בשנת 1935 הוקם מגדלור תל אביב הוקם בצידו השני של נחל הירקון בסמוך אל תחנת הכוח רדינג על ידי הבריטים ומתחתיו נחשף תל ארכאולוגי בשם: "תל כודאדי". המגדלור הפסיק לפעול בשנת 1965 עם פתיחתו של נמל אשדוד ובמשך שנים רבות עמד נטוש ומוזנח. בשנת 2011 החל לעבור תהליך שיקום ושיפוץ שנמשך במשך שנתיים. במסגרת פרויקט שיקום הנמל הוכרזה תחרות אדריכלים במסגרתה הוצגו הצעות לפיתוח המרחב הציבורי בנמל. במסגרת התוכנית הזוכה, שהוצגה על ידי משרד האדריכלים מייזיליץ-כסיף בשיתוף עם האדריכלית גלילה יבין, נבנו טיילות עץ ייחודיות (בשטח כולל של למעלה מ-20 אלף מ"ר), תוכננו פינות ישיבה והצללה ושוקמו שטחי החניה (כאשר אלה נבנו כך שיוכלו לארח שווקים וירידים). בנמל פועלים למעלה מ-60 עסקים מתחומי האוכל, אופנה, בריאות ותקשורת, אולמות אירועים וכנסים, מועדונים וחנויות. בין העסקים הללו פעלה תחנת הרדיו האזורית "רדיו תל אביב". בנמל פועל שוק איכרים פתוח. הרחוב הראשי במתחם הנמל קרוי בשם: "רחוב נמל תל אביב". החל משנת 2012 מדי חצי שנה מתקיים מופע "קולות חדשים" ביוזמת רובי ראובני ואנשי האנגר 13.

דב לוצקי (עורך), כ"ה לנמל תל אביב, הוצאת אוצר מפעלי ים, 1961. עופר רגב, טיול קטן בעיר גדולה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור זאב הים, נתיבי ים הוצאת מלוא בע"ם בשיתוף החבל הימי לישראל, 1972, עמ' 60. יצחק אייזיק הלוי הרצוג נמל תל אביב - שער לשבי ציון בתוך "ישראל והים - אסופה", הוצאת ספרים מ ניומן בע"מ עמ'248–249. דניאלה רן, בין ספינה לרציף' תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 16–19, 28, 42, 44, 48, 52, 54, 63-62, 81, 97-95, 104, 106, 134, 158-157, 160, 166, 175, 192, 198. דוד רמז צער גידול נמלים בתוך ישראל והים - אסופה, הוצאת ספרים מ ניומן בע"מ עמ' 255–257. שמשון בובר, ליקט וערך "הימיה" – אסופת סיפורים על שנות חיינו היפות ביותר בפלוגה הימית של הפועל, דפוס אפעל, 2004. ומתוכו יאיר שוחט "זכרונות על הקמת נמל תלאביב" עמ' 28–29. הלל ירקוני הים האנייה ועם ישראל, הוצאת פרדס הוצא לאור, 2009, עמ' 275–277.