Name: הפרח בגני - המחזמר | תיאטרון הצפון | Tickchak LIVE
Start: 2024-05-25T21:00:00+03:00Z
Location: תיאטרון הצפון

טונה

Tuna

רביד פלוטניק

Ravid Plotnik

אביב גפן

Aviv Gefen

ששון איפרם שאולוב

Sasson Ifram Shaulov

עטר מיינר

Atar Mayner

עילי בוטנר וילדי החוץ

Elai Botner and Yaldei Hachutz

אביתר בנאי

Eviatar Banai

תל אביב יפו

תל אביב

הרצליה

רמת גן

רמת השרון

גבעתיים

אור יהודה

כנרת לימוני

Kineret limoni

אנדריאה שוורץ

‏‎Andreea Shvartz‎‏

שהם שיינר

Shoham Shiener

מיכה סלקטר

Micha Celektar

גרושים | תיאטרון הקאמרי | Tickchak LIVE

גרושים

מחוז תל אביב

תיאטרון הקאמרי

יהודה פוליקר

Yehuda Poliker

יהודה פוליקר - אפר ואבק | היכל התרבות תל אביב | Tickchak LIVE

יהודה פוליקר - אפר ואבק

היכל התרבות תל אביב

פבלו רוזנברג

Pablo Rosenberg

פבלו רוזנברג | זאפה הרצליה | Tickchak LIVE

זאפה הרצליה

ברי סחרוף

Berry Sakharof

ברי סחרוף בהופעה - 21.5 רדינג 3 | Tickchak LIVE

ברי סחרוף בהופעה - 21.5 רדינג 3

רדינג 3

רביד פלוטניק | יום ד' | 22.05.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3 | רדינג 3 | Tickchak LIVE

רביד פלוטניק | יום ד' | 22.05.2024 בשעה 21:00 | רידינג 3

יהלי שרון

Yali Sharon

יהלי שרון - מופע שחרור אלבום ראשון (הופק ע״י גיאגיא) | לבונטין 7 - תל אביב יפו | Tickchak LIVE

יהלי שרון - מופע שחרור אלבום ראשון (הופק ע״י גיאגיא)

לבונטין 7 - תל אביב יפו

נורית גלרון

Nurit Galron

נורית גלרון - קורא לי לבוא | היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה | Tickchak LIVE

נורית גלרון - קורא לי לבוא

היכל בעיר (בית האזרח) הרצליה

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

הצגות

הרצאות

Tel Aviv District

היכל מנורה תל אביב

בארבי בנמל יפו

בלומפילד - תל אביב

בית החייל תל אביב

מוזיאון תל אביב לאמנות

תיאטרון רמת גן

אוכלוסיית המחוז מנתה ב-31 בדצמבר 2014 1,350,000 איש, מהם:
1,258,800 (כ-93.2% מאוכלוסיית המחוז) יהודים.
15,800 (כ-1.2% מהאוכלוסייה) מוסלמים.
11,400 נוצרים.
63,800 אחרים.

דמוגרפיה

חלוקה מוניציפלית

נתוני הערים נכונים לסוף שנת 2022 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ערים

מועצות מקומיות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז תל אביב הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. מחוז תל אביב גובל בים התיכון ממערב ובמחוז המרכז בצפון, בדרום ובמזרח. בירתו של המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא תל אביב-יפו, ועל שמה הוא נקרא. במחוז יש נפה אחת, נפת תל אביב, ששטחה חופף את שטח המחוז. הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: תל אביב, רמת גן וחולון. במדד הפריפריאליות הוגדר מרחק ממחוז תל אביב ונגישות פוטנציאלית כקריטריונים.
חלוקת השטח במחוז תל אביב היא כדלקמן:

64.2% שטח בנוי
12% חקלאות
21% קרקע, שיחים, סלעים ושטח חפורחלוקת השימוש בשטח הבנוי היא כדלקמן:

62% מגורים
14% שטחי ציבור וקהילה
13% מסחר ומשרדים
8% תשתיות ותחבורה
3% תעשייה



ג'ולייטה

Julietta

דנה לפידות

Dana Lapidot

בר צברי

Bar Tzabary

קובי מאור

Kobi Maor

ניצן אשל

Nitzan Eshel

שלומי יפרח

Shlomi Ifrah

ליבי פנקר

Libi Panker

מאיר טולדנו

Meir Toledano

נירו סעדון

Niro Sadon

נינה דבש אמדורסקי

Nina Dvash Amdorski

הפרח בגני - המחזמר | תיאטרון הצפון | Tickchak LIVE

הפרח בגני - המחזמר

מחוז חיפה

חיפה

תיאטרון הצפון

הפרח בגני | המשכן לאמנויות הבמה אשדוד | Tickchak LIVE

הפרח בגני

מחוז דרום

אשדוד

המשכן לאמנויות הבמה אשדוד

הפרח בגני - המחזמר | היכל התרבות לוד | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

לוד

היכל התרבות לוד

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי

הפרח בגני | משכן אמנויות הבמה באר שבע | Tickchak LIVE

באר שבע

משכן אמנויות הבמה באר שבע

הפרח בגני המחזמר - בכיכובו של בר צברי | היכל התרבות ראשון לציון מאיר ניצן | Tickchak LIVE

ראשון לציון

היכל התרבות ראשון לציון מאיר ניצן

הפרח בגני - מחזמר | היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן | Tickchak LIVE

הפרח בגני - מחזמר

מחוז צפון

כרמיאל

היכל התרבות כרמיאל ע''ש נרקן

אשדוד הפכה לעיר דינמית ותוססת של מופעי בידור ותרבות. אולמות המופעים המודרניים שלה מארחים שוב ושוב את מיטב האמנים והיוצרים הישראלים - זמרים ולהקות מובילות, קומיקאים פופולריים, הצגות מבתי התיאטרון הגדולים ועוד.

הקהל באשדוד אוהב בידור ותרבות וממלא שוב ושוב את אולמות המופעים לכל אורך השנה. ישנה תחושה של התלהבות וציפיה לקראת המופע הבא. אמנים שהופיעו כאן מעידים על אנרגיות מדהימות מהקהל.

בנוסף למופעים הגדולים, ישנה גם סצנה מקומית ענפה של מועדוני בידור קטנים יותר המארחים ערבי שירה, סטנדאפ למתחילים, מוזיקה חיה ועוד. זו במה מצוינת לאמנים מקומיים להתפתח ולצמוח.

אשדוד הפכה ליעד בילוי ותרבות אטרקטיבי ותוסס למי שמחפש חווית מופע איכותית. התרבות העשירה היא מקור גאווה לתושבים ותורמת רבות לאיכות החיים בעיר.

