Name: אתניקס | טרמינל, נמל חיפה | Tickchak LIVE
Start: 2024-08-15T21:00:00+03:00Z
Location: טרמינל, נמל חיפה

עידן אלתרמן

Edan Alterman

חנה לסלאו

Hana Laslo

ציפי שביט

Tzipi Shavit

דב נבון

Dov Navon

מורדי גרשון

Mordi Gershon

עדן אמסילי

Eden Amsili

חיפה

אור עקיבא

פרדס חנה כרכור

אהבה ממבט ראשון - מחזמר | היכל התרבות אור עקיבא | Tickchak LIVE

אהבה ממבט ראשון - מחזמר

מחוז חיפה

היכל התרבות אור עקיבא

הכתובה - תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

הכתובה - תיאטרון חיפה

תיאטרון חיפה

סווינג - מחזה מוזיקלי - תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

סווינג - מחזה מוזיקלי - תיאטרון חיפה

צניחה חופשית - תיאטרון חיפה | ציפי שביט | Tickchak LIVE

צניחה חופשית - תיאטרון חיפה

שרונה אלימלך

Sharona Elimelech

מאיה דדון

Maya Dadon

יוסי שטרית

Yossi Shitrit

שמרית לוי ששון

shimrit levi sasson

ואלרי חמאתי

Valerie Hamati

elkana marziano

ענבל ביבי

Inbal Bibi

חיים זנאתי

Haim Zenati

זה אני | היכל התרבות מנשה גן שמואל | Tickchak LIVE

זה אני

גן שמואל

היכל התרבות מנשה גן שמואל

עידן אלתרמן - סטנדאפ | מרכז אומנויות הבמה פרדס חנה כרכור | Tickchak LIVE

עידן אלתרמן - סטנדאפ

מרכז אומנויות הבמה פרדס חנה כרכור

עידן אלתרמן | מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה) | Tickchak LIVE

מרכז אומנויות הבמה מתנס פרדס חנה כרכור(מתנס פרדס חנה)

דב נבון | תיאטרון חיפה | Tickchak LIVE

אביב כרמי

Aviv Karmi

ניל משען

Neil Mishan

הדר ברנשטיין

Hadar Berenshtein

מאיה מדג'ר

Maya Madgar

רונית אפל

Ronitte Appel

דביר מזיא

Dvir Mazia

תומר ברש

Tomer Barash

פצפונת ואנטון | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

פצפונת ואנטון

זכרון יעקב

בית התותחן - זכרון יעקב

יולי סקר

Yoli Seker

סיון מסט

sivan mast

אור מאיר

Or Meir

אורי אוריין

ori urian

מול כולם | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

מול כולם

נוי הלפרין

Noy Halperin

רוני מרחבי

Ronny Merhavi

ירדן מרחבי

Yarden Merhavi

ירדן גוז

Yarden Goz

ספיר דרמון

Sapir Darmon

איציק מלמד

Itzik Melamed

חנן שוורצברג

Hanan Schwartzberg

הכוכבים של סבא | בית התותחן - זכרון יעקב | Tickchak LIVE

הכוכבים של סבא

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Haifa District

מרכז הקונגרסים חיפה

מרכז רפפורט לתרבות

אולם תרבות זוהר

מחוז חיפה קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית, והמנדט הבריטי (מבוססת על נפת חיפה המנדטורית) אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונה.
הממונה על מחוז חיפה הוא רואה החשבון פאיז חנא.
מתכננת המחוז היא ליאת פלד.

היסטוריה

אוניברסיטת חיפה
הטכניון

אוניברסיטאות

בשנת 2023 מנתה אוכלוסיית המחוז 1,134,000 נפש, מתוכם:
651,500 מאוכלוסיית המחוז הם יהודים.
151,600 מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
15,200 מהאוכלוסייה הם ערבים נוצרים.
29,300 מהאוכלוסייה הם דרוזים.
מעורב (חיפה) 293,100.
41,900 מהאוכלוסייה הם ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לתחילת 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את בירתו והעיר הגדולה ביותר שבו חיפה, כולל מלבדה את הערים נשר, הקריות, טירת כרמל, חדרה, חריש, אור עקיבא וכן את הערים הערביות אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה וכפר קרע.

זהו זה

Zehu Ze

זהו זה | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

היכל התרבות תל אביב

זהו זה | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

"זהו זה!"
האירוע השנתי של צבאות השם כפר חב"ד.
בביצוע חיילות הסניף

זהו זה! צ"ה כפר חב"ד | אודיטוריום צפריה | Tickchak LIVE

זהו זה! צ"ה כפר חב"ד

צפריה

אודיטוריום צפריה

גידי גוב

Gidi Gov

דבל'ה גליקמן

Dov Glickman

מוני מושונוב

Moni Moshonov

שלמה בראבא

Shlomo Baraba

זהו זה שרים ביחד על הבמה!
חברי "זהו זה": אבי קושניר, גידי גוב, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב ושלמה בראבא יעלו לראשונה מופע משותף באמפי לוחמי הגטאות - אצלנו פה בצפון!


"זהו-זה" שרים על הבמה | קיבוץ לוחמי הגטאות | Tickchak LIVE

"זהו-זה" שרים על הבמה

מחוז צפון

לוחמי הגטאות

קיבוץ לוחמי הגטאות

התכנית החלה את דרכה ב-2 ביולי 1978, כמגזין בידור לנוער בטלוויזיה הלימודית לימות הקיץ והחופש הגדול. יוזמת ועורכת הסדרה הייתה רישה טירמן, המפיקה הראשונה, יפה אורנשטיין והבמאי הראשון, יוסי רונן. צוות המגישים היו מוני מושונוב, שלמה בראבא ודליק ווליניץ. התכנית נוצרה במתכונת מגזין ואוסף של קטעי משחק שקישרו בין הפינות השונות. את התסריטים הראשונים כתבו לה אפרים סידון, ב. מיכאל וקובי ניב. בתחילת שנות השמונים הפכה לתוכנית נושא שבה כל פרק סבב סביב נושא מסוים עם קו עלילתי מנחה. התכנית, שארכה כשעה לערך, שודרה בשנים הראשונות בשידור חי שלושה ימים בשבוע, בימי ראשון, שלישי וחמישי בשעה ארבע אחר הצהריים, והשידור החוזר היה למחרת בשעה אחת ושלושים בצהריים. לאחר מכן עברה לפעמיים בשבוע בלבד בחופש הגדול, ובמהלך שנת הלימודים לפעם בשבוע בלבד, בימי חמישי. בכל שנה, עד 1993, התכנית יצאה לפגרה בת ארבעה חודשים. היציאה לפגרה החלה בפרק חגיגי לפורים ונמשכה עד הקיץ.
את הצד המוזיקלי של התכנית סיפקה במשך שנים רבות להקת ברוש (שהחלה את דרכה כלהקת הליווי של הזמר אריאל זילבר). בנוסף נוצרה פינה בשם "שיר השבוע" ובה שירים של אהוד מנור בלחנו של קובי אשרת, אותם ביצעה להקת "חלב ודבש" (1982–1983). לפינה זו צולמו לראשונה קליפים מיוחדים מחוץ לאולפן, וכן יצא גם תקליט עם כל השירים. שנים אחדות אחר כך חודשה הפינה בהשתתפותו של שלמה גרוניך שאף ביצע שירים רבים שנכתבו במיוחד עבור התכנית יחד עם מגישי התכנית. שירי פינה זו הופיעו באלבום "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה". כמו כן הופיעו בתוכנית מיטב הלהקות והזמרים הישראליים, ווידאו קליפים רבים נוצרו בה. את שיר הפתיחה של התכנית כתב אהוד מנור ללחן של בני נגרי. הביצוע היה של יהודה תמיר (מ"חלב ודבש"), חני בודגוב (מ"סקסטה"), עירית בולקא, ואיציק בן מלך.

