הופעות ואירועים בנס ציונה

"נס ציונה" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ירמיהו: השם התנוסס על דגל ה"כחול לבן", שלימים הפך לדגל המדינה, שהניף מיכאל הלפרין, ממתיישביה הראשונים של המושבה, כשעל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים "נס ציונה".העיר נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בערבית: "עמק השושנים").

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בנס ציונה 50,207 תושבים (מקום 41 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 91.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,955 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בדרום העיר נמצא פארק המדע "קריית ויצמן", פארק המדע השלישי בישראל, ובו שוכנות חברות רבות בהן אל-אופ, HP Indigo ואחרות. בשנת 2018 החל תהליך הרחבת פארק התעשייה כלפי צפון ומערב. בפארק קיים ריכוז של חברות מתחום הביוטק והפודטק. המכון למחקר ביולוגי בישראל - גוף ממשלתי העוסק במחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה, הכימיה ותחומים סמוכים.

בנס ציונה יש כ-70 גנים ציבוריים ופארקים, ביניהם: גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה - רכס כורכר המשתרע ממערב לנס ציונה, שטחו כ-800 דונם, ובו מספר גבעות כורכר מרשימות, וביניהן עמקים שהיו מעובדים בעבר, עם שרידי פרדסים. השטח מיועד כבר משנת 1981 להיות גן לאומי, והוא מהווה מוקד לפעילות נופש ופנאי ומושך אלפי מטיילים בעונת הפריחה. סקר טבע עירוני שביצעה החברה להגנת הטבע בשנת 2016 מצא, כי בשטח הגן הלאומי קיימים מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, בהם מינים נדירים רבים ובהם אירוס הארגמן. גבעת האירוסים - שמורת טבע בין נס ציונה לראשון לציון. היא נקראת כך בשל אירוס הארגמן הצומח בה. הגבעה מיועדת להכרזה כשמורת טבע. גבעת התור - אתר טבע עירוני המוגדר כשצ"פ, שמהווה חלק משרשרת גבעות הכורכר המשתרעת מראשון לציון ועד גדרה. בחורף פורחים בגבעה מינים נדירים רבים.מסלול רכיבת אופניים אתגרי בחורשת המושבה המשתרעת של שטח של כ-90 דונם במזרח העיר - שטח פארק האופניים הוא כשני דונמים והוא כולל 300 מטרים של אלמנטים לרכיבה במסלול טבעתי. עם סלילתו, כביש 423 חתך את הגישה הרגלית לפארק האופניים והגישה כיום אפשרית רק במכוניות או אופניים. גבעת האהבה - גבעה בה שוכנים "בית ראשונים", בית הכנסת הגדול ומבנה המועצה הדתית, ואשר בה הוצב בעבר פעמון האזעקה שפעל בעת התקפות על היישוב. גן הגיבורים - הגן נמצא ברחוב ויצמן ליד "צומת אברהם ילובסקי", ובו אנדרטה לזכר נופלי העיר. ליד הגן נמצאים התחנה המרכזית של נס ציונה ובית ספר. במקום נערך מדי שנה הטקס המסורתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. גן המייסדים - גן המייסדים הוא הגן הגדול ביותר בנס ציונה. נמצא ברחוב ויצמן. בגן נמצאים הספורטק ופינת חי. גן נווה - גן גדול במזרח העיר, הנמצא בסמוך ל"אולם הכדורסל בית הפועל", שהיה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל נס ציונה. גן ארגמן - גן בלב שכונת ארגמן, המאופיין במתקנים מיוחדים ובמראה אליפטי. בגן יש הרבה צמחים וקיימת בו בריכה אקולוגית. גן גרנד קוויל - הגן הרביעי בגודלו בנס ציונה. הוא נמצא בשכונה "רמת בן-צבי". ליד הגן נמצא בית ספר בן-צבי. הגן נקרא על שם העיר התאומה של נס ציונה: גרנד קוויל הנמצאת בצרפת. גן השבעים ושלושה - גן קטן בשכונה "גבעת הצבר", המנציח את הנופלים באסון המסוקים. גן יד אליעזר - גן בשכונה "יד אליעזר" הנקרא גם "גן הגבעה". גן מגדלי התאומים - גן הנמצא בשכונה "גבעת נוף" ומנציח את אסון מגדלי התאומים משנת 2001. גן רוטרי - הגן הקטן ביותר בנס ציונה. גן הפעמון - גן ליד הקניותר והיכל התרבות. בגן נמצאים פעמון ושרידי מסגד. גן המחול - גן בשכונת "גבעת התור" המשמש לאירועים ציבוריים.

