אהרל'ה קמינסקי

אהרון (אהר'לה) קמינסקי נולד בתל אביב. למד בבית הספר היסודי בלפור בתל אביב, ובכיתה ה’ עבר ללמוד בכפר הילדים והנוער הדסים. מגיל 13 עד 17 התחנך כילד חוץ בקיבוץ חניתה. עד שהתגייס לצבא, עבד במפעל של אביו לייצור בגדי תינוקות בתל אביב. קמינסקי מעולם לא למד תיפוף בצורה מסודרת; משיכתו לתופים החלה בנעוריו, כשנהג להקיש על פחים כדי ללוות שירה בציבור של חבריו בקיבוץ. התחיל לתופף על מערכת תופים בזמן השירות הצבאי, ותוך זמן קצר התקבל ללהקת הנח"ל. בעקבות מותו של אביו השתחרר מהצבא, וניהל את המפעל המשפחתי לבגדי תינוקות. במקביל ניגן ברביעיית הג'אז של מל קלר. רק בגיל 26 עזב את המפעל והחליט להקדיש את כל זמנו למוזיקה. באותה תקופה יזם את הקמת הלהקה "הברנשים של פיאמנטה", שהפכה עד מהרה ללהקת הליווי של אריק איינשטיין בתוכניתו "מזל גדי". עוד לפני כן, בתחילת שנות ה-60, יזם והשתתף בסדרה של ג'אם-סשנים, שנדדה ממועדון למועדון, עד שמצאה בית קבוע במועדון "ברברים" - המועדון שהפך לביתם של כל נגני הג'אז בארץ. ב-1969 ניגן יחד עם השלושרים והשתתף בהקלטות אלבומם היחיד. ב-1970 יצא למסע של 8 חודשים בחו"ל, במטרה להכיר מקרוב את סוגי המוזיקה האפרו-אמריקניים (סמבה, סלסה וג'אז), וביקר במרכזי המוזיקה החשובים באמריקה הלטינית ובארצות הברית. כשחזר, החל לנסות להשתמש בקצבים ובכלים האתניים שהביא איתו בנגינת ג'אז ובמוזיקת הפופ הישראלית (כמו "אשת האיכר" ב"פלסטלינה" של שלום חנוך ואריק איינשטיין, ועוד). באותה תקופה פנה אליו אריק איינשטיין בבקשה שיקים לו הרכב ליווי. אז הקים קמינסקי את להקת הפלטינה, יחד עם החלילן-סקסופוניסט רומן קונסמן, שהיה אז עולה חדש מברית המועצות. לימים הפכה "הפלטינה" ללהקת הייצוג של הג'אז הישראלי, ואף הוזמנה להופיע בפסטיבל הג'אז של ניופורט היוקרתי ב-1974. הלהקה התפרקה בשנת 1976. במקביל, מ-1966 ועד 1980 ליווה בהופעות, ובעיקר בתקליטים, את טובי האמנים בארץ בפסטיבלי הזמר השונים (פסטיבל הזמר, הפסטיבל החסידי, "למנצח שיר מזמור", פסטיבל הילדים ועוד), ובעוד עשרות הקלטות של אמנים, כמו אסתר עופרים, בועז שרעבי, גידי גוב, חוה אלברשטיין, יהורם גאון, יוני רכטר, יוסי בנאי, יפה ירקוני, מתי כספי, צביקה פיק, רבקה זהר, רבקה מיכאלי, רותי נבון, ריקי גל, שושנה דמארי, שימי תבורי, שלום חנוך, שלמה ארצי, הגששים, הדודאים, החלונות הגבוהים, הכל עובר חביבי, השלושרים, התרנגולים, כוורת, שוקולד מנטה מסטיק, אושיק לוי ואהרן עמרם. ב-1979 הוזמן לנגן עם להקת "מנהטן טרנספר" האמריקנית והצטרף אליהם לשני סיבובי הופעות, אחד באירופה והשני בארצות הברית. ב-1980 לימד שנה באקדמיה למוזיקה בירושלים, ומיד אחר כך הקים סדנה ללימוד תופים, שהעמידה דורות של מתופפים צעירים, ואת בוגריה אפשר למצוא בלהקות ובהפקות מוזיקליות שונות. מאמצע שנות ה-80 ועד סופן היה חבר בוועדה שהקימה את פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת, "ג'אז בים האדום". במקביל ניהל שוב מועדון ג'אז בשם "בייבלוס" בתל אביב, ששימש מקום מפגש לנגני ג'אז, ובעיקר היווה במה לנגנים צעירים, שקיבלו הזדמנות להשתלב בנגינה עם נגנים ותיקים. ב-1990 הקים הרכב ג'אז בשם "אהר'לה קמינסקי וחברים", עם הפסנתרן העולה מרוסיה לאוניד פטשקה, הנשפן גורי אגמון והבסיסט אבישי כהן. הלהקה זכתה ב-1991 בפרס הראשון מבין הלהקות הישראליות בפסטיבל "ג'אז בים האדום". ב-1995 הפכה הלהקה לשלישייה (פסנתר: פטשקה, בס: אלי מגן / אמיל רם), והופיעה במועדוני ג'אז. הלהקה הקליטה אלבום אחד, "(Kaminsky Trio plays Ptashka (featuring Eli Magen", ב-1996. במשך כל אותה תקופה ניגן במועדונים או קונצרטים בישראל עם אמני ג'אז כמו סטן גץ, רד רודני, קלרק טרי, דיק היימן, סטיב גרוסמן, דייב ליבמן, נילס-הנינג ארסטד פדרסן, ג'רום ריצ'רדסון, רנדי ברייקר ורבים אחרים. ביום העצמאות תשנ"ז (1997) קיבל את פרס האמן המבצע למפעל חיים מטעם "אשכולות-עילם". החל משנות ה-90', בנוסף לפעילותו כמורה (בין השאר בבית הספר למוזיקה "רימון") וכנגן ג'אז, הופיע קמינסקי בבתי ספר ברחבי הארץ במופע מוזיקלי חינוכי, שמטרתו לספר לילדים ונוער את הסיפור שמאחורי מערכת התופים, ולקרב אותם אל עולם הג'אז. בשנות ה-2000 החל לערוך מופע הפעלה המיועד לארגונים, שבו הופך כל קהל הנוכחים במהלך המופע לתזמורת כלי הקשה.