התכנית זכתה לפופולריות רבה, בין אם בשל איכותה או מעמד הערוץ הראשון כערוץ ישראלי יחיד באותה התקופה. עד היום זוכרים רבים שיש להתקשר לטלפון 414155 או, יותר מאוחר, 426144, כדי לזכות בפרס הקבוע: חולצה ותקליט (ומאוחר יותר תיק ותקליט). סיבה נוספת לעובדה שמספרי הטלפון נחקקו בזיכרון הקולקטיבי היא הלחן שהוצמד להם על ידי מנחי התכנית. במשך רוב שנותיה, היא הייתה תוכנית הדגל של הטלוויזיה החינוכית.
השחקנים הקבועים סיפרו שלכל פרק הייתה עלילה מוגדרת ותסריט, אך הם הורשו לאלתר במקום בהתאם לסיטואציה, מה שאפשר להם להביע את נטיותיהם האמנותיות ולהעשיר את התכנית בקטעים שהם סטנד-אפ בחלקם, כמו גם, מצד שני, רגעים של חישכון (בלק-אאוט) שבהם נאלצו לסמוך על בן-זוגם לקטע שיציל אותם ממבוכה בשידור חי.
עלילות הפרקים נסובו סביב נושאים שונים מהווי החיים בישראל (למשל "הדייגים" ומפלס הכנרת היורד או "חברת החשמל" עם "דירקטור וולט" שאומר "למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור חשמלי?"), אפנות ותופעות חברתיות (למשל "ריקודי עם" או "מחוסרי הדיור" או פרודיות על ריבוי "מחזות זמר"), מחוות לקלסיקות (כמו "צ'ארלי צ'פלין", "לורל והארדי", "ג'יימס בונד") או סדרות טלוויזיה ("משפחת שמשון" - מחווה למשפחת סימפסון, "ראשון" - מחווה לדאלאס, "משפחת קוסבי").
החל מקיץ 1988, במלאת עשור ל"זהו זה!", החלו מצולמים פרקי התכנית בנוכחות קהל, ומאז השידור החי מלווה בפרצי צחוק, וגם במחיאות כפיים בסוף כל תוכנית, ובהמשך הזמן גם בסוף כל קטע.
ב־1991 עלה מופע מיוחד של התכנית יחד עם כוכבי הופה היי שנקרא "זהו הופה".

הטלוויזיה החינוכית (1978–1993)

בסוף שנת 1993 השתנתה מפת הערוצים בישראל עם תחילת השידורים המסחריים של ערוץ 2. הטלוויזיה החינוכית חיפשה דרך לשלב את תוכנית הדגל שלה בערוץ החדש וליהנות מהכנסות הפרסומות. תחילה הועברה "זהו-זה!" לשידור במסגרת השעות שקיבלה הטלוויזיה החינוכית בערוץ 2, בימי שישי בשעה 17:30 ובשידור חוזר בהמשך השבוע.
מאוחר יותר נמכרה לזכיינית השידור "רשת" ושודרה החל מנובמבר 1995 בשעות הפריים-טיים, בשם "זהו זה חי!". תקציב ההפקה גדל והתכנית שמה יותר דגש על מערכונים בנושאים שונים ונטשה את המבנה הסיפורי שאפיין אותה מאז שנות השמונים. עם זאת, הטלוויזיה החינוכית המשיכה להפיק את התכנית ואף לשדר את הפרקים בשידור חוזר.
בשנתה האחרונה של התכנית, "רשת" שיבצה אותה כתוכנית הבידור המרכזית של ערוץ 2 בערב שבת, בשם המשודרג "המופע של זהו-זה" תוך שינוי הפורמט - לתוכנית בידור שכללה מערכונים קצרים בנושאים אקטואליים תוך הגברת מינון הסאטירה, פינת נוסטלגיה מיוחדת עם יאצק והסיום הקבוע במערכון שכלל את "הפולניות" אשר דיברו על השבוע שחלף בתחום הפוליטיקה ולעיתים אף ראיינו דמות פוליטית (יעל דיין, לימור לבנת, אחמד טיבי, בנימין בן-אליעזר ועוד). בעונה זו התכנית כללה גם פינה קבועה של ההרכב הקומי "פליטי פלטפוס", בה היו חברים 4 מכוכבי תוכנית המערכונים "פלטפוס". כמו כן, בכל תוכנית בעונה זו התארח שחקן או קומיקאי שהשתתף במערכונים לצד הקאסט הקבוע (בין היתר התארחו ספי ריבלין, שייקה לוי, טל פרידמן וקרן מור), וכן אמן שביצע שיר בליווי שלישיית המנחים (בין היתר התארחו אביב גפן, קורין אלאל, דני סנדרסון ויובל בנאי). בתוכנית סיום העונה, שהתבררה כתוכנית האחרונה של "זהו זה" לפני האיחוד, התארחו שלושת המנחים ה"נשכחים" של התכנית: דליק ווליניץ, מתי סרי ומשה איבגי.
במתכונתה החדשה לא זכתה התכנית להצלחה המצופה ולבסוף ירדה מלוח המשדרים.
בשנים 1999–2000 הגישו מושונוב, קושניר וגליקמן את טקס פרסי הטלוויזיה מסך הזהב בערוץ 2, וביצעו מערכונים ברוח "זהו זה".

ערוץ 2 (1993–1998)

תוכניות "זהו זה!" הפכו במשך השנים לקלסיקה ולקאלט בקרב החברה בישראל, וציטוטים של הבבא בובה, הפולניות ויאצק הפכו לנכס צאן ברזל ומוכרים בפי כול. חלק מהדמויות אף זכו לחידושים וקמו לתחייה בקרב הציבור ובתקשורת. פרקי התכנית משודרים בשידורים חוזרים בטלוויזיה החינוכית וזמינים ביוטיוב, ורוכשים לסדרה מעריצים חדשים.