Ashdod

יד לבנים אשדוד

ערים עתיקות

ערך מורחב – איסדודעם סיום הכיבוש הערבי של ארץ ישראל באמצע המאה ה-7, התהווה בתל אשדוד וסביבותיו כפר ערבי בשם איסְדוּד.[דרוש מקור] הכפר המשיך להתקיים גם במהלך התקופה הצלבנית.[דרוש מקור] ב-1596 תועד הכפר עם אוכלוסייה של 413 נפשות. מיקומו על דרך הים הביא לעלייה בחשיבותו בתקופה העות'מאנית, אז התפתח לעיירה, ובה חאן. נמל קטן שהיה סמוך לעיירה שימש את הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, והובאו אליה פועלים רבים ממצרים. במהלך המנדט הבריטי ועד 1948 האוכלוסייה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והיישוב שימש מרכז לכפרים בסביבה. אחד מהם, בשטח שיפוטה של אשדוד כיום, היה הכפר ערב סוכריר של השבט הבדואי אבו סווירה, על גדותיו של נחל לכיש (שנקרא אז בערבית "ואדי סוכריר").
ב-15 במאי 1948, לאחר סיום המנדט וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו אליה כוחות חיל המשלוח המצרי, כאשר אחת ממטרותיהם הראשונות הייתה לכבוש את העמדות הישראליות שבאזור איסדוד. ב-22 במאי נפלו העמדות לידי הגדוד השישי של הצבא המצרי, שנבלם בגשר עד הלום. מנקודה זו ואילך, הייתה העיירה ממוקמת על קו החזית שבין הכוחות המצריים והישראליים. צה"ל קיבל פקודה לכבוש בחזרה את מג'דל ואיסדוד.

ב-3, ב-9 וב-10 ביוני הותקפה איסדוד בשלושה גלים מרכזיים על ידי צה"ל. למחרת הגל האחרון נכנסה לתוקפה ההפוגה הראשונה, אשר במהלכה גמאל עבד אל נאצר, אשר שירת כקצין בצבא המצרי במהלך המלחמה (ולימים הפך לנשיא מצרים), הוצב באיסדוד לשם מעקב אחר הפעילות הישראלית באזור. בין שתי ההפוגות תקפו הכוחות הישראליים את הכניסות לעיירה וניסו לכבוש את העמדות בחזרה מידי המצרים.
עם סיום ההפוגה השנייה, במהלך מבצע יואב, כותרה איסדוד, וב-18 באוקטובר הופגזה מהאוויר ומהים על ידי צה"ל. הכוחות המצריים נסוגו דרומה לאורך החוף ואיתם הרוב המכריע של התושבים הערביים. ב-28 באוקטובר נכנס צה"ל לאיסדוד. ביישוב נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך הם גורשו לרצועת עזה זמן קצר לאחר מכן.

יישוב ערבי

לאחר הקמת המדינה

ערך מורחב – סמל העיר אשדודסמל העיר מורכב מראש אריה ומעוגן, המחוברים על ידי קו המסמל ספינה תנ"כית עתיקה. הסמל תוכנן כך שיכיל בתוכו אלמנטים של אשדוד העתיקה ושל אשדוד המתחדשת. ראש האריה מסמל אגרסיביות, שמאפיינת את הקמתה של אשדוד בעמל ויגע רב לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וגם את שבט יהודה, שבחלקו נפלה העיר בחלוקת הארץ לשבטים. העוגן מסמל את נמל אשדוד והשימוש בים לתועלת החברתית של בני האדם. הסמל עוצב על ידי האמן יצחק בכר.
הרב משה כהן שאולי, חבר מועצת העיר לשעבר והרב הראשי ליהדות איראן בישראל ובתפוצות בעבר, ראה באשדוד סמל לפיתוח הארץ ושער לירושלים בהיותה עיר הנמל הקרובה לבירת ישראל. תיאורו למשמעות סמל העיר:

ב-2016, לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים – כיכר המפרשים, הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול – ים, ירוק – קיימות, כתום – אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב – צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.

סמל העיר

היסטוריה

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, ביוני 2023 אוכלוסיית אשדוד מנתה 257,593 נפש.לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים באשדוד 227,778 תושבים (מקום 7 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 60.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,068 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם יהודים. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה לדת: נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כחרדים, 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כמסורתיים, ו-36 אחוזים כחילונים. רבניה הראשיים של העיר הם הרב יוסף שיינין (אשכנזי) והרב חיים פינטו (ספרדי).על פי נתוני משרד הפנים, באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם. אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין 1989 ל-2010 – 75,685 איש, שהוא כשליש מתושבי העיר.
בין האוכלוסיות העיקריות של העיר נמנים צאצאיהם של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את קהילות יהודי מרוקו והיהדות הקראית הגדולות בישראל, עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו בישראל, לאחר חיפה), והציבור החרדי על זרמיו השונים (בעיקר מחסידות גור ומתומכי מפלגת ש"ס) שהוא מבין הגדולים בישראל. באשדוד מתקיימות גם קהילת יהודי גאורגיה הגדולה בעולם, קהילת יהודי רומניה הגדולה בישראל וקהילות נוספות ממזרח אירופה. בעיר מתגוררת גם קהילת יהודי צרפת מהגדולות בארץ, וכן עולים רבים ממדינות אמריקה הדרומית, מאתיופיה, הודו, איראן ודרום אפריקה.

אוכלוסייה

ערך מורחב – רובעי אשדודאשדוד היא עיר מתוכננת המחולקת לרבעים. לרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: מרכז העסקים הראשי (מע״ר) – רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד (קריית פרס). בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל, ברובע י"ג, שמות מלכי יהודה וישראל).
התכנון המקורי של העיר קבע כי היא תחולק ל-17 רובעי מגורים, ובמרכזה יוקם רובע מע"ר. כתוצאה מבניית רובע הקריה באיחור, התהווה מרכז העיר ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה, שהתבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד אינם מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות, והספרות העבריות מהוות חלק ייחודי בשפת תושבי העיר.
לעיר מערכת שדרות החוצה אותה שתי וערב וחוצצת בין הרבעים, אשר רובם בעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, וכך גם בהרכבי האוכלוסייה בהם, בהתאם לגלי העלייה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה ובו מעל 26,000 תושבים נכון ל-2021.הרובע החסר היחיד שהופיע עוד בתוכנית החלוקה המקורית לרבעים של של העיר הוא רובע י"ד. מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, היתכנות בנייתו הוטלה בספק, אך ב-2022, לאור תמיכה נרחבת במועצת העירייה ב-2016, היא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בהסכם הגג בין עיריית אשדוד לממשלת ישראל ב-2017, הוסכם בין השאר על הקמת רובע נוסף – רובע פארק לכיש ממזרח לנמל אשדוד ובסמוך לפארק לכיש – רובע מעורב שימושים שיכלול את קריית הספורט העירונית ואת אצטדיון אשדוד העתידי. לאחר מאבקים משפטיים על השטח, בסוף 2021 החלו עבודות הפיתוח ברובע, וב-2023 הונחה אבן הפינה למתחם המגורים הראשון בו.החל מהעשור השני של המאה ה-21, מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים התחדשות עירונית מסיבית בדמות תמ"א 38 ופינוי בינוי.

