הופעות בבית אל • לוח הופעות 2025

בית אל הוקמה בנובמבר 1977 בידי גרעין שהורכב בעיקר משש-עשרה משפחות בעלי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, לא הרחק מהכפר הפלסטיני ביתין. בדומה למספר התנחלויות שהוקמו באותה עת, ההתנחלות הוקמה בתוך בסיס צבאי, והאחריות עליה הועברה למחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בהתאם להחלטת ממשלה. כעבור שנה אושרה הקמת ההתנחלות מחוץ לשטח הבסיס הצבאי. זמן קצר לאחר הקמתה התחלקה בית אל לשני יישובים. האברכים, ובראשם הרב זלמן מלמד, פנו להתרכז סביב ישיבה חדשה שהקימו, ישיבת בית אל, צעד שיצר למעשה יישוב נוסף, כאשר ריכוז היישוב המקורי נותר במקומו הראשון. פילוג היישוב לשני יישובים שונים אושר גם כן בהחלטת ממשלה מ־1978. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה בנימין. באוגוסט 1997, לאחר כ-20 שנה, ובעקבות גידול האוכלוסייה ביישובים וסמיכותם זה לזה, שבו היישובים והתאחדו תחת רשות מקומית חדשה אחת, כאשר היישובים הישנים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב". ראש המועצה הראשון הממונה היה אורי אריאל. כיום מכהן בראשות המועצה שי אלון. במשך שנים היו רבני היישוב הרב שלמה אבינר והרב זלמן ברוך מלמד. ב-1 בספטמבר 2019 (א' באלול ה'תשע"ט) מונה לתפקיד הרב אריאל בראלי. בסמל היישוב מופיע סולם יעקב כמוטיב מרכזי שהשתנה במהלך השנים להצגה באופן מרומז יותר כמאמר הפסוק ”ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם...” (בראשית, ל"ה, א') שהופיע גם בסמל. הגבעות אמורות לסמל גם את לוחות הברית.

הקרקעות עליהן בנוי היישוב כיום הן ברובן קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים שנתפסו לצורכי שטח בסיס בה"ד 4 הסמוך ושטחי אש סביבו. בסיס זה הוקם על חורבות בסיס ירדני ששכן במקום עד מלחמת ששת הימים. לאדמות אלו פורסם צו תפיסת מקרקעין (1/70) בשנת 1970. בצו לא הוגדר זמן לפקיעת התפיסה, וייעוד התפיסה הוגדר בו כ"צרכים ביטחוניים דחופים והכרחיים". בעקבות ייסוד יישוב אזרחי על הקרקעות שנתפסו במסגרת הצו מ־1970, עתרו בעלי הקרקע לבג"ץ בטענה כי צרכים ביטחוניים אינם מצדיקים הקמת יישוב אזרחי בקרקעות פרטיות שנתפסו. בפסק הדין דחו שופטי בג"ץ את העתירה, וקיבלו את עמדת המדינה שנסמכה על חוות דעתו של אברהם אורלי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, שסבר כי ישנה משמעות ביטחונית בהקמת יישוב אזרחי בסביבה עוינת. פסק דין זה התפרסם בשם "בג"ץ בית אל", וצוטט רבות לאחר מכן. ב־1979, כשנה לאחר פרסום פסק הדין, התקבלה החלטת ממשלה לפיה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון תוקם אך ורק על אדמות מדינה. על פי דו"ח שחיבר תא"ל (מיל.) ברוך שפיגל לבקשת מערכת הביטחון בעשור הראשון של המאה ה־21, היישוב בנוי על אדמות פרטיות פלסטיניות שנתפסו בתפיסה צבאית, על אדמות מדינה שחלקן הופקעו בתקופת השלטון הירדני ועל אדמות פרטיות שנקנו מבעליהן על ידי חברת הימנותא. חלק מהמבנים נבנו מחוץ לגבולות היישוב. לדברי ארגון יש דין, בעקבות כך התנהלו במנהל האזרחי ב־2007 מעל ל־100 הליכים בנושא בנייה בלתי חוקית בבית אל. בשנת 2019 החלה בנייה של כ-300 יחידות דיור בדרום היישוב, יישומה של הבטחה של ראש ממשלת ישראל דאז בנימין נתניהו לבנייה ביישוב.

כמחצית מן התושבים עובדים בתחומי היישוב בחינוך, שירותים, מסחר ותעשייה והשאר עובדים בירושלים ובערים אחרות. במקום קיימים מוסדות לימוד רבים, החל מגני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים ובנות, תלמוד תורה, ארבעה בתי ספר תיכוניים נפרדים לבנים ולבנות (אולפנת רעיה, אולפנת בית אל, ישיבת בני צבי, וישיבה תיכונית מטה בנימין), מכינה קדם צבאית וכלה בישיבה גבוהה. בנוסף נמצאים בבית אל ספרייה, מתנ"ס, מרכז תעסוקה, סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא, אריאל, נח"ל ועוז, מועדונית לילדים עם צרכים מיוחדים – נח"ל, מועדון גיל הזהב ופינת חי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבית אל 6,357 תושבים (מקום 219 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 88.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,067 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גבעת אסף – הוקם בשנת 2001 כ-4 קילומטרים דרומית לבית אל ונחשב חלק ממועצה אזורית מטה בנימין. עוז ציון – הוקמה בשנת 2011, ומרחקה מבית אל דומה למרחקה של נקודת ההתיישבות גבעת אסף.

אורי אריאל: 1997–2001 ישראל רוזנברג: 2002–2004 משה רוזנבוים: 2004–2013 שי אלון: משנת 2013

הרב זלמן ברוך מלמד: תשל"ח – תשע"ד הרב שלמה אבינר: תשמ"א – תשע"ג הרב אריאל בראלי: תשע"ט – הווה