עירית לינור

לינור נולדה וגדלה בתל אביב. את שירותה בצה"ל עשתה כקצינה בחיל התותחנים. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

לינור פרסמה טור קבוע בשבועון "כותרת ראשית" שיצא לאור באמצע שנות השמונים. עם סגירתו עברה לכתוב בעיתון "חדשות" עד סגירתו ב-1993, כולל במדור הרכילות ציפורה. לאחר מכן כתבה את הטור הסוגר של מוסף "הארץ". בשנת 2017 שבה לכתוב מפעם לפעם במוסף "הארץ", אך החליטה לעזוב מאוחר יותר באותה שנה.

לינור בעלת השקפה ציונית, דוגלת בימין כלכלי ובאנטי-קומוניזם. בראשית דרכה תמכה בפמניזם ובשמאל הפוליטי מבחינה מדינית וחברתית, אך לא מבחינה כלכלית. לימים שינתה את דעותיה ודבקה בימין השמרני. לינור מתנגדת לכללי התקינות הפוליטית, לתמיכה ממשלתית באמנות ולהליכי פונדקאות בקרב הומוסקסואלים. בכמה הזדמנויות מתחה ביקורת על החוק למניעת הטרדה מינית בתואנה שיש מקרים בהם נשים האשימו לשווא גברים בהטרדה מינית.

שירת הסירנה, הוצאת זמורה-ביתן, 1991 שתי שלגיות, זמורה-ביתן, 1993 הבלונדינית הסודית, זמורה-ביתן, 1995 הסנדלרית, קשת הוצאה לאור, 1997 בנות בראון, קשת, 2002 גברת ורבורג, הוצאת אחוזת בית, 2014

בימוי ותסריט חתולות הרעם (1998) משמורת (2006) מה שנחוץ לרווק (2009) בנות בראון (2002), מבוסס על רומן פרי עטה תסריט שירת הסירנה (1994), מבוסס על רומן פרי עטה חתונת השנה (1998) משחק מסובך (2016) לצבי יש בעיה (2019)

לינור מתגוררת בשכונת "צהלה" בתל אביב. מ-1997 עד 2006 לינור הייתה נשואה לאלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 13, ולהם בת משותפת. אחיה של לינור, אייל, היה נגן בס בלהקת "פופלקס".

אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "עירית לינור - החיים עם ציפוי כרומו", עמ' 307–316 Rudin, Shai (2022). From Bridget Jones’s Diary to The Song of the Siren: The Genre of Chick Lit – Between East and West. Comparative Literature: East & West, Vol. 7, 1-21. DOI:10.1080/25723618.2022.2043615