קניותר - הקניון הגדול והראשי של נס ציונה במרכז העיר הכולל כחמישים בתי עסק. ישפרו סנטר - "פאואר סנטר", ממוקם באזור התעשייה ב' ומכיל כארבעים בתי עסק וכעשרים בתי מלאכה, מחסנים ומוסכים. עמי בוטיק סנטר ארגמן - מרכז הקניות השלישי בגודלו בעיר אשר ממוקם בשכונת ארגמן. הוא כולל כעשרה בתי עסק. "המרכזייה" - מרכז קניות הממוקם בשכונת סביוני נצר סרני. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה, פיצרייה, המבורגריה, מאפיית בוטיק, מרפאות קופות חולים ובית מרקחת. הבית האדום - מרכז מסחרי באזור התעשייה א' ובו מסעדה, מכון כושר, חנויות ומשרדים. מרכז מסחרי "הדרי סמל" - מרכז קניות הנמצא בשכונת הדרי סמל. כולל מספר בתי עסק, בהם: מסעדות, בתי קפה ומכון כושר, וכן מספר משרדים. וואלי סנטר - ממוקם בטירת שלום וכולל צרכניה ומספר בתי עסק. מליבו סנטר - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת מליבו וכולל בית קפה, מסעדה, ירקניה ומספר בתי עסק. מרכז מסחרי שכונת העמק - מרכז מסחרי בשכונת העמק המכיל מרכול.

בעיר עובר כביש 412, המשמש גם כציר התחבורה המרכזי שלה. ממזרח קיים כביש 423, "עוקף נס ציונה", מצפון כביש 431 שאליו ניתן לעלות דרך מחלף ראשונים, וממערב כביש 42.

הרחוב הראשי בעיר הוא רחוב ויצמן, המהווה חלק מכביש 412 ובו נמצאים הקניותר והתחנה המרכזית של העיר. מקביל לו ומערבה ממנו נמצא רחוב תל אביב ובו מבנים עתיקים מתחילת ההתיישבות. רחוב תל אביב נקרא על שם ספרו של הרצל אלטנוילנד מספר שנים לפני שאחוזת בית שינתה את שמה לתל אביב.

ערך מורחב – סמל העיר נס ציונהסמלה המקורי של העיר עוצב בראשית שנות ה-50 על ידי הנהלת המועצה המקומית בראשותו של אליהו מירון: הדגל הכחול - לבן מסמל את האירוע בו הניף מיכאל הלפרין, ממייסדי העיר, לראשונה דגל כחול לבן בשנת 1891. שבעת כוכבי הזהב – מסמלים את שבע שעות העבודה היומיות שאותם רצה הרצל לקבוע בדגלה של מדינת היהודים. פרח ולו שלושה עלי כותרת - מסמלים את מקורות התעסוקה בעיר עם היווסדה: המרכזי - הוא ענף ההדרים; הימני - הוא ענף הכוורנות; השמאלי - גלגל השיניים והפטיש מסמלים את התעשייה בעיר. הכיתוב "נס ציונה – עיר עם לב של מושבה" - הביטוי שטבע ראש העירייה ניסן קרופסקי בעת הפיכת המועצה המקומית לעיר בשנת 1992, הוסף בשנת 1993 עם כניסתו של יוסי שבו לתפקיד ראש העיר.בשנת 2014 הציגה העירייה סמליל אשר משמר בפינתו הימנית-העליונה את סמל העיר המקורי. הסמליל נועד להדגיש ערכים עליהם מושתתת העיר נס ציונה: קהילה ומשפחה, שמירה על איכות סביבה והיותה מרכז לקידום טכנולוגיה וחדשנות (בדגש על היי-טק). הסמליל עוצב על ידי חני עבודי, על בסיס סמל חגיגות 130 שנה להיווסדותה של העיר ולהדגיש את עברה ועתידה של העיר. בשנת 2020 החליטה מועצת העיר לחזור לסמל המקורי מלפני 2014.

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם: הרפובליקה העממית של סין צ'ינגדאו, הרפובליקה העממית של סין (מה-2 בדצמבר 1997) צרפת גרנד קווי, צרפת גרמניה פרייברג, גרמניה גרמניה זולינגן, גרמניה (מ־1986) פולין פיוטרקוב טריבונלסקי, פולין (מ־2016)

אריה חשביה, נס-ציונה: עיר עם לב של מושבה (1883–2003), הוצאת מלוא, 2003 (קישור לספר, באתר כותר) אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך א, פרק נ: ראובן לרר מיסד נס־ציונה, מזכרונות משה סמילנסקי, תרמ"ד (1884) ואילך; פרק נא: חוג גואלי־קרקע בנס־ציונה, מזכרונות שמואל כהן, תרמ"ז–תר"ן (1887–1890); עמ' 572–579 תמי הפטל, לא על הנס לבדו (2019) גרשון גרא, אדמה ללא תנאי, הוצאת בית ראשונים 1989 אבנר כהנוב, שאו נס ציונה (1998)