אשדוד • לוח הופעות 2025 • הזמנת כרטיסים
3,223 ארועי live כרגע
הופעות היום
#הופעות והצגות חנוכה 2025
הופעות חיות
סטנדאפ
הצגות
הצגות ילדים
מסיבות
הרצאות
אירועים לנשים
מחזמר
חזנות
עוד
הופעות היום
#הופעות והצגות חנוכה 2025
הופעות חיות
סטנדאפ
הצגות
הצגות ילדים
מסיבות
הרצאות
אירועים לנשים
מחזמר
חזנות
עוד
אשדוד, ישראל

אשדוד • הופעות קרובות

לעקוב
image
לוקיישן לוקיישן לוקיישן! עקבו אחרי אשדוד
לחצו "עקוב" כדי לקבל עדכונים ראשונים על השקת הופעות, כרטיסים, שוברי הנחה וחשיפה בלעדית למתרחש במרכז התרבות שלכם. הצטרפו לקהל המעריצים של אשדוד
לעקוב
הכל על אשדוד
הכל על אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה.
ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
סמל העיר
ערך מורחב – סמל העיר אשדוד סמל העיר מורכב מראש אריה ומעוגן, המחוברים על ידי קו המסמל ספינה תנ"כית עתיקה. הסמל תוכנן כך שיכיל בתוכו אלמנטים של אשדוד העתיקה ושל אשדוד המתחדשת. ראש האריה מסמל אגרסיביות, שמאפיינת את הקמתה של אשדוד בעמל ויגע רב לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וגם את שבט יהודה, שבחלקו נפלה העיר בחלוקת הארץ לשבטים. העוגן מסמל את נמל אשדוד והשימוש בים לתועלת החברתית של בני האדם. הסמל עוצב על ידי האמן יצחק בכר. הרב משה כהן שאולי, חבר מועצת העיר לשעבר והרב הראשי ליהדות איראן בישראל ובתפוצות בעבר, ראה באשדוד סמל לפיתוח הארץ ושער לירושלים בהיותה עיר הנמל הקרובה לבירת ישראל. תיאורו למשמעות סמל העיר: ב-2016, לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים – כיכר המפרשים, הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול – ים, ירוק – קיימות, כתום – אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב – צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.
אוכלוסייה
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, במאי 2024 אוכלוסיית אשדוד מנתה 257,783 נפש. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים באשדוד 228,931 תושבים (מקום 7 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 60.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,013 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר: כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם יהודים. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה לדת: נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כחרדים, 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כמסורתיים, ו-36 אחוזים כחילונים. רבניה הראשיים של העיר הם הרב יוסף שיינין (אשכנזי) והרב חיים פינטו (ספרדי). על פי נתוני משרד הפנים, באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם. אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין 1989 ל-2010 – 75,685 איש, שהוא כשליש מתושבי העיר. בין האוכלוסיות העיקריות של העיר נמנים צאצאיהם של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את קהילות יהודי מרוקו והיהדות הקראית הגדולות בישראל, עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו בישראל, לאחר חיפה), והציבור החרדי, מהגדולים בישראל, הכולל בין היתר נציגויות גדולות של חסידות גור, חסידות בעלזא וחסידות ויז'ניץ, לצד קהילה ליטאית סביב ישיבת גרודנא וכן חרדים ספרדים רבים. באשדוד מתקיימות גם קהילת יהודי גאורגיה הגדולה בעולם, קהילת יהודי רומניה הגדולה בישראל וקהילות נוספות ממזרח אירופה. בעיר מתגוררת גם קהילת יהודי צרפת מהגדולות בארץ, וכן עולים רבים ממדינות אמריקה הדרומית, מאתיופיה, הודו, איראן ודרום אפריקה.
רובעי העיר
ערך מורחב – רובעי אשדוד אשדוד היא עיר מתוכננת המחולקת לרבעים. לרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: מרכז העסקים הראשי (מע"ר) – רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד (קריית פרס). בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל, ברובע י"ג, שמות מלכי יהודה וישראל). התכנון המקורי של העיר קבע כי היא תחולק ל-17 רובעי מגורים, ובמרכזה יוקם רובע מע"ר. כתוצאה מבניית רובע הקריה באיחור, התהווה מרכז העיר ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה, שהתבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד אינם מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות, והספרות העבריות מהוות חלק ייחודי בשפת תושבי העיר. לעיר מערכת שדרות החוצה אותה שתי וערב וחוצצת בין הרבעים, אשר רובם בעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, וכך גם בהרכבי האוכלוסייה בהם, בהתאם לגלי העלייה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה ובו מעל 26,000 תושבים נכון ל-2021. הרובע החסר היחיד שהופיע עוד בתוכנית החלוקה המקורית לרבעים של העיר הוא רובע י"ד. מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, היתכנות בנייתו הוטלה בספק, אך ב-2022, לאור תמיכה נרחבת במועצת העירייה ב-2016, היא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בהסכם הגג בין עיריית אשדוד לממשלת ישראל ב-2017, הוסכם בין השאר על הקמת רובע נוסף שלא היה קיים בתכנונה המקורי – רובע פארק לכיש, ממזרח לנמל אשדוד ובסמוך לפארק לכיש – רובע מעורב שימושים שיכלול את קריית הספורט העירונית העתידית. לאחר מאבקים משפטיים על השטח, הוא החל להיבנות ב-2023. החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית בדמות תמ"א 38 ופינוי בינוי.
ראשי העירייה וראשי המועצה
ערך מורחב – עיריית אשדוד ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם: עובד בן עמי – עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים 1956–1959, עד הקמת המועצה הראשונה. דב גור – נציג עצמאי מטעם משרד הפנים – מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות בסוף 1960. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'. אפרים לנגנסר – ממלא מקום מטעם המפד"ל, כיהן כראש מועצה ב-1961. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור. רוברט חיים – נציג מפא"י – בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים 1961–1963. יליד מצרים, בעברו כלכלן. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף. אבנר גרעין – נציג מפא"י – כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג. צבי צילקר – נציג הליכוד – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים 1969–1983. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד. אריה אזולאי – נציג העבודה. ראש העירייה השלישי. כיהן בשנים 1984–1989. יליד מרוקו, בעברו איש חינוך. צבי צילקר – נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008. יחיאל לסרי – נציג אשדוד בתנופה – ראש העירייה הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא וחבר הכנסת. נבחר לתפקיד ב-2008.