רובעי העיר

ערך מורחב – עיריית אשדודראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:

עובד בן עמי – עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים 1956–1959, עד הקמת המועצה הראשונה.
דב גור – נציג עצמאי מטעם משרד הפנים – מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות בסוף 1960. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
אפרים לנגנסר – ממלא מקום מטעם המפד"ל, כיהן כראש מועצה ב-1961. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור.
רוברט חיים – נציג מפא"י – בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים 1961–1963. יליד מצרים, בעברו כלכלן. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף.
אבנר גרעין – נציג מפא"י – כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
צבי צילקר – נציג הליכוד – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים 1969–1983. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
אריה אזולאי – נציג העבודה. ראש העירייה השלישי. כיהן בשנים 1984–1989. יליד מרוקו, בעברו איש חינוך.
צבי צילקר – נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008.
יחיאל לסרי – נציג אשדוד בתנופה – ראש העירייה הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא וחבר הכנסת. נבחר לתפקיד ב-2008.

ראשי העירייה וראשי המועצה

באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה גדולים; אזור התעשייה הקלה ("קריית חלוצים"), אזור התעשייה הכבדה ("קריית איתנים") ואזור התעשייה הצפוני ("קריית עוגנים"). אזורי התעשייה של העיר מהווים כ-17 אחוזים משטחה (6,314 דונמים), ופועלים בהם כ-3,000 עסקים ומפעלים, בהם עובדים מדי יום עשרות אלפי תושבים מאשדוד ומחוצה לה. חלק ניכר מהתעשייה בעיר תומך את פעילותו של נמל אשדוד. דרום-מזרחית לעיר פועל אזור התעשייה "עד הלום", שאינו שייך לה מוניציפלית, אלא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה, ורבים נוטים לייחס אותו לשטח השיפוט שלה.
לצד הנמל פועלת תחנת הכוח אשכול, בעלת כושר ייצור חשמל בסך 1,549 מגה-ואט, אשר מעמיד אותה במקום הרביעי בישראל. החל מ-2004 פועלת התחנה בגז טבעי אשר מסופק ישירות מאסדה סמוך לחופי אשקלון. המעבר לייצור בגז הפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מהתחנה מיום היווסדה.
ב-1965 עברה לאשדוד חברת אלתא מערכות, חברת בת של התעשייה האווירית לישראל, והקימה מתחם של חמישה מפעלים מזרחית לרובע ג'. ב-1969 החלו לפעול באזור התעשייה הצפוני מפעלים פטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. ב-1971 עבר לעיר המפעל המרכזי של אדמה פתרונות לחקלאות. ב-1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומאז שהופרט ב-2006, הוא פועל בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד. בעיר פועלות חברות גדולות נוספות כמו מנרב, קבוצת יהודה, קבוצת חמת ואלבטק, חברת בת של אלתא.
ב-2015 חברת מקורות החלה להפעיל את מתקן ההתפלה אשדוד, המתקן החמישי להתפלת מים שהוקם במדינה. המתקן בעל כושר תפוקה של כ-100 מלמ"ש מים מותפלים בשנה, כ-15 אחוזים מסך צריכת המים הביתית בישראל.
בסוף העשור השני של המאה ה-21, החלה הקמתו של פארק תעשייה עתירת ידע (היי-טק) ברובע המיוחד (קריית פרס), בקרבה לכניסה הדרומית לעיר ובסמוך לתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום ולבית החולים אסותא.

תעשייה

באשדוד מתקיים מסחר מפותח הכולל שווקים גדולים, קניונים, פאוור סנטרים, מרכולים וחנויות מפעל המפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה. בכל רובע פועלים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים".
שני שווקים עיקריים פועלים בעיר – השוק העירוני הפתוח מדי יום ברובע ב', והשוק הפתוח, אחד מהשווקים הגדולים ביותר בארץ, אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה.
בעיר שלושה קניונים גדולים – ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים קניון הסיטי שנפתח ב-1997 ובו התחנה המרכזית של אשדוד, וקניון סימול (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ובית קולנוע; ב-2015 נפתח אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישראל, ביג FASHION אשדוד הממוקם בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת סינמה סיטי. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה׳ שוכן קניון לב אשדוד שנפתח באמצע שנות ה-90 וב-2023 נסגר לקראת פינוי בינוי. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר.

צפונית לרובע ב׳ פועל פאוור סנטר מבין הגדולים בישראל בשם סטאר סנטר, המחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה ומסעדות, מכון כושר ובו בריכת גג ומבנה משרדים. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם מסחרי פתוח בשם "גן העיר", ובדומה למתחם בתל אביב, הוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, ומעליו מגדל משרדים.

מסחר

אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 המחבר אותה לגוש דן ולאשקלון, ודרומית לכביש 41, אשר מתחבר עם כביש 7. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד לכביש 6 (חוצה ישראל) ולכביש 3 המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות – כניסה צפונית במחלף אשדוד וכניסה דרומית במחלף עד הלום. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך כביש 42 לרחובות.
במהלך 2019 חברת נתיבי ישראל החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת נתיבי נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים – מחלף ניר גלים, שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ומחלף בני ברית, שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת מחלף אשדוד צפון אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת נמל הדרום החדש.
סמוך למחלף עד הלום, נמצאת תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום אשר שוכנת על מסילת לוד – אשקלון. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי אגד ומטרופולין, בעיקר לירושלים ובאר שבע.
ב-2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה. בזכות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים שיושקעו, בתוכנית הרב-שנתית Reway, לפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים בלבד בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז׳בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת ז'בוטינסקי פינת שדרות בני ברית.

ערך מורחב – המרינה הכחולההמרינה הכחולה היא מרינה הממוקמת דרומית לחוף "הקשתות", צפונית לחוף הנפרד, ומערבית לרובע המע"ר. היא החלה להיבנות ב-1995 ונחנכה ב-1998. המרינה מכילה כ-550 מקומות עגינה לספינות ויאכטות. סביב לה נבנה רובע המרינה.
צורתה של המרינה קרובה לעיגול פתוח של שוברי גלים, ובמרכזה רציף המתפצל בצורת המנורה. במקום פועל מועדון ובית ספר לחינוך וספורט ימי, במסגרתו לומדים גם תלמידי כיתות ז' בעיר שיעורי שיט, וכן חנות לצלילה, דיג וגלישה. המרינה אמורה להשתלב בטיילת החוף של אשדוד, ולפי התב"ע שלה, יוקמו בעורפה כ-1,000 יחידות דיור, שרובן כבר נבנו, שדרת מסחר ומספר בתי מלון, יחד עם כיכר מרכזית שעתידה להכיל אגם מלאכותי גדול, שהעבודות להקמתו מיועדות להסתיים ב-2024.

