הופעות סופ״ש בקרית ארבע - הרשימה המלאה

השם קריית ארבע מופיע בספר בראשית: ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן...” (כ"ג, ב') בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא.” (י"ד, ט"ו) קריית ארבע נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, המתוארות בספר יהושע. יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים. הסברים נוספים לשם העיר מובאים במדרש: "שדרו בה ד' צדיקים, ענר אשכול ממרא ואברהם, ונימולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא".

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו, ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע בידי ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר. קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

לאחר הקמת קריית ארבע ב-1971 נאבקו תושבי היישוב למען הקמת גוף שלטון מקומי ביישובם. גוף השלטון המקומי הראשון שהוקם בקריית ארבע היה ועד מקומי בשם "מנהלת קריית ארבע" שהוקם ב-1974 בצו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, וכיהנה כמועצה ממונה מטעם משרד הפנים. ב-1 במרץ 1981 הוקמו מועצות מקומיות ביהודה ושומרון ומנהלת קריית ארבע הפכה למועצה מקומית ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות למועצה. ראשי המינהלת המקומית: הרב משה לוינגר (1974 - 1976) משה מייבסקי (1976 - 1978) זאב פרידמן - חבר (זמביש) (1978 - 1981)ראשי מועצה המקומית: יהודה רידר (1981 - 1982) שלום ואך (1982 - 1990) צבי קצובר (1990 - 2008) מלאכי לוינגר (2018 - 2018) אליהו ליבמן (2018 - מכהן)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2023 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,516 תושבים (מקום 205 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב: כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, שומרי מסורת, חרדים, ומעט חילונים. לפי נתוני בתי ספר ל-2017, יש ביישוב בית ספר חילוני אחד.

בשנת 2018 פורסם כי בחמש השנים שלפני כן נבנו בקריית ארבע כ-200 יחידות דיור. לב הקריה - השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ניר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים"). רמת ממרא (גבעת חרסינה) - השכונה הצפונית והשניה של הקריה. השכונה, שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, היא שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע. אשמורת יצחק - שכונה קטנה הסמוכה ללב הקריה גבעת האבות - שכונה קטנה הנמצאת מול הכניסה מקרית ארבע לחברון. בשכונה זו מתגוררים איתמר בן גביר, אליהו ליבמן ובנצי גופשטיין. שכונת גל - שכונת מאחז מדרום מערב ללב הקריה. סמוכה לשכונה הערבית 'גאליס'. נופי ממרא - שכונה חדשה היושבת על הכניסה הצפונית לקריית ארבע.

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

מתנ"ס - מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80 מוזיאון ארץ יהודה היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א) מועדון "גיל הזהב" שתי ספריות ציבוריות המשרתות את תושבי קריית ארבע והאזור מחקר ופיתוח אזורי יהודה - הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995 מרכז הפיס - שוכן ברמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב. בריכת שחייה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80. קאנטרי קלאב חדיש ומתקדם נחנך בשנת 2016 המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד המרכז המסחרי רמת ממרא אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון יקבים, נגריות, כרכיות, בית דפוס, מאפיה, אולם אירועים ועוד. פארק מאיר כהנא - פארק בקצה הקריה שהוקם לאחר הירצחו של ראש תנועת כך, מאיר כהנא. מעבר לפארק נמצא קברו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שהפך לאתר עלייה לרגל לאנשי ימין קיצוני. פארק בשכונת רמת ממרא, בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001.

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים: המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון. על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור. במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה. האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום. בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה. קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

היישוב היהודי בחברון ישיבת ניר קריית ארבע ישיבה תיכונית קריית ארבע