קוגומלו

Cogomelo

עכו

כרמיאל

נהריה

טבריה

עפולה

מעלות תרשיחא

צפת

קוגומלו - ההצגה! משימה מהמאסטר | היכל התרבות טבריה | Tickchak LIVE

קוגומלו - ההצגה! משימה מהמאסטר

מחוז צפון

היכל התרבות טבריה

מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון טישו ופרלה (מהבאגיס)

כוכבי הסדרה המצליחה "חיפזון וזהירון" עכשיו בהיכלי התרבות
עם "מסיבת קיץ - מופע בידור, מוסיקלי, מצחיק ומקפיץ
במיוחד לקיץ למספר הופעות מצומצם עם השירים המוכרים מתוכניות הטלוויזיה המצליחה
לצד שירי ילדות קלאסיים בעיבודים חדשים ומקפיצים
השזורים בקטעי בידור מקוריים וסיפור עלילה מצחיק ומקורי.

מופע מושקע, בליווי רקדניות, תלבושות מתחלפות,
ותפאורה של השכונה של חיפזון וזהירון

האם חיפזון יוכל להופיע מול הקהל למרות התרגשותו הרבה?
למה חיפזון וזהירון הופכים לברוגז?
מה קורה שפרלה מהבאגיס מגיעה בפתאומיות לשכונה של חיפזון וזהירון?
ואיזו הפתעה יכין טישו לחברים?
כל זאת ועוד במופע מוסיקלי כיפי המלווה בשירי הסדרה לצד שירי ילדות קלאסים
בהשתתפות: חיפזון, זהירון, טישו ופרלה פרליטה מלהקת הבאגיס

מפיק ראשי ולחנים: חיים גוזלי | מחזה: מאיה גוזלי | בימוי: ליאור חמו
עיבודים מוסיקלים: חזי שקד | תלבושות: אלה קולסניק

| כריאוגרפיה: אתי פולישוק | עיצוב תפאורה: בתיה סגל ומיכאל פיק | צילום סטילס: רונן אקרמן
(צילום פרלה- כפיר בולוטין)

בהשתתפות: יפעה מימון הר-קט /חן בר, רונה בקרמן/ דנה עדיקא, שגיא לוי, שירלי לילו ורקדניות
(ההפקה אינה מתחייבת שהשחקנים המופעים בסדרה או בתמונה בהכרח מופעים בהצגה)

היכל התרבות טבריה 26.8 מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון | Tickchak LIVE

היכל התרבות טבריה 26.8 מסיבת קיץ - חיפזון וזהירון

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Northern District

סינמטק טבריה

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.
לפי חלוקה לדתות:
43% יהודים – 603,400 תושבים.
39% מוסלמים – 545,500 תושבים.
8% דרוזים – 112,200 תושבים.
7% נוצרים – 98,100 תושבים.
3% ללא סיווג דת – 42,100 תושבים.הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

דמוגרפיה

נפות ואזורים טבעיים

חלוקה מוניציפלית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.
חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים. 



עמיר בניון

Amir Benayoun

עמיר בניון 20 שנה- ניצחת איתי הכל | בארבי בנמל יפו | Tickchak LIVE

עמיר בניון 20 שנה- ניצחת איתי הכל

מחוז תל אביב

תל אביב יפו

בארבי בנמל יפו

עקיבא

Akiva

שי צברי

Shai Tsabari

מירושלים לעמק יזרעאל - ערב פתיחת חודש המורשת | אמפי ויצו נהלל | Tickchak LIVE

מירושלים לעמק יזרעאל - ערב פתיחת חודש המורשת

נהלל

אמפי ויצו נהלל

עמיר בניון | זאפה ירושלים | Tickchak LIVE

מחוז ירושלים

ירושלים

זאפה ירושלים

עמיר בניון | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

יהוד-מונוסון

מועדון הגריי יהוד

עמיר בניון | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

מודיעין מכבים רעות

מועדון הגריי מודיעין

כנסיית השכל

Mind Church

חוה"מ פסח: עמיר בניון מארח את כנסיית השכל | מיני ישראל | Tickchak LIVE

חוה"מ פסח: עמיר בניון מארח את כנסיית השכל

לטרון

מיני ישראל

בניון נולד וגדל בשכונה ד' בבאר שבע להורים שעלו ממרוקו. כבר מגיל צעיר החל לגלות עניין רב במוזיקה. את אלבומו הראשון הפיק בין היתר מחסכונותיו מעבודות שיפוצים.
בניון בנעוריו התמכר לסמים, וצרך בין היתר הרואין. הוא התגייס לצה"ל, אך שוחרר לאחר ימים בודדים עקב בעיות סמים.

ביוגרפיה

ביוני 1999 הוציא את אלבומו הראשון, "רק את", בעיבודים ובהפקה מוזיקלית של שמוליק דניאל ונדב ביטון. לאחר הקלטת מספר סקיצות, שלח אותן דניאל למיכה שטרית, שהחליט להפיק את האלבום. האלבום זכה להצלחה גדולה, עם מכירות של יותר מ-40,000 עותקים. בין שיריו המוכרים היו "רק את", "כשאת עצובה", "מורה לחיים", "געגוע", "אולי הפעם", ו"יש לי חלום".
בסוף 1999 הוציא בניון את אלבומו השני, "אותו מקום אותה הרוח", גם הוא בהפקתו של מיכה שטרית. את שירי האלבום עיבדו בעיקר אמנים המזוהים עם סגנון הרוק, כשטרית, ברי סחרוף וז'אן פול זימבריס. האלבום זכה להצלחה פחותה מקודמו, אך הניב את הלהיט "שמחות קטנות", שכתב והלחין שטרית, שגם השתתף בו בשירה. השיר מבוסס על טקסט "עיגולי השמחה" של דסי רבינוביץ'.
בשנת 2001 זכה בניון בתואר תגלית השנה בטקס "נוצת הזהב" של אקו"ם.
בינואר 2002 הוציא בניון את אלבומו השלישי "שלכת", עליו עבד במשך כשנתיים. הוא כתב והלחין את רוב שירי האלבום, ועיבד אותם יחד עם נדב ביטון ושמוליק דניאל. השירים המפורסמים ביותר מהאלבום היו "געגועים לדמיון" ושיר הנושא "שלכת", שזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו.
באותה שנה התעוררה סערה ציבורית כאשר יוסף לפיד עלה לראיון רדיו לאחר השמעת שירו של בניון "את אינך" (מתוך האלבום "שלכת"), ואמר שהשיר "נורא", והוסיף: "אנחנו כבשנו את טול כרם, או טול כרם כבשה אותנו?". דבריו זכו לגינויים חריפים. ח"כ יגאל ביבי שלח מכתב חריף ללפיד ובו קבל על ההשוואה בין "התופעה החיובית של התפשטות התרבות והזמר המזרחי לכיבוש של מחבלים מטול כרם". אופיר פינס אמר כי "תגובתו מעידה על חוסר סובלנות, חוסר תרבות, יוהרה, התנשאות וחוסר פתיחות". בניון עצמו הגיב: "כאמן וכעושה אמנות אני מכיר את האופן שבו האמנות והיצירה מפעילות אצל אנשים רגשות מסוימים שונים. זה תפקידה של האמנות". בעקבות הסערה הציבורית התנצל לפיד ויזם פגישת פיוס, אך בניון החרים אותה.