מאז סוף שנות ה־90 מרבה הטלוויזיה החינוכית לשדר תוכניות קלסיות של זהו-זה בשידור חוזר. לרוב במסגרת שידור מחזורי בסופי שבוע בערוץ 23 של החינוכית. בשנת 2002 קיבלה החינוכית שעת שידור קבועה בערוץ 10 כשערוץ זה פתח את שידוריו, ובמשך תקופה קצרה שיבצה במסגרת שידור זו תוכניות שנערכו לפורמט קצר של 25 דקות, ללא הפינות, החידות והופעות האורח המוזיקליות. כ-40 תוכניות נערכו לפורמט זה, רובן מראשית שנות ה-90, ושידורן הופסק לבסוף כשהחינוכית איבדה את משבצת השידור בערוץ. הרצועה הזו של הפרקים נקראת "זהו זה! קלאסיקה". בשנת 2005 הופקו גרסאות מקוצרות ל-24 תוכניות נוספות במסגרת רצועת הנוסטלגיה ששודרה אז בערוץ 23. הפעם נכללו בלקט תוכניות מכל שנות קיומה של זהו זה, בהן שתי התוכניות המוקדמות ביותר ששרדו בארכיון החינוכית - תוכניות הפתיחה והסיום של עונת קיץ 1979, עונתה השנייה של התכנית והראשונה שהוקלטה. תוכניות אלה בגרסתן הערוכה שודרו בערוץ 23 ברצועה הנקראת "זהו זה! נוסטלגיה". בנוסף, שידרה הטלוויזיה החינוכית רצועה בשם "שירים וזהו זה", ובה שירים של האורחים המוזיקליים מהתכנית לאורך שנותיה. בעשור השני של המאה ה-21 משודרת התכנית בעיקר במהלך ימי חג בעלי אווירה שמחה (כגון ראש השנה ופורים), בהם משודרות מדי פעם התוכניות בגרסתן המלאה כפי ששודרו במקור, כולל הפינות והחידות. בהמשך אותו עשור, התכנית שודרה במרתונים בימי שישי בערב.

שידורים חוזרים

ב-2002 הופץ במהדורת DVD אוסף מערכונים מהתכנית אשר שודרו במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. מהדורה זו נקראת "זהו זה במפרץ". מהדורה מחודשת, שכוללת מערכונים נוספים, מופצת החל מ-2011.
במרץ 2009 הופץ DVD נוסף, "המיטב 1", הכולל 12 פרקים אשר מחולקים לנושאי קולנוע וטלוויזיה. מהדורה זו כוללת בין היתר את הפרקים "צ'רלי צ'פלין", "האחים בוז", "טיסה נעימה", "סרט ערבי", "בשיטור משודר" ו"סיפורים לשעת לילה מיותרת". הפרקים עצמם לא כוללים פינות וקטעים מוזיקליים (להוציא "שיר השבוע"). ה-DVD כולל גם תוספות מיוחדות, ביניהן מספר פינות מהתכנית לאורך השנים, ומערכון העוסק במקור השם "זהו זה!".

מהדורות DVD

בשנת 2014 הופקה סדרת האינטרנט "הפולניות עושות שוק", ביוזמתה של רשות ניירות ערך ובשיתוף הטלוויזיה החינוכית. נכון לחודש מאי 2014, הסדרה כוללת כעשרים פרקים שמשודרים בטלוויזיה החינוכית והועלו גם לאתר יוטיוב. רשות ניירות הערך יזמה את הפקת הסדרה במטרה לקרב את הציבור הרחב לעולם שוק ההון ולהכיר לו מונחים בסיסיים בתחום הפיננסים ולהקנות כלים להתנהלות זהירה בשוק ההון.
סדרת האנימציה, בכיכובן של טולה ובז'יז'ינה, בדיבובם של מוני מושונוב ודבל'ה גליקמן, מציגה את עולם שוק ההון בצורה פשוטה וידידותית, תוך שימוש בהומור האופייני לפולניות של "זהו זה!".

"הפולניות עושות שוק" (2014)

לאחר סיום התכנית

במרץ 2020 פורסם כי תאגיד השידור הישראלי פתח במגעים להפקת עונה חדשה של "זהו זה!" עקב התפרצות נגיף הקורונה, ובין השאר נעשתה פנייה לכוכבי התכנית: שלמה בראבא, מוני מושונוב, אבי קושניר, דובל'ה גליקמן וגידי גוב. התכנית שובצה לשידור בעונה החדשה החל מיום חמישי, 26 במרץ, ב-21:30 בערוץ כאן 11 יחד עם שידורים חוזרים בשישי ב-13:30, כפי שהיה נהוג במשך שנים בחינוכית.
בפרק ראשון הופיעו כל חברי הצוות שביצעו מספר מערכונים עם הדמויות הוותיקות (באבא בובה, יאצק ושלושת הזקנים) ודמויות חדשות. כמו כן, הם ביצעו יחד עם שלמה גרוניך, בפינה המוזיקלית, ביצוע מחודש ומותאם למצב לשיר "פרנויה".לאחר מכן צולמו ושודרו עוד מספר פרקים בהשתתפות דמויות מהעבר כגון הפולניות ומערכונים הקשורים למגפת הקורונה. לעונה זו צולמו 14 פרקים. בפרק האחרון של העונה הראשונה הם ביצעו יחד עם שלמה גרוניך, בפינה המוזיקלית, ביצוע מחודש ומותאם למצב לשיר "צריך להזיע".בעקבות הצלחת העונה הראשונה, יצאה עונה נוספת החל מ-23 ביולי. בפרק הראשון של העונה השנייה השחקניות ליא קניג, רבקה מיכאלי וגילה אלמגור הופיעו בתפקידי אורח. בניגוד לעונות המוקדמות של "זהו זה!", הפרקים של העונות החדשות קצרים יותר ואינם מבוססים על קו עלילה אחד ארוך אלא על מספר מערכונים. שינוי נוסף בין התכנית הקלאסית לנוכחית הוא העדר של זמר השבוע ופינות. בנוסף, בכל פרק מבצעים השחקנים שיר ישראלי בעיבוד מחודש ופעם אחת אף הקליטו שיר מקורי, מאת אלון אולארצ'יק. ביצועי השירים, על ידי "חבורת גברים בני כ-70" שאינם זמרים (פרט לגידי גוב) הפתיעו באהדה הציבורית ובפופולריות לה זכו.ביום העצמאות 2021, העלו תוכנית ספיישל מיוחדת עם 3 שירים בעיבודים מיוחדים לצד התזמורת הפילהרמונית, ועם אורחים. לאחריה, יצאו לחופשה ארוכה וחזרו למסך ב-4 בנובמבר 2021 לעונה נוספת.ביום העצמאות 2022, העלו תוכנית ספישל מיוחדת, בה השתתף ראש ממשלת ישראל לשעבר, נפתלי בנט. במרץ 2023 שודרה התכנית ה-100 מאז עליית הגרסה המחודשת.
בקיץ 2023 עלה מופע בימתי של "זהו זה!" המבוסס על השירים אותה ביצעה החמישייה במהלך עונות הגרסה המחודשת, לצד מספר מערכונים.
ב-12 באוקטובר 2023, בצל מלחמת חרבות הברזל, החלה העונה השישית של התוכנית. תחת הכותרת, "זהו זה וכן אחרת!". בהתאם לאירועים, חל שינוי במתכונת התוכנית, והיא כללה, מלבד ההתייחסות לנושאים האקטואליים, גם שיחות וראיונות עם ילדים מיישובי עוטף עזה. בנוסף, אירחו חברי זהו זה לביצועי השירים, גם אמנים בולטים, כגון ריטה, שלומי שבת, עמיר בניון ודני סנדרסון וכן הקליטו ביצוע מחודש לשיר "לו יהי" (המזוהה עם מלחמת יום הכיפורים), ביחד עם שייקה לוי וגברי בנאי. כחודש לאחר חזרתה לשידור, נוסף לתוכנית יום שידורים נוסף, ומלבד ימי חמישי היא משודרת גם בימי שני

