בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר וממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה עם ח'רבת אליהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר הסמוך לביתר עילית.
גאוגרפיה
ביתר עילית שוכנת בשולי גוש עציון, בסמיכות לעמק האלה, מזרחית לצור הדסה. ביתר מוקפת בכפרים פלסטיניים משלושה כוונים: חוסאן בצפון, ואדי פוכין במערב ונחאלין במזרח. ביתר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 800 מטרים מעל פני הים.
העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.
מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות". בעמק יותר מעשרה מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. מערבית לביתר עילית סמוך לצור הדסה ממוקמת "שמורת סנסן", הנטועה בעיקר ביערות אורנים יחד עם חורש ים-תיכוני.
האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע, בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כול ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים, כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.
שכונות העיר
העיר ביתר בנויה על שלוש גבעות:
אוכלוסייה
תושבי ביתר עילית חרדים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.
האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. ובלשון האתר הרשמי של העירייה: "סגרגציה טריטוריאלית היא הדרך היחידה לקיום אורח חיים חרדי במובן של חתירה מתמדת אל עבר השגת האידיאל הנשגב של "בכל דרכיך דעהו". בביתר עילית פעלה ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בביתר עילית 67,618 תושבים (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 4.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 10.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,780 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:
חינוך
נכון לשנת 2021 בעיר ביתר עלית פועלים 95 בתי ספר הכוללים כ-21,639 תלמידים, ובנוסף 283 גני ילדים הכוללים 6,996 ילדים, כאשר יש כמעט שוויון בין מספר הבנים לבנות התמתחנכים במוסדות אלו, ולמרות מספר התלמידים בכיתה במומצע הארצי שנמצא במגמת ירידה - ביתר עלית נמצאת במגמת עליה, אך עדיין עומדת על פחות מהממוצע הארצי עם כ-25.6% תלמידים בכיתה. רוב בתי הספר בביתר אינם משלבים לימודי ליבה. יש גם 2 מכללות ללימודי הוראה וחינוך לגברים ונשים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים בלבד. בעיר פועלות מספר רב של ישיבות, כוללים ומוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. 13 ישיבות גדולות. בהן:
הישיבה בראשות הרב חיים מן-ההר והרב משה פינקל
הישיבה בראשות הרב חיים אקרמן
ישיבת קרלין
סניף של ישיבת באר התורה (גיל) שעבר ממושב כסלון.כן פועלות בה 32 ישיבות קטנות. בהן:
סניף של ישיבת עטרת שלמה
סניף של ישיבת תורת רפאל
סניף של ישיבת קול יעקב.
ישיבת אור התלמוד בראשות הרב נפתלי אייזנשטין, בעבר בנשיאות הרב לייב מינצברג
נזר התלמוד
שערי דעת
נעימות התורה
ישיבת חב"ד ביתר עילית
ישיבת עטרת ראובן
תחבורה ציבורית
התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים ומוניות. את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לריכוזים חרדיים רבים. בנוסף לקווים, מופעלים מהעיר קבוצה של קווים על ידי מפעילים אחרים, רובם קווי סופ"ש.
ביתר תהיה העיר הראשונה ביהודה ושומרון בה אוטובוס מפרקי יופעל בשלושה מתוך שבעת הקווים העירוניים בביתר.
העירייה
עם הקמת העיר הוקמה בה מועצה ממונה בראשות משה ליבוביץ. הבחירות הראשונות למועצת העיר נערכו ב-1996, ובהם נבחר לראשות המועצה יהודה גרליץ.
ערים תאומות
ירדן ואדי מוסא, פטרה, ירדן (מ־נובמבר 1994)ברוח הסכם השלום בין ישראל לירדן, ראש המועצה הראשון, משה ליבוביץ, כרת ברית ערים תאומות עם העיירה ואדי מוסא הסמוכה לפטרה שבירדן.
לקריאה נוספת
אברהם שבות, ביתר עילית, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 188), תשנ"ג, 1993