בסוף דצמבר 2003 פרסם בניון את הסינגל "ניצחת איתי הכל" ובעקבותיו בינואר 2004 את האלבום שגם הוא נקרא "ניצחת איתי הכל". שיר הנושא זכה להצלחה, והיה ללהיט הגדול ביותר מהאלבום. אחריו יצאו גם הסינגלים "שלום אישה" ו"ימים בהירים" שגם זכו להצלחה. גם האלבום הזה עיבדו נדב ביטון ושמוליק דניאל, יחד עם ליאור שושן ואודי תורג'מן.
בשנת 2005 הוציא גידי גוב את אלבומו "בקצה ההר", שהורכב ברובו משירים שכתב והלחין בניון. בין היתר כתב בניון לאלבום את השירים "מי תרצי", שזכה להצלחה גדולה ולהשמעות רבות, "בקצה ההר", "בית ישן" ו"הליצן העצוב".
במרץ 2005 זכה בניון בפרס אקו"ם על השיר "ניצחת איתי הכל". כשעלה לבמה, מחה על ניצול האומנים בתעשיית המוזיקה, ועל התנהלות בעייתית של אקו"ם עצמה, תוך שהוא מוותר על הפרס היוקרתי ותורם אותו לנזקקים. כחודש לאחר מכן הודיע על פרישה מהופעות על הבמה ובאמצעי התקשורת, והסביר זאת בתחושת המיאוס שיש לו מתעשיית המוזיקה אך הבהיר כי ימשיך לעסוק ביצירה מוזיקלית באופן עצמאי.

"ניצחת איתי הכל" ופרישה: 2003–2005

במשך כשנה אכן התנזר בניון מהופעות ומפעילות מוזיקלית, אך בפברואר 2006 שב לפעילות עם האלבום "הכל עד לכאן", אשר סימן את תחילת דרכו של בניון כאמן עצמאי. גם באלבום זה שיתף פעולה עם נדב ביטון ושמוליק דניאל בעיבודים, ועם אסף אטדגי בכתיבה. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "הכל עד לכאן", "שיגרה" ו"עיניה". בשיר "נשמתי" שמופיע באלבום, התארח הפסנתרן היהודי-אלג'יראי מוריס אל מדיוני. בנובמבר 2006 שב להופיע, עם המופע הנושא את שם האלבום.
ב-25 ביולי 2007 יצא אלבום נוסף של בניון, "אלוף בשחור (הרהורים)". אלבום זה מכיל יצירה מוזיקלית אחת בת כ-40 דקות, שניתן להגדירה כ"אופרת רוק בסגנון ערבי מסורתי". מאלבום זה לא פורסם סינגל באופן רשמי, אך תחנות הרדיו בחרו להשמיע מתוכו את הקטע הנושא את שם האלבום. אף על פי שלא נמכר באופן מסודר בחנויות ורבים רכשו את האלבום בהזמנה דרך רשת האינטרנט, זכה להגיע למעמד של אלבום "זהב".
בשנת 2007 הגיש בניון תביעה נגד מספר חברות תקליטים ונגד הפדרציה הישראלית לתקליטים בתואנה שכספי תמלוגים שהגיעו לו חולקו בין חברות התקליטים באופן בלתי חוקי. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה בין הצדדים.
בתחילת 2008 יצא בניון למסע ההופעות "טריו", שבו הוא מופיע על הבמה יחד עם נדב ביטון ושמוליק דניאל. באותה שנה הקליט את מילות "התקווה" עם הלחן החסידי הידוע לשיר "אלי אתה", כשברקע קטעי חדשות מן הרדיו הנוגעים למציאות הישראלית, ושלח את השיר בליווי מכתב אישי לשרי הממשלה. באפריל של אותה שנה הוציא לרדיו את הסינגל "עומד בשער", ולקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, במסגרת המיזם "עוד מעט נהפוך לשיר", הלחין והקליט שיר בשם "גבורה" שכתב רס"ן רועי קליין, מקבל עיטור העוז.
ב-24 בספטמבר 2008 יצא אלבומו "עומד בשער". שיר הנושא מתוך האלבום, אשר עוסק בכמיהה לבוא הגואל, נקשר בין היתר לגלעד שליט, ובניון אף ביצע את השיר בעצרת מרכזית לשחרורו שהתקיימה בגבול רצועת עזה.

