ניצן חן רזאל (נולד ב-5 ביוני 1975) הוא כנר וזמר ישראלי.
הכתבה משתמשת בתוכן מהערך ניצן-חן רזאל וזמינה ברישיון יחוס-שיתוף זהה
ביוגרפיה
ניצן-חן רזאל נולד בירושלים לאם מורה ואב ימאי, וגדל במשפחה מוזיקלית. הוא נינו של ראש עיריית ירושלים מרדכי איש-שלום. למד בבית הספר מולדת במבשרת ציון, בתיכון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובתיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים. שירת בצה"ל כמוזיקאי מצטיין בתזמורת חיל החינוך. ניגן בכינור עם אהוד בנאי במשך כ- 18 שנה ועם אמנים בולטים נוספים כשולי רנד ולהקת הברירה הטבעית. בשנת 2013 יצא אלבום הבכורה שלו "מוצא מקום״. בפברואר 2020 יצא לאור קליפ חדש, מתוך הפרויקט החדש שלו, הנקרא ״שני שושנים״ שזוכה לתהודה ברשתות החברתיות . מופיע במופעי כינור למגוון קהלים.
הרכבים שהשתתף בהם
להקת "יוסף ואחד" (1996- 2002)
להקתו של אהוד בנאי - משנת 1997
להקת רבע לשבע (1998-2005)
הברירה הטבעית 2001-2005
אנסמבל שחרית 2004-2008
להקתו של שולי רנד (משנת 2008–2011)
אלבומים שהשתתף בהם ככנר
"קדימה" (יוסף ואחד), "טיפ טיפה" (אהוד בנאי), "ענה לי" (אהוד בנאי), "רסיסי לילה" (אהוד בנאי), "החבר אני" (רמי פורטיס), "מים נאמנים" (שלמה בר והברירה הטבעית), "בסוד תפילת ערער" (שלמה בר והברירה הטבעית), "שמע קולי" (מאיר בנאי), "במרחק נגיעה" (יזהר אשדות), "תרנגול כפרות" (יוסי בנאי), "שלכת" (עמיר בניון), "שיר ציון" (אהרן רזאל), "מרגיש את זה" (שמעון בוסקילה), "חופשייה בין עולמות" (דין דין אביב), "רינת גבאי" (רינת גבאי), "החיים הם חלום" (דודי לוי). "בקצה ההר" (גידי גוב), "שתיקת האדמה" (בין השמשות), "זה הכול או כלום" (דויד ברוזה) "שבלול" (רוקפור), "מאז שהתאהבנו" (דני בסן), "התזמורת העממית" (נאור כרמי), "הצד המואר" (מיכה ביטון), "תנו לו צ'אנס" (שלישיית מה קשור), "לולה" (דודו טסה), "נצא לסרט" (להקת קולומביה), "עפר בשן" (עפר בשן), "הזמן מזיע" (קוב), "לירז צ'רכי" (לירז צ'רכי), "רק רצית אהבה" (מאיה אברהם), "מילים לאהבה" (ליאור נרקיס), "יום אחד" (אבי בניון), "קרוואן" (שי גבסו), "פותח לב" (יונתן רזאל), "האיש בקצה המנהרה" (אהרן רזאל) ו"עץ" (המדרגות).
כמו כן ניגן בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי", ובסרטים "בית"ר פרובנס", "הכוכבים של שלומי", "אביבה אהובתי"
ו"כבוד" .
מתגורר ברעננה שבשרון, נשוי לרות ואב לשישה.