מרינה

ערך מורחב – נמל אשדודנמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. רוב רציפי הנמל פועלים תחת חברה ממשלתית – חברת נמל אשדוד בע"מ. הנמל משמש גם למעבר סחורות עבור ירדן ורצועת עזה, ושוכן בו בסיס אשדוד של חיל הים.
הנמל הוקם במיקום זה מאחר שהוא מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה – וחזרה, וכי הוא קרוב יותר מנמל חיפה לתל אביב, מרכז המסחר של המדינה.
ב-2005 נחנכו באשדוד רציפי נמל היובל, אשר הסב את שמו לנמל איתן, על שם רפאל איתן שניהל את פרויקט ההקמה, ונהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. ב-2021 החלו לפעול רציפי נמל הדרום, אחד משני הנמלים הפרטיים הראשונים בישראל (יחד עם נמל המפרץ בחיפה), אשר יתחרה בנמל הממשלתי הקיים.
הנמל ממוקם צפונית לאשדוד, באופן שמנתק אותו לחלוטין משטחי המגורים, על ידי נחל לכיש שחוצץ ביניהם. בניגוד לעיר חיפה שבה הנמל נבנה כחלק מהעיר, בניית הנמל באשדוד לא השפיעה על התפתחותה האורבנית של אשדוד לאור תכנונה המקדים. מרחקו ממתחמי המגורים הביאה לכך שאין בינו לבין תושבי אשדוד אינטראקציה כלל, פרט לאלו שעובדים בו. ככלל, הנמל והתעשיות התומכות את פעילותו מהווים מקור תעסוקה עיקרי לתושבי העיר והסביבה.

נמל אשדוד

תחבורה

לפי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תש״ף (2019–2020), באשדוד מתגוררים כ-45 אלף תלמידים המתפרשים ב-138 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר, ומעל 13 אלף ילדים המתפרשים ב-504 גנים. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על כ-26. אחוז הזכאות לתעודת בגרות בשנה זו עמד על 69.8.בעיר פועלים 14 מרכזים קהילתיים (מתנ"סים) בפריסה רובעית, עשרות מועדוני נוער ופנימיית נווה גלים. כמו כן, באשדוד פועל מרכז העשרה יומי לתלמידים מצטיינים ומחוננים (מרו"ם).
בעיר פועלת גם ישיבת ההסדר נווה דקלים, שעברה ב-2007 מהיישוב נווה דקלים לשיכון קבע באשדוד לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות.
בעיר פועל מ-2013 מרכז הצעירים "כיוונים" ובו מרחבי למידה לסטודנטים ולצעירים בגילאים 18 עד 35, חללי עבודה משותפים ושירותי ייעוץ בענייני השכלה גבוהה, גיוס לצה"ל, עלייה ותעסוקה.

מוסדות חינוך

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (SCE) – מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין והנדסת כימיה.
האוניברסיטה הפתוחה – הסניף בעיר נקרא גם בשם מכללת אשדוד. עוסקת בעיקר בלימודי מדעי החברה לתואר ראשון.
המכללה למינהל – מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי.בעתיד, מתוכננת לקום בעיר אוניברסיטת אשדוד כחלק מהקריה האקדמית ברובע המיוחד (קריית פרס) בדרום-מזרח העיר, בסמוך לבית החולים אסותא ולדיונה הגדולה.

מוסדות להשכלה גבוהה

באשדוד פועלים כ-2,000 חניכים בתנועות הנוער השונות. מאות נוספים חברים בארגוני נוער אחרים, כמו אחריי!, מש"צים, מד״צים מעו״ף (ארגון הנוער העירוני), נוער מד"א, צופי אש, איגי – ארגון נוער גאה, צוערים צעירים לדיפלומטיה ועוד. להלן שלוחות התנועות בעיר:

הצופים – שלושה שבטים (שבט "אביב" ברובע ט', שבט "דותן" ברובע הסיטי ושבט "הנחל" ברובע ד')
בני עקיבא – ארבעה סניפים (סניף אשדוד מרכז ברובע ה', סניף אשדוד י"א, סניף אשדוד ט', וסניף "שלהבת" ברובע ו')
הנוער העובד והלומד – שלושה קנים (קן דרום ברובע י"ג, קן מרכז ברובע הסיטי ומועדון הצ'יטה ברובע א')
השומר הצעיר – שני קנים (קן אשדוד צפון ברובע ד' וקן אשדוד העוגן ברובע י"א)
המחנות העולים – שני מחנות (מחנה אשדוד א' ומחנה אשדוד ט"ו)
כנפיים של קרמבו – סניף אשדוד ברובע ד'
עזרא – שני סניפים (ברובע ג' וברובע ו')
בית"ר – סניף אשדוד ברובע ב'

תנועות נוער

חינוך והשכלה גבוהה

ערך מורחב – בית החולים אסותא אשדודביוני 2017 נפתח לציבור בית החולים אסותא אשדוד, בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל מזה כ-30 שנים. בית החולים משרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה, והחל לפעול בהיקף מלא בנובמבר 2017, עם 300 מיטות בשלב הראשון. בית החולים מסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבית חולים אוניברסיטאי.
ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. במשך עשרות שנים נאלצו תושבי העיר להיעזר בשירותיהם של המרכז הרפואי ברזילי באשקלון ושל המרכז הרפואי קפלן ברחובות. ב-2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של תושבת העיר חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד. למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת חוק ההסדרים אשר מנע את יישומו. ב-2009, לאחר מאבקים רבים של תושבי העיר והנהגתה, החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית חולים ציבורי באשדוד והוציאה מכרז להקמתו. באפריל 2011 זכתה חברת אסותא אשר בבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד, על שטח של שבעים דונם ברובע המיוחד בעיר (דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י'). ב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה של בית החולים, ובנייתו הסתיימה במהלך 2017.