חזרה למוזיקה: 2006–2008

ב-27 באוגוסט 2009 השיק בניון את אלבום האוסף הראשון שלו, "שעה של אור". האלבום כולל עיבודים חדשים לשיריו המוכרים, שירים מכלל אלבומיו ומספר שירים שלא הופיעו באלבומים קודמים. ביום השקת האלבום הופיע בניון בבריכת הסולטאן בירושלים, תחת הכותרת "עשור ליצירתו". בהופעה ניגנה תזמורת כלי קשת ביחד עם נגניו הקבועים. ההופעה זכתה להצלחה רבה ועל פי הערכות הגיעו למעלה מ-4,000 איש. באוקטובר 2009, ב"מופע העשור" שהתקיים בבריכת הסולטאן במסגרת פרויקט "פסקול העשור" של ערוץ 24 וגלי צה"ל, זכה בניון במקום השני בתואר "זמר העשור" ושירו "ניצחת איתי הכל" נבחר למקום השני בתחרות "מצעד העשור". בסוף שנת 2009 הופיע בניון בתיאטרון קיסריה, והופעתו זכתה לשבחים רבים בערוצי התקשורת השונים.
בשנת 2010 הקליט בניון אלבום משותף עם האמן יהודה מסס, הנקרא "מחשבות". מתוכו יצאו כסינגלים שיר הנושא וסינגל נוסף בשם "גג העולם".
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2010 הוציא בניון את השיר "אני אחיך". בשיר, שאותו כתב והלחין בניון, הוא יצא נגד יהודים הפוגעים לדעתו בביטחון המדינה ובפרט נגד ישראלים המגישים תביעות משפטיות בחו"ל נגד חיילי צה"ל באשמת פשעי מלחמה ("הפה שלי חתום תמיד למען ביטחונך, אבל אתה מוסר אותי לזר"). בניון הכחיש את הטענה שהשיר מכוון נגד השמאל הישראלי ואמר שצה"ל לא שייך לימין או לשמאל.
ביוני 2010, לאחר ההשתלטות של שייטת 13 על המשט הטורקי לעזה, הקליט בניון את "שיר ערש" למילותיו של יועץ התקשורת משה קלוגהפט. בביצוע השיר השתתפו 11 חברי כנסת ממפלגות קדימה, הליכוד וישראל ביתנו במיזם הוקרה לשייטת.
באוגוסט 2010 הוציא בניון את האלבום "לדעת הכל" מתוכו יצאו הסינגלים "לדעת הכל" ו"חזון יחזקאל". בנוסף, בניון העלה לאתר יו-טיוב "גלויות מוזיקליות" שבהן הסביר על השירים. באותה שנה כתב לשיר לוי את השיר "בוקר".
בתחילת 2011 כתב והלחין לגלי עטרי כמה שירים שמהם התפרסמו הסינגלים "עזוב" "מכאן לשם" ו"היו ימים".

אוסף ראשון ו"אני אחיך": 2009–2011

במרץ 2011 כתב, הלחין ושר בניון את השיר "סיפורו של אני אוהב אותך". השיר נכתב עקב הדיון הציבורי בנושא המוזיקה הים תיכונית, שפרץ כאשר הזמר יהורם גאון התבטא כנגד הסגנון. השיר נכתב במכוון בצורה בה אי אפשר לדעת מה היא דעתו של בניון בנושא, והוא מקווה שהשיר "יצור שיח ציבורי תרבותי ומכובד על הנושא המדובר" (כך פורסם בדף שלו בפייסבוק).
באפריל 2011 הקליט את השיר "התנערי" למילותיו של משה קלוגהפט, בעבור תמר פוגל ששרדה את הטבח בו נרצחו בני משפחתה באיתמר. השיר מכיל בית מתוך "לכה דודי" שגם הוקרא בהלוויה: "התנערי מעפר, קומי, לבשי בגדי תפארתך". לאחר מספר ימים הקליט גרסה נוספת עם מקהלת הילדים "פרחי יואב" מאיתמר, בה היה חבר יואב, אחד הנרצחים בפיגוע. בניון החל לפרסם שירים רבים - שלא יצאו באופן מסודר לרדיו - בעמוד הפייסבוק שלו, ועל כך כתב: ”לאור התהיות והשאלות שמתעוררות לגבי היציאות האומנתיות שלי בתקופה האחרונה, אני מבקש להבהיר שמבחינתי פייסבוק הוא מגרש המשחקים האומנותי שלי, מן מקום להגשים בו את כל החלומות, וכאן אני מעוניין להוציא את הדברים הכי כיפיים והכי מוזרים. לכן אשמח אם תקחו זאת בפרופורציה המתאימה”.
בסוף אפריל הוציא אלבום בערבית בשם "Zini" ובו לחנים לתרגומים של טקסטים מספר קהלת. חלק מהשירים הוקלטו בשביל לתמוך במורדים בהפגנות בסוריה.
בתחילת יוני הוציא אלבום מיוחד בשם "המקלט" ובו שירים שהקליט זמן רב קודם לכן. האלבום הופץ באינטרנט בלבד ולא יצא על גבי תקליטור.
בתחילת 2012 הוציא את האלבום "עץ על מים". האלבום זכה לשבחים מפליגים בקרב מבקרי המוזיקה. קודם לכן הוציא את הסינגלים "עד מתי", "אם אשכחך אהובתי" ו"כמו תינוק". באלבום שיתף בניון פעולה עם אשתו המשוררת מרים גולן, שכתבה את השירים "עץ על מים", "אחרי שנקרע הים", "מלך בשדה (תודה)", "לאן אלך מרוחך" ו"שיר מולדת". בניון גם הכניס לאלבום גרסת כיסוי לשירה של נעמי שמר "כמו חצב", ששר במקור יהורם גאון.
באותה שנה יצא אלבומו של ישי לוי, "את", שבניון כתב והלחין את רוב שיריו. מהם התפרסם הסינגל "את", וכן השיר "די לך", שבו השתתף בניון בשירה. השיר "את" זכה בפרס אקו"ם עבור שיר השנה באותה שנה. בשנה זאת השתתף בפרויקט של 'קול ישראל' "הקול עוד נשאר" ביום הזיכרון לשואה ולגבורה שם הלחין את "כתוב בעיפרון בקרון החתום" של דן פגיס. בנוסף הופיע בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-64 למדינת ישראל.
באמצע שנת 2013 הוציא בניון את האלבום "שירי ארץ אהבה", בו הוא מחדש שירים ישראליים. קודם לכן הוציא את הסינגלים "שדות גולדברג" (מאיר אריאל), "ילדות נשכחת" (נורית גלרון), "עכשיו התור לאהבה" (עוזי חיטמן), "נוף ילדות" (שלמה ארצי), "עטוף ברחמים" (ריטה) ו"נאסף תשרי" (צביקה פיק). באוגוסט 2013 זכה האלבום בתקליט זהב.
בחודש אוגוסט של אותה שנה יצא אלבומו של יהורם גאון "כביום היוולדי", שהורכב כולו משירים שכתב והלחין בניון. מבין שיריו התפרסמו השירים "תן לי כוח", "בסוף היום" ו"לא אני ולא אתה", שאותו שר גאון בדואט עם בניון.
בתחילת שנת 2014 התראיין לאתר "חב"ד און ליין" וסיפר שהוא מתחבר מאוד לניגוני חב"ד ובתקופה הקרובה הוא מתכנן להוציא לאור הפקות מוזיקליות על ניגונים אלו, ותוך שבועיים פרסם שלושה ניגונים: 'אבינו מלכנו' 'קול דודי דופק', ו'כאייל תערוג'.
בינואר 2014 הלחין וביצע בניון את השיר "האחרון שנשאר" שנכתב על ידי משה קלוגהפט לקראת יום השואה הבינלאומי ובאותה שנה פרסם כמה סינגלים מתוך אלבום עתידי שיקרא "סופה".
בנובמבר 2014, בעקבות הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בירושלים פרסם בניון את השיר "אחמד אוהב ישראל". בשיר מוצג אחמד אשר חי בקרב יהודים כמחבל פוטנציאלי הממתין לשעת כושר, על-אף שנדמה כאזרח מן המניין. ביתו הראשון של השיר: 

