קורן כהן, סיור ברחובות רחובות, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
מפת המושבה רחובות, 1897, באתר הספרייה הלאומית, מרץ 2022
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבני ציבור לאורך הרחובות רמז, אפשטיין ובית הפועלים, באתר 'חלון אחורי', 13 בינואר 2024
 רחובות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל. רחובות נוסדה כמושבה במישור החוף הדרומי בי"ד באדר תר"ן, 5 במרץ 1890, על ידי עולים חובבי ציון במסגרת חברת "מנוחה ונחלה". רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
העיר רחובות נודעת בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר שבה פרדסים רבים - על כן סמל התפוזים בדגלה. בעבר היתה סיסמתה "עיר המדע וההדרים" - אך סיסמה זו שונתה ל"עיר המדע והתרבות", לאחר שבעשור השני של המאה ה-21, התמעטה מאוד בשטחה חקלאות הדרים הפעילה, ואת מקומם של הפרדסים תפסה הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח כפר ביל"ו בדרום-מזרח מועצה אזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום מערב מועצה אזורית ברנר ויבנה, במערב ודרום מערב מועצה אזורית גן רווה.

אסי כהן

Esi Cohen

כהן נולד, גדל והתחנך באשדוד. למד בתיכון המקיף ג' ע"ש רוגוזין בעירו. אחיו, יוני כהן, היה הבסיסט של להקת "מרסדס בנד".
את שירותו בצה"ל עשה בחיל הקשר. לאחר שירותו הצבאי, החל את דרכו בתחום המשחק והבידור. תחילה, החל משנת 1996, הופיע כאמן סטנד-אפ במועדון הידוע דומינו גרוס.
בשנת 1998 השתתף בתפקיד אורח בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "20 פלוס", ששודרה בערוץ 2. בשנת 1999 פרץ לראשונה לתודעת הקהל כאשר השתתף בתוכנית המערכונים הקומית "דומינו" בערוץ 2, לצדם של עוד קומיקאים צעירים בזמנו, כמו: אדיר מילר, רותם אבוהב, רועי בר-נתן, טלי אורן, שגית סול וגורי אלפי.
ב-1999 הקים כהן יחד עם גורי אלפי את הצמד הקומי "אסי וגורי", במהלך השתתפותם בתוכנית "דומינו". יחד הם הופיעו במופעי בידור בכל רחבי הארץ. בהופעותיהם יצרו, בין השאר, גם את הדמויות הקומיות הנודעות ביותר שלהם "דוד ותקווה" ו"קוקו וסטיב".
בשנים 2000–2002 השתתף בתוכנית הבידור "רק בישראל" בערוץ 2 של קשת, לצד גורי אלפי, אורנה בנאי וארז טל במהלך סוף עונתה השנייה, כל עונתה השלישית, ותחילת עונתה הרביעית. בשנת 2001, במקביל להופעותיו בצמד עם אלפי, שיחק כהן בסרטם של רם נהרי ותמר מרום "כוכב זורח מעל הלב" שהוקרן בכבלים, לצדן של דאנה איבגי, עירית שלג ואילנה ברקוביץ'.
בשנת 2002 יצר, כתב ושיחק, בתוכנית הקאלט הקומית "שידורי המהפכה" בערוץ 2 של רשת, בה כיכב לצד גורי אלפי. בנוסף, שיחק תפקיד משנה בסרט הקולנוע "יוסי וג'אגר" והשתתף בתוכנית הקומית "לא נפסיק לצחוק". בשנת 2003 שיחק בסרט הקולנוע של שמי זרחין "הכוכבים של שלומי". שנה זו הייתה גם השנה בה פירקו הוא ואלפי את הצמד, חדלו מלהופיע במשותף וכל אחד מהם המשיך בקריירת משחק עצמאית.
בשנת 2004 שב כהן לטלוויזיה בתוכנית "איפה אתה חי?!" לצדם של ארז טל, שלמה בראבא והדר לוי. בתוכנית גילם כמה דמויות, בהן: "קוקו" ו"הימרי ההילר". באותה שנה כיכב כהן גם בסרט הקולנוע הקומי של רשף לוי "אהבה קולומביאנית", לצדם של מילי אביטל, מנשה נוי וניר לוי, ושיחק בסדרת הדרמה הרומנטית זוכת "פרס האקדמיה לטלוויזיה" - "אהבה זה כואב", לצדה של דנה מודן.
בשנת 2005 השתתף כהן בסרטו ההוליוודי של סטיבן ספילברג "מינכן". באותה שנה שיחק גם בדרמה "הלב הרעב" והצטרף לקאסט הקומיקאים הקבוע של תוכנית הסאטירה הפופולרית, זוכת פרסי "מסך הזהב" ו"פרס האקדמיה לטלוויזיה" - "ארץ נהדרת", ושיחק בה עד לפרישתו בסיום העונה השמינית במאי 2011. בין חיקויו הבולטים בתוכנית: אורי גלר, שימי הרשקוביץ, אבי נמני, אביגדור ליברמן, ראלב מג'אדלה, טל ברודי, גבי אשכנזי וגיא זוהר. בפתיחת העונה העשירית של התוכנית חזר כהן לגלם את ליברמן בהופעת אורח.