בית חולים

בריאות ורפואה

החל מהעשור השני של המאה ה-21 התפתחה מגמת תנופה תיירותית באשדוד, בהובלת החברה העירונית לתיירות. למרות רצועת החוף הארוכה שלה ובניגוד לערי חוף אחרות דוגמת תל אביב, נתניה והרצליה, לא התפתח בעיר ענף תיירותי משמעותי.
בעיר פועלים שני בתי מלון גדולים: מלון "West" אשר נפתח ב-2012 ברמת אירוח גבוהה, ומלון "לאונרדו פלאזה" מרשת מלונות פתאל אשר נפתח ב-2014 בריביירה הדרומית. בעונת הקיץ מגיעים לעיר יהודים-צרפתים לנפוש בדירות קיט, בעיקר באזור החוף. במהלך השנה מבקרים בה גם תיירים רבים מאוניות תענוגות העוגנות בנמל אשדוד, ולאחר מכן הם ממשיכים למוקדי התיירות המרכזיים בישראל.
ב-2011 הסתיימה בנייתה של טיילת ספורט ונופש על שמו של רוברט חיים, ראש המועצה הראשון של העיר. הטיילת נמשכת שלושה קילומטרים לאורך שדרות משה דיין שברצועת החוף ומכילה מסלולי הליכה ואופניים, ריהוט בטון מעוצב ומתקני כושר רבים. נקודת התחלתה נמצאת בירידה לחוף לידו הצפוני וסיומה בכיכר עין השמש, בריביירה הדרומית. ב-2018 הסתיימו העבודות על המקטע הראשון של טיילת החוף בצפון העיר, בין חוף מי-עמי לחוף לידו. הטיילת החדשה נבנית כחלק מהתוכנית האסטרטגית העירונית לפיתוח חוף הים של העיר לאזור מלונאות, נופש ומסחר, ויושקעו בה מאות מיליוני שקלים.ב-2020 הסתיימו העבודות לפיתוח ושימור מצודת אשדוד-ים בשיתוף עיריית אשדוד, משרד התיירות ורשות העתיקות, במסגרתן חוזקו קירות המצודה, הוקמה מרפסת תצפית להולכי רגל והאתר הונגש למבקרים. בסמוך לה נחנך גם פארק אקולוגי-חופי על שטחי החולות בהם קבורים שרידי העיר אשדוד-ים, ובו מסלולי הליכה, נקודות תצפית ומתחמים מוגנים לבעלי חיים.

תיירות

המשכן לאמנויות הבמה הפיס אשדוד הוא אולם המופעים המרכזי של העיר, השוכן בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר. המשכן תוכנן על ידי האדריכל חיים דותן, והיה במשך שנים רבות הפיל הלבן המפורסם של אשדוד. הוא נפתח באפריל 2012 עם כנס המימונה האקדמי ונחנך רשמית במאי 2012 עם קונצרט חגיגי לכבוד 9 במאי – יום הניצחון על גרמניה הנאצית. המשכן מכיל כ-930 מקומות ישיבה, מתוכם כ-300 ביציע, ומעוצב בצורת שתי קונכיות המחוברות זו לזו במטרה לסמל את הקרבה לים. בקריה שוכן גם בית יד לבנים שהוקם ב-1992, ובו אולם מופעים מרכזי המכיל כ-400 מקומות ישיבה. אולמות מופעים נוספים נמצאים גם במתנ"ס "דיונה" ברובע י', "אודיטוריום נעים לתרבות" ברובע ה', ובמתנ"ס "בית לברון" ברובע ו', אולם המופעים הוותיק בעיר.
בפארק אשדוד-ים פועל אמפי אשדוד, אחד ממבני התיאטרון הגדולים בישראל, המכיל כ-6,500 מקומות ישיבה. הוא נחנך באוקטובר 2012 עם הופעתו של שלמה ארצי ולהקתו, ומארח מופעי מוזיקה גדולים, טקסים ופסטיבלים.
דרומית לחוף אורנים נמצא אמפי-חוף אורנים, שטח גדול של חוף ים משופע המארח מדי שנה את פסטיבל "חלון לים התיכון". בחזית המשכן לאמנויות הבמה שוכנת כיכר העיר המחברת בין חלקיה של קריית התרבות, והיא מהווה מוקד לפעילויות רבות במהלך פסטיבלים שונים המתקיימים בעיר, בעיקר באירועי "קיץ ישראלי באשדוד".

מתחמי מופעים

ב-1990 נוסד המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן (בשמו הקודם "מוזיאון אשדוד") ברובע ד'. זהו מוזיאון ארכאולוגי העוסק בתרבות הפלשתים, היחיד מסוגו בעולם. המוזיאון מכיל את תצוגת הקבע הארכאולוגית "עולמם של הפלשתים" המציגה את סיפורה של אשדוד העתיקה ואת התרבות הפלשתית, וגלריה לתערוכות המתחלפות אחת לשנה. ב-2011 עבר המוזיאון שיפוץ נרחב ונפתח מחדש לקהל ב-2013.
ב-2004 נחנך מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט לאמנויות שברובע הקריה, במעמד נשיאי ישראל וגרמניה. המוזיאון מעוצב כמבנה ספירלי בן שלוש קומות בהן שלושה עשר חללי תצוגה, ומעליו פירמידת זכוכית בהשראת מוזיאון הלובר בפריז. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של אמנות ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה, וכן פועלת בו "הצוללת הירוקה" – אגף מיוחד שעוסק במיחזור ואקולוגיה, בדגש על סביבת הים והחופים.
ב-2016 נחנך למרגלות גבעת יונה בית אמני אשדוד על שם אריה קלנג. בבית האמנים קיים מרכז מבקרים לתולדות אשדוד, וכן מתקיימות בו תערוכות מתחלפות של אמנים מהעיר, כנסים ומופעי מוזיקה קטנים.
באשדוד פועלת להקת הבלט בלט פאנוב, אשר הוקמה ב-1998 על ידי אמן הבלט הקלאסי ולרי פאנוב. הלהקה מפעילה אקדמיה לבלט במרכז מונארט, ועורכת מופעים ברחבי הארץ. ב-2014 אוחדו שני הקרקסים המפורסמים בעיר, "קרקס ארנה" ו-"Circus Art", לקבוצה אחת בשם קרקס דורטו (Dorato). הקבוצה מפעילה בית ספר לקרקס בעיר, וב-2015 הפכה לקרקס הישראלי הראשון שהתקבל לאיגוד הקרקסים האירופאי (ECA). בעיר מתקיים גם הפסטיבל הבינלאומי לאמנויות הקרקס, בהשתתפות עשרות מתחרים ושופטים ממדינות העולם ומהארץ. בעיר פועל תיאטרון ברמוזה, תיאטרון רחוב הפועל במסגרת החברה העירונית לתרבות הפנאי, המפעיל מופעי תיאטרון שוליים במרחבים הציבוריים של העיר במסגרת פסטיבלים שונים.

