הופעות ואירועים בכרמיאל

בקעת בית הכרם (בקעת שגור), מהווה מבחינה טופוגרפית את הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון. העיר בנויה ברובה על הגבעות שמדרום לבקעה ועל הר כרמי ברכס שגור, בקעת בית־הכרם יחד עם רכס שגור, בקעת סכנין ורכס יוטבת מהווים מבחינה טופוגרפית את הגליל התחתון המרכזי הנקרא לב הגליל. העיר כרמיאל היא העיר הגדולה והמרכזית באזור זה.

העיר הוקמה בבקעת בית הכרם (בקעת שגור) בשנת 1964, על אדמות שבחלקן הולאמו מהכפרים בסביבה - דיר אל אסד, מג'ד אל כרום, בענה ונחף. ב-29 באוקטובר 1964 נערך טקס חנוכת העיר, בנוכחות ראש הממשלה לוי אשכול. הקמתה של העיר היוותה למעשה חלק מתוכנית סו"ס שמטרתה הייתה הרחבת היישוב היהודי במרכז הגליל. התוכנית נרקמה על ידי לוי אשכול, יוסף ויץ ובנו רענן ויץ, ובראש צוות ההקמה עמד אדם טל, עוזרו של השר פנחס ספיר. מיקומה של העיר נבחר מתוך כוונה ליצור קשר התיישבותי יהודי בסמוך לכביש עכו - צפת, הכביש העיקרי המחבר את מרכז הארץ עם יישובי הגליל העליון ואצבע הגליל. בשנת 1969 הסתיימה הכנת תוכנית האב של העיר, המפרטת את פריסת התשתיות (רשת כבישים, מים, רשת החשמל, תכנון נופי ועוד) העתידית לעיר. עם התרחבותה היא שוכנת גם על אדמות שהופקעו בשנת 1976, הפקעה שהובילה לאירועי יום האדמה. בשנת 1972 קיבלה העיר מעמד של עיירת פיתוח. מעמד זה נתן לעיר אפשרות למשוך זוגות צעירים רבים בשל התמריצים הכלכליים הניתנים על ידי הממשלה. בשנת 1986 הפכה כרמיאל רשמית לעיר. בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 17,000 עולים מברית המועצות לשעבר, וכן עברו אליה תושבים בני הארץ. לאחר הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000, נקלטו בעיר מספר משפחות של יוצאי צד"ל, רובן התיישבו בשכונת רמת רבין בעיר. במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפלו ברחבי העיר עשרות קטיושות, שחלקן גרמו לנזקי רכוש ולנפגעי חרדה. משפחות רבות עזבו את העיר עד לתום המלחמה.

בעשורים הראשונים לאחר הקמתה, הייתה כרמיאל בעלת אוכלוסייה יהודית הומוגנית. בתחילת שנות האלפיים החלו להתיישב חרדים בכרמיאל, והוקמו בה מוסדות חינוך חרדיים. בשנת 2000 התיישבו בעיר כמה עשרות ממשפחות יוצאי צבא דרום לבנון, ובעשורים שלאחר מכן הצטרפו לעיר תושבים ערביים והמתגוררים בכל חלקי העיר. בכרמיאל אין מערכת חינוך בערבית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכרמיאל 47,689 תושבים (מקום 46 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 81.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,426 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בכניסה לעיר הוקם גן הפסלים משואה לתקומה. באתר פסלים של הפסל היהודי ניקי אימבר (1920–1996). הפסלים עשויים מבטון מצופה בברונזה, וכוללים שלוש קבוצות:קבוצת השואה - בה נראה אדם מוקף בגדר תיל, לידו אדם הנושא את גופת חברו הגוסס ולידם אשה המחזיקה את בנה הגוסס ומתחננת על חייה. קבוצת העלייה - משפחה עולה ארצה על מטלטליה המעטים ובראשם הולך הסב עם ספר תורה. התקומה - אם צעירה המניפה את תינוקה כסמל תקוה לדור החדש שיגדל בארץ ישראל.ליד אתר זה נמצאת אנדרטת החיילים היהודים המנציחה את הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית שנפלו במלחמת העולם השנייה. הפסל נדמה לעגלת תותח ועליה קסדות הנושאות את סמלי בעלות הברית. פארק הגליל - פארק בשטח של כ-100 דונם שהוקם במחצבה נטושה. המחצבה שוקמה ונשתלו בה כ-27,000 צמחים וכ-3,000 עצים. העבודות התבצעו בשנים 1993–1994 והפארק נחנך באופן רשמי ביום העצמאות ב-26 במאי 2004. במרכז הפארק נמצא אתר המפלים, ובו מספר מפלי מים הזורמים לאורך קירות המחצבה הנטושה, ונקווים אל בריכה בה פורחים פרחי נימפאה. עוד קיימים בפארק מרפסת תצפית, תיאטרון פתוח וחורשה לזכר בני העיר אשר נפלו במלחמות ישראל. בצידו המזרחי של הפארק הוקם בניין עיריית כרמיאל אשר נחנך ב-1999. פארק רבין ובו אתר העתיקות חורבת קב. באתר נמצאים שרידי חווה ביזנטית ובה גת, כנסייה ורצפת פסיפס. בתקופה הממלוכית שימש המקום כאתר מלאכה, ונמצא בו גם תנור קרמיקה מהתקופה הצלבנית. המבנה הנוכחי במקום הוא מהתקופה העות'מאנית. התיאטרון (המכונה בטעות אמפיתיאטרון) הגדול בארץ משתרע על פני שטח של 20 דונם במזרח העיר, וצופה אל נחל שזור אשר זורם בהמשך אל נחל חילזון. במקום מתקיימים, בין היתר טקסי הפתיחה והנעילה של פסטיבל מחול כרמיאל, והוא יכול להכיל 25,000 צופים. פארק המשפחה - פארק שהוקם ב-2007 ליד בית העירייה. הפארק יכול להכיל 400 איש ויש בו מתקנים ומשחקים המתאימים לכל המשפחה, כגון: באולינג, מגרש מיני גולף, מתקני כושר גופני ועוד. ב-2019 נקרא הפארק על שמו של ראש עיריית כרמיאל לשעבר, עדי אלדר.

החינוך העל יסודי בעיר כולל שלושה בתי ספר ממלכתיים על יסודיים שש שנתיים (כיתות ז' - י"ב): אורט פסגות (חטיבת ביניים ותיכון, איחוד של בתי הספר אורט מגדים ואורט הורוביץ), אורט כרמים (חטיבת ביניים ותיכון), ותיכון השחר, ותיכון אחד ארבע שנתי (כיתות ט' - י"ב), אדם חברה וטבע. בחינוך הממלכתי דתי ישנו מוסד על יסודי שש שנתי אחד, אמי"ת תורני מדעי, ובחינוך החרדי ישנם ארבעה מוסדות ארבע שנתיים: זיו אור, ישיבת רנה של תורה, נוה חוה וישיבת קרן אורה. ישנם 11 בתי ספר יסודיים בעיר: שבעה בתי ספר ממלכתיים - הרעות ואופק בשכונת רמת רבין, רקפת בשכונת גבעת רם, ניצנים (איחוד של בתי הספר הפרחים ואשכול) בשכונת אשכול, הדקל בשכונת טנה, כלנית בשכונת הגליל, והאיריסים בשכונת האירוסים; בית ספר ממלכתי דתי אחד - מוריה, בשיכון המייסדים, ושלושה מוסדות חרדיים: תלמוד תודה תורה ודעת, תלמוד תורה ובית יעקב עמיחי ותלמוד תורה חפץ חיים. מדרשה (מדרשת מתת), ישיבת הסדר (ישיבת כרמיאל) בנוסף פועלת בעיר מזה כחמש שנים ישיבת (ההסדר) מטיבתא והגרעין התורני 'אורות כרמיאל', מכללה להנדסה (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה) ומספר גופים להכשרה מקצועית. בסמוך לכניסה המערבית לעיר שוכן כפר הילדים כרמיאל, כפר הילדים הגדול ביותר של המפעל להכשרת ילדי ישראל. בכפר מתחנכים ילדים בגילאי 5- 18 המופנים מכל רחבי הארץ, במטרה להעניק לילדים אלו חוויה מתקנת ולהקנות להם הרגשת בית ומשפחה, באמצעות מודל הקרוב ביותר לתא המשפחתי. בשנת תשע"א נפתחה בעיר ישיבה חרדית בשם "רנה של תורה", בעקבותיה הגיעו להתגורר בעיר משפחות רבות מהמגזר החרדי. קיבוץ המחנכים העירוני - קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל, הוקם בעיר בשנת 2007. באמצע העשור השני של המאה ה-21, מונה הקיבוץ כ-30 גברים ונשים בסוף שנות ה-20 לחייהם. חברי הקיבוץ מחנכים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות בעיר וברחבי הגליל. כפר הילדים כרמיאל - בסוף שנות ה-70 יזמה רחה פראייר, מייסדת המפעל להכשרת ילדי ישראל את הקמתה של פנימיה לילדים ממשפחות מצוקה בכרמיאל. ב-1978 נחנך כפר הילדים שכלל בראשיתו שלושה גושים של 10 בתי ילדים, כשבכל בית ילדים מקום ל-10 ילדים ולמשפחה אומנת המתגוררת במקום עם ילדיה. ב-1980 הועבר אחד הגושים לידי הצבא וכיום פועלת בו תוכנית גיור לחיילים שיהדותם מוטלת בספק. כיום מתגוררים בכפרי הילדים כ-190 ילדים. כחלק מהיוזמה לתת לבתי הילדים תחושה 'משפחתית' ולא של פנימיה הוחלט שלא יהיה בה בית ספר, ובמקום זאת ילדי הכפר שולבו במערכת החינוך של כרמיאל.

מאז הקמתה, בכרמיאל כיהנו שלושה ראשי עיר בלבד. ברוך ונגר - כיהן מהקמת המועצה בשנת 1970 ועד מותו בשנת 1988 עדי אלדר - כיהן מ-1989 ועד 2018. משה קונינסקי - מכהן מ-20 בנובמבר 2018.

בחלקה המזרחי של העיר נמצא אזור תעשייה גדול המשתרע על פני יותר מ-200 דונם ובו פועלים מעל 200 מפעלים ובתי מלאכה. ביניהם מפעל הסלטים של שטראוס, מפעל "קליל", מפעל "קבוצת טרלידור", מפעל פרוטליקס, ומפעל של "אלביט מערכות". בעבר פעלו בו מפעלים גדולים של חברת הטקסטיל "דלתא" ו"כתר פלסטיק" אשר כיום רוב הייצור שלהם עבר לאתרים אחרים בארץ ובעולם ובכרמיאל נשארו רק אתרים קטנים. וכן בתי מלאכה קטנים רבים. בעיר קיימים שלושה קניונים מקורים ומספר מרכזים מסחריים., במרכז העיר הוותיק נמצא מדרחוב שמותג כמרכז "העירה" (לשעבר "מדרחוב דדו"), ולצידו קניון "כיכר העיר" (המכונה בפי תושבי העיר "הקניון הישן") שנבנה בשנות ה-90. במרכז העיר החדש ובסמוך לעירייה נמצא קניון "לב כרמיאל" (אשר נקרא בפי התושבים כ"קניון החדש") ולצידו מדרחוב רח' קק"ל. באזור התעשייה קיימים מתחמי המסחר "מתחם היוצר" ברחוב היוצרים, ומתחם "גן העיר" בו פועלים בתי קולנוע של רשת "Movieland". בכניסה המזרחית לאזור התעשייה (רח' מעלה כמון) נמצא מרכז BIG כרמיאל מקבוצת "ביג מרכזי קניות" ממזרח לו, קניון "חוצות כרמיאל", ולצידו מתחם "מיי סנטר". בקניון חוצות כרמיאל נפתחו בשנת 2017 בתי קולנוע של רשת "hot cinema".

שכונת המייסדים נבנתה בשנים 1964–1978 השכונה הדרומית –שכונת "אשכול" נבנתה בשנים 1970–1978 ושכונת "שגיא" – בשנים 1990–1993 השכונה המערבית (מגדים) – נבנתה בשנים 1980–1983 שכונות בנה ביתך, גבעת מכוש ושכונת האיריסים – בשנים 1984–1998 שכונת הגליל – נבנתה בשנים 1992-1995שכונת גבעת רם – נבנתה בשנים 1991–1998 רמת רבין נבנתה בשנים -1996–2010 רמת נבון- נבנית ומאוכלסת בימים אלו מתוכננות שכונות נוספת במזרח העיר ומדרום לאזור התעשייה על מרגלות הר כמון, הראשונה שבהן על גבעת צוף ותיקרא כרמי שרון [דרוש מקור] בחלק המזרחי והדרומי של רמת רבין (ומעט בגבעת מכוש) נמצאת הפזורה הבדואית "רמיה" (رمية) שהסדרתה במסגרת תוכנית המתאר של כרמיאל יוצרת מאבק בין העירייה לבין תושבי הכפר, שחלק מאדמותיהם רשומות בטאבו. במהלך השנים רוב תושבי הפזורה אולצו לעבור למקומות אחרים [דרוש מקור].

בכרמיאל פועלים חמישה קווים פנים עירוניים של אגד. רוב הקווים מעגליים היוצאים ומסתיימים במסוף במתחם ביג או במסוף אגד, אולם קו 2 לשכונה המערבית אינו מעגלי ונוסע ממתחם ביג לתחנת הרכבת דרך השכונה המערבית ולחלופין. קוים 1, 3 ו-4 חוצים את אזור התעשייה לתחנה המרכזית של כרמיאל (מסוף תחנת הרכבת), משם נוסעים לאורך שדרות נשיאי ישראל. קו 1 נוסע דרך שכונת המייסדים ואזור הדרומית, אל כיכר האירוסים (אזור "לב כרמיאל"), כיכר השלום ומשם למכוש (קיים גם קו 1א דומה), קו 2 ממשיך לשכונות הגליל ומגדים, קו 3 לגבעת רם, קו 4 לרמת רבין. הקווים חוזרים לכיכר השלום ומשם בדרך דומה חזרה לתחנה המרכזית ולמסוף ביג. קו 5 נוסע במסלול אחר באזור התעשייה (5א מבצע סיבוב לרח' צור באזור התעשייה המזרחי), ממשיך לתחנה המרכזית ומשם נכנס ישר לשכונה הדרומית, אזור העירייה ולב כרמיאל, שכונת הגליל וחוזר לאזור התעשייה ולמרכז ביג. בשעות הצהריים של יום שישי ובשבת החל משעות אחר הצהריים פועלים שני קווים נוספים, קו 6 וקו 7, שיוצרים שילוב של הקוים האחרים במסלולים מעט שונים. במאי 2023 החל קו עירוני חדש ונוסף לאחר למעלה מ20 שנה לפעול בעיר, קו 8, מסלולו ככל הקווים מתחיל מחניון אגד באזור התעשייה, ממשיך לביג, לרכבת, ומשם דרך המערבית ובית הכרם נוסע לשכונה החדשה 'רמת נבון' שעל הר כרמי. קו זה אינו מעגלי וכל כיון מתחיל\ מסתיים באזור אחר בשכונה החדשה. בספטמבר 2017 נפתחה מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל, ולראשונה החלה לפעול רכבת מהעיר. מתחנת כרמיאל יוצאות במהלך כל שעות היום רכבות פרבריות אל תחנת חיפה חוף הכרמל, ובשעות הבוקר והערב רכבות ישירות אל באר שבע דרך תחנות חיפה, חדרה, תל אביב ולוד. תחנת הרכבת כרמיאל ממוקמת סמוך לתחנה המרכזית בכניסה לעיר כחלק משלים לפרויקט מסילת הרכבת, בספטמבר 2019, החלו העבודות על הקמת מחלף בכניסה המערבית לעיר - מחלף כרמיאל מערב, במפגש הכבישים 85\784) הכולל הפרדה מפלסית ממסילת הרכבת.. ביוני 2021 הושלמה בניית המחלף, גשר הרכבת וצומת רח' קק"ל\ כביש 784.בין כרמיאל, עכו וחיפה, קיימים מספר קווים. קו 262 של אגד בין כרמיאל לקריות ולחיפה (מרכזית המפרץ), עוקף עכו, קו 263 של אגד בין כרמיאל לעכו. שני הקווים יוצאים מהתחנה המרכזית, עושים סיבוב בכמה משכונות העיר, נוסעים למחלף מוטה גור ושם יוצאים מהעיר לעכו, או לקריות ולחיפה בהתאם. קיימים קווים בשעות מסוימות לעכו וחיפה (ביחד): 260, 261, 264. קו 265 של נתיב אקספרס, נוסע גם הוא בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ) דרך משגב. הוא מתחיל בתחנה המרכזית, נוסע לאורך שדרות נשיאי ישראל ויוצא למשגב דרך מחלף גשר מוטה גור. בתחנה מרכזית כרמיאל עובר גם קו 361 של נתיב אקספרס בין צפת לעכו ולחיפה, קו 500 ו-503 של אגד בין קריית שמונה או קצרין (בהתאמה), לעכו ולחיפה. בשעות מסוימות נוסע קו 363 של נתיב אקספרס בין כרמיאל לעכו, הוא יוצא מתחנה מרכזית כרמיאל, נוסע דרך כרמיאל ויוצא לעכו, והפוך בדרך חזרה. גם מוניות שירות של "מוניות כרמיאל" נוסעות בין כרמיאל עכו וחיפה (הדר). בלילות חמישי, שישי, ושבת, פועל קו לילה 215 בין כרמיאל, עכו וחיפה. קיימים עוד קווים של חברות שונות ליישובים השונים בסביבה, ואף קווים של נתיב אקספרס לחלק מיישובי משגב הפועלים ב"שירות לפי קריאה", חלקם מזינים את קו 265 שהוא הקו המרכזי באשכול זה. כמו כן, קיימים קווים בשעות מסוימות לערים שונות בצפון וכן קווים ישירים לתל אביב, לירושלים, לבאר שבע, לבני ברק, בערבי ובמוצאי שבתות וימים טובים גם למודיעין עילית (בקיץ גם קו לאילת).

ארצות הברית דנוור, קולורדו, ארצות הברית. ארצות הברית פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית. צרפת מץ, צרפת. נורווגיה האמאר (אנ'), נורווגיה גרמניה וילמרסדורף, גרמניה הונגריה קישווארדה, הונגריה רומניה קמפולונג מולדובנסק, רומניה

ערך מורחב – סמל העיר כרמיאלהסמל בנוי ממספר מוטיבים: הכלנית היא פרח הבר הנפוץ ביותר באזור השמש מסמלת את צמיחתה והתחדשותה של העיר ההרים מסמלים את מיקומה הגאוגרפי בין הרי הגליל סלעים מסמלים את ראשיתה של העיר

אשכול יישובי בית הכרם איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי חורבת בתה