 בניון הדגיש לאחר הפרסום כי לא התכוון לאזרחים ערבים נורמטיביים, אלא לפלסטינים שעובדים או לומדים בישראל ובוחרים בדרך הטרור. פרסום השיר, בתקופה מתוחה מבחינת יחסי יהודים-ערבים, עורר סערה ציבורית. עיקר הדיון נסוב על השאלה האם השיר נחשב כגזעני, או שהוא מייצג נאמנה את המציאות. בעקבות פרסום השיר בוטלה הופעה של בניון במשכן הנשיא. ביוני 2015 כתב בניון פניה פומבית לנשיא ובה תקף אותו על "הפניית עורף לבני עמו".
שירתו וכתיבתו הפוליטיות ואקטואליות באו לביטוי גם בשירים נגד ברק אובמה וחנין זועבי.
בשנת 2015 ראה אור האלבום 'סופה', אשר זכה לשבחי הביקורת אך לא זכה להשמעות רבות, למעט שיר הנושא שהפך ללהיט. ליאור שושן ואודי תורג'מן הפיקו מוזיקלית את שירי האלבום. באותה שנה השתתף בניון באלבומו "דף חדש" של המוזיקאי טל שגב והם ביצעו יחדיו את השיר "רק אני".
בינואר 2017 ראה אור האלבום "מילה ברוח" מתוכו שוחררו לרדיו השירים 'מילה ברוח', 'השגחה פרטית' ו'אין עוד יופי'. האלבום כלל שיתוף הפעולה בין בניון ואשתו, שכתבה את המילים למחצית משירי האלבום.
בינואר 2018 הוציא את הדואט "נעימת הנשמה" עם מורן אהרוני.
במרץ 2019 שחרר בניון את הסינגל ״מחר״ כחלק מפרויקט ההנצחה
ליום הזיכרון של ynet
הפרויקט נשא את השם ״יצירת חיי״
השיר הוקדש לזכרו של סרן ישי רוסלס
את השיר כתב והלחין בניון לצד הפקתם של נדב ביטון ויוני טלבי.
במאי 2019 הוציא את השיר "בשורה", שכתב והלחין, לעיבוד של נדב ביטון. טקסט השיר עוסק בתהליכים ומשברים שעוברים על בני האדם ביומיום, והניסיונות למצוא להם פתרונות.
בספטמבר 2019 הוציא את השיר "לכל אדם יש חלום" שכתב והלחין, להפקה מוזיקלית של אודי תורג'מן.
בדצמבר 2019 הוציא את השיר ״תמיד אותו דבר״, שכתב והלחין נתן גושן והפיק גלעד שמואלי.
באפריל 2021 שיחק בסדרת הטלוויזיה "בני אור", שבה גילם דמות של נרקומן המנסה להיגמל מסמים.
באוגוסט 2021 שיתף פעולה עם הראפר סאבלימינל בביצוע הסינגל "שבת לשבת", שנכתב והולחן על ידי קובי שמעוני ("סאבלימינל") ואליעד נחום.
ב-30 ביולי 2023 הוציא את הסינגל "מילים של אהבה" עם פירקת אלנור.

2011 ואילך

קריירה

בשנת 2005 נשא לאשה את המשוררת מרים גולן, ולזוג נולדו בן ובת. בשנת 2018 התגרשו. בניון מתגורר במודיעין.
בתקופה שלאחר אלבומו השלישי, החל בניון בתהליך חזרה בתשובה באופן עצמאי. בראיונות שונים הסביר בניון כי אינו רואה עצמו משויך לזרם מסוים, וכי הוא יונק מאפיינים ממקורות שונים ומגוונים.
בניון, שבמשך חייו סבל מהתמכרויות לסמים, אשפז את עצמו בשנת 2020 על מנת לטפל בהתמכרות לאלכוהול ממנה הוא סובל.
עמיר הוא בן דודו מדרגה שנייה של הכדורגלן יוסי בניון. אחיו הצעיר הוא הזמר אבי בניון. המוזיקאי והסופר חנן יה (חנן-יה ישראל בוהדנה) הוא בן דודתו מדרגה ראשונה [1] [2] [3].

חייו האישיים

רק את (1999)
אותו מקום אותה הרוח (1999)
שלכת (2002)
ניצחת איתי הכל (2004)
הכל עד לכאן (2006)
אלוף בשחור (הרהורים) (2007)
עומד בשער (2008)
לדעת הכל (2010)
המקלט (2011)
עץ על מים (2012)
קהלת (2013)
שירי ארץ אהבה (2013)
סופה (2015)
ארץ | שיר (2015) [פורסם באינטרנט בלבד].
מילה ברוח (2017)
בשורה (2018)

אלבומי אולפן

אלבומי אוסף

Zini ‏ (2011), אלבום בערבית [פורסם באינטרנט בלבד].
המקלט (2011) [פורסם באינטרנט בלבד].
תפילות לאומיות (2020)
הופעות חיות במפעל הפיס (2022)

מיני אלבום

מחשבות - עם יהודה מסס (2010)

