איתי טיראן

טיראן גדל בפתח תקווה, לאב שעלה מהונגריה ולאם שעלתה משוודיה. סבתו מצד אמו היא ניצולת אושוויץ. בילדותו ניגן בפסנתר. בנעוריו למד במגמת המוזיקה בתיכון לאמנויות "תלמה ילין", אך נשר מבית הספר. קיבל פטור משירות צבאי על רקע נפשי, ולא שירת בצה"ל. למד שנה בבית הספר למוזיקה "רימון", ואז עבר ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי". סיים את לימודיו בשנת 2002 כשחקן מצטיין, וקיבל את פרס צבי קליר. ב-2003 זכה בפרס התיאטרון הישראלי כ"שחקן המבטיח". כמו כן, טיראן הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות בתחום התיאטרון. טיראן ביטא לאורך השנים עמדות פוליטיות שמאליות. ב-2010 היה בין החותמים על מסמך סירוב להופיע בהיכל התרבות של אריאל, שמעבר לקו הירוק. בקיץ 2018 הודיע על החלטתו לעזוב את ישראל לגרמניה. הוא הצטרף ללהקה בתיאטרון הלאומי בשטוטגרט וכן מביים בתיאטרון הבורגתיאטר (Burgtheater) בווינה.

ב-2008 טיראן נישא למלאני פרס, דוגמנית ושחקנית ישראלית-גרמנייה. ב-2023 השניים נפרדו.

2003 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח (על תפקידו בהצגה "עד ראייה") 2005 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "המלט") 2005 - פרס ע"ש רוזנבלום 2006 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה (על תפקידו בהצגה "יתוש בראש") 2006 – נבחר הקרן למצוינות בתרבות 2008 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה (על תפקידו בהצגה "אמדאוס") 2010 - פרס עיריית ת"א-יפו ע"ש אברהם בן יוסף (על תפקידו כקיטל ב"גטו") 2011 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "קברט") 2013 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "ריצ'רד השלישי") 2016 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "מפיסטו")