חידוש התכנית

בשנת 2021 זכתה חמישיית "זהו זה" (אבי קושניר, גידי גוב, דב'לה גליקמן, מוני מושונוב ושלמה בראבא) בפרס מפעל חיים של אמ"י (תשפ"ב).
בשנת 2022 זכתה התכנית בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
במאי 2023 הודיעה אוניברסיטת בר-אילן על הענקת תואר דוקטור לשם כבוד מטעמה לחמישיית "זהו זה": גידי גוב, דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא, מוני מושונוב ואבי קושניר, על תרומתם המשותפת לתרבות הישראלית בשנת ה־75 למדינת ישראל, ועל יכולתם לשמח וללכד את הציבור סביב יצירתם, הטקס נערך ב-15 במאי.

פרסים

שחקנים וקומיקאים ישראלים רבים לקחו חלק בתוכנית לאורך השנים, בהם:

מגישים קבועים

אורחים

מגישי פינות

הכותבים והבמאים

צוות התוכנית

"יאצק" (שלמה בראבא) – בפינות יאצק, אותן כתב קובי ניב, בראבא גילם דמות של חלוץ ציוני נלהב, המצויד באקורדיון, כובע טמבל, שפם עבות, בעל חיים תורן (בהמשך גם רובוט) ודגל ישראל. בכל תוכנית סייר יאצק ברחבי הארץ תוך שהוא שופך אור על אתרים ואירועים בהיסטוריה של הציונות ועל הצופים היה לגלות היכן נמצא יאצק. דמותו של יאצק אמנם לא הופיעה בחלק העלילתי של התכנית אלא בפינה משלה, אבל הדמות שצברה פופולריות רבה ליוותה את התכנית במשך מספר עונות החל משנת 1983, ו"זלגה" מדי פעם גם לתוך התכנית עצמה. יאצק נהג לתבל את דבריו בחרוזים קצרים, מלווים באקורדים מהאקורדיון, אתו ניהל מערכת יחסים מורכבת, לתבל את דבריו במעשיות מחייו עם יאצקה זוגתו, לצהול כסוס, ולסיים את דבריו במילים ”לא לדאוג לעולם יאצק תמיד נופל וקם - זה טוב!”. כמו כן, הוא השתמש לעיתים קרובות במשפט: "איזה עם סגולה!", כשהוא אומר אותו בפאתוס, תוך הבעת התפעלות גדולה. יאצק התאפיין גם בבדיחות הארוכות והמסובכות שסיפר, אשר בדרך כלל החלו בתיאור של שלושה בני עדות שונות שנוסעים בכלי תחבורה מסוים ("פרסי, עיראקי ופולני נוסעים ברכבת...") שלתוכם השתרבב בדרך כלל גם כורדי, שהיה אובד במהלך הבדיחה, ומתגלה מחדש מאוחר יותר. המשותף לכל בדיחותיו של יאצק הוא שהאשמה תמיד נופלת על היקה. דמותו של יאצק זכתה לכבוד מיוחד באחד הפרקים, בו נפרשה מסכת חייו בספיישל "חיים שכאלה". בשלב מסוים התלווה ליאצק בפינתו רובוט חוצני בשם "פיצקי", אשר דובב בידי בראבא עצמו. בתוכנית "שביל באמצע, שביל בצד" החליף אותו אביו של פיצקי שהיה רובוט חוצני בגובה אדם ואף הוא דובב על ידי בראבא עצמו.יאצק יצא גם אל מחוץ לגבולות "זהו-זה": דמותו שולבה גם בתוכנית הטיולים "שביל באמצע שביל בצד" בהנחיית ספי בן-יוסף, משם זכור במיוחד השיר "בואו נטייל" וכן קטע בו הפך ל"דון-קי-יאצק", שבלוויית משרתו הנאמן סנשו פנשה (בגילומו של יענקלה בן סירא), יוצא להילחם בטחנת הרוח בירושלים כדי להציל את "דולצ'ה ריטה" (הזמרת והשחקנית ריטה). יאצק הופיע גם במופעים בהם השתתף בראבא, בעיקר עם מוני (כמו "ערב חד-פעמי קונבנציונלי"), וכמו כן בתשדיר שירות לקידום הנגב בתחילת שנות התשעים, ובמבחר סרטונים על מילים כגון: תחנה ומסעדה, בהם היה שולף מילים ממזוודה ואת הדברים שקשורים למילה הזאת, בסדרה המקורית של "רחוב סומסום" ששודרה בשנות השמונים, שבה בראבא דיבב. הדמות "חזרה לחיים" כשבראבא התארח בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" במערכון מיוחד ובהמשך גם בתוכניות "שי בשידור" ו"גב האומה".
"הבבא בובה" (מוני מושונוב) – דמותו של הבבא בובה החלה את דרכה בפרק "ריקודי עם" כעוזרו של הבבא המקובל האחראי על ריקודי העם. בתקופת מלחמת המפרץ, עם גל הפניות למקובלים, חזרה הדמות לפינה קבועה בה הייתה מפרשת את אירועי השבוע על ידי פירוש באמצעות גימטריה של מילה מייצגת כמו "עריק" או "שוורצקופף" למשל. מאפיין נוסף שמוני הקנה לדמות היה חוסר יציבות - הייתה לו נטייה לגלוש ימינה ושמאלה וכמעט ליפול (מנחה הפינה, שגולם על ידי אבי קושניר, היה תמיד מציל אותו לפני הנפילה או דואג להרים את הלוח, שהיה קורס פעם אחר פעם). הדמות זכתה לקאמבק חד פעמי בתוכנית רק בישראל בתקופת מלחמת עיראק, ומאוחר יותר הדמות הופיעה בתוכנית "ערב חד פעמי" ששודר ברשת, ערוץ 2 שהונחה על ידי מושונוב עצמו. בראיון סיפר מוני שהתזזיתיות וחוסר היציבות של הבבא-בובה באה במטרה לפצות על חוסר היכולת שלו לשבת בזמן שהוא מפיק את הקול הגבוה והצפצפני שאפיין את הדמות.
"הזקנים" (מוני מושונוב, אבי קושניר וגידי גוב) - שלישיית זקנים שיושבים על ספסל, קוראים את כותרות העיתונים ומפרשנים בדרכם הציורית את האירועים, תוך שהם עולבים אחד בשני. שלושת הזקנים הושפעו בבירור מהדמויות שכתב נסים אלוני לחבורת "הגשש החיוור" במערכוני "הקפיטריה בטבריה". באחד המערכונים הופיעו במקום הזקנים "הזקנות", נשותיהם של הזקנים, שהרבו להתלונן עליהם, ואלה שימשו מאוחר יותר בסיס לדמויותיהן של "הפולניות". בהמשך דובל'ה הפך לזקן השלישי במקומו של גידי, שפרש לטובת התוכנית "לילה גוב". דמויותיהם של שלושת הזקנים שבו לשלוש הופעות חד פעמיות: בספיישלים של התוכנית "רק בישראל" חגיגות 40 שנה לטלוויזיה הישראלית ששודרו בשנת 2007, בהופעה של גידי גוב לציון חצי יובל לתוכנית "לילה גוב" שהתקיימה בשנת 2019. בעונה החדשה של "זהו זה" שיצאה בשנת 2020.
"הפולניות" (מוני מושונוב, דב גליקמן ואבי קושניר) – שלוש נשים ממוצא פולני - מוני בתפקיד בז'יז'ינה, יחד עם דובל'ה וקושניר כטולה וז'ניה - שהיו מעבירות ביקורת ופרשנות על אירועי היום, תוך שהן מתרפקות על עברן (במיוחד הדמות שגולמה על ידי דובלה, שהתרפקה על כל מאהביה השונים), תוך שהן עוקצות אחת את השנייה בפולניות סטריאוטיפית. השלוש הופיעו לראשונה ב"זהו זה חי", וכן גם כאשר התוכנית עברה לערוץ 2 ולשידורי הפריים-טיים, ואף יצאו מגבולות התוכנית והופיעו גם באירועי בידור שונים, אולם דעכו לאחר זמן קצר. בשנת 2013 דמויותיהן של טולה ובז'ז'ינה קיבלו גרסה מונפשת משלהן בסדרת הסרטונים הקצרים ששודרו בחינוכית ביוזמת משרד האוצר והרשות לניירות ערך, "הפולניות עושות שוק".