תעשייה
באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה גדולים; אזור התעשייה הקלה ("קריית חלוצים"), אזור התעשייה הכבדה ("קריית איתנים") ואזור התעשייה הצפוני ("קריית עוגנים"). אזורי התעשייה של העיר מהווים כ-17 אחוזים משטחה (6,314 דונמים), ופועלים בהם כ-3,000 עסקים ומפעלים, בהם עובדים מדי יום עשרות אלפי תושבים מאשדוד ומחוצה לה. חלק ניכר מהתעשייה בעיר תומך את פעילותו של נמל אשדוד. דרום-מזרחית לעיר פועל אזור התעשייה "עד הלום", שאינו שייך לה מוניציפלית, אלא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה, ורבים נוטים לייחס אותו לשטח השיפוט שלה. לצד הנמל פועלת תחנת הכוח אשכול, בעלת כושר ייצור חשמל בסך 1,549 מגה-ואט, אשר מעמיד אותה במקום הרביעי בישראל. החל מ-2004 פועלת התחנה בגז טבעי אשר מסופק ישירות מאסדה סמוך לחופי אשקלון. המעבר לייצור בגז הפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מהתחנה מיום היווסדה. ב-1965 עברה לאשדוד חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית לישראל, והקימה מתחם של חמישה מפעלים מזרחית לרובע ג'. ב-1969 החלו לפעול באזור התעשייה הצפוני מפעלים פטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. ב-1971 עבר לעיר המפעל המרכזי של אדמה פתרונות לחקלאות. ב-1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומאז שהופרט ב-2006, הוא פועל בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד. בעיר פועלות חברות גדולות נוספות כמו מנרב, קבוצת יהודה, קבוצת חמת ואלבטק, חברת בת של אלתא. ב-2015 חברת מקורות החלה להפעיל את מתקן ההתפלה אשדוד, המתקן החמישי להתפלת מים שהוקם במדינה. המתקן בעל כושר תפוקה של כ-100 מלמ"ש מים מותפלים בשנה, כ-15 אחוזים מסך צריכת המים הביתית בישראל. בסוף העשור השני של המאה ה-21, החלה הקמתו של פארק ההיי-טק ברובע המיוחד (קריית פרס), בקרבה לכניסה הדרומית לעיר ובסמוך לתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ולבית החולים אסותא.
מסחר
באשדוד מתקיים מסחר מפותח הכולל שווקים גדולים, קניונים, פאוור סנטרים, מרכולים וחנויות מפעל המפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה. בכל רובע פועלים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים". שני שווקים עיקריים פועלים בעיר – השוק העירוני הפתוח מדי יום ברובע ב', והשוק הפתוח, שוק גדול אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה. בעיר שלושה קניונים גדולים – ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים קניון הסיטי שנפתח ב-1997 ובו התחנה המרכזית של אשדוד, וקניון סימול (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ובית קולנוע; ב-2015 נפתח מרכז קניות גדול בשם ביג FASHION אשדוד בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת סינמה סיטי. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה' שוכן קניון לב אשדוד שנפתח באמצע שנות ה-90 וב-2023 נסגר לקראת פינוי בינוי. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר. צפונית לרובע ב' פועל פאוור סנטר בשם סטאר סנטר, המחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה, מסעדות ומבנה משרדים. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם מסחרי בשם "גן העיר", והוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, ומעליו מגדל משרדים.
תחבורה
ערכים מורחבים – תחבורה ציבורית באשדוד, Reway אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 המחבר אותה לגוש דן ולאשקלון, ודרומית לכביש 41, אשר מתחבר עם כביש 7. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד לכביש 6 (חוצה ישראל) ולכביש 3 המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות – כניסה צפונית במחלף אשדוד וכניסה דרומית במחלף עד הלום. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך כביש 42 לרחובות. במהלך 2019 חברת נתיבי ישראל החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת נתיבי נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים – מחלף ניר גלים, שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ומחלף בני ברית, שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת מחלף אשדוד צפון אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת נמל הדרום החדש. סמוך למחלף עד הלום, נמצאת תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום אשר שוכנת על מסילת לוד – אשקלון. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי אגד ומטרופולין, בעיקר לירושלים ובאר שבע. ב-2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה. בזכות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים שיושקעו, בתוכנית הרב-שנתית Reway, לפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים בלבד בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז'בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה. עם פתיחת הקווים החדשים, נפתחו שני מסופים חדשים בעיר – מסוף בני ברית בשדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות, ומסוף ביג, ליד תחנת הרכבת ומרכז הקניות BIG Fashion.
ספורט
באשדוד פועלות קבוצות של ענפי ספורט רבים. בכדורגל מייצגת את העיר קבוצת מועדון ספורט אשדוד המשחקת בליגת העל ומארחת באצטדיון הי"א, אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד ברובע א'. ב-2015 הוקמו מחדש הקבוצות הפועל אשדוד, המשחקת בליגה הלאומית (תחת השם "אדומים אשדוד") ומכבי עירוני אשדוד המשחקת בליגה א'. ב-2016 הוקמה מחדש קבוצת בית"ר אשדוד המשחקת בליגה ג', כמו גם קבוצות אחרות: אשדוד סיטי והפועל בני אשדוד. מגרש הבית של הקבוצות בליגות הנמוכות הוא אצטדיון הסינתטיקו. בכדורסל מייצגות את אשדוד קבוצת הגברים של מכבי אשדוד שפורקה ב-2022 וחזרה לשחק ב-2023, וקבוצת מכבי בנות אשדוד המשתתפת בליגת העל בכדורסל נשים ובטורניר היורוקאפ. משחקי הבית של קבוצות הכדורסל מתקיימים בהיכל טוטו הקריה. בעיר פועלות שתי אגודות כדורסל נוספות המשתתפות בליגות הנמוכות; הפועל אשדוד ובית"ר אשדוד המארחות באולם "בני אשדוד" בתיכון מקיף ד'. בענף הכדוריד מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של הפועל אשדוד בליגת העל בכדוריד. משחקי הבית של קבוצות הכדוריד מתקיימים באולם "בית הפיס" בתיכון מקיף ט'. בענף הכדורעף, כדורעף חופים וכדורשת מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של מכבי AOV אשדוד בליגת העל בכדורעף ובליגת העל בכדורעף נשים. משחקי הבית של קבוצת הגברים מתקיימים באולם בית הספר היסודי "הקריה" ושל קבוצת הנשים באולם תיכון מקיף ח'. השחייה האומנותית והשחייה התחרותית בעיר מיוצגות על ידי אגודת מכבי אשדוד. ענף הבדמינטון (כדור נוצה) בעיר מיוצג על ידי מועדון מכבי אשדוד מהוותיקים והמצליחים בישראל. ענף ההתעמלות האמנותית מיוצג על ידי הפועל סחלבים אשדוד. בעיר פועלות עשרות קבוצות ומועדונים בתחומי ספורט נוספים כמו שיט תחרותי, גלישת גלים, גלישת רוח, טניס, קריקט, היאבקות, ג'ודו, קראטה, טאקוונדו, ברידג' ובאולינג המשתתפות בתחרויות ארציות ובינלאומיות. באשדוד פועל מועדון שחמט מצליח שהוקם ב-1994 שגידל שחקנים לנבחרת ישראל בתחרויות אליפות בינלאומיות. במועדון משחקים מאות תלמידים ותלמידות מכל בתי הספר בעיר. ב-2023, כחלק מבנייתו של רובע פארק לכיש, החלה הקמתה של קריית הספורט העירונית החדשה, שצפויה לכלול את אצטדיון אשדוד, ובו 20 אלף מקומות, ושיחליף את אצטדיון הי"א הוותיק; ארנה למשחקי ספורט והופעות בת כ-5,000 מקומות; בריכת שחייה אולימפית עם יציע בן אלף מושבים; ומגרשי אימונים. במקביל, מתוכננת להיבנות בריביירה הדרומית קריית טניס, כדורעף-חופים וסקווש חדשה שתכלול כ-20 מגרשים ובהם גם מגרש מקורה עם טריבונה בת אלף מושבים.
