שירה סתיו

נולדה בחולון למשפחת צדקה הנמנית עם הקהילה השומרונית בעיר. בצעירותה עזבה את משפחתה וקהילתה ושינתה את שם משפחתה ל"סתיו". בשנת 2009 קיבלה תואר דוקטור לספרות עברית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על עבודה שכותרתה "אבא אני כובשת: יחסי אבות ובנות בשירה העברית בשנות השישים על פי שירתן של דליה רביקוביץ, תרצה אתר ויונה וולך". עבודתה עובדה לספר שיצא לאור בשנת 2014. שיריה החלו להתפרסם בכתבי עת ומוספי ספרות ושירה ובשנת 2007 זכתה בפרס "טבע" לשירה במסגרת פסטיבל המשוררים במטולה. זכתה ב-2009 בפרס ברנשטיין בתחום ביקורת ספרותית בעיתונות יומית על פרסום מאמריה בעיתון "הארץ". בשנת 2010 התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד הספר "פתאום כבו כל האורות" אותו ערכה סתיו, המכנס את יצירת הפרוזה של תרצה אתר. ב-2012 התפרסם ספר שיריה הראשון "לשון אטית" בעריכת יגאל שוורץ. הספר זכה בפרס ברנשטיין לשירה לשנת 2013. בשנת 2014 מספר שירים מתוך הספר "לשון איטית" הוצגו בתערוכה "גזר דין גוף" בגלריה החדשה במוסררה. סתיו נשואה לבלשן, פרופ' עידן לנדו, ולהם בת ובן. מתגוררת בתל אביב.

ג'וזף לדו: המוח הרגשי: התשתית המסתורית של חיי הרגש, תרגום: שירה סתיו, הוצאת עם עובד, 2005 תרצה אתר: פתאום כבו כל האורות: פרקי פרוזה, עריכה: שירה סתיו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 לשון אטית, הוצאת דביר, 2012 אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה, הוצאת דביר ומכון הקשרים, 2014. שרון אולדס: קרקעית חיינו (שירים), תרגום:שירה סתיו. הוצאת אפיק, 2018. שריר הלב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019.