אלבומים משותפים

גידי גוב - בקצה ההר (כמחצית משירי האלבום) (2005) - כתיבה והלחנה
שיר לוי - בוקר (סינגל) (2010) - כתיבה והלחנה
ישי לוי - את (אלבום שלם) (2012) - כתיבה והלחנה
גלי עטרי - עזוב, מכאן לשם, היו זמנים (סינגלים) (2012) - כתיבה והלחנה
מורן אהרוני - כמחצית משירי אלבום הבכורה (2013) - כתיבה והלחנה
יהורם גאון - כביום היוולדי (2013) - כתיבה והלחנה

אחר

דיסקוגרפיה

עמיר בניון, ברשת החברתית פייסבוק
עמיר בניון, באתר שירונט
 עמיר בניון, באתר ספוטיפיי
 עמיר בניון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 עמיר בניון, באתר Yandex.Music (ברוסית)
עמיר בניון, באתר Tab4u
עמיר בניון, דף שער בספרייה הלאומית
עמיר בניון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אתר הלייבל הרשמי של עמיר בניון, כנרית
עמוד הפייסבוק הרשמי של עמיר בניון.
עמיר בניון בראיון אישי, ערוץ הידברות‏
עומד בשער - ריאיון עם עמיר בניון, פורסם ברייטינג
שי להב, בלתי רגיל, באתר nrg‏, 20 ביולי 2007
טל פרי, ‏דון קישוט בדרך לקיסריה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2009
רוי רגב, אחים לנשק - ריאיון עם עמיר בניון ויהודה מסס, באתר ynet, 12 במאי 2010
עפרה לקס, ושכולם יקפצו, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2010
שגיא בן נון, תפילת ערבית: ריאיון עם עמיר בניון, באתר nrg‏, 15 במאי 2011
דניאל רוזנברג, המקרה המוזר של עמיר בניון, באתר ארץ האמורי, 17 במאי 2011
אסף נבו, ‏עמיר בניון: "להפסיק את השנאה בעם ישראל", באתר ‏מאקו‏, 26 באפריל 2012
עמיר בניון: "אני לא כפוף לשום חוק כי אני פשוט לא מכיר את החוקים", באתר וואלה!‏, 13 במאי 2012
אסף נבו, ‏״אני אהיה מרוצה רק כשיבוא המשיח״, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2013
רועי שרון, קיסריה של המתנחלים: עמיר בניון הופיע במערת המכפלה, באתר של "רשת 13", 24 ביוני 2013 (במקור, מאתר "nana10")
דודו כהן, מזל שיש לי אותם, באתר בית אבי חי, 24 ביוני 2013
 קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם עמיר בניון, באתר iCast‏, 30 ביולי 2013
אבי שושן, עמיר בניון: "אני מנסה לחזור לדרך השמחה", באתר ynet, 26 במאי 2014 
ריקי רט, עמיר בניון: הזמר הפוליטי של ישראל והדרדסים, באתר nrg‏, 3 באפריל 2015
ערן סויסה, "אם האמנים יתחילו להתנהג כמו רוב העם יהיה לנו טוב", באתר ישראל היום, 2 בספטמבר 2015
עמיר בניון מתארח, מתראיין ומופיע בתוכנית "רב אומן" – ערוץ הידברות
יוני קמפינסקי, עמיר בניון שובר שתיקה וממשיך לסלסל, באתר ערוץ 7, 2 בספטמבר 2016
  יואב בירנברג, אל תתייגו אותנו, באתר "ידיעות אחרונות", 2 בספטמבר 2017
שגיא בן נון‏, עמיר בניון: "השיר החדש שלי יצליח כמו 'ניצחת איתי הכל'", באתר וואלה!‏, 23 בנובמבר 2017
יאיר טוקר, ‏מביך: ארצות הברית לא אישרה כניסה לעמיר בניון, באתר כיכר השבת, 12 בינואר 2018
  אבי שושן, "ארבע פעמים בשבתות נפלתי כשהייתי צריך את הקנאביס הרפואי ועם כל שאכטה הזלתי 50 אלף דמעות", באתר "ידיעות אחרונות", 27 במרץ 2018
רות פרל-בהריר, ‏עמיר בניון מתרחק מהדת וחושף את הצד הרך שלו. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 30 במאי 2019
דודי פטימר, ‏עמיר בניון: "קיבלתי סטירת לחי שלא אשכח, מודה לאל שלא התחרפנתי", באתר מעריב אונליין, 1 ביוני 2019
יקי הפשטיין, "ראו אותי מחייך ושר, ובפנים מחשבות אימה", באתר מקור ראשון, 28 בספטמבר 2019
אנה בורד, "נכנסתי ליהדות בדאווין, חשבתי שעוד רגע אני חוני המעגל. הגזמתי, פשוט הגזמתי", באתר ynet, 21 בינואר 2020
 שלומי שבן מארח את עמיר בניון, באתר כאן 11, 2 באפריל 2021
  גבי בר־חיים, אני אדם שמתגבר, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באפריל 2021

עמיר בניון (נולד ב-כ"ג באלול ה'תשל"ה, 30 באוגוסט 1975) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, פזמונאי, ומלחין ישראלי, זוכה פרס אקו"ם.

אודיה קורן

OdeyaKoren

ירדנה ארזי

Yardena Arazi

ירדנה ארזי ואודיה קורן – עושות שורשים | אולם קיבוץ יפעת יפעת | Tickchak LIVE

ירדנה ארזי ואודיה קורן – עושות שורשים

יפעת

אולם קיבוץ יפעת יפעת

Yifat

גלריה במבואה - אולם המופעים יפעת

בי"ז בכסלו תרפ"ז (1926) עלתה קבוצת השרון להתיישבות בעין בֵּדָה שליד נהלל. לצידה התיישבה קבוצת עיינות. במאורעות תרפ"ט עברו הקבוצות לרמת דוד. לאחר שנים של חיי קהילה ומשק נפרדים החליטו חברי קבוצת השרון להתאחד יחד עם קבוצת יוצאי קיבוץ גבת (עקב הפילוג בקיבוץ המאוחד) להקמת קיבוץ חדש.
אבן הפינה לקיבוץ הונחה באפריל 1952. בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד שלושת - הבנים", אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב המקראי "יפיע" שהיה ככל הנראה במקום זה (ומהווה גם, ככל הנראה, את מקור שמו של הכפר יפיע הסמוך). הקיבוץ תוכנן באופן המפריד בין אזורי בעלי חיים והתעשייה לבין מגורי החברים, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בבעלי החיים ובבני אדם.