"ציון וציונה" (מוני מושונוב ואבי קושניר) – זוג שלובש את אותם הבגדים מאז יום חתונתם. ציון (מוני) הוצג כבחור המרבה להתלונן כל הזמן וציונה אשתו (קושניר) תוהה תמיד לגבי תלונותיו ואף מדגישה הרבה פעמים את הקמצנות שלו כרוע לב וכמו כן היא זו שסוחבת אותו על הידיים לכל מקום (באופן שהחתן סוחב את הכלה לחדרם אחרי החתונה). חוץ מהמערכון, ציונה כיכבה במספר פרסומות של חברת החשמל וכמו כן גם במופע של קושניר "מכבס ותולה".
"בובי ודובי" (אבי קושניר ומוני מושונוב) – דמויותיהם של דובי הפיתום (קושניר) המנסה להיות חינני ומנומס כלפי הצופים ובובי הבובה (מושונוב בתנועות שפתיים בלבד) שמתלונן כל הזמן על ההופעה ועל היחס המזלזל של דובי כלפיו.
"אגזוזי הרעם" (דב גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר) – להקת רוק ששרה לרוב שירים שמילותיהם הם בנושא פוליטי מסוים ועם לחן של שיר מוכר. מאוחר יותר שונה שמה של הלהקה ל"הבברים".
"מנחם השיכור" (מוני מושונוב) – דמות של שיכור שהופיעה ב"זהו זה חי" בלבד.
"החיילים העיראקים" (מוני מושונוב, דב גליקמן וגידי גוב) - בתקופת מלחמת המפרץ, החיילים העיראקיים שיורים טילים על מדינת ישראל.
"סימה וארווין" (גידי גוב ומוני מושונוב) - בתקופת מלחמת המפרץ, בעל ואישה שתמיד היו מגיעים יחד, וסימה (שבמערכון הראשון נקראה בכלל ריקי) הייתה תמיד מכריזה "אני עם ארווין פה". סימה נהגה תמיד לפלרטט עם בחורים בנוכחות בעלה. ארווין הוצג בתור הבחור ה"עצבן" ונהג לסתום את הפה לאחר מכן כשסימה הרגיעה אותו. בתוכנית ששודרה שנה לאחר מלחמת המפרץ, הוא נהיה שליו מכיוון שהוא השאיר את אשתו בספרד, לאחר שהם ביקרו שם. כמו כן, הדמויות של סימה וארווין הופיעו בערב חד פעמי קונבנציונלי כשהם הולכים לטיפול פסיכולוגי. הזוג שב בעונה החדשה של זהו זה ששודרה בשנת 2020. בנוסף דמותו של ארווין הופיעה בתוכנית "דומינו" כשהוא נשוי לדמות בשם סילבי (שגית סול) והיה מושא אהבתה של דמות בשם מאשה (רועי בר נתן).
"שאול שקלי" (שלמה בראבא) - בחור מבוגר ושליו שמתרגל למצב מסוים בקלות. נוהג לעיתים לכעוס על מישהו שלא נותן לו כבוד, ומפרט על העבר של העם תוך כדי, כשבין היתר הוא אומר "אבא, אבא, ירח מטפטף עלינו". מבוסס על אדם אמיתי. הופיע בין היתר גם ב"סיבה למסיבה", בערב חד פעמי, במופעים של "מוני ובראבא", ב"איפה אתה חי?!" וב"רק בישראל".
שאול פרחים (דב גליקמן) - מוכר פרחים שהופיע לראשונה בפרסומות של "דפי זהב". בהמשך כיכב גם ב"סיבה למסיבה" ובהמשך גם בסדרת טלוויזיה משלו.
"יוני אומן הוואטסה" (דב גליקמן) - בחור מבוגר שמגדיר את עצמו בתור "אומן וואטסה" מתראיין אצל אותו מנחה (אבי קושניר) על חדשות כזב שהוא יוצר בוואטספ ועל מתחריו שהם אנשים ידועים. כמו כן, הוא מבקש מהמנחה שיוציא מספר פתקים אקראיים מהסלסילות שבביתו ועליהם הוא כותב הודעת וואטסאפ חדשה.
"הבידרמנים" - שני חברים שאחד מהם (דב גליקמן) נפגש בבית חברו (מוני מושונוב) ומתחיל ביניהם קרב התנשאויות מופרך אחד על השני, שבסופו החבר עוזב בכעס ושב בגלל האוכל שאשת החבר השני הכינה לו. בעונה של 2022 שב חיים בידרמן בסוף כל תוכנית של זהו זה. בעונה של 2023 הוצגה הגרסה הדתית של המערכון, כשאת הרעיה מחליפה ביתו.
"האחים של זאפה" (שלמה בראבא, אבי קושניר, גידי גוב ומוני מושונוב) - להקת עבר ששבה למופע איחוד אף על פי שהם מעולם לא הופיעו. הם ואמרגנם התחמן (דב גליקמן) מתראיינים אצל יואב קוטנר.
"משפחת ההיסטרים" - משפחה (שלמה בראבא, מוני מושונוב, גידי גוב, אבי קושניר וטלי אורן) שנכנסת להיסטריה עקב כל דבר פעוט שקורה לאחד מבניה.
"עלילות אלפנדרי, ליצ'י וזב" - שלושה חברים (אבי קושניר, גידי גוב ומוני מושונוב) שמגיעים לעבר דרך מכונת זמן ומשנים את ההיסטוריה, ואחרי זה מתקנים אותה.
"מילים לא מובנות" - שלושה חברים (מוני מושונוב, גידי גוב ואבי קושניר) דנים ביניהם על מילים לועזיות ומסובכות לגבי פירושם.
"רפי לוי" - בעל רשת מרכולים ממוצא עיראקי (אבי קושניר), שמספר על ההיסטוריה המופרכת של עצמו. גרסה פרודית על רמי לוי.
"הווכחנים"' - בחור (אבי קושניר) שמבקש מחברו הטכנאי (מוני מושונוב) לגבי מחיר העבודה שאותה עשה בביתו, כשהחבר עושה אותה בחינם. כשהוא שומע מה המחיר שהוא מבקש על העבודה, אם הם לא היו חברים, אז נפתח ביניהם קרב של ויכוחים.
"חיליק מגנוס" - ישראלי (שלמה בראבא) שתפקידו לחלץ ישראלים שנתקעו בחו"ל בכל מיני מקומות משונים.
"דירקטור וולט" - מנהל חברת החשמל (מוני מושונוב) שהופיע בשני הפרקים שעסקו בחברה, לצד עוזרו (דב גליקמן). הדירקטור עצמו נהג לבזבז חשמל. בעונת 2023 הוצג בנו של הדירקטור (המגולם אף הוא על ידי מושונוב) שירש את ההנהלה מאביו.
"ניסו" - ברנש המתאבד תמידית (אבי קושניר) בגלל שאין לו דעה בנושא פוליטי מסוים. נשוי לבחורה בשם עליזה, שרק מוזכרת במערכונים.
"איך לעשות דברים" - מנחה (דב גליקמן) מציג בעזרת ארבעה שחקנים (גידי גוב, אבי קושניר, מוני מושונוב ושלמה בראבא) דברים שכל אחד יכול לעשות בביתו.
"החות'ים" - שלושה חות'ים משועממים  (מוני מושונוב, דב גליקמן ואבי קושניר) שפעולות הטרור שלהם נובעות בעיקר מתוך השיעמום. בין היתר הם משחקים במשחק אסוציאציות (המכיל שם רק את המילים "מלוואח" ו"רסק"). סדרת המערכונים הזאת היא מין המשך למערכוני העירקים.
"ג'רלד פורד" - סדרת דרמה שסובבת סביב צוות אמריקאי של נושאת מטוסים (מוני מושונוב, דב גליקמן, גידי גוב ואבי קושניר).

