הופעות ואירועים ברחובות

ביום הקמת רחובות, ליד הבאר בשטח המושבה נאם אהרון אייזנברג ואמר: “אחי, אתם רואים את המקום הזה, שועלים מהלכים בו והוא כלו ישימון אחד; אבל עוד תזכו לראות זקנים וזקנות וילדים משחקים ברחובות היישוב שיוסד פה”. אחריו נאם ישראל בלקינד והגה את שמה של המושבה. מקור שמה של העיר הוא בפסוקים מהמקרא:

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג, בתיה מקוב וכן אפרים חרל"פ. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן הערבי-נוצרי, בוטרוס רוק. העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן). יש המזהים את חרבת דוראן עם היישוב היהודי דורון המוזכר בתלמוד הירושלמי במסכת פאה. ברחוב דונדיקוב במרכז העיר התגלה בית בד גדול שמתוארך לתקופה זו. בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים". ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד. בשנת 1898 ביקר במושבה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, כחלק מסיורו במושבות החדשות, והתקבל בהתלהבות על-ידי התושבים. בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק". ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גנבה חקלאית והסלימה, נהרגו ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן, שהיה בדרכו לסייע למושבה. ב-1914 מנתה המושבה 955 תושבים. ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה. בשל הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין. בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המשקאות "יפאורה". בתחילת שנת 1937 החלו הבריטים בהקמת מחנה צבאי (שנקרא בפי המקומיים “הקמפ”), ברובו בשטח פרדס שוורץ. תחומי המחנה היו: רחוב הרצל ממערבו, רחוב גורדון מדרומו, רחוב הנשיא הראשון מצפונו ורחוב בוסתנאי ממזרחו. בשטח מצפון לרחוב נשיא הראשון הוקמו אורוות לסוסים (היום נכלל בשטח מכון ויצמן). בנוסף, הוחרמו מספר בתים ברחוב אייזנברג ואת בית גורפינקל ששימש מועדון לקציני הגדוד הסקוטי בשנים 1937–1941. יהודה פורר הורשה להמשיך להתגורר בתחומי המחנה, כיוון שעבד בו. בשנת 1941 נחנכה ברחובות תחנת המשטרה שהקימו הבריטים. במלחמת העצמאות שכנה בעיר המפקדה הראשית של חטיבת הדרום, חטיבת גבעתי (תש"ח). המושבה נפגעה קשה מהפצצות ממטוסים של הצבא המצרי ומספר מתושביה נהרגו. המועצה המקומית גייסה גיוס מלא את הגברים ביישוב, מי לצבא ומי לעבודות ביצורים, והעבירה לצבא את כל הנשק שלה. סניף מד"א המקומי הפך להיות בסיס רפואי של "ההגנה" והתחנה, על כל ציודה, עמדה מוכנה לכל קריאה לעזרה רפואית. גם גדוד מכבי האש המקומי העמיד עצמו לרשות צה"ל והמשיך את פעולותיו כיחידה צבאית. שני נתיבי שיירות חשובים יצאו מרחובות בתקופת המלחמה: נתיב אחד אל הנגב והנתיב השני אל ירושלים הנצורה. במכון זיו (ויצמן) היה אחד הבסיסים העיקריים של חיל המדע (חמ"ד), שהוקם בארגון "ההגנה" בשנת 1947, וחלק ניכר של המחקר הצבאי, שהיה דרוש למדינה במלחמת השחרור, התבצע בו. גדוד 52 של גבעתי היה מורכב ברובו מבני רחובות, והשתתף במבצעי לוחמה רבים וחשובים, ביניהם פריצת הדרך לנגב. שבעים ושלושה מבני רחובות נפלו במלחמת השחרור בכל רחבי הארץ. לזכרם הוקמו בית "יד לבנים" ו"גן המגינים", והרחובות שנבנו בשכונות החדשות שנבנו לאחר הקמת המדינה נקראו על שמם. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950, כאשר היו בה מעל ל-18,000 תושבים. בעיר הוקמו מעברות לקליטתם של אלפי עולים שהגיעו בשנים אלה. משפחות רבות התיישבו בשרידי הכפרים הערביים שננטשו זרנוגה וקוביבה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים ברחובות 152,475 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,187 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).רחובות מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים: מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1949 (ממשיכו של מכון זיו, שהוקם ב-1934) וכאוניברסיטת מחקר צבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית. בתחומו פועלת "מדרשת פיינברג" - מוסד אוניברסיטאי ללימודי תואר שני ושלישי (דוקטורט). כמו כן פועל במקום מכון דווידסון לחינוך מדעי, המרכז פעילויות לנוער שוחר מדע, בין היתר גן המדע על שם קלור, מוזיאון מדע המרכז פעילויות מדעיות לילדים תחת כיפת השמיים. הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, אשר הוקמה כתחנת מחקר ניסיונית בשנת 1932. למתחם הפקולטה לחקלאות עבר ב-2005 מרכז ויץ ללימודי הפיתוח. המרכז הוא מלכ"ר בבעלות הסוכנות היהודית העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בישראל ומחוצה לה. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. בנוסף פועל בעיר "המכון הישראלי ליין". תחומי העיסוק העיקריים של המכון הם מחקר ופיתוח של זני גפנים חדשים, מחקרים לשיפור איכות היינות, פיקוח על יבוא ויצוא של יינות ומשקאות משכרים, שירותי מידע והדרכה לתעשיית היין, ייצוג מדינת ישראל בארגונים בינלאומיים ועוד.בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה: המרכז האקדמי פרס - מכללה פרטית שנוסדה בשנת 2006 מכללת רחובות - קמפוס לימודים לתואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה מכללת אורט רחובות - לימודי טכנאים, הנדסאים, עתודה טכנולוגית בית ספר לסיעוד קפלן - פועל בתוך בית החולים קפלן מכללת אורות ישראל - מכללה אקדמית דתית לחינוך ולהכשרת מוריםבעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט (לשעבר תמ"ר - "תיכון מאוחד רחובות" במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), קריית החינוך ע"ש רון ארד (במערב העיר, רחובות ההולנדית), בית-ספר תיכון של רשת אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת. בעיר קיים בית ספר פתוח - בית ספר "השיטה", הנמצא בשכונת חבצלת. לבית הספר רצף חינוכי מגן חובה עד כיתה ט'. משנת 2019 נפתח מסלול דמוקרטי בבית ספר "רמת אלון", ובשנת 2019 נפתח בית ספר דמוקרטי דתי שנקרא "בראשית". כנהוג בבית ספר דמוקרטי, שמו נבחר בבחירות על ידי תלמידי בית הספר והוריהם, מתוך אוסף שמות שהוצעו על ידי התלמידים. בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות קיים בעיר תיכון דתי ציוני - "המר". ברחוב בנימין שוכנת ישיבת מאור התלמוד הליטאית, ואליה מסונפות שתי ישיבות לצעירים - ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב מיכאל חסין ו"ישיבה לצעירים מצוינים". לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת בשם "חכמה ודעת" הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד.