רצועת החוף
אשדוד משתרעת על פני רצועת חוף של כ-11 ק"מ, מתוכם כ-6 ק"מ בגבולות המרחב האורבני. בעיר שבעה חופי רחצה מוכרזים וחוף גולשים אחד. שבעת החופים נושאים את תו איכות הסביבה הבינלאומי הדגל הכחול, והם מהנקיים ביותר בישראל. להלן חופי הרחצה מצפון לדרום: חוף מי עמי – חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר מיאמי וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018. חוף לידו – חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג שעון שמש ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West". חוף אורנים – החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון". חוף "הקשתות" (בשמו הרשמי: חוף גנדי) – החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים, במבנה ארוך בעל קשתות, ומכאן שמו העממי. שמו הרשמי ניתן על שם השר רחבעם (גנדי) זאבי. בימי שבת נערכים ריקודי עם בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, רוכלים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים". לפי תוכנית החלוקה, שם יועד לעבור קו הגבול בין האזור היהודי המרכזי לאזור הערבי הדרומי – ”עד לים במקום הנמצא בחצי הדרך בין נבי-יוניס למינת-אל-קילה”. חוף גיל – חוף המיועד לגולשים, ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר ב-2002. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ. החוף הנפרד – חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר. חוף י"א – חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות זומבה המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול"). חוף ט"ו-באר שבע (חוף "הריביירה") – נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 בית הלוחם.
פארקים
הגן הציבורי הגדול ביותר בעיר, הוא פארק אשדוד-ים. הוא נפתח בקיץ 2013, ושוכן במקום שנהוג היה להיקרא בפי התושבים "גבעת הטילים" בין רובע ד' לרובע המרינה. הפארק מכיל מרחבי דשא וגנים ייחודיים, בית קפה, טיילות היקפיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אגם מלאכותי ובו מזרקת מים מוזיקלית ואטרקציות שיט, מתחם מגרשי ספורט גדול, סקייטפארק, פאמפטרק (רכיבת אופניים אתגרית), מצפורי נוף, ואת אמפי אשדוד. לאורך הגדה הדרומית של נחל לכיש, צפונית לעיר, משתרע פארק לכיש אשדוד (פל"א), ובו מתחמי פינת חי וצפרות בהם מתקיימות לעיתים פעילויות של החברה להגנת הטבע. בפארק פועל גם מזח לשיט בסירות פדלים. מזרחית לפארק פועל "פארק אתגרים" המכיל מתקני ספורט אתגריים ומתקני שעשועים, ובקצהו המערבי, סמוך לשפכו, פועל חניון קראוונים. לאורך רצועת החוף, במקטע שבין מצודת אשדוד-ים לחוף באר שבע ברובע ט"ו, משתרע פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד, בתחזוקת רשות הטבע והגנים, אשר נפתח בקיץ 2020. הפארק נמצא על שטחי החולות בהם קבורים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מסלולי הליכה, נקודות תצפית ומתחמים מוגנים לבעלי חיים. שני גנים בולטים נוספים הם גן אלישבע, גן ציבורי גדול על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה לוי אשכול אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות, השוכן ברובע א'; ופארק בן-גוריון, השני בגודלו בעיר, המשתרע במזרח רובע ב', ובתחומו נמצאים בית משפט השלום ואצטדיון הסינתטיקו בו מתאמנות קבוצות ספורט שונות. בכל אחד מרובעי העיר קיים גן מרכזי, דוגמת גן הלוחמים (רובע ב'), פארק נווה יהונתן (רובע ג'), פארק מגדלי התאומים (רובע ד'), פארק יגאל אלון (רובע ה'), פארק הסיטי (רובע הקריה), פארק גולדה מאיר (רובע י"א), פארק אדמונד ספרא (רובע י"ב) ופארק רוטשילד (רובע ט"ו).