דמויות בולטות

חלק חשוב בתוכנית היה הפינות השונות, ממוזיקה, דרך ספרים וכלה במדע, הטלוויזיה החינוכית הצליחה לשלב בתוכן העלילתי גם העברת מידע לצופים. חלק מהפינות צולמו כחלק מהשידור החי ובאחרות הוצגו קטעים שצולמו מראש.

פינת הספורט עם יורם שימרון, ובסוף שנות השמונים עם דובי גל שפינה את מקומו לאחר זמן קצר לירון וילנסקי.
פינת אימוץ חיות עם הווטרינר ד"ר יורם קלמנט, ולפני כן הגישה אותה ד"ר נאוה נבו.
פינת ייעוץ פסיכולוגי עם ד"ר עמי שקד.
פינת המשטרה עם סנ"צ אברהם חמו.
 פינת האופנה אותה הגישו יעל טבת קלגסבלד ושירה ברויאר. הפינה שנקראה "מתאים לי" הציגה את חידושי האפונה העדכניים, בה השתתפו דוגמנים ודוגמניות עליהם הוצגו הבגדים עם הסבר של המגישה ואורחים נוספים.
פינת מחשבים בה הדגים סמס הררי מה ניתן לעשות עם מחשב (Apple II) באמצע שנות ה-80.
חדר מיון בפינה זו מדברים על בעיות רפואיות שבה שחקנים מציגים אותן בצורות מוגזמות. אחרי ההצגה שני רופאים מספרים את האמת על הבעיות. זכורה בעיקר בסוף הפינה האמירה "העיקר הבריאות". בין מגישי הפינה היה פרופ' איתן פרידמן.
הגשמת חלום - בפינה זו ילדים מבקשים מהתוכנית שיגשימו להם חלומות.
פינת זהירות-בדרכים - בה התווכחו, בבית-המשפט, תובע ונתבע והמטרה הייתה ללמד את הצופים כללים בסיסיים של זהירות בדרכים.
פיקוח נפש - פינה על נושאים רפואיים והדרך בה פועל גוף האדם, בהשתתפות הפציינט הנרגש ספי ריבלין והאחות תיקי דיין, המרגיעה אותו.
פינת הספרים של חוחית (אורלי זילברשץ-בנאי), ילדה מופנמת, שהמליצה על ספרים יחד עם דב רייזר. במקור זאת הייתה פינה שבה יהודית אוריין המליצה על ספרים.
פינת הקולנוע שכללה המלצה על סרטים חדשים הוגשה על ידי אנשים שונים, ביניהם אהרן קפלן, דורי בן זאב שהיה רכוב על תלת-אופן שאליו מחוברת מקרנת קולנוע, דני מוג'ה, מנחם זילברמן שכינויו היה "מפלצת הקולנוע", דני רובס, אמיר רותם, ד"ר אורלי לובין, יעל שוב וגידי אורשר.
הפינה "סוף המחזה" (משיר הפתיחה) בה ניתן היה להציע סיומות למחזה שהוצג על ידי קבוצת שחקנים (מכאן גם הסצנה בקטע הפתיחה בה מכבה כף יד את הנר).
פינת החדשות - המגיש הראשון של חדשות זהו-זה היה העיתונאי, המתרגם ואיש הרדיו מיכאל דק אשר היה חלוץ בהעברת תכנים חדשותיים לילדים ובני נוער. בתחילת שנות ה-80 הוחלף דק על ידי העיתונאי אבנר תבורי מ"ידיעות אחרונות". דק ואחריו תבורי היטיבו להסביר לצופים את המצב הפוליטי והכלכלי המורכב של אותן שנים - ממושגי יסוד כמו מהי קואליציה ועד מלחמת לבנון, האינפלציה וכדומה.
"מקום בעמידה" - פינת סטנד-אפ מסוף שנות השמונים עם שמואל וילוז'ני ואחר-כך רמי שטרן, ולבסוף הצמד דבי ונולי.
חוכמה גדולה - שבה היו ניסויים מדעיים עם דורון צפריר ורותם אבוהב.
אלוף בצלות - פינה שבה כל אומן מתחום הבידור והזמר היה מבשל את אחד ממתכוניו. בין האומנים שהופיעו בפינה היו: אדם, יפה ירקוני, ציפי שביט, יאיר ניצני, תיקי דיין ואילנית.
כל מה שרצית לדעת על... ולא העזת לשאול - פינה שבה הגישו טל פרידמן ומשה פרסטר סיטואציות בחיי היום-יום באופן הומוריסטי.
פינת האמנות - פינה שבה הופיעו אומנים שונים מתחומי הציור והפיסול שמספרים על אמנים מתחומם ועל ההשפעה שלהם על יצירתם. במקור הגיש פינה זו האומן דודו גבע.
לקראת גיוס - פינה ששודרה בשנת 1990 בה הוצגו חיילות צה"ל בלוויית הקדמה ושירים הקשורים לחיל, בביצוע להקת הנח"ל וקריינות של עודד מנשה.
הקוטב בידינו - פינה מהעונה הראשונה של "זהו זה חי". שני חברי ילדות בשם יונה וברגר (מוני מושונוב ושלמה בראבא) מנסים לשבור את שיא גינס בשהייה ממושכת בקוטב בעודם מתגוררים בתוך איגלו. מוטיב חוזר בפינה הזאת הוא שברגר (מושונוב) שובר על ראשו של יונה (בראבא) בקבוק בירה ירוק.
צבוטותי וכותותי - פינה בכיכובם של אורי אברהמי ודב רייזר המציגים מערכון בעל מוסר השכל בסופו.
שיחת השבוע - פינה נוספת שבה כיכב אברהם בורג, אשר בה היה משוחח עם אנשים על ענייני השבוע. הפינה הופיעה לראשונה בשנת 1978.
ידיים שמאליות - פינה שעוסקת במלאכת יד בהנחיית דודו דותן.
פינת הספרות - פינה שבה חגי חיטרון המליץ על ספרים. הפינה הזאת הוותה בסיס לפינת הספרים של חוחית.
