פארק תמנע • הופעות קרובות

בקעת תמנע היא חלון גאולוגי שבו נחשפים סלעים מגוונים המכילים מינרלים דוגמת נחושת, ברזל, מנגן ועוד. בבקעה סלעים מגמתיים, סלעי משקע יבשתיים וימיים ומשקעי סחף.

האדם נמשך לבקעת תמנע החל מהתקופה הנאוליתית, בערך 12,000 שנה לפני זמננו, בשל עפרות הנחושת המצויות בה. בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות כריית והפקת הנחושת לכל שלביהן.

מאז סגירת המכרות הוחל בניצול הפוטנציאל הטמון בפיתוח תיירותי של אזור תמנע. עד היום כבר בוצע פיתוח בתחומים רבים, ותוכניות רבות הוצגו על ידי גורמים שונים במטרה לפתח את הפארק. יתרונו של האתר נמצא בשילוב של אתרים ארכאולוגיים, יחידות נוף, הקרבה לאילת המאפשרת הגעה ושהות במקום כחלק מחופשה ללא נסיעה ארוכה, וכן אזורים "הרוסים" או מופרים (של אזור המכרות המודרניים) המאפשרים פיתוח ללא פגיעה נוספת בטבע וללא התנגדות של גורמי שמירת הטבע. הרעיונות שהועלו עד היום כוללים הצעות פיתוח רבות החל מפיתוח מתון של האזור להקלת הביקור באתרים הארכאולוגיים וכלה בתוכניות להקמת אתר נופש בממדי ענק. ככלל, הדילמה בפיתוח המקום נעה בין הרצון לשמור על אופיו המקורי של המקום תוך שיפור התנאים, אמצעי ההסברה ויצירת מקומות פעילות בהם יוכלו המבקרים לבלות נופש פעיל, לצד מרכז קניות בפתח הבקעה, לבין הרצון לנצל את האזור ליצירת אזור נופש פעיל שאינו קשור להיסטוריה של המקום ומנצל את הקיים ליצירת אטרקציות במתכונת פארק שעשועים, תוך הקמת בתי מלון, אכסניות וכדומה. תכנון הפארק במצבו כיום בוצע על פי תוכנית של הקק"ל שהכין אדריכל הנוף צבי דקל, שהוצגה בשנת 1979 ומימושה החל בשנת 1980. פארק תמנע מוכרז כיום כשמורה ומנוהל על ידי מועצה אזורית חבל אילות וקרן קיימת לישראל. הכניסה לפארק היא בתשלום. בכניסה לפארק קיים מבנה קטן שבו ניתן לצפות בתצוגה אור-קולית על המקום. בתוך הפארק נסללו כבישי גישה שמובילים לאתרים העיקריים – עמודי שלמה, ציורי המרכבות, אתר הקשתות (פירי כריית נחושת), הפטרייה והאגם המלאכותי. הוספו שלטי הכוונה, הותקנו פחי אשפה בכל האתר, נבנו מדרגות שעולות לתחריט האלה חתחור בעמודי שלמה, ואתרים ארכאולוגיים הוקפו בגדר. ליד עמודי שלמה נבנה דגם של "אוהל מועד" ומיצג של "יציאת מצרים" – האוהל נבנה בעיקר עבור התיירות הבפטיסטית שהגיעה לפארק תמנע לרגל שנת 2000. בפארק מסלולי הליכה רבים בדרגות קושי שונות, וגם שביל ישראל עובר דרכו. בחלקו הדרום-מזרחי של הפארק התפתח מוקד בילוי ופעילות, ובמרכזו אגם מלאכותי. ראשיתו של אגם זה בסוללות עפר שהוקמו כדי להגן על מכרות תמנע החדשים הנמצאים בפתחה הדרומי של הבקעה מפני שיטפונות בנחל נחושתן. כתוצאה מכך נקווים המים באגם עונתי קטן למרגלות הסוללה. שטח האגם כ–14 דונם ולידו נבנו סככות צל, שולחנות וספסלים, מלתחות ושירותים, חניון לילה, חניון לקרוואנים, מסעדה, מזנון ואוהל בדואי. לקהל המבקרים מוצעות פעילויות שונות כגון רכיבה על גמלים, גן משחקים, פעילות מילוי בקבוקים בחול צבעוני ומתקן להטבעת "מטבעות שלמה המלך" מנחושת. הפיתוח באתר בוצע במשותף על ידי הקק"ל, המועצה האזורית חבל אילות והמנהלה לפיתוח התיירות בנגב. מצפון לאגם ממוקם אתר ה"נחושתמנע", אתר הסברה והדגמה של סיפור האדם והנחושת בתמנע. באתר דגמי חתכים של כרייה ודגם של תנור התכה, וההסבר על כריית והפקת הנחושת בימי קדם מלווה בהדגמה תוך שיתוף הקהל. פעילויות נוספות המוצעות בפארק תמנע הן גלישה באומגה מאתר צמוד לעמודי שלמה, רכיבה על אופניים, מטווחי חץ וקשת וטיולי לילה עם תאורה לילית. בשנת 2019 הוחלט להפוך את פארק תמנע לפארק הסביבתי הראשון בישראל. במסגרת פרויקט משותף של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, חבל אילות ופארק תמנע, גובשה תוכנית לניהול סביבתי של הפארק מבלי לפגוע בשגרת חייהם של בעלי החיים במקום, שחלקם כבר נמצאים בסכנת הכחדה, כגון חרדון צב הדור וקטה הודית. על פי התוכנית, יופחת זיהום האור על ידי שימוש בתאורה מותאמת בעלת השפעה סביבתית נמוכה, יצומצמו האירועים הפרטיים באזורים של רגישות אקולוגית גבוהה, יוצבו מוקדי שתייה לרווחת כלל בעלי החיים, הפחים בפארק יוחלפו בפחים בעלי סגירה אוטומטית ואזורים מסוימים ייסגרו לכניסת כלי רכב. כמו כן יוצב פקח באזור.

עמודי שלמה עמק ססגון נמל התעופה רמון

גינת חנן והולצר אסף, אדם ונוף בבקעת תמנע, אריאל 105–106, (1994), עמודים 35–51 גינת חנן, הולצר אסף, שלמון בני, תגר שמוליק, בקעת תמנע (1999) אלי שילר, אילת: אדם ים ומדבר, הוצאת אריאל (1993), ירושלים בנו רותנברג, מחקרי תמנע 1959-1990, אילת והערבה, עמודים 1–44 על ההיסטוריה של הנחושת ועוד מידע על הטיולים באזור - על הדרך של בית אבי חי