תיירות ואתרי עניין
החל מהעשור השני של המאה ה-21 התפתחה מגמת תנופה תיירותית באשדוד, בהובלת החברה העירונית לתיירות. למרות רצועת החוף הארוכה שלה ובניגוד לערי חוף אחרות דוגמת תל אביב, נתניה והרצליה, לא התפתח בעיר ענף תיירותי משמעותי. נקודות המוקד המרכזיות לתיירות בעיר הן רצועת החוף, הפארקים ואתרי הטבע העירוני שלה, וכן מוסדות התרבות, הפסטיבלים העירוניים ומוסדות קולינריים בולטים. אשדוד נשענת בעיקר על תיירות פנים ישראלית, לצד יהודים-צרפתים המגיעים לנפוש בדירות קיט בעיר בעונת הקיץ, וכן תיירים ספורדיים מאוניות תענוגות העוגנות בנמל אשדוד, שממשיכים לאחר מכן למוקדי התיירות המרכזיים בישראל (ירושלים ותל אביב). בסמוך לרצועת החוף פועלים שני בתי מלון גדולים: מלון "West" אשר נפתח ב-2012 ברמת אירוח גבוהה סמוך לחוף לידו, ומלון "לאונרדו פלאזה" מרשת מלונות פתאל אשר נפתח ב-2014 בריביירה הדרומית. באשדוד נבנית בשנים האחרונות בהדרגה טיילת מלונאות, נופש ומסחר, כחלק מתוכנית אסטרטגית לפיתוח חוף הים שמושקעים בה מאות מיליוני שקלים. ב-2018 הסתיימו העבודות על המקטע הראשון של טיילת החוף בצפון העיר, בין חוף מי-עמי לחוף לידו, והמקטע השני בין חוף לידו לחוף אורנים, מצוי בבנייה. הטיילת צפויה להתחבר בהמשך לטיילת חוף הקשתות וכן לכיכר המרכזית ברובע המרינה, וצפויים לפעול בה ובסמוך אליה מלונות, אטרקציות ונקודות מסחר רבות. מהירידה לחוף לידו ועד לכיכר עין השמש נמשכת לאורך כשלושה קילומטרים גם טיילת ספורט ונופש על שמו של רוברט חיים, ראש המועצה הראשון של העיר. לצד זאת, מצויים בשטחה המוניציפלי של העיר מספר אתרי עניין, מלבד מצודת אשדוד-ים: דרום-מזרחית לעיר מתנשאת הדיונה הגדולה, שמורת טבע חולית, ואחת הבודדות שנותרו בארץ בין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וזוחלים. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים ולסיורים לימודיים. בצפון-מערב העיר, דרומית לנמל אשדוד, נמצאת גבעת יונה. הגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים ולה תצפית של 360 מעלות על הנמל, העיר, נחל לכיש והים התיכון. על פי המסורת המקומית הקדומה, במקום זה נפלט יונה הנביא מהים על ידי לווייתן. על הגבעה מתנשא המגדלור של נמל אשדוד שיצא מכלל שימוש ולצדו מגדלי מים מקוּמה של העיר, וכן מסעדה. ב-2012 התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים המיוחסים לנמל הקדום של אשדוד. ביציאה הדרומית מהעיר ממוקם גשר עד הלום (כונה בערבית לפני מלחמת העצמאות "ג'סר איסדוד"), החוצה את כביש 4, והוא המקום הצפוני ביותר אליו הגיע הצבא המצרי עם פלישתו למדינת ישראל במלחמת העצמאות. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי השלטון העות'מאני, שבנה אותו על גבי יסודות של גשר מהתקופה הרומית, מעל נחל לכיש ("ואדי סוכריר"). במהלך המרד הערבי הגדול הקימו שלטונות המנדט הבריטי עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני תושבי איסדוד הערבים שניסו להרוס אותו. חטיבת גבעתי פוצצה את הגשר בעת מבצע ברק והגשר שוקם לאחר מלחמת העצמאות. ממערב לגשר נמצא פארק עד הלום ובו קיר הנצחה לנופלים בקרב עד הלום, ואובליסק לזכר החללים המצריים במלחמה שהונח ב-1987 במסגרת הסכם השלום עם מצרים.
אנדרטאות
באשדוד יש מספר אנדרטאות לנספים במערכות ישראל, בפעולות האיבה ובקהילות היהודיות בעולם: האנדרטה לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל נמצאת ברחבה בקרן הרחובות הרצל והחלוצים, הוקמה בשנת 2000 ועוצבה בידי האמן משה סעידי. בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), ניצבת האנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות. בגן אלישבע ברובע א', ניצבת האנדרטה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ב-20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד, ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אונייה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה. סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב פסל "שמשון הגיבור", הממוטט את עמודי מקדש דגון. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל. בסמוך לגן אלישבע, בכיכר הנר, ניצבת "אנדרטת הנר" לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-1971 על ידי מתילדה הלפרין, אם שכולה. ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי הספינה אגוז, שטבעה בדרכה לחופי ישראל ממרוקו. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו – אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי המוסד שנפלו במחתרת היהודית במרוקו. בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי ספינות המעפילים סטרומה ומפקורה, שיצר האמן ברוך וינד. בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת אנדרטה לזכר הנרצחים בפיגועי 11 בספטמבר, וביניהם 5 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד. בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 הנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד שנרצחו בפיגוע התאבדות כפול בנמל ב-14 במרץ 2004. האנדרטה מורכבת מגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים. בכיכר שבין רובע י' לרובע י"ג הוקמה ב-2005 אנדרטה לציון 60 שנים לניצחון בעלות הברית את גרמניה הנאצית ולחיילים היהודים שנפלו במלחמה. בפארק אשדוד-ים נחנכה ב-2018 אנדרטת הקשת הכפולה לזכר הנספים היהודים ברעידת האדמה באגאדיר (1960) שבמרוקו.
טבע עירוני
בסקר טבע עירוני נמצאו במרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני. בתי גידול – חולות ניצנים, בית גידול לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים. נחל לכיש – בשטחו מקננים עופות מים רבים. חישות הקנים הנרחבות בשטח הן בית למגוון ציפורי שיר. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת נדידת עופות. צומח – 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים "אדומים", ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, אירוס הארגמן, בן חילף הביצות, גומא שרוני, גלדן מוארך, חרחבינה חופית ועוד. יערות וחורשים – הריכוז הגדול ביותר של עצי שיטה מלבינה בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של אשלים. עופות – 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר. יונקים – צבי ארץ ישראלי, חזיר בר, שועל מצוי, ארנבת, קיפוד מצוי, גרביל החוף, גרביל החולות, ירבוע החולות, תן זהוב, גירית מצויה, זאב וקרקל. פרפרים – 16 מיני פרפרים. זוחלים – נחש חולות, ארבע קו מצוי, צפע ארצישראלי, זיקית מצויה, נחושית חולות, שנונית חולות, כוח אפור ועוד.
ערים תאומות
לאשדוד 12 ערים תאומות: גרמניה שפנדאו, ברלין, גרמניה (מ־1968) צרפת בורדו, צרפת (מ־1984) ארגנטינה באיה בלנקה, ארגנטינה (מ־1996) ארצות הברית טמפה, פלורידה, ארצות הברית (מ־2005) קזחסטן אטיראו, קזחסטן (מ־2006) הרפובליקה העממית של סין ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2009) אוקראינה זפוריז'יה, אוקראינה (מ־2011) גאורגיה בתומי, גאורגיה (מ־2011) רוסיה ארכנגלסק, רוסיה (מ־2011) אתיופיה בהר דר, אתיופיה (מ־2011) בלארוס ברסט, בלארוס (מ־2012) רומניה יאשי, רומניה (מ־2019)
ראו גם
יקירי העיר אשדוד
לקריאה נוספת
הארכיון לתולדות אשדוד – ארכיון מקוון המכיל מידע היסטורי ועדכני אודות העיר
לצפייה בויקיפדיה
הכתבה משתמשת בתוכן מהערך אשדוד וזמינה ברישיון יחוס-שיתוף זהה
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה.
ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
הכתבה משתמשת בתוכן מהערך אשדוד וזמינה ברישיון יחוס-שיתוף זהה
סמל העיר
ערך מורחב – סמל העיר אשדוד סמל העיר מורכב מראש אריה ומעוגן, המחוברים על ידי קו המסמל ספינה תנ"כית עתיקה. הסמל תוכנן כך שיכיל בתוכו אלמנטים של אשדוד העתיקה ושל אשדוד המתחדשת. ראש האריה מסמל אגרסיביות, שמאפיינת את הקמתה של אשדוד בעמל ויגע רב לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וגם את שבט יהודה, שבחלקו נפלה העיר בחלוקת הארץ לשבטים. העוגן מסמל את נמל אשדוד והשימוש בים לתועלת החברתית של בני האדם. הסמל עוצב על ידי האמן יצחק בכר. הרב משה כהן שאולי, חבר מועצת העיר לשעבר והרב הראשי ליהדות איראן בישראל ובתפוצות בעבר, ראה באשדוד סמל לפיתוח הארץ ושער לירושלים בהיותה עיר הנמל הקרובה לבירת ישראל. תיאורו למשמעות סמל העיר: ב-2016, לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים – כיכר המפרשים, הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול – ים, ירוק – קיימות, כתום – אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב – צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.
אוכלוסייה
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, במאי 2024 אוכלוסיית אשדוד מנתה 257,783 נפש. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים באשדוד 228,931 תושבים (מקום 7 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 60.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,013 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר: כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם יהודים. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה לדת: נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כחרדים, 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כמסורתיים, ו-36 אחוזים כחילונים. רבניה הראשיים של העיר הם הרב יוסף שיינין (אשכנזי) והרב חיים פינטו (ספרדי). על פי נתוני משרד הפנים, באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם. אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין 1989 ל-2010 – 75,685 איש, שהוא כשליש מתושבי העיר. בין האוכלוסיות העיקריות של העיר נמנים צאצאיהם של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את קהילות יהודי מרוקו והיהדות הקראית הגדולות בישראל, עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו בישראל, לאחר חיפה), והציבור החרדי, מהגדולים בישראל, הכולל בין היתר נציגויות גדולות של חסידות גור, חסידות בעלזא וחסידות ויז'ניץ, לצד קהילה ליטאית סביב ישיבת גרודנא וכן חרדים ספרדים רבים. באשדוד מתקיימות גם קהילת יהודי גאורגיה הגדולה בעולם, קהילת יהודי רומניה הגדולה בישראל וקהילות נוספות ממזרח אירופה. בעיר מתגוררת גם קהילת יהודי צרפת מהגדולות בארץ, וכן עולים רבים ממדינות אמריקה הדרומית, מאתיופיה, הודו, איראן ודרום אפריקה.
רובעי העיר
ערך מורחב – רובעי אשדוד אשדוד היא עיר מתוכננת המחולקת לרבעים. לרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: מרכז העסקים הראשי (מע"ר) – רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד (קריית פרס). בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל, ברובע י"ג, שמות מלכי יהודה וישראל). התכנון המקורי של העיר קבע כי היא תחולק ל-17 רובעי מגורים, ובמרכזה יוקם רובע מע"ר. כתוצאה מבניית רובע הקריה באיחור, התהווה מרכז העיר ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה, שהתבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד אינם מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות, והספרות העבריות מהוות חלק ייחודי בשפת תושבי העיר. לעיר מערכת שדרות החוצה אותה שתי וערב וחוצצת בין הרבעים, אשר רובם בעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, וכך גם בהרכבי האוכלוסייה בהם, בהתאם לגלי העלייה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה ובו מעל 26,000 תושבים נכון ל-2021. הרובע החסר היחיד שהופיע עוד בתוכנית החלוקה המקורית לרבעים של העיר הוא רובע י"ד. מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, היתכנות בנייתו הוטלה בספק, אך ב-2022, לאור תמיכה נרחבת במועצת העירייה ב-2016, היא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בהסכם הגג בין עיריית אשדוד לממשלת ישראל ב-2017, הוסכם בין השאר על הקמת רובע נוסף שלא היה קיים בתכנונה המקורי – רובע פארק לכיש, ממזרח לנמל אשדוד ובסמוך לפארק לכיש – רובע מעורב שימושים שיכלול את קריית הספורט העירונית העתידית. לאחר מאבקים משפטיים על השטח, הוא החל להיבנות ב-2023. החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית בדמות תמ"א 38 ופינוי בינוי.
ראשי העירייה וראשי המועצה
ערך מורחב – עיריית אשדוד ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם: עובד בן עמי – עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים 1956–1959, עד הקמת המועצה הראשונה. דב גור – נציג עצמאי מטעם משרד הפנים – מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות בסוף 1960. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'. אפרים לנגנסר – ממלא מקום מטעם המפד"ל, כיהן כראש מועצה ב-1961. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור. רוברט חיים – נציג מפא"י – בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים 1961–1963. יליד מצרים, בעברו כלכלן. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף. אבנר גרעין – נציג מפא"י – כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג. צבי צילקר – נציג הליכוד – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים 1969–1983. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד. אריה אזולאי – נציג העבודה. ראש העירייה השלישי. כיהן בשנים 1984–1989. יליד מרוקו, בעברו איש חינוך. צבי צילקר – נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008. יחיאל לסרי – נציג אשדוד בתנופה – ראש העירייה הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא וחבר הכנסת. נבחר לתפקיד ב-2008.