היסטוריה

יפעת הוא קיבוץ מתחדש (מופרט) שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. נכון לשנת 2013 ישנם בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים: ענף המטעים הכולל מטע אבוקדו ומטע שקדים, ענף גידולי שדה, רפת (המשותפת עם עוד שני קיבוצים), לול. בנוסף ישנה קונדיטוריה המתמחה במאפים ועוגיות בעבודת יד.
בקיבוץ שוכן גם "מוזיאון העמק", המנציח את מפעל ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל, בנוסף למוזיאון הרפת והחלב המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו, אשר נמצא במתחם מוזיאון העמק. במרכזו של הקיבוץ ניצב פסל "הקיבוצניק" פרי יצירתו של הפסל אחיעם שושני.
כמו כן נמצא בקיבוץ אולם אירועים אזורי ובו 700 מקומות, המשמש את כלל עמק יזרעאל.
ילדי הקיבוץ לומדים בבית הספר היסודי שגיא בקיבוץ שריד ובבית הספר העל-יסודי "העמק המערבי" השוכן ביפעת, בו לומדים גם תלמידים מקיבוצים ויישובים קהילתיים שכנים.
בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ.
נכון לשנת 2020 חיו בקיבוץ יפעת 342 חברים, עם 138 ילדים. בנוסף חיו בו 62 תושבים שהם אינם חברי או חברות הקיבוץ. בהרחבה הקהילתית חיו 165 מתיישבים. מהם בני יפעת ובני זוגם: 27. בהרחבה הקהילתית חיו גם 230 ילדים.

כיום

חיים גבתי, שר החקלאות מאמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20.
אליעזר שושני, גזבר הפלמ"ח ומזכיר ברית התנועה הקיבוצית.
ד"ר מאיר איילי, מורה וחוקר היהדות.
חגי מירום, בן וחבר הקיבוץ לשעבר שהיה מזכ"ל הנוער העובד והלומד, ח"כ שכיהן גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון וגזבר הסוכנות היהודית.
צביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים וזוכה פרס ישראל.

אנשים ידועים

בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים עם גרמניה. ההסכם לא כלל את חברי הקיבוצים, ורק מאוחר יותר שונה ההסכם וגם חברי הקיבוצים נכללו בהסכם. ביפעת היו שלושים חברים שהיו זכאים לקבלת הפיצויים האישיים (רנטות). החברים קיבלו את הרנטות על שמם והעבירו את הכסף לקיבוץ. בשנת 1962, על יסוד חוק משלים, הוכרה זכאותם של חברים ממדינות נוספות לקבלת שילומים. הכספים שהתקבלו הועברו לקיבוץ. ההחלטה מה יעשה בכסף הייתה נחלת האספה הכללית, אך רוב החברים הבינו וקיבלו מראש שיש להתחשב ברצונם של מקבלי השילומים. אחרי התלבטות משותפת הודיעו מקבלי השילומים מגרמניה, שברצונם להקים בכספים האלה "מפעל תרבותי". הנושא עלה לאספה לראשונה בכז' בכסלו תשי"ז, 1 בדצמבר 1956, ולאחר מכן עלה עוד פעמים אחדות בהיבטים שונים. במוצ"ש, יז' אייר תשכ"ג, 11 במאי 1963, אחרי כשש שנים וחצי, האספה אישרה את ההצעה החדשה-ישנה. האדריכל החיצוני שנבחר היה שלמה גלעד (גרמוט) מחיפה, שהיה מוכר מפרויקטים מרשימים רבים בחיפה ובמקומות אחרים. באוקטובר 1963, הוצגו התוכניות בפני הציבור על לוח המודעות. במסגרת אירועי חג העשור ליפעת, בתאריך 26 ביולי 1964 הונחה אבן הפינה לבניין בית התרבות. בית התרבות בקיבוץ יפעת נחנך בטקס חגיגי במוצאי שבת כא' בטבת תשכ"ח, 11 בינואר 1969.
כמו מבנים נוספים של האדריכל שלמה גלעד, בית התרבות ביפעת שייך לזרם הברוטליזם באדריכלות ובפיסול. המאפיין העיקרי של זרם זה הוא השימוש בבטון חשוף. כחודש אחרי חנוכת הבית עלתה על בימת בית התרבות ההצגה הראשונה: "דודה ליזה". שחקני הבימה הנערצים הפליאו לשחק במחזה שכתב וביים ניסים אלוני. בשנת 2001 העבירה יפעת את ניהול בית התרבות למועצה האזורית עמק יזרעאל. הבית עבר שיפוץ נרחב בהשקע כספית כבדה של המועצה בתמיכת מפעל הפיס ומשרד התרבות, כולל החלפת המושבים ממושבי העץ למושבים מרופדים, ושדרוג המערכות השונות. בשנת 2020 עבר הלובי שיפוץ נרחב נוסף, ובנוסף לכל החידושים, נפתח בחלק העליון של הלובי חדר הנצחה אזורי ובצמוד לו חדר לתערוכות מתחלפות.

בית התרבות

המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק הוא מוזיאון הקרוי על שם עודד (עודדי) ארצי מייסד המוזיאון. ארצי, בן קבוצת השרון (לימים יפעת), החל לאסוף חפצים וכלים חקלאיים. לכל חפץ שהביא למוזיאון היה מחובר סיפור, סיפור על חפץ ועל בני אדם. המטרה הייתה להקים מוזיאון יישובי שינציח את אנשי ההתיישבות השיתופית-חלוצית בארץ ישראל. במרוצת הזמן, התמקד המוזיאון בסיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל. עודד החל לאסוף את הכלים בשנת 1966, כאשר חזר משליחות בארצות הברית, שבה נפגש עם תרבות השימור ועם אתרי ראשונים. בהתחלה הוקמה תערוכת כלים חקלאיים במלאת 40 שנה להתיישבות בעמק המערבי. תערוכה זו היוותה את הבסיס להקמת המוזיאון, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1972. עודד אסף כלים עתיקים ופריטים שמספרים את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל וניהל את המוזיאון עד שחלה ונפטר ב-1986. המוזיאון מנציח את עודד בתוך שמו ואת דרכו בעצם קיומו ודרך התנהלותו. היום המוזיאון מנוהל ומתחדש על ידי חברי תנועת "תרבות".

המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק

עם הקמת יפעת הוקם בה גם בית כנסת במימון משרד הדתות. בית הכנסת – צריף עץ גדול – הוקם ליד בתי המגורים שהוקצו להורים סמוך לכניסה ליישוב. באגף המזרחי של הצריף הותקן מטבח לפי כל דיני הכשרות. בשנת 1965 חל שדרוג משמעותי בתפילות עם הצטרפותו של יעקב לוין ליפעת. יעקב, בקולו הערב, במנגינותיו ובתפילתו היפה השרה רוח חדשה על בית הכנסת ומשך אליו קהל נוסף. יעקב שימש כבעל קריאה קבוע ואף לימד ילדים לבר מצווה. בשנת 1990 עבר בית הכנסת שיפוץ ושדרוג במימון נוסף שהושג ממשרד הדתות וכספים שגייס ממקורות אחרים חגי מירום. החזות הפנימית של בית הכנסת עוצבה בסגנון אירופי עתיק, עם תקרת עץ דקורטיבית אשר נברשת רבת קנים משתלשלת ממנה ועם חלונות מקומרים שבהם מעוטרים ויטראז' צבעוני. גם הבימה חודשה בעבודת עץ אמנותית.

בית הכנסת

לזכרו של ניר בן-חיים מקיבוץ יפעת, שנפל באסון המסוקים בפברואר 1997. באסון התנגשו שני מסוקי יסעור שהובילו לוחמים ללבנון. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. שמונה מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים. הגן הזה הוא גן הזיכרון לניר שאותו תרמה משפחת בן-חיים. על קיר המבנה שצמוד לגן, תלויים 73 אריחים שמנציחים את 73 החיילים שהיו בשני המסוקים.

גן ניר

בקיבוץ יפעת שוכן מוזיאון נוסטלגיה ״א גרוייסע מציאה״. את המוזיאון הקים ומתחזק - דרור ברק, שבמשך 35 שנה אסף יותר מ - 2000 חפצי ארץ-ישראל שנעלמו מזמן מן העולם. במוזיאון יש כתשע פינות משוחזרות ומלאות בחפצים ישנים. ניתן להתרשם ממטבח של פעם, ממרפאה, מחצר כובסת, מבונקר תש״ח, מחנות מכולת, מחדר-להשכיר, מבית מסחר למכונות ולמכשירים, ממשק חקלאי, ומחדר ילדים. דרור עמל במשך כ-5 שנים, על בניית המקום והשקיע בו שעות עבודה רבות.

א גרוייסע מציאה

האסם מראשית הקמת היישוב, הוא הסמל של הקיבוץ. האסם עדיין פעיל, אבל הקיבוץ העביר אותו בשנים האחרונות לניהול של חברה חיצונית.

האסם

בימים אלה מוקם ביפעת חדר המורשת על ידי ד"ר מרים (מרימי) אהרוני, בצמוד לארכיון הקיבוץ.

חדר המורשת

מועדון רוכבי יפעת פועל בענף הרכיבה הטיפולית. המועדון מתמחה ברכיבה ספורטיבית ונחשב לאחד המועדונים המובילים בארץ[דרוש מקור]. הנבחרת של הקיבוץ כוללת את חברי הנבחרת הצעירה והנבחרת הבוגרת המשתתפים בתחרויות ומייצגים את יפעת.

האורווה

נקודות עניין

הפילוג בגבת, חיים הדרי, עדות מזווית ראייה אישית - בהוצאת קיבוץ גבת 1993

לקריאה נוספת

האתר הרשמי של קיבוץ יפעת
יפעת באתר הרשות לפיתוח הגליל
אתר בית הספר "העמק המערבי"
אתר "מוזיאון העמק" ביפעת.
 אלי אלון, נא להכיר: פסל "הקיבוצניק" של אחיעם שושני ביפעת, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2014
יפעת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
נדב ברקאי, קיבוץ יפעת מוזיאון העמק, סרטון ביו טיוב
מרים אהרוני, הבה נתקדש למחר: מגילת היסוד של קיבוץ יפעת, בבלוג "עונג שבת", 12 באוגוסט 2022
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על קיבוץ יפעת, באתר 'חלון אחורי', 11 בספטמבר 2023
 יפעת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

יִפְעַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן על כביש 73, על יד מגדל העמק, ממערב נמצא נחל צבי וקיבוץ גבת, ממזרח נמצא נחל יפעת וקיבוץ שריד, בכניסה לקיבוץ נמצא בית התרבות האזורי, בסמוך לו נמצאים: בית הספר האזורי "העמק המערבי" והמוזיאון לראשית ההתיישבות, הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

קורין אלאל

Corinne Allal

אלאל נולדה בתוניס שבתוניסיה, ועלתה לישראל בגיל 8. תחילה משפחתה התגוררה עמה בנתניה, ואחר כך בהרצליה.
אביה הוברט היה סוכן מוסד.

2003 – פרס על מפעל חיים מאקו"ם (ביחד עם נתן יונתן)
כלת פרס לנדאו למפעל חיים לשנת 2022
אבירת המסדר הלאומי של לגיון הכבוד הצרפתי

פרסים והוקרה

בת זוגה והמנהלת האישית של אלאל, רותי אלאל, הייתה בעברה גם זמרת, והוציאה ב-1997 תחת שם משפחתה הקודם פארן את האלבום "היערות המתוקים". השתיים מגדלות את שני בניהן שנולדו לרותי. ב-11 ביוני 2014 השתיים נישאו. ביולי 2017 נפרדו אחרי שמונה עשרה שנות זוגיות, ולאחר שנתיים חידשו את מערכת היחסים ביניהן.
בריאיון ל-ynet ביוני 2017 סיפרה אלאל, שהשתתפותה בתוכנית "האח הגדול" הפגישה אותה עם אלוהים ועם היהדות: "התחלתי לקרוא שם תהילים, כי בערבים לא היה מה לעשות, כשחזרתי הביתה המשכתי להכיר את אלוהים, התחלתי להכיר את כל היהדות – משום מקום". הדבר נקשר על פי דבריה גם לפרויקט שלה של הלחנת מגילת קהלת, שגרם לה לחוש שייכות גדולה לארץ.
בקיץ 2023 חשפה אלאל כי היא עוברת הליך רפואי עקב חשש להתמודדות עם מחלת סרטן הלבלב.אלאל מתגוררת במושב גנות.

