הופעות היום במגדל העמק - הרשימה המלאה

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן, אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק" כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה.

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל, שתושביו ברחו לנצרת בעת שנכבש בזמן מלחמת השחרור. הכפר הוכרז כנכסי נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח. חלק מתושבי הכפר היו נוצרים קתולים ובעת שהוקם ביקש נציג הכס הקדוש שיותר להם לחזור לכפר, אך הוא נענה בסרוב. היישוב הוקם במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין. מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. באותה עת הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה כדי להסיט את התנועה הבינעירונית אל מחוץ לעיר. בשנת 1993, בתקופת ממשלת רבין השנייה, הוכרזה מגדל העמק אזור עדיפות לאומית ועקב כך זכתה לסיוע, מענקים, הטבות מס ותמריצים שונים, כדי למשוך אליה תושבים ויזמים. מעמד אזור העדיפות הלאומית של מגדל העמק חודש אחר כך מספר פעמים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 27,714 תושבים (מקום 81 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 69.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל. הרשות זכתה פעמיים בפרס החינוך הארצי בשנת 2009 ובשנת 2021.

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ. בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה. בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה. בעיר פועל קיבוץ מחנכים של תנועת המחנות העולים ומספר מועדוני נוער וילדים ביניהם: מועדון הקוביה, בית שוקו, תימורים ומרכז מוזיקה.

1957 - 1953: נאג'י קוויטי, יושב ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים . 1959 - 1957: אברהם זלוסצר (בן שמעון), ממובילי הקמת היישוב מטעם המוסדות המיישבים, ראש הוועד הנבחר הראשון, שימש לאורך שנים רבות סגן ומ"מ ראש המועצה. 1977 - 1959: צבי אלדרוטי, ראש המועצה הראשון 1978 - 1977: יעקב טולדנו 1998 - 1978: שאול עמור. משנת 1988 - ראש העיר 1998 - 2024: אלי ברדה 2024 - מכהן: יקי בן חיים

הסמל כולל את המוטיבים הבאים: ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור. גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית. שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל. בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

בעיר מערך מתנדבים גדול, הזוכה להערכה ולפרסים, מהם: מגן שר הרווחה 2017 אות קהילה מתנדבת מאי 2022 אות 'עשות משפט ואהבת חסד'