אמנות

באשדוד פועלת תזמורת האופרה הקאמרית אשר החלה את דרכה כתזמורת הקאמרית אשדוד ב-1992, בתמיכת העירייה. בתזמורת עשרות נגנים המנגנים על כלי נגינה קלאסיים שונים בניצוחו של המנצח והפסנתרן ואג פפיאן. בעיר פועלת גם התזמורת האנדלוסית הישראלית, המנגנת מוזיקה בסגנון חבל ארץ אנדלוס שבדרום ספרד. תזמורת זו היא תולדה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, שזכתה בפרס ישראל. במרכז מונארט לאמנויות פועל המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל שנוסד ב-1988, ומכשיר צעירים ומבוגרים לפיוט, שירי תפילה, חזנות ומוזיקה אנדלוסית קלאסית. במונארט פועל גם קונסרבטוריון אקדמא, מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח משרד החינוך אשר הוקם ב-1966, ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים.
בעיר מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים רבים במהלך השנה: פסטיבל "חלון לים התיכון", פסטיבל מוזיקה ישראלית עכשווית והמצליח ביותר מבין פסטיבלי המוזיקה בעיר, אשר החל ב-1986 ומתקיים במשך יומיים בחודשי אוגוסט באמפי-חוף אורנים. מדי שנה, הוא מושך אליו קהל של יותר ממאה אלף צופים. בחודשי יולי מתקיים גם פסטיבל "תוצרת הארץ", פסטיבל זמר עברי אשר מתפרש על פני שבוע שלם, ומארח זמרים ישראליים בכל רחבי העיר. החל מ-2015, מתקיים בחול המועד סוכות פסטיבל "אושפיזין מוזיקלי" במתחמי התרבות של העיר. ב-2016 נוסד פסטיבל "אשדודשירה" המתקיים במשך שבוע בחודשי הסתיו, ומארח משוררים ישראלים מכל הגילאים, המופיעים בכל רחבי העיר. החל מ-2009 מתקיים בחודשי הסתיו גם פסטיבל הג'אז הבינלאומי – "Super Jazz Ashdod", המארח נגנים וזמרי ג'אז בינלאומיים, ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי לאוניד פטשקה. החל מ-2013, מתקיים בחול המועד פסח פסטיבל "תור הזהב", פסטיבל שירה, נגינה ופיוט בהשראת תקופת תור הזהב של יהדות ספרד.

מוזיקה

פסטיבל מדיטֵרַנֵה – פסטיבל בינלאומי למוזיקה, אמנות, קולנוע וטעמים מאגן הים התיכון. הפסטיבל החל ב-2013 ומתקיים במשך מספר ימים בחודשי מאי-יוני, מארח אמנים מהעולם ומישראל בארבעה מתחמי תרבות בעיר – באמפי אשדוד, במשכן לאמנויות הבמה, ביד לבנים ובכיכר העיר.
פסטיבל היין – אירוע שהחל ב-2009 המארח עשרות יקבים מרחבי ישראל המציגים יינות ישראלים ויינות מחוץ לישראל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורכו של פארק לכיש, בחול המועד סוכות.
פסטיבל הבירה – החל ב-2010 ומתקיים בחודשי הקיץ בחוף מי-עמי. בחוף מוקם מתחם גדול ובו פאבים של מספר מותגי בירה מהארץ ומהעולם, ובמה מרכזית גדולה להופעות של זמרים ישראליים.
פסטיבל "עולים על הגל" – פסטיבל מוזיקה, אמנות ופולקלור שהחל ב-2003 בשיתוף משרד העלייה והקליטה, וחוגג את מפעל העלייה לישראל יחד עם אוכלוסיית העולים בעיר, כהוקרה לתרומתם לחברה.
פסטיבל VAV – פסטיבל ההיפ הופ הגדול בישראל המתקיים במרכזון רובע ו' מדי שנה מאז 2017. הפסטיבל מארח את מיטב אמני הז'אנר, ומקיים תחרויות ראפינג וברייקדאנס בהן גם הציבור הרחב משתתף.
מדרחוב רוגוזין – פסטיבל המתרחש מדי קיץ בימי חמישי, במהלכם רחוב רוגוזין ברובע א' נסגר לתנועת כלי רכב והופך למדרחוב ובו מתקיימות הופעות חיות, מחזות לילדים ומופעי רחוב של להטוטנים, הולכי קביים, פסלים חיים וליצנים. מרבית האטרקציות נעשות כיום בידי התיאטרון העירוני, תיאטרון ברמוזה.
מימונה בפארק – אירוע זמר ים תיכוני בפארק בן-גוריון לכבוד חג המימונה שבו משתתפים זמרים ים-תיכוניים.
צעדת יום הניצחון – לציון יום השנה לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. באירוע משתתפים לוחמי מלחמת העולם השנייה כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. הצעדה מתקיימת בבוקר 9 במאי או בסמוך אליו במדרחוב רוגוזין.
יום יהדות גאורגיה – מופע גדול המציג את התרבות הגאורגית עם מוזיקה וריקודים אותנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באחד ממתחמי התרבות בעיר.
הפסטיבל הבינלאומי לריקודים סלוניים – אשדוד מארחת את התחרות הבינלאומית באולם הקריה בהשתתפות משלחות ושופטים מעשרות מדינות.

אירועי תרבות מיוחדים

תרבות

ביולי 2013 הסתיימה הקמתו של הגן הציבורי הגדול ביותר בעיר, פארק אשדוד-ים במקום שנהוג היה להיקרא בפי התושבים "גבעת הטילים" בין רובע ד׳ לרובע המרינה. הפארק מכיל מרחבי דשא וגנים ייחודיים, בית קפה, טיילות היקפיות להולכי רגל ולרוכבי אופניים, אגם מלאכותי ובו מזרקת מים מוזיקלית ואטרקציות שיט, מתחם מגרשי ספורט גדול, סקייטפארק, פאמפטרק (רכיבת אופניים אתגרית), מצפורי נוף, ואת אמפי אשדוד.
לאורך הגדה הדרומית של נחל לכיש, צפונית לעיר, משתרע פארק לכיש אשדוד (פל"א), ובו מתחמי פינת חי וצפרות בהם מתקיימות לעיתים פעילויות של החברה להגנת הטבע. בפארק פועל גם מזח לשיט בסירות פדלים. מזרחית לפארק פועל "פארק אתגרים" המכיל מתקני ספורט אתגריים ומתקני שעשועים.
ברובע א' נמצא גן אלישבע, גן ציבורי גדול על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה לוי אשכול אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות. במזרח רובע ב' שוכן הגן הציבורי השני בגודלו, פארק בן-גוריון, אשר בתחומו נמצא בית משפט השלום וכן אצטדיון הסינתטיקו בו מתאמנות קבוצות ספורט שונות. בכל אחד מרובעי העיר קיים גן מרכזי, דוגמת גן הלוחמים (רובע ב'), פארק נווה יהונתן (רובע ג'), פארק מגדלי התאומים (רובע ד'), פארק יגאל אלון (רובע ה'), פארק הסיטי (רובע הקריה), פארק גולדה מאיר (רובע י"א), פארק אדמונד ספרא (רובע י"ב) ופארק רוטשילד (רובע ט"ו).