חיים אישיים

אתר האינטרנט הרשמי של קורין אלאל קורין אלאל, ברשת החברתית פייסבוק
 קורין אלאל, ברשת החברתית אינסטגרם
 קורין אלאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קורין אלאל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
קורין אלאל, באתר שירונט
 קורין אלאל, באתר ספוטיפיי
 קורין אלאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 קורין אלאל, באתר Discogs (באנגלית)
 קורין אלאל, באתר Songkick (באנגלית)
קורין אלאל, באתר Tab4u
קורין אלאל, באתר סטריאו ומונו
קורין אלאל, דף שער בספרייה הלאומית
 קורין אלאל, באתר בנדקמפ
קורין אלאל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
קורין אלאל, בארכיון הבימה
 ראיון וידאו עם קורין אלאל, סרטון  באתר יוטיוב
רועי בהריר, צנח לו אלאל: מה עושה קורין בבית "האח הגדול"?, באתר nrg‏, 10 במרץ 2009
ערן אלדר, קורין אלאל: אהובת הקהל, באתר nrg‏, 31 במאי 2009
קרן נתנזון, להסיר את הקליפות, באתר ynet, 19 באוגוסט 2009
טל גורדון, ריאיון: אלבום אלאלי, סאונד צעיר, באתר הבמה, 31 בינואר 2012
טל פרי, ‏קורין אלאל: "גיל 40 היה המקסימום שיכולתי לדמיין", באתר גלובס, 12 בספטמבר 2012
סטלי סולומונוב, קורין אלאל: "אני רגילה לבס תופים", באתר ynet, 22 בינואר 2014 
 בן שלו, למה קורין אלאל החליטה לשיר את ספר קהלת, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
עוזיאל סבתו‏, קורין אלאל: "הקשר שלי עם אלוהים מאוד התחזק", באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2014
נדב מנוחין‏, קשוב מאוד 112: הכל או כלום עם קורין אלאל, באתר וואלה!‏, 27 באוקטובר 2015
דותן מלאך, מוצש, מתחברת לזעם: הקליק של קורין אלאל לקהלת, באתר nrg‏, 29 בינואר 2016 
יאיר בריל, עכבר העיר אונליין, קורין אלאל: "קשה לשמוע משהו חדש ברדיו הישראלי", באתר הארץ, 9 בספטמבר 2016
ניר וולף, קורנת, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2017
מיכל רשף‏, לא מתחרטת על "האח הגדול": קורין אלאל חוזרת אחרי 9 שנים, באתר וואלה!‏, 14 באפריל 2017
 ניקי גולדשטיין,"קארפול קריוקי" עם קורין אלאל, ראיון  באתר יוטיוב, יוני 2017
רותי זוארץ, ‏קורין אלאל: “נחשפתי לרוע שהגיע דווקא מהאנשים הקרובים אלי", באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2017
יונתן אסתרקין, ‏"ביטלו לי הופעה כי איש אחד לא הסכים לשמוע שירת אשה", באתר גלובס, 2 באוגוסט 2017
בן שלו, "הבנתי שכבד לא עובד, ויצאתי לחפש מלים אחרות", באתר הארץ, 4 ביוני 2019
 קורין אלאל, בפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, פברואר 2019.
אורי זר אביב, "קורין אלאל בריאיון לכבוד מלוא 30 שנה לאלבום אנטארקטיקה", טיים אאוט תל אביב, 2 באוגוסט 2019
  רז שכניק, שירים בכיף, באתר "ידיעות אחרונות", 7 באוגוסט 2020
פגישה עם רוני קובן עונה 7 | פרק 4 - קורין אלאל

קורין אלאל (נולדה ב-15 במרץ 1955) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, מעבדת ומפיקה מוזיקלית, גיטריסטית, פזמונאית ושחקנית ישראלית, כלת פרס לנדאו למפעל חיים לשנת 2022.

מאור כהן

Maor Cohen

קורין אלאל | אורח: מאור כהן | זאפה חיפה | Tickchak LIVE

קורין אלאל | אורח: מאור כהן

מחוז חיפה

חיפה

זאפה חיפה

פיטר רוט

Peter Roth

קורין אלאל -המיטב – 50 שנות יצירה אורח: פיטר רוט | מועדון הגריי יהוד | Tickchak LIVE

קורין אלאל -המיטב – 50 שנות יצירה אורח: פיטר רוט

אביתר בנאי

Eviatar Banai

אסף אמדורסקי

Assaf Amdursky

ריקי גל

Riki Gal

מירי מסיקה

Miri Mesika

קרולינה

Carolina

שלומי שבן

Shlomi Shaban

ערן צור

Eran Tzur

עלמה גוב

Alma Gov

חברים שרים קורין | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

חברים שרים קורין

היכל התרבות תל אביב

ברי סחרוף

Berry Sakharof

אריק סיני

Eric Sinai

הילה רוח

Hila Ruah

נגה ארז

Noga Erez

הופעה מיוחדת משולשת למצפאיים ומפונים

קורין אלאל, ערן צור ורם אוריון בהופעה משותפת במצפה רמון | מתנ"ס מצפה רמון | Tickchak LIVE

קורין אלאל, ערן צור ורם אוריון בהופעה משותפת במצפה רמון

מחוז דרום

מצפה רמון

מתנ"ס מצפה רמון

יזהר אשדות

Yizhar Ashdot

אפרת גוש

Efrat Gush

קורין אלאל המיטב! אורחים: אורחים: יזהר אשדות, אפרת גוש וערן צור | בארבי בנמל יפו | Tickchak LIVE

קורין אלאל המיטב! אורחים: אורחים: יזהר אשדות, אפרת גוש וערן צור

איפה הילד

Where Is The Kid

איפה הילד 30 שנה לזמן סוכר | אורחים: קורין אלאל ויזהר אשדות | זאפה אמפי שוני | Tickchak LIVE

איפה הילד 30 שנה לזמן סוכר | אורחים: קורין אלאל ויזהר אשדות

טוק טוק

מי מופיע?