ד"ר מרדכי קידר

קידר נולד בתל אביב, להורים ממוצא פולני ממשפחת קופרשמיט, שעלו לארץ ישראל בשנות ה-30 וכל משפחתם נרצחה בשואה. בשנת 1970 התגייס לצה"ל. הוא שירת באמ"ן וסיים את שירותו לאחר 25 שנה בדרגת סגן-אלוף. רוב שירותו היה ביחידה 8200 בה שימש ראש ענף, למעט תקופה בה הדריך בבה"ד 15. לאחר שחרורו מצה"ל היה חבר בתנועת השמאל נתיבות שלום. בשנים 1974–1982 היה זמר טנור לירי במקהלה הפילהרמונית תל אביב, במקהלה הכיר את אשתו שהייתה זמרת באותה תקופה. את כל לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1981–1983 למד לתואר ראשון במחלקה לערבית ובמחלקה למדע המדינה, ובשנים 1991–1997 סיים דוקטורט במחלקה לערבית. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הלשון הפוליטית הפומבית של משטר אסד בסוריה: מסרים ודרכי הבעתם". קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי[דרוש מקור] ומתראיין לערוצים ערביים דוגמת "אל-ג'זירה", חלק מהעימותים שלו בערוצים הערביים עם אישי דת ותרבות עוררו סנסציה בעולם הערבי. הוא משמש גם כפרשן של העיתון "מקור ראשון", ומכהן כיו"ר "מוניטור האקדמיה הישראלית", גוף העוקב אחר מרצים המוגדרים על ידיו פוסט-ציוניים, במטרה לפרסם את פרסומיהם והצהרותיהם. ביולי 2012 שובץ קידר כמגיש שותף מתחלף להגשת התוכנית "סדר יום", המשודרת ברשת ב', כחלק מהחלטה של הנהלת רשות השידור לאזן את המגישה הקבועה קרן נויבך. לאחר התנגדות העובדים למהלך, אמר שהוא הוזמן כפרשן והודיע שיסכים להיות מראיין אורח רק בהסכמת שני הצדדים. מסוף יוני 2015 כותב קידר טור קבוע באתר "מידה". כמו כן הוא בעל טור שבועי בעיתון החרדי "יום ליום". באוקטובר 2019 נאם קידר בהפגנות התמיכה בבנימין נתניהו בפתח תקווה, והדהד תאוריית קשר לפיה לא יגאל עמיר רצח את יצחק רבין. החל משנת 2021, החל קידר לשמש סגן נשיא חברת NEWSRAEL - העוסקת בפעילות תקשורתית פרו ישראלית ברחבי העולם.

קידר טוען כי ישראל תוכל להתקיים במרחב הערבי רק בעזרת צבירת כוח מתמיד: ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית. זאת משום שבתפיסה המוסלמית היהודים אינם "עם" והיהדות היא דת בטלה, ולאחר שארץ ישראל כבר נכבשה והייתה בשליטה מוסלמית אסור לה להיות תחת שלטון אחר. עמדה זו מונעת אפשרות של הכרה מוסלמית במדינה יהודית בשטחי ארץ ישראל, אולם אומה מוסלמית אינה מחויבת לאבד את עצמה בלוחמה מול אויב עדיף. לכן שלומה של ישראל תלוי בעדיפותה על אויביה. קידר היה חבר בצעירותו בתנועת השמאל "נתיבות שלום", ובמסגרת פעילותו פגש, לדבריו, יחד עם אחרים את ערפאת, במוקטעה שברמאללה, לאחר רצח יצחק רבין. לדברי קידר, המודל של ערפאת בחתימת הסכמי אוסלו הוא "הסכם חודיבייה", אז (בשנת 628) חתם מוחמד על הסכם שלום לתקופה של כעשר שנים, והפר אותו - לטענת קידר - כעבור שנתיים בלבד, כשצבאו היה ערוך למלחמה. כך הסכמי אוסלו היו חלק מתוכניתם של הפלסטינים להפסקת אש ארעית שתופר כאשר ישראל תיחלש. האינתיפאדה השנייה שהוביל ערפאת החלה לאחר הנסיגה מלבנון, שנתפשה ברחוב הערבי ככניעה ישראלית. בראשית המאה ה-21 העלה קידר את תוכנית האמירויות הפלסטיניות שהיא לדעתו הפתרון היחיד לבעיה הפלסטינית. עיקרו של רעיון זה הוא פירוק הרשות הפלסטינית והקמת שמונה אמירויות בערים הגדולות ביהודה, שומרון ועזה, על בסיס המשפחות המקומיות. על פי תוכניתו, ישראל חייבת להישאר בשטח הכפרי של יהודה ושומרון כדי למנוע הקמת מדינה ערבית עם רצף טריטוריאלי שתהפוך למדינת טרור. בשנת 2010 היה ממייסדי תנועת הריבונות, שמטרתה סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל. כמו כן הוא חבר תנועת הביטחוניסטים. לדברי מרדכי קידר, האקלים הפיזי הקשה של המזרח התיכון יצר במשך אלפי שנים אקלים תרבותי בו הדרך היחידה לשרוד היא על ידי השתייכות מוחלטת לחמולה מקומית אשר דואגת לכל צורכיהם של בניה. השתייכות זאת חזקה אף יותר מהשתייכות דתית. כך לדוגמה נקמת דם או רצח על חילול כבוד המשפחה אסורים במפורש בקוראן (שם מותרת המתה רק במסגרת משפטית מוגדרת ולאחר עדויות), אולם מקובלים כנוהג שבטי/פטריארכלי קדום, ולכן נפוץ באזורים נרחבים במזרח התיכון, בקרב בני עדות ודתות שונות. לדבריו, ברוב מדינות ערב התרבות הדומיננטית עדיין מוטה משמעותית לכיוון השבטיות, והנאמנות לשבט ולחמולה עומדת בראש סולם הערכים.

קידר נשוי לריינה, מוזיקאית בתזמורת הפילהרמונית, ולהם שלושה בנים ושתי בנות. מתגורר ברעננה ומנהל אורח חיים דתי.

התנועה האיסלאמית בישראל, הוצאת נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, 2002