פיפ שואו - סדרת מערכונים ב"זהו זה חי" המתרחשת במועדון כזה, כשמאחורי חורי ההצצה שם, ישנם דברים אחרים לגמרי מאשר במועדון רגיל.
המגילות הגנוזות של "זהו זה" - פינה שהופיעה ב"זהו זה חי", שבה מופיע שלמה בר-אבא עם האקורדיון ומציג קטעים נוסטלגיים מהתוכניות של "זהו זה".
פליטי פלטפוס - פינה מ"המופע של זהו זה" שבו כיכבו חברי ההרכב שנשא את השם: דני קרפל, חנן לדרמן, תומר שרון ותומר יוסף. לעיתים כיכבו גם השחקנים האחרים מההרכב המקורי של פלטפוס: ירדן בר-כוכבא (בשני מערכונים), אבי גרייניק (בשני מערכונים) ועידן אלתרמן (בשלושה מערכונים). באחת הפינות החליפו אותם כוכבי העונות הראשונות של "דומינו".
מסיבת עיתונאים - פינה שפתחה את כל התוכניות של "המופע של זהו זה", שבה נשאלו מוני, קושניר ודובל'ה על ידי כל מיני עיתונאים.התוכנית גם שיתפה פעולה עם מספר להקות נוער. ביניהן הופיעו "להקת צופי תל אביב" ו"צעירי תל אביב" מתל אביב, "מפגשים ברכס" מחיפה ולהקת "דור שני" מקריית מלאכי.

פינות

פרקים בולטים

תוכן ועלילה

זהו זה!, ברשת החברתית פייסבוק
 "זהו זה!", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"זהו זה!", באתר אידיבי
 "זהו זה!", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
 "זהו זה!", סרטונים בערוץ היוטיוב
"זהו זה!", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 "זהו זה 2020", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
 "זהו זה" באתר כאן חינוכית
 "זהו זה (2020)" באתר כאן 11
מילות השיר "זהו זה!", באתר שירונט 
דורון נשר, "זהו זה" היא כדור ההרגעה הכי טבעי שיש. תודה, אחי גיבורי התהילה, באתר הארץ, 27 במרץ 2022יוטיוב:

 אוסף תוכניות זהו זה! (1978-1998), רשימת השמעה, באתר יוטיוב‏ (298 חלקים)
 שיר הפתיחה לתוכנית (1979), שיר  באתר יוטיוב
 שיר הפתיחה לתוכנית (1982), שיר  באתר יוטיוב
 העולם עצוב אז צוחקים - זהו זה, חלק א, וידאו  באתר יוטיוב, בערוץ החינוכית, 2017
 העולם עצוב אז צוחקים - זהו זה, חלק ב, וידאו  באתר יוטיוב, בערוץ החינוכית, 2017
 זהו זה - שובו של השריף: זהו זה, וידאו  באתר יוטיוב, בערוץ החינוכיתסיקור עיתונאי:

עירית שמגר, "זהו זה", מעריב, 1 במרץ 1979
עמירה שגב, ופתאום מוני מוריד את הכובע ויש לו תסרוקת איומה, חדשות, 28 ביוני 1988
מרב סריג ויפעת יעקובסון, זהו זה - הסוף, בעקבות ירידת התוכנית אחרי 21 שנות שידור, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 04.09.1998 | ארכיון האינטרנטלאחר סיום התוכנית:

מפלצות לפורים, דובי שרגא, באתר "המסך המפוצל", 25 בפברואר 2002
מירב קריסטל, אחרי 30 שנה, באתר ynet, 4 ביולי 2008
אסף שניידר, "זהו-זה" הקדימה את זמנה, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2008
35 שנה לתוכנית "זהו זה": מצעד הרגעים הגדולים, באתר וואלה!‏, 18 בספטמבר 2013
רן בוקר, קושניר:"זהו זה היתה הסיירת הכי איכותית", באתר ynet, 18 במרץ 2015
טליה לוין, ‏כוכבי "זהו זה" נזכרים: "כל המדינה הייתה מנותקת בין 16:00 ל-17:00", באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2018לכבוד חזרת הסדרה:

גיא אורבניאק, ‏הבאבה בובה והזקנים: הקאמבק של "זהו זה" לא סיפק סאטירה של ממש, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2020
ענת ביין לובוביץ', ‏קרב הסאטירה: למה שיבצו את "זהו זה" מול "ארץ נהדרת"?, באתר גלובס, 26 במרץ 2020
גל אוחובסקי, ‏האיחוד של "זהו זה" הוא קלאסיקה מחממת לב, באתר ‏מאקו‏, 27 במרץ 2020
אילן שאול, ‏איחוד "זהו זה" נראה כמו פגישת מחזור מחופפת, ואדיר מילר מצחיק בלי קהל, באתר מעריב אונליין, 30 במרץ 2020
דורון ברוש, ‏כשהשחר-חסונים שולטים במסך: כך "זהו זה" עמדה בכבוד במבחן הזמן, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2020
תימורה לסינגר, ‏ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך, באתר גלובס, 10 ביולי 2020
  רז שכניק, החמישייה הפותחת, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באפריל 2021
גידי אורשר, "זהו זה" עצמאות – לגמור בענק !!! "סולם אורשר, 16 אפריל 2021.

זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת). התכנית, ששודרה ברציפות במשך 20 שנה (1978–1998), זכתה למעמד של תוכנית קאלט בתרבות הישראלית. שנים אחר כך שודרה התוכנית שוב במרתונים של שידורים חוזרים בערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית בימי שישי-שבת. במרץ 2020, בעקבות התפרצות הקורונה בישראל, חזרה התוכנית לעונות איחוד בכאן 11, ובו היא משודרת עד היום. התוכנית זכתה במרץ 2022 בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

רשף לוי

Reshef Levy

גורי אלפי

Guri Alfi

דניאל חן

Daniel Chen

חנוך דאום

Hanoch Daum

רשף לוי | היכל התרבות דרום השרון | Tickchak LIVE

נווה ירק

היכל התרבות דרום השרון

חנוך דאום | היכל התרבות דרום השרון | Tickchak LIVE

דניאל חן | היכל התרבות דרום השרון | Tickchak LIVE

גורי אלפי | היכל התרבות דרום השרון | Tickchak LIVE

Neve Yarak

היישוב הוקם בשנת 1951 בשם, שניתן על ידי ועדת השמות, "ירקונים" על מנת להנציח התיישבות קצרה של מתיישבים מפתח תקווה. בפי המתיישבים החדשים שובש השם ל"כפר ירקנים" או "ירקנים א'" אשר הוחלף ל"נווה ירקנים" ובמאי 1952 הוסב לשמו הנוכחי.
בספר על חיים סנילביץ, ממקימי היישוב, מספרת שרה סנילביץ אלמנתו על תולדות המקום:
"בשנת תר"מ, 1880, נרכשו אדמות משפחת טיאן, משפחה לבנונית אמידה, מצפון למושבת פתח תקווה, על גדת נחל הירקון וממזרח לגשר הישן של טחנת אל פארוח'יה, בידי קומץ מאנשי המושבה פתח תקווה. היישוב נקרא "ירקונים", נבנו בתים מלבני חומר, האיכרים עיבדו את אדמתם ודגו דגים, אך מפעלם ההתיישבותי לא צלח, עקב הגשמים העזים קרסו באחת הבתים והחומות, ואוויר הביצות והמלריות הביא למותם של המתיישבים. כעבור שנתיים זנחו את יישובם החדש ושבו אל פתח תקווה. המקום נשאר שומם ומוזנח, ואף סלילת הכביש מפתח תקווה לרעננה בשנת 1928 והקמת גשר ביילי על הירקון לא הביאו לישועה.
בינואר 1951 התקבצו חולמי חלומות ובעלי חזון, עולים מרומניה, שורדי השואה, ממחנות העולים פרדס חנה ועין שמר ופנו במכתב בשפה הרומנית, אל נשיא המדינה הראשון, ד"ר חיים ויצמן.
במכתב הם שטחו את בקשתם:

היישוב הוקם מגרעין של כ-90 משפחות, בהם 310 נפשות, רובם עולים מרומניה. כפר ירקנים התייחד בהיותו התיישבות של מבוגרים בני 45 ומעלה אשר לא נשלחו ברגיל להתיישבות.
למושב הוקצה שטח של 1,200 דונם, אולם בגלל מחסור באמצעי השקיה עובד רק כמחצית השטח. היבול הראשון כלל תפוח אדמה, גזר, שום ובצל ונחשב מוצלח מאוד, בין השאר הודות לשפע המים מנחל הירקון שעמד לרשות המתיישבים. בהתחלה עמדו לרשות כל אחד מהמתיישבים 4 דונם של אדמה חקלאית וב-1956 חולקו אדמות נוספות כך שכל מי שעסק בחקלאות קיבל נחלה של 20 דונם.
ב-1980 צולם במושב הסרט "חמש חמש".

נווה ירק נחשב לאחד המקומות המבוססים באזור דרום השרון. עם זאת, המקום שומר על שורשיו החקלאיים. במושב נבנתה שכונת הרחבה לבנים ממשיכים, אשר יושבה לבסוף על ידי תושבים חדשים, בדומה למושבים אחרים. משרדי מועצה אזורית דרום השרון, קריית החינוך בית הספר האזורי, בית חינוך ירקון, והיכל התרבות האזורי שוכנים בסמוך למושב. במושב ישנם מבני ציבור ובהם מועדון נוער, מועדון חוגים, בית עם, בית כנסת, גן ילדים, בריכה, ומרפאה. במושב עדיין מתקיימת חקלאות, בעיקר גידולי שדה, פרדסים ומטעים של עצי פרי.

המושב כיום

בני הדור השלישי של החקלאים מקימי נווה ירק הרחיבו את הפעילות החקלאית, נטעו כרמים והקימו שני יקבים. 
יקב נווה ירק הוקם במושב נווה ירק, בשנת 2015, על ידי מומו שמילוביץ, דור שלישי למייסדי המושב. היקב מתמחה ביצור יין מענבי קריניאן, גרנאש וסירה הגדלים בכרמים בוגרים אותם מגדלת המשפחה במושב נווה ירק.
ובשנת 2016 נוסד יקב סנילביץ', יקב בוטיק משפחתי בבעלות משפחת סנילביץ. הכרמים נמצאים במושב נווה ירק, ומטופלים על ידי הכורם והיינן סני סנילביץ, בנו של חיים סנילביץ' ממקימי מושב נווה ירק. היקב מייצר יינות לבנים, אדומים ורוזֶה אחד: סירה 2020, קריניאן 2020, מרסלאן 2020.
הענבים המקומיים הם תוצר של שישים שנות התיישבות והתפתחות חקלאית, חברתית ותרבותית במבואות הירקון, של מיקרו אקלים ייחודי ואדמת חמר שאוצרת בתוכה את מי הגשמים והמינרלים המאפשרת חקלאות בעל.

היקבים בנווה ירק

נְוֵה יָרָק הוא מושב באזור השרון סמוך לעיר הוד השרון, השייך לתחום מועצה אזורית דרום השרון.

האירוע חלף

אתניקס

אירועים נוספים של אתניקס

אירועים נוספים בטרמינל, נמל חיפה