גנים ציבוריים גדולים (פארקים)

באשדוד פועלות קבוצות של ענפי ספורט רבים.
בכדורגל מייצגת את העיר קבוצת מועדון ספורט אשדוד המשחקת בליגת העל ומארחת באצטדיון הי"א, אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד ברובע א'. ב-2015 הוקמו מחדש הקבוצות הפועל אשדוד, המשחקת בליגה הלאומית (תחת השם "אדומים אשדוד") ומכבי עירוני אשדוד המשחקת בליגה א'. ב-2016 הוקמה מחדש קבוצת בית"ר אשדוד המשחקת בליגה ג', כמו גם קבוצות אחרות: אשדוד סיטי והפועל בני אשדוד. מגרש הבית של הקבוצות בליגות הנמוכות הוא אצטדיון הסינתטיקו.
בכדורסל מייצגות את אשדוד קבוצת הגברים של מכבי אשדוד שפורקה ב-2022, וקבוצת מכבי בנות אשדוד המשתתפת בליגת העל בכדורסל נשים ובטורניר היורוקאפ. משחקי הבית של קבוצות הכדורסל מתקיימים בהיכל טוטו הקריה. בעיר פועלות שתי אגודות כדורסל נוספות המשתתפות בליגות הנמוכות; הפועל אשדוד ובית"ר אשדוד המארחות באולם "בני אשדוד" בתיכון מקיף ד'.
בענף הכדוריד מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של הפועל אשדוד בליגת העל בכדוריד. משחקי הבית של קבוצות הכדוריד מתקיימים באולם "בית הפיס" בתיכון מקיף ט'.
בענף הכדורעף מייצגות את העיר קבוצות הנשים והגברים של מכבי AOV אשדוד בליגת העל בכדורעף ובליגת העל בכדורעף נשים. משחקי הבית של קבוצת הגברים מתקיימים באולם בית הספר היסודי "הקריה" ושל קבוצת הנשים באולם תיכון מקיף ח'.
השחייה האומנותית והשחייה התחרותית בעיר מיוצגות על ידי אגודת מכבי אשדוד. ענף הבדמינטון (כדור נוצה) בעיר מיוצג על ידי מועדון מכבי אשדוד מהוותיקים והמצליחים בישראל. ענף ההתעמלות האמנותית מיוצג על ידי הפועל סחלבים אשדוד. בעיר פועלות עשרות קבוצות ומועדונים בתחומי ספורט נוספים כמו שיט תחרותי, גלישת גלים, גלישת רוח, כדורשת, טניס, קריקט, היאבקות, ג'ודו, קראטה, טאקוונדו, ברידג' ובאולינג המשתתפות בתחרויות ארציות ובינלאומיות.
באשדוד פועל מועדון שחמט מצליח שהוקם ב-1994 שגידל שחקנים לנבחרת ישראל בתחרויות אליפות בינלאומיות. במועדון משחקים מאות תלמידים ותלמידות מכל בתי הספר בעיר.

קבוצות הספורט

מרוץ אשדוד – ריצה עממית ותחרותית על גבי שדרות משה דיין המקבילות לים. המרוץ מכיל מספר מקצים, לרצים, למבוגרים ולילדים, ומארח מדי שנה אלפי אנשים מאשדוד ומרחבי הארץ.
טריאתלון אשדוד – המתקיים כבר עשרות שנים – הפך ב-2007 לתחרות "טריאתלון אשדוד". ב-2005 המרוץ נערך במסגרת המכביה ה-17.
אליפות השיוט ע"ש עמוס – תחרות שיט ארצית שהחלה בשנת 2005 לזכרו של עמוס ליברמן, מדריך במועדון השיט העירוני, ומשתתפים בה כל מועדוני השיט בישראל.
הפנינג ההליכה השנתי – הפנינג הליכה ופעילויות ספורט שהחל ב-2010 ומתקיים לאורך שדרות משה דיין עם אלפי משתתפים מדי שנה. לאורך המסלול מתקיימות פעילויות אירוביות רבות.

אירועי ספורט עירוניים

ספורט

אשדוד משתרעת על פני רצועת חוף של כ-11 ק"מ, מתוכם כ-6 ק"מ בגבולות המרחב האורבני. בעיר שבעה חופי רחצה מוכרזים וחוף גולשים אחד. שבעת החופים נושאים את תו איכות הסביבה הבינלאומי הדגל הכחול, והם מהנקיים ביותר בישראל. להלן חופי הרחצה מצפון לדרום:

חוף מי עמי – חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר מיאמי וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018.
חוף לידו – חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג שעון שמש ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West".
חוף אורנים – החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון".
חוף גנדי (חוף "הקשתות") – החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים. נקרא על שמו של השר רחבעם (גנדי) זאבי. בימי שבת נערכים ריקודי עם בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, רוכלים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים". לפי תוכנית החלוקה, שם יועד לעבור קו הגבול בין האזור היהודי המרכזי לאזור הערבי הדרומי – ”עד לים במקום הנמצא בחצי הדרך בין נבי-יוניס למינת-אל-קילה”.
חוף גיל – חוף המיועד לגולשים, ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר ב-2002. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ.
החוף הנפרד – חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
חוף י"א – חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות זומבה המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול").
חוף ט"ו-באר שבע (חוף "הריביירה") – נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 בית הלוחם.

חופי רחצה מוכרזים

דרום-מזרחית לאשדוד מתנשאת הדיונה הגדולה, שמורת טבע חולית, ואחת הבודדות שנותרו בארץ בין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וזוחלים. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים ולסיורים לימודיים.
בצפון-מערב העיר, דרומית לנמל אשדוד, נמצאת גבעת יונה. הגבעה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים ולה תצפית של 360 מעלות על הנמל, העיר, נחל לכיש והים התיכון. על פי המסורת המקומית הקדומה, במקום זה נפלט יונה הנביא מהים על ידי לווייתן. על הגבעה מתנשא המגדלור של נמל אשדוד שיצא מכלל שימוש ולצדו מגדלי מים מקוּמה של העיר, וכן מסעדה. ב-2012 התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים המיוחסים לנמל הקדום של אשדוד.
ביציאה הדרומית מהעיר ממוקם גשר עד הלום (כונה בערבית לפני מלחמת העצמאות ״ג'סר איסדוד״), החוצה את כביש 4, והוא המקום הצפוני ביותר אליו הגיע הצבא המצרי עם פלישתו למדינת ישראל במלחמת העצמאות. הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 על ידי השלטון העות'מאני, שבנה אותו על גבי יסודות של גשר מהתקופה הרומית, מעל נחל לכיש ("ואדי סוכריר"). במהלך המרד הערבי הגדול הקימו שלטונות המנדט הבריטי עמדת פילבוקס לשם הגנה על הגשר מפני תושבי איסדוד הערבים שניסו להרוס אותו. חטיבת גבעתי פוצצה את הגשר בעת מבצע ברק והגשר שוקם לאחר מלחמת העצמאות. ממערב לגשר נמצא פארק עד הלום ובו קיר הנצחה לנופלים בקרב עד הלום, ואובליסק לזכר החללים המצריים במלחמה שהונח ב-1987 במסגרת הסכם השלום עם מצרים.

