הרב שמואל אליהו

נולד בירושלים לרבנית צביה ולרב מרדכי אליהו - הראשון לציון, פוסק ומקובל. למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב מעט בתקופת הרב צבי יהודה קוק וכמה שנים לאחר פטירתו, אצל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. שירת בצה"ל כטנקיסט בחיל השריון.

הוסמך לרבנות בגיל 23, והשלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון אריאל שבירושלים. כשהיה בן 29, מונה לרב היישוב שלומי. לאחר כשלוש שנים מונה לרב העיר צפת. בשנת ה'תשנ"ג (1993), נבחר להיות חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ומאז נבחר 5 פעמים ברציפות למועצת והוא מהוותיקים שבין חבריה. היה יו"ר ועדת המקומות הקדושים, וכיום הוא יו"ר הוועדה לענייני חקיקה ויו"ר מחלקת שחיטת חוץ לארץ באגף הכשרות ברבנות הראשית. כמו כן ערך את קובץ נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית עם הרב לוי ביסטריצקי. בשנת ה'תשס"ג (2003) הציג את מועמדותו למשרת הראשון לציון, אך לתפקיד נבחר הרב שלמה משה עמאר. בשנת ה'תשע"ג (2013) הגיש את מועמדותו בשנית לתפקיד. המועמדות נתקלה בהתנגדות בשל עמדותיו והתבטאויותיו בנוגע להשכרת דירות לערבים ועוד. היועץ המשפטי הודיע כי יש בעיה ולא יגן על המועמדות בבג"ץ, לבסוף המועמדות אושרה. בבחירות זכה הרב יצחק יוסף שקיבל 68 קולות מתוך 147, לעומת 49 לרב אליהו. לפני הבחירות פרