הופעות ואירועים בעכו

מקורו של השם "עכו" אינו ידוע. הוא נזכר בתעודות רבות – מצריות ואחרות – אך בתנ"ך נזכרה העיר רק פעם אחת: ”אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, צִידוֹן;” (ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"א) במסורת היהודית נאמר כי כשהגיע המבול לחופי העיר, ציווה עליו אלוהים לא להמשיך עוד, והדבר אף נרמז בלשון הכתוב "עד פה תבוא ולא תוסיף" (ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק י"א), פה כמו כה – רמז לעכו. היוונים מסרו גרסה משלהם לשם, ולפיה כשהגיבור הרקולס שהה באזור באחד ממסעותיו מצא בו עשבי מרפא, ולכן כינה את המקום "אקה", שפירושו "רפואה" ביוונית. כאשר נכבשה העיר בידי תלמי השני, שונה שמה ל"פטולמאיס" או "אנטיוכיה בפטולמאיס" (Αντιόχεια από Πτολεμαΐδα). בכיבוש הערבי של העיר במאה ה־7, חזר לשימוש שמה המקורי בווריאציה ערבית – "עכא" (عكا). בתקופה הצלבנית נקראה העיר על שם יוחנן המטביל, ובשל טעות שבעובדה זיהו אותה הצלבנים עם עקרון המקראית. מסיבה זאת כונתה העיר בשם "יוחנן הקדוש מאקר" (צרפתית – Saint Jean d'Acre; איטלקית San Giovani d'Acri וכן הלאה). כשהתגלתה הטעות הובהר: שם זה עדיין רווח בחלק משפות אירופה. לאחר שנכבשה העיר בידי הממלוכים הושב לה שמה השמי ובפי העות'מאנים נתכנתה "אקא" (Akkâ).

עכו שוכנת במישור החוף הצפוני. העיר גובלת מדרום במפרץ עכו, שבקצהו הצפוני של מפרץ חיפה, וממערב, בים התיכון. היא משתרעת על פני שטח מישורי, ורק תל עכו שבמזרחה מתנשא מעליו. אורך שטחה הבנוי הוא כ-3.5 ק"מ מצפון לדרום וכ-3 ק"מ ממזרח למערב. מדרום למרכז העיר זורם נחל נעמן הנשפך אל מפרץ חיפה, ומדרום לו נמצא אזור התעשייה עכו דרום. בסמוך לעיר שוכנים מספר יישובים כפריים, ובהם בוסתן הגליל ושומרת מצפון, עין המפרץ וכפר מסריק מדרום והמועצה המקומית ג'דיידה-מכר ממזרח. העיר העתיקה של עכו שוכנת על חצי אי קטן באורך וברוחב של כ-400 מטר, החוצץ בין מפרץ עכו לים התיכון. רובעיה של העיר המודרנית התפשטו מגרעין זה לצפון ולמזרח.

ערך מורחב – המרכז הבהאי העולמי, אל-באהג'העכו היא מרכז עולמי לבני האמונה הבהאית והיא העיר הקדושה להם ביותר. הבהאא אללה ("זוהר האל") היה הנביא המייסד של הדת הבהאית. עקב פעילותו הדתית גורש מפרס ונשלח על ידי הסולטאן הטורקי למקומות שונים ברחבי האימפריה. בשנת 1868 הוגלה הבהאא אללה לעכו, והושב במצודה בעכו למשך שנתיים. בשנת 1870 שוחרר, והמשיך במגורי קבע בעיר, עד למותו בשנת 1892. בעיר שוכנים מספר אתרים קדושים לדת הבהאית, והחשוב שבהם הוא אל־באהג'ה, אחוזת מגוריו האחרונה של הבהאא אללה ומקום קברו. אתרים חשובים אחרים לבהאים בעכו כוללים את תאי המאסר בכלא עכו בו נכלאו הבהאא אללה ובני משפחתו, את בית עבוד בו התגורר לאחר מכן, את גן רידוואן ליד נחל נעמן, בו נהג להעביר את זמנו בערוב ימיו, ואת בית עבדוללה פאשה שנרכש על ידי בנו. הבהאים פונים בתפילה לכיוון עכו ולאחר מותם הם נקברים כשראשם לכיוון העיר.

ערך מורחב – סמל העיר עכוסמלה של עכו עוצב על ידי מרים קרולי. הוא נבחר במכרז שנפתח עם הכרזתה של עכו כעיר. בסמל ארבעה מוטיבים: מימין למעלה: הספינה – מסמלת את היותה של עכו עיר נמל חשובה בעבר משמאל למעלה: בתי העיר החדשה מימין למטה: חומת העיר העתיקה וגלי הים – מוטיבים הקשורים לתיירות המגיעה אל העיר משמאל למטה: גלגל שיניים – מסמל את תחילת התעשייה בעיר והשאיפת לבסס את כלכלת העיר על התעשייהסמל העיר מונצח על בול של דואר ישראל משנת 1965 בערך נקוב של 0.25 ל"י. במסגרת מיתוג חדש של העיר ובניית שפה גרפית אחידה לפרסומי העירייה, בשנת 2021 החל השימוש בסמליל חדש ובו הסלוגן "עכו – חצי אי, עולם שלם". הוא החליף סמליל קודם שכותרתו הייתה "חצי האי עכו – עיר תרבויות הים התיכון" והיה בשימוש בעשור השני של המאה ה-21.

הפריצה לכלא עכו מתוארת בסרט אקסודוס העיר מוזכרת בסרט "ממלכת גן עדן", בכיכובם של אווה גרין ואורלנדו בלום. חלק ממשחק המחשב Assassin's Creed מתרחש בעכו בתקופת מסע הצלב השלישי בספרו של רובין יונג "Crusade" שיצא לאור בשנת 2007 מתואר המצור על עכו

שלמה לוטן, עכו בתקופה הצלבנית, סגולה 84, יוני 2017 אן קילברו וורד רז-רומאו (עורכות), אלף לילה ויום; תולדותיה של עכו, חיפה: מוזיאון הכט – אוניברסיטת חיפה, 2010 אלי שילר (עורך), עכו ואתריה, קרדום – דו ירחון לידיעת הארץ, ירושלים, 1983 ברוך ישר, עכו היהודית, הוצאת עיריית עכו, 1953 אמנון גופר, סודות גליליים, הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 174–205 (הספר בקטלוג ULI) מאיר שש, עכו הימית, בית הספר לקציני ים עכו, 1981. 102 עמ'. (מהדורה מקוצרת: עכו הימית – תולדות העיר ונמלה מן ההיבט הימי. עיריית עכו, המחלקה לתיירות ומוזיאון, 1986). נתן שור, תולדות עכו, הוצאת דביר, 1990 אבי לויתן, שירי עכו, עתון 77, אוגוסט 2009, גיליון 340 גדי לופו, עכו הצלבנית: שירים היסטוריים, תל אביב, הוצאת גוונים, 2015 (הספר בקטלוג ULI) שי שמש, הספינה ממגדל הזבובים בעכו, באתר מדע גדול, בקטנה, 1 בנובמבר 2016 דרור פשוט, הסחר הימי בעכו במאות ה-16 וה-17 : ארכאולוגיה תת-ימית והיסטוריה [תיזה], 2011 (הספר בקטלוג ULI) ענת קדרון ושולי לינדר-ירקוני, סיפורה של קהילה נשכחת, ראשיתו של היישוב היהודי בעכו המנדטורית ואחריתו, הוצאת מאגנס, 2022