בשנת 2007 שיחק בסדרת הדרמה הקומית "מסודרים", ששודרה בערוץ 2, בדמותו של "תומר". תפקיד זה זיכה אותו בפרס האקדמיה לטלוויזיה. בשנת 2009 שב לשחק בעונתה השנייה של הסדרה.
בשנת 2010 שיחק בסרט של צוות "ארץ נהדרת", "זוהי סדום", בתפקיד הראשי בתור הנסיך נינוה. כמו כן, באותה שנה נגע כהן גם בדרמה והחל לשחק בסדרת המתח של גידי רף, "חטופים", בתור עמיאל בן חורין, חייל ישראלי שנחטף בשבי הסורי.
בשנת 2011, עם פרישתו מ"ארץ נהדרת", החל כהן להשתתף בהצגת הפרינג' "מייקל" לצד השחקן והקומיקאי אבי דנגור ואחרים. באותה שנה קיבל הופעה במערכון של עם סגולה. בשנה זו גם החל לשמש כפרזנטור של הבנק הבינלאומי עד ל-2022.
בשנת 2012 שיחק בעונתה השנייה של הסדרה "חטופים" וכן כתב, שיחק וערך את סדרת הבת של "ארץ נהדרת" - "הפרלמנט", בה הוא גילם בעיקר את דמותו המוכרת עוד מימי "ארץ נהדרת" - שאולי. הסדרה זכתה לשבחי הביקורת והקהל וכהן, על משחקו בתוכנית זאת, זכה בפרס נוסף של האקדמיה לטלוויזיה.
בשנת 2015 כהן חזר לצוות התוכנית "ארץ נהדרת" בעונתה ה-12, ובאותה שנה שיחק גם בסדרה האמריקאית "דיג" של גידי רף (איתו שיתף פעולה עוד ב"חטופים").
בשנת 2016, שר במסגרת התוכנית "ארץ נהדרת" שלושה שירים קומיים: "מתוקה מהחיים", "זכית בי" ו"בא אלייך במטוס" בדמותו הפארודית של הזמר המזרחי "דדי דדון". השירים, שיצאו גם כסינגלים, ואותם כהן שר וגם השתתף בכתיבתם, נוצרו כפרודיה על להיטים במוזיקה המזרחית באותה תקופה בישראל. הסרטונים זכו לצפיות רבות, לשיתופים, ואף להשמעות בתחנות הרדיו המקומיות. באותה שנה, זכה השיר "מתוקה מהחיים" במקום השני במצעד השנתי של גלגלצ לשנת תשע"ו. שנה לאחר מכן, ב-2017, שר יחד עם "ערוץ הכיבוד" את השיר "טניה" במסגרת אותה תוכנית. השיר גם הוא יצא כסינגל.
בשנת 2017 החל לשחק לצד עמיתו ל"ארץ נהדרת", יובל סמו, בסדרת הילדים "אלישע", בבימויו של אופיר לובל.
בשנת 2018, החל לשחק תפקיד ראשי בסדרת הדרמה החרדית "אוטונומיות" וכמו כן, לשוב ולשתף פעולה עם דנה מודן בסדרת דרמה קומית חדשה בשם "ככה זה" - העוסקת בקשר שנרקם בין זוג שכנים, מודן וכהן, בשנות ה-40 לחייהם.
בשנת 2018, פרש בשנית כהן מ"ארץ נהדרת" מהצוות הקבוע, אך למרות זאת השתתף במספר תוכניות בעונות הבאות כאורח קבוע.
בשנת 2019, הדמות של שאולי אותו מגלם כהן ב"ארץ נהדרת" וב"הפרלמנט" נבחרה על ידי וואלה! NEWS כדמות הטלוויזיונית הגדולה של העשור השני של המאה ה-21.
בדצמבר 2020 חזר לקאסט "ארץ נהדרת" כשחקן קבוע לאחר כשנה וחצי כשחקן אורח.
באפריל 2021 זכה בפרס האקדמיה לשחקן הראשי בסדרה קומית הטוב ביותר על משחקו בסדרה ככה זה. באותה שנה יצא לסיבוב הופעות בדמותו של שאולי.
ביולי 2022 השתתף עם עלמה זק בפרסומת של מאוחדת בתפקידם מארץ נהדרת: חי וספיר טורטל.
החל משנת 2022 מופיע כהן במופע סטנדאפ בתור דמותו האייקונית שאולי, שהופיעה ב"ארץ נהדרת" וב"הפרלמנט".
בדצמבר 2022 זכתה ההופעה בדמותו של שאולי לסיקור נרחב ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת, לאחר שבעת הופעה פרטית בפני עובדי עיריית תל אביב-יפו החלו כמה מן הצופים בקהל בקריאות גנאי לעברו של כהן, ואף עזבו את האולם, לאחר שסיפר בדיחות על טבעונות, כתוצאה מכך, כהן ירד מהבמה ועצר את ההופעה באמצע.

כהן נשוי לליאן, ואב לשלוש בנות. מתגוררים בגבעתיים.

חיים אישיים

טלוויזיה1999–2001 – דומינו
2000–2003 – "רק בישראל"
2004 – "אהבה זה כואב"
2004 – "איפה אתה חי?!"
2005 – "הלב הרעב"
2005–2019, 2021 – "ארץ נהדרת"
2007–2009 – "מסודרים"
2010–2012 – "חטופים"
2012–2014 – "הפרלמנט"
2015 – "דיג"
2017 – "אלישע"
2018 – "אוטונומיות"
2018–2020 – "ככה זהקולנוע2002 – "יוסי וג'אגר"
2003 – "הכוכבים של שלומי"
2004 – "אהבה קולומביאנית"
2005 – "מינכן"
2010 – "זוהי סדום"

פילמוגרפיה

אסי כהן (נולד ב-10 באוקטובר 1974) הוא קומיקאי, שחקן, תסריטאי וסטנדאפיסט ישראלי.

שחר רז

Shahar Raz

הופעות בהשתתפות שחר רז

שחר רז - הופעות קרובות

הכל על שחר רז