תעשייה
באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה גדולים; אזור התעשייה הקלה ("קריית חלוצים"), אזור התעשייה הכבדה ("קריית איתנים") ואזור התעשייה הצפוני ("קריית עוגנים"). אזורי התעשייה של העיר מהווים כ-17 אחוזים משטחה (6,314 דונמים), ופועלים בהם כ-3,000 עסקים ומפעלים, בהם עובדים מדי יום עשרות אלפי תושבים מאשדוד ומחוצה לה. חלק ניכר מהתעשייה בעיר תומך את פעילותו של נמל אשדוד. דרום-מזרחית לעיר פועל אזור התעשייה "עד הלום", שאינו שייך לה מוניציפלית, אלא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה, ורבים נוטים לייחס אותו לשטח השיפוט שלה. לצד הנמל פועלת תחנת הכוח אשכול, בעלת כושר ייצור חשמל בסך 1,549 מגה-ואט, אשר מעמיד אותה במקום הרביעי בישראל. החל מ-2004 פועלת התחנה בגז טבעי אשר מסופק ישירות מאסדה סמוך לחופי אשקלון. המעבר לייצור בגז הפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מהתחנה מיום היווסדה. ב-1965 עברה לאשדוד חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית לישראל, והקימה מתחם של חמישה מפעלים מזרחית לרובע ג'. ב-1969 החלו לפעול באזור התעשייה הצפוני מפעלים פטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. ב-1971 עבר לעיר המפעל המרכזי של אדמה פתרונות לחקלאות. ב-1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומאז שהופרט ב-2006, הוא פועל בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד. בעיר פועלות חברות גדולות נוספות כמו מנרב, קבוצת יהודה, קבוצת חמת ואלבטק, חברת בת של אלתא. ב-2015 חברת מקורות החלה להפעיל את מתקן ההתפלה אשדוד, המתקן החמישי להתפלת מים שהוקם במדינה. המתקן בעל כושר תפוקה של כ-100 מלמ"ש מים מותפלים בשנה, כ-15 אחוזים מסך צריכת המים הביתית בישראל. בסוף העשור השני של המאה ה-21, החלה הקמתו של פארק ההיי-טק ברובע המיוחד (קריית פרס), בקרבה לכניסה הדרומית לעיר ובסמוך לתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ולבית החולים אסותא.
מסחר
באשדוד מתקיים מסחר מפותח הכולל שווקים גדולים, קניונים, פאוור סנטרים, מרכולים וחנויות מפעל המפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה. בכל רובע פועלים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים". שני שווקים עיקריים פועלים בעיר – השוק העירוני הפתוח מדי יום ברובע ב', והשוק הפתוח, שוק גדול אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה. בעיר שלושה קניונים גדולים – ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים קניון הסיטי שנפתח ב-1997 ובו התחנה המרכזית של אשדוד, וקניון סימול (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ובית קולנוע; ב-2015 נפתח מרכז קניות גדול בשם ביג FASHION אשדוד בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת סינמה סיטי. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה' שוכן קניון לב אשדוד שנפתח באמצע שנות ה-90 וב-2023 נסגר לקראת פינוי בינוי. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר. צפונית לרובע ב' פועל פאוור סנטר בשם סטאר סנטר, המחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה, מסעדות ומבנה משרדים. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם מסחרי בשם "גן העיר", והוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, ומעליו מגדל משרדים.
תחבורה
ערכים מורחבים – תחבורה ציבורית באשדוד, Reway אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 המחבר אותה לגוש דן ולאשקלון, ודרומית לכביש 41, אשר מתחבר עם כביש 7. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד לכביש 6 (חוצה ישראל) ולכביש 3 המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות – כניסה צפונית במחלף אשדוד וכניסה דרומית במחלף עד הלום. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך כביש 42 לרחובות. במהלך 2019 חברת נתיבי ישראל החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת נתיבי נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים – מחלף ניר גלים, שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ומחלף בני ברית, שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת מחלף אשדוד צפון אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת נמל הדרום החדש. סמוך למחלף עד הלום, נמצאת תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום אשר שוכנת על מסילת לוד – אשקלון. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי אגד ומטרופולין, בעיקר לירושלים ובאר שבע. ב-2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה. בזכות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים שיושקעו, בתוכנית הרב-שנתית Reway, לפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים בלבד בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז'בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה. עם פתיחת הקווים החדשים, נפתחו שני מסופים חדשים בעיר – מסוף בני ברית בשדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות, ומסוף ביג, ליד תחנת הרכבת ומרכז הקניות BIG Fashion.
ספורט
באשדוד פועלות קבוצות של ענפי ספורט רבים. בכדורגל מייצגת את העיר קבוצת מועדון ספורט אשדוד המשחקת בליגת העל ומארחת באצטדיון הי"א, אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד ברובע א'. ב-2015 הוקמו מחדש הקבוצות הפועל אשדוד, המשחקת בליגה הלאומית (תחת השם "אדומים אשדוד") ומכבי עירוני אשדוד המשחקת בליגה א'. ב-2016 הוקמה מחדש קבוצת בית"ר אשדוד המשחקת בליגה ג', כמו גם קבוצות אחרות: אשדוד סיטי והפועל בני אשדוד. מגרש הבית של הקבוצות בליגות הנמוכות הוא אצטדיון הסינתטיקו. בכדורסל מייצגות את אשדוד קבוצת הגברים של מכבי אשדוד שפורקה ב-2022 וחזרה לשחק ב-2023, וקבוצת מכבי בנות אשדוד המשתתפת בליגת העל בכדורסל נשים ובטורניר היורוקאפ. משחקי הבית של קבוצות הכדורסל מתקיימים בהיכל טוטו הקריה. בעיר פועלות שתי אגודות כדורסל נוספות המשתתפות בליגות הנמוכות; הפועל אשדוד ובית"ר אשדוד המארחות באולם "בני אשדוד" בתיכון מקיף ד'. בענף הכדוריד מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של הפועל אשדוד בליגת העל בכדוריד. משחקי הבית של קבוצות הכדוריד מתקיימים באולם "בית הפיס" בתיכון מקיף ט'. בענף הכדורעף, כדורעף חופים וכדורשת מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של מכבי AOV אשדוד בליגת העל בכדורעף ובליגת העל בכדורעף נשים. משחקי הבית של קבוצת הגברים מתקיימים באולם בית הספר היסודי "הקריה" ושל קבוצת הנשים באולם תיכון מקיף ח'. השחייה האומנותית והשחייה התחרותית בעיר מיוצגות על ידי אגודת מכבי אשדוד. ענף הבדמינטון (כדור נוצה) בעיר מיוצג על ידי מועדון מכבי אשדוד מהוותיקים והמצליחים בישראל. ענף ההתעמלות האמנותית מיוצג על ידי הפועל סחלבים אשדוד. בעיר פועלות עשרות קבוצות ומועדונים בתחומי ספורט נוספים כמו שיט תחרותי, גלישת גלים, גלישת רוח, טניס, קריקט, היאבקות, ג'ודו, קראטה, טאקוונדו, ברידג' ובאולינג המשתתפות בתחרויות ארציות ובינלאומיות. באשדוד פועל מועדון שחמט מצליח שהוקם ב-1994 שגידל שחקנים לנבחרת ישראל בתחרויות אליפות בינלאומיות. במועדון משחקים מאות תלמידים ותלמידות מכל בתי הספר בעיר. ב-2023, כחלק מבנייתו של רובע פארק לכיש, החלה הקמתה של קריית הספורט העירונית החדשה, שצפויה לכלול את אצטדיון אשדוד, ובו 20 אלף מקומות, ושיחליף את אצטדיון הי"א הוותיק; ארנה למשחקי ספורט והופעות בת כ-5,000 מקומות; בריכת שחייה אולימפית עם יציע בן אלף מושבים; ומגרשי אימונים. במקביל, מתוכננת להיבנות בריביירה הדרומית קריית טניס, כדורעף-חופים וסקווש חדשה שתכלול כ-20 מגרשים ובהם גם מגרש מקורה עם טריבונה בת אלף מושבים.