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית. בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי. בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות של פלדמן.

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל, רחובהּ הראשי של העיר. ממנו מסתעף רחוב ביל"ו, בו שוכן השוק העירוני החדש, שוק מקורה אשר נפתח ב-2021 בשטח של 1,700 מ"ר על המבנה ההיסטורי של השוק העירוני. בצפון-מערב העיר ממוקם מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד, בסמוך למפעל יפאורה. קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים: קניון "עופר" רחובות - הקניון הגדול והראשי של העיר במרכז העיר, מכיל בתחומו גם בית קולנוע מבית HOT CINEMA, תחנת האוטובוסים המרכזית של רחובות, שירותי בריאות כללית ולאומית, ואת משרדי עיריית רחובות. "הקניון הקטן" - קניון משני, הממוקם ברחוב הרצל 157 וכולל מסעדות, סופר, מכון כושר ומשרדים. פסאז' חרל"פ - פסאז' ברחוב הרצל 161, חנויות, ומספרות. אמריקן סיטי - קניון נמצא על רחוב דרך הים ובו חנויות, אולם אירועים ומכון כושר. מתחם סנטרו - מרכז מסחרי חדש ברחוב מוטי קינד ובו חנויות, סופר ומכון כושר. מטרומול - מרכז מסחרי, השוכן בתחומי קריית המדע בצפון העיר, בצמוד לתחנת-הרכבת של רחובות. כולל בתי קפה, פאבים, מסעדות ועוד. קניון רחובות ההולנדית - מרכז מסחרי הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" וכולל בתי קפה, מסעדות ועוד. מרכז שרונה - מרכז מסחרי בשכונת שרונה (היובל). המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה. מרכז מסחרי "אזורים סנטר" - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת "רחובות החדשה". כולל מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.כמו כן, בסמוך לעיר, ממוקמים מרכזי קניות פתוחים: פאוור סנטר ובילו סנטר Outlet, ומתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר. מגרשי כדורגל מרמורק, וייסגל וקריית משה. ברחובות קיימים גם בריכת השחייה וייסגל, מרכז טניס, מטווח עירוני, הקאנטרי קלאב, והספורטק. דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית. כדורגל שתי הקבוצות הבכירות בעיר הן: מכבי שעריים – בליגה א' דרום. ב-1960 אוחדה עם מכבי רחובות ובאותה עת נודעה בשם "מכבי שעריים-רחובות", אך כעבור שנתיים פורק האיחוד. הפועל מרמורק – בליגה א' דרום. ב-1968 אוחדה עם הפועל רחובות ובאותה עת נודעה בשם "הפועל מרמורק-רחובות".מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון עירוני נס ציונה בה משחקת שעריים והאצטדיון העירוני רמלה בה משחקת מרמורק, כיוון שאין אצטדיון העומד בתקנים של ליגות בכירות בעיר, עד להשלמת בנייתו של אצטדיון רחובות, האמור להיחנך בשנת 2024. משחקי הדרבי בין קבוצות אלו נחשבים למתוחים ותוססים מאוד. ובנוסף ישנן שתי קבוצות המשחקות בליגות נמוכות יותר: מכבי רחובות – בליגה ג' מרכז. אחת הקבוצות הראשונות שקמו בארץ עוד מלפני קום המדינה. בני יצ'אלאל רחובות – בליגה ג' מרכז. קבוצה של בני העדה האתיופית בעיר.בעבר פעלה בעיר גם קבוצת מכבי כפר גבירול, אך היא פורקה לאחר הרצח של מרדכי קינד במהלך משחק נגד מכבי רחובות בשנת 1975. כדורסל מכבי רחובות – בליגה הלאומית. הקבוצה שיחקה בעבר בליגת העל. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון אורט אולם ברזילי שנבנה בשנת 1983 ומכיל 1,000 מושבים .כדוריד עירוני רחובות – בליגת העל. נוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 כ"מכבי רחובות". בשנת 1954 הקבוצה הייתה הראשונה שזכתה בתואר אליפות המדינה. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר התיכון קציר שנבנה בשנת 2014 ומכיל 500 מושבים. הפועל רחובות – קבוצת עבר שנוסדה ב-1955.פוטבול רחובות סילברבקס – הוקמה ב-2012 ובשנותיה הראשונות הייתה משויכת לעיר רחובות, אולם ב-2014 שינתה את שיוכה העירוני למזכרת בתיה.

בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (על פי השלט בחזית הבית) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האספה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון. הבניין שופץ בשנת 2020 ופועלת בו מסעדה צרפתית בשם "אחוזת מרגו". בית דוֹנְדִיקוֹב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שרפה או קריאה לאספת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות. בית העם - נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב. היקב - נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ועד סוף המאה ה-20. בית הכנסת הגדול אהל שרה - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים. בתי המיליונרים - רחוב "בתי המיליונרים" שוכן ברחוב מנוחה ונחלה שברחובות. בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אלעזר משה סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ובמאה ה-21 משמש כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה-שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים. בית זקס - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה. בית ברוידא - נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה", והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות". בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות. בית חיים ויצמן - ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון". הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם, למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב. בית האסמים - מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מראשית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים של המאה ה-20 על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית השתמשו בתחילה כמחסן תבואה ומאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה. בהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם כיום משמש כמוזיאון המיניאטורות שנחנך בשנת 2021. בית גורפינקל - הבית שוכן ברחוב אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, יהודי מארצות הברית, והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מוארכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת את המבנה שוחזר ובמרכזו עץ פיקוס הגדול ברחובות, ובעבר פעלה בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו". בשטח החצר נבנה מגדל מגורים והמבנה יעבור שימור. בית שרגא פייבל כהנוב (הבית הירוק) הבית הראשון בן שתי קומות המגורים הוקם ב-31–1930 ברחוב בנימין פינת נורדאו. בצבע ירוק, כיום צבעו אפור כי לא היה להשיג צבע מקורי בשנות ה-50[דרושה הבהרה]. חידושי הבית כשנבנה כללו פעמון חשמלי בדלת הכניסה ופתיחתה מלמעלה בלחיצת כפתור על ידי פייבל כהנוב, אינטרקום טלפוני בין שתי הקומות לתקשורת עם בתו רישקה (שושנה אשת יונתן מקוב), טיימר אלקטרו-מכני לתאורת המדרגות פעיל עד היום. (ברוך רביד, מאה בתים ברחובות). אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נמצאים חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. בריכת האגירה הונצחה בסיפורו של ס. יזהר "רחיצה בבריכה". כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותכניות חינוכיות למבקרים. מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חיזיון אור-קולי והפעלה לילדים ובני נוער. גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף שליד רחובות ובמטוסו פרצה שרפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם אז המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להישאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר - ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים. אנדרטת טנק המרכבה - מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף ישראל טל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות. גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות - הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1,700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראייה. בריכת רחובות - בריכת חורף טבעית הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר, שמורת טבע מאושרת. בבריכה מיני צמחים ובעלי חיים נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר. בית החמישה - מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ - שירות לאומי למבוגר. בית הקברות העתיק - בית הקברות תר"ן (הישן) שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה שנת תרנ"א (1891) ועד הקמתו של בית הקברות החדש. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מצפה הכוכבים - זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אווירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להיפתח גם לציבור הרחב. מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל - נמצא בשכונת שעריים, נחנך ב-2017. במרכז ניתן ליהנות מתצוגות קבע ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן. המרכז מהווה בית לכלל קהילות ישראל, באמצעות תערוכות מתחלפות, ימי עיון, סדנאות, מופעים ועוד.

תכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים:

<gallery widths="230" heights="200" perrow="4"> קובץ:Weizmann Institute IMG 2358.JPG|מכון ויצמן למדע (ומדרשת פיינברג). הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קובץ:Hebrew University Faculty of Agriculture in Rehovot.jpg|הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית (של האוניברסיטה העברית) קובץ:War memorial in rehovot.jpg|אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בגן המגינים קובץ:Givathadkalim66.jpg|גבעת הדקלים בשכונת "רחובות החדשה" קובץ:Memorial to a war pilot in rehovot FIXED.jpg|אנדרטת זיכרון ושלט הנצחה לטייס חיים הולצמן בגן המגינים קובץ:Slutzkin house3.png|בית סלוצקין ברחוב "בתי המיליונרים". כיום בנין המנהלה בקמפוס בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט קובץ:בתי המליונרים - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (10).JPG|בית זקס ברחוב "בתי המיליונרים". הוכר כחלק מאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קובץ:IMAG01092009-01-15 152618.JPG|בית ברוידא ברחוב "בתי המיליונרים". הוכר כחלק מאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קובץ:Rehovot_winter_puddle_panorama_from_the_air.jpg|בריכת החורף הטבעית של רחובות קובץ:PikiWiki Israel 13811 Gate of Minkov orchard in Rehovot.JPG|אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קובץ:מכון איילון - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (1).JPG|מכון איילון. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קובץ:HPIM4821.JPG|בית חיים ויצמן. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קובץ:שיכון_עובדי_מכן_וייצמן_ברחובות.jpg|שיכון עובדי מכון וייצמן .

משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950. ספריית לנֹער. אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872. כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890–1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890–1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, משה סמילנסקי, 1898. דני בר-מעוז, מגולת תימן לח'רבת דוראן: התיישבות עולי תימן ברחובות 1908-1948, הוצאת אעלה בתמר, 2003. "רחובות", מתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004. ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015. דניאלי, עמוס. מלכה ללא כתר: סיפור על מושבה ומשפחה. ירושלים: המשפחה. 2006. קומפטון, ישראלה. רחובות - אתרים ומסלולים: מדריך למטייל. רחובות: עיריית רחובות. 1990.