אתרי עניין

באשדוד יש מספר אנדרטאות לנספים במערכות ישראל, בפעולות האיבה ובקהילות היהודיות בעולם:

האנדרטה המרכזית לבני אשדוד שנפלו במערכות ישראל נמצאת ברחבה בקרן הרחובות הרצל והחלוצים, הוקמה בשנת 2000 ועוצבה בידי האמן משה סעידי.
בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), ניצבת האנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות.
בגן אלישבע ברובע א', ניצבת האנדרטה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ב-20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד, ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אונייה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה.
סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב פסל "שמשון הגיבור", הממוטט את עמודי מקדש דגון. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל.
בסמוך לגן אלישבע, ב"כיכר הנר", עומדת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-1971 על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי הספינה אגוז, שטבעה בדרכה לחופי ישראל ממרוקו. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו – אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי המוסד שנפלו במחתרת היהודית במרוקו.
בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי ספינות המעפילים סטרומה ומפקורה, שיצר האמן ברוך וינד.
בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת אנדרטה לזכר הנרצחים בפיגועי 11 בספטמבר, וביניהם 5 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד.
בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 הנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד שנרצחו בפיגוע התאבדות כפול בנמל ב-14 במרץ 2004. האנדרטה מורכבת מגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים.
בכיכר שבין רובע י' לרובע י"ג הוקמה ב-2005 אנדרטה לציון 60 שנים לניצחון בעלות הברית את גרמניה הנאצית ולחיילים היהודים שנפלו במלחמה.
בפארק אשדוד-ים נחנכה ב-2018 אנדרטת הקשת הכפולה לזכר הנספים ברעידת האדמה באגאדיר (1960) שבמרוקו.

אנדרטאות

בסקר טבע עירוני נמצאו במרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני.

בתי גידול – חולות ניצנים, בית גידול לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים.
נחל לכיש – בשטחו מקננים עופות מים רבים. חישות הקנים הנרחבות בשטח הן בית למגוון ציפורי שיר. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת נדידת עופות.
צומח – 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים "אדומים", ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, אירוס הארגמן, בן חילף הביצות, גומא שרוני, גלדן מוארך, חרחבינה חופית ועוד.
יערות וחורשים – הריכוז הגדול ביותר של עצי שיטה מלבינה בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של אשלים.
עופות – 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר.
יונקים – צבי ארץ ישראלי, חזיר בר, שועל מצוי, ארנבת, קיפוד מצוי, גרביל החוף, גרביל החולות, ירבוע החולות, תן זהוב, גירית מצויה, זאב וקרקל.
פרפרים – 16 מיני פרפרים.
זוחלים – נחש חולות, ארבע קו מצוי, צפע ארצישראלי, זיקית מצויה, נחושית חולות, שנונית חולות, כוח אפור ועוד.

טבע עירוני

לאשדוד 12 ערים תאומות:

גרמניה שפנדאו, ברלין, גרמניה (מ־1968)
צרפת בורדו, צרפת (מ־1984)
ארגנטינה באיה בלנקה, ארגנטינה (מ־1996)
ארצות הברית טמפה, פלורידה, ארצות הברית (מ־2005)
קזחסטן אטיראו, קזחסטן (מ־2006)
הרפובליקה העממית של סין ווהאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־2009)
אוקראינה זפוריז'יה, אוקראינה (מ־2011)
גאורגיה בתומי, גאורגיה (מ־2011)
רוסיה ארכנגלסק, רוסיה (מ־2011)
אתיופיה בהר דר, אתיופיה (מ־2011)
בלארוס ברסט, בלארוס (מ־2012)
רומניה יאשי, רומניה (מ־2019)

ערים תאומות

הארכיון לתולדות אשדוד
יקירי העיר אשדוד

ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, הוצאת כ.נ.ר., 1979.
בועז רענן (עורך), אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1990.
בועז רענן, אשדוד 2000, הוצאת החברה להגנת הטבע, 2000.
נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה (57-58), 2003, עמ' 224–241.
ארז צפדיה וחיים יעקובי, "רב–תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד", סוציולוגיה ישראלית ט'(1), תשס"ד 2007, עמ' 127–148.
ניסים כהן, "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד", בתוך: הני זובידה ודוד מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, האגודה הישראלית למדע המדינה, תשע"א 2011, עמ' 93–123.
מיכאל שיחור, אשדוד עיר של טעמים, שיחור הוצאה לאור, 2017.
איילת בן אילן, רן בנימין, אפרת ברמלי, כפיר נוי, יוליה פורשיק, עינת פרייגר מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, אוניברסיטת תל אביב, 2017.

לקריאה נוספת

אתר האינטרנט הרשמי של אשדוד
 פרופיל אשדוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס אשדוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
המילון האשדודי המלא – השפה המקומית הייחודית לעיר, באתר אשדוד און-ליין
 ישראל רוגוזין מציג את התוכניות של תעשיות רוגוזין לפנחס ספיר, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 2:21)
 יריית אבן הפינה לתעשיות רוגוזין באשדוד, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 5:12)
 חנוכת רחוב רוגוזין ושדרות בני ברית, יומני כרמל, נובמבר 1958, (התחלה 4:24)
מפת אזור אשדוד, 1959 (הדפסת 1960) (באנגלית) – אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
 סרט תיעודי על אשדוד, יולי 1961 | קריינות באנגלית | קריינות ברוסית |
 סרט תיעודי על אשדוד מ-1965. בימוי: נתן גרוס
 אשדוד בימי מבצע עופרת יצוקה | סרטון 1 | סרטון 2 | סרטון 3 | סרטון 4 | סרטון 5 | ינואר 2009, ארכיון AP
 צילום אווירי של אשדוד בדילוגי זמן  על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
  "קרדיט צילום", תערוכה של 151 צילומי אשדוד על ידי 63 תושבי העיר, באתר עיריית אשדוד, אפריל 2021
 יפעת ראובן, אשדוד, העיר שחוברה לה בקומבינה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2022
 הארכיון העירוני לתולדות אשדוד – נא להכיר!, סרטון תדמית בערוץ "הארכיון לתולדות אשדוד", באתר יוטיוב (אורך: 01:56), 6 בספטמבר 2023

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה.
ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

ביוגרפיה

אמנותיות

אביתר בנאי (נולד ב-8 בפברואר 1973, ו' באדר א' ה'תשל"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, זוכה פרס אקו"ם ופרס שר החינוך למפעל חיים. בנאי ידוע בסגנונו המיוחד, בלחניו המורכבים ובמילות שיריו העמוקות העוסקות בנושאים שונים הקשורים בנפש האדם.

אביתר בנאי לילה כיום יאיר | מועדון הגריי מודיעין | Tickchak LIVE

אביתר בנאי לילה כיום יאיר

נירו סעדון

Niro Sadon

הופעות בהשתתפות נירו סעדון

נירו סעדון - הופעות קרובות