רצועת החוף
אשדוד משתרעת על פני רצועת חוף של כ-11 ק"מ, מתוכם כ-6 ק"מ בגבולות המרחב האורבני. בעיר שבעה חופי רחצה מוכרזים וחוף גולשים אחד. שבעת החופים נושאים את תו איכות הסביבה הבינלאומי הדגל הכחול, והם מהנקיים ביותר בישראל. להלן חופי הרחצה מצפון לדרום: חוף מי עמי – חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר מיאמי וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018. חוף לידו – חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג שעון שמש ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West". חוף אורנים – החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון". חוף "הקשתות" (בשמו הרשמי: חוף גנדי) – החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים, במבנה ארוך בעל קשתות, ומכאן שמו העממי. שמו הרשמי ניתן על שם השר רחבעם (גנדי) זאבי. בימי שבת נערכים ריקודי עם בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, רוכלים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים". לפי תוכנית החלוקה, שם יועד לעבור קו הגבול בין האזור היהודי המרכזי לאזור הערבי הדרומי – ”עד לים במקום הנמצא בחצי הדרך בין נבי-יוניס למינת-אל-קילה”. חוף גיל – חוף המיועד לגולשים, ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר ב-2002. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ. החוף הנפרד – חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר. חוף י"א – חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות זומבה המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול"). חוף ט"ו-באר שבע (חוף "הריביירה") – נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 בית הלוחם.
פארקים
הגן הציבורי הגדול ביותר בעיר, הוא פארק אשדוד-ים. הוא נפתח בקיץ 2013, ושוכן במקום שנהוג היה להיקרא בפי התושבים "גבעת הטילים" בין רובע ד' לרובע המרינה. הפארק מכיל מרחבי דשא וגנים ייחודיים, בית קפה, טיילות היקפיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אגם מלאכותי ובו מזרקת מים מוזיקלית ואטרקציות שיט, מתחם מגרשי ספורט גדול, סקייטפארק, פאמפטרק (רכיבת אופניים אתגרית), מצפורי נוף, ואת אמפי אשדוד. לאורך הגדה הדרומית של נחל לכיש, צפונית לעיר, משתרע פארק לכיש אשדוד (פל"א), ובו מתחמי פינת חי וצפרות בהם מתקיימות לעיתים פעילויות של החברה להגנת הטבע. בפארק פועל גם מזח לשיט בסירות פדלים. מזרחית לפארק פועל "פארק אתגרים" המכיל מתקני ספורט אתגריים ומתקני שעשועים, ובקצהו המערבי, סמוך לשפכו, פועל חניון קראוונים. לאורך רצועת החוף, במקטע שבין מצודת אשדוד-ים לחוף באר שבע ברובע ט"ו, משתרע פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד, בתחזוקת רשות הטבע והגנים, אשר נפתח בקיץ 2020. הפארק נמצא על שטחי החולות בהם קבורים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מסלולי הליכה, נקודות תצפית ומתחמים מוגנים לבעלי חיים. שני גנים בולטים נוספים הם גן אלישבע, גן ציבורי גדול על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה לוי אשכול אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות, השוכן ברובע א'; ופארק בן-גוריון, השני בגודלו בעיר, המשתרע במזרח רובע ב', ובתחומו נמצאים בית משפט השלום ואצטדיון הסינתטיקו בו מתאמנות קבוצות ספורט שונות. בכל אחד מרובעי העיר קיים גן מרכזי, דוגמת גן הלוחמים (רובע ב'), פארק נווה יהונתן (רובע ג'), פארק מגדלי התאומים (רובע ד'), פארק יגאל אלון (רובע ה'), פארק הסיטי (רובע הקריה), פארק גולדה מאיר (רובע י"א), פארק אדמונד ספרא (רובע י"ב) ופארק רוטשילד (רובע ט"ו).
תיירות ואתרי עניין
החל מהעשור השני של המאה ה-21 התפתחה מגמת תנופה תיירותית באשדוד, בהובלת החברה העירונית לתיירות. למרות רצועת החוף הארוכה שלה ובניגוד לערי חוף אחרות דוגמת תל אביב, נתניה והרצליה, לא התפתח בעיר ענף תיירותי משמעותי. נקודות המוקד המרכזיות לתיירות בעיר הן רצועת החוף, הפארקים ואתרי הטבע העירוני שלה, וכן מוסדות התרבות, הפסטיבלים העירוניים ומוסדות קולינריים בולטים. אשדוד נשענת בעיקר על תיירות פנים ישראלית, לצד יהודים-צרפתים המגיעים לנפוש בדירות קיט בעיר בעונת הקיץ, וכן תיירים ספורדיים מאוניות תענוגות העוגנות בנמל אשדוד, שממשיכים לאחר מכן למוקדי התיירות המרכזיים בישראל (ירושלים ותל אביב). בסמוך לרצועת החוף פועלים שני בתי מלון גדולים: מלון "West" אשר נפתח ב-2012 ברמת אירוח גבוהה סמוך לחוף לידו, ומלון "לאונרדו פלאזה" מרשת מלונות פתאל אשר נפתח ב-2014 בריביירה הדרומית. באשדוד נבנית בשנים האחרונות בהדרגה טיילת מלונאות, נופש ומסחר, כחלק מתוכנית אסטרטגית לפיתוח חוף הים שמושקעים בה מאות מיליוני שקלים. ב-2018 הסתיימו העבודות על המקטע הראשון של טיילת החוף בצפון העיר, בין חוף מי-עמי לחוף לידו, והמקטע השני בין חוף לידו לחוף אורנים, מצוי בבנייה. הטיילת צפויה להתחבר בהמשך לטיילת חוף הקשתות וכן לכיכר המרכזית ברובע המרינה, וצפויים לפעול בה ובסמוך אליה מלונות, אטרקציות ונקודות מסחר רבות. מהירידה לחוף לידו ועד לכיכר עין השמש נמשכת לאורך כשלושה קילומטרים גם טיילת ספורט ונופש על שמו של רוברט חיים, ראש המועצה הראשון של העיר. לצד זאת, מצויים בשטחה המוניציפלי של העיר מספר אתרי עניין, מלבד מצודת אשדוד-ים: דרום-מזרחית לעיר מתנשאת הדיונה הגדולה, שמורת טבע חולית, ואחת הבודדות שנותרו בארץ בין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וזוחלים. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים ולסיורים לימודיים. בצפון-מערב העיר, דרומית לנמל אשדוד, נמצאת גבעת יונה. הגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים ולה תצפית של 360 מעלות על הנמל, העיר, נחל לכיש והים התיכון. על פי המסורת המקומית הקדומה, במקום זה נפלט יונה הנביא מהים על ידי לווייתן. על הגבעה מתנשא המגדלור של נמל אשדוד שיצא מכלל שימוש ולצדו מגדלי מים מקוּמה של העיר, וכן מסעדה. ב-2012 התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים המיוחסים לנמל הקדום של אשדוד. ביציאה הדרומית מהעיר ממוקם גשר עד הלום (כונה בערבית לפני מלחמת העצמאות "ג'סר איסדוד"), החוצה את כביש 4, והוא המקום הצפוני ביותר אליו הגיע הצבא המצרי עם פלישתו למדינת ישראל במלחמת העצמאות. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי השלטון העות'מאני, שבנה אותו על גבי יסודות של גשר מהתקופה הרומית, מעל נחל לכיש ("ואדי סוכריר"). במהלך המרד הערבי הגדול הקימו שלטונות המנדט הבריטי עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני תושבי איסדוד הערבים שניסו להרוס אותו. חטיבת גבעתי פוצצה את הגשר בעת מבצע ברק והגשר שוקם לאחר מלחמת העצמאות. ממערב לגשר נמצא פארק עד הלום ובו קיר הנצחה לנופלים בקרב עד הלום, ואובליסק לזכר החללים המצריים במלחמה שהונח ב-1987 במסגרת הסכם השלום עם מצרים.
אנדרטאות
באשדוד יש מספר אנדרטאות לנספים במערכות ישראל, בפעולות האיבה ובקהילות היהודיות בעולם: האנדרטה לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל נמצאת ברחבה בקרן הרחובות הרצל והחלוצים, הוקמה בשנת 2000 ועוצבה בידי האמן משה סעידי. בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), ניצבת האנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות. בגן אלישבע ברובע א', ניצבת האנדרטה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ב-20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד, ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אונייה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה. סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב פסל "שמשון הגיבור", הממוטט את עמודי מקדש דגון. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל. בסמוך לגן אלישבע, בכיכר הנר, ניצבת "אנדרטת הנר" לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-1971 על ידי מתילדה הלפרין, אם שכולה. ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי הספינה אגוז, שטבעה בדרכה לחופי ישראל ממרוקו. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו – אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי המוסד שנפלו במחתרת היהודית במרוקו. בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי ספינות המעפילים סטרומה ומפקורה, שיצר האמן ברוך וינד. בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת אנדרטה לזכר הנרצחים בפיגועי 11 בספטמבר, וביניהם 5 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד. בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 הנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד שנרצחו בפיגוע התאבדות כפול בנמל ב-14 במרץ 2004. האנדרטה מורכבת מגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים. בכיכר שבין רובע י' לרובע י"ג הוקמה ב-2005 אנדרטה לציון 60 שנים לניצחון בעלות הברית את גרמניה הנאצית ולחיילים היהודים שנפלו במלחמה. בפארק אשדוד-ים נחנכה ב-2018 אנדרטת הקשת הכפולה לזכר הנספים היהודים ברעידת האדמה באגאדיר (1960) שבמרוקו.
טבע עירוני
בסקר טבע עירוני נמצאו במרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני. בתי גידול – חולות ניצנים, בית גידול לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים. נחל לכיש – בשטחו מקננים עופות מים רבים. חישות הקנים הנרחבות בשטח הן בית למגוון ציפורי שיר. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת נדידת עופות. צומח – 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים "אדומים", ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, אירוס הארגמן, בן חילף הביצות, גומא שרוני, גלדן מוארך, חרחבינה חופית ועוד. יערות וחורשים – הריכוז הגדול ביותר של עצי שיטה מלבינה בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של אשלים. עופות – 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר. יונקים – צבי ארץ ישראלי, חזיר בר, שועל מצוי, ארנבת, קיפוד מצוי, גרביל החוף, גרביל החולות, ירבוע החולות, תן זהוב, גירית מצויה, זאב וקרקל. פרפרים – 16 מיני פרפרים. זוחלים – נחש חולות, ארבע קו מצוי, צפע ארצישראלי, זיקית מצויה, נחושית חולות, שנונית חולות, כוח אפור ועוד.
ערים תאומות
לאשדוד 12 ערים תאומות: גרמניה שפנדאו, ברלין, גרמניה (מ־1968) צרפת בורדו, צרפת (מ־1984) ארגנטינה באיה בלנקה, ארגנטינה (מ־1996) ארצות הברית טמפה, פלורידה, ארצות הברית (מ־2005) קזחסטן אטיראו, קזחסטן (מ־2006) הרפובליקה העממית של סין ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2009) אוקראינה זפוריז'יה, אוקראינה (מ־2011) גאורגיה בתומי, גאורגיה (מ־2011) רוסיה ארכנגלסק, רוסיה (מ־2011) אתיופיה בהר דר, אתיופיה (מ־2011) בלארוס ברסט, בלארוס (מ־2012) רומניה יאשי, רומניה (מ־2019)
ראו גם
יקירי העיר אשדוד
לקריאה נוספת
הארכיון לתולדות אשדוד – ארכיון מקוון המכיל מידע היסטורי ועדכני אודות העיר
לצפייה בויקיפדיה
map
איך מגיעים?
אשדוד, ישראל
הציגו את המפה
או אפשר
אייקון וויז מפהאייקון גוגל מפהאייקון גוגל מפה
אזל המלאי
09
12.2025
ג'
11:00
בין תושיא לניגון
מונארט אשדוד
שימו -💓- נתוני ההופעות המוצגים עודכנו על ידי בינה מלאכותית מאתר המכירה המקורי. יתכנו טעויות ושינויים.
טיקצ'אק LIVE לא מוכרת כרטיסים למופע זה ולא לוקחת אחריות על המידע, המיקום המחירים או כל מידע אחר הקשור לאירוע!
יש לבדוק היטב באתר המכירה בפועל לפני הרכישה!
עקבו אחר טיקצאק ב:
© 2025 Tickchak, Inc.
השימוש באתר מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות טיקצ'אק LIVE הינו מיזם להנגשת התרבות בישראל לקהל הרחב. באתר מוצגים הופעות ואירועים הנאגרים באופן אוטמטי ללא בדיקה ומועברים לאתר המכירה המקורי. נתוני ההופעות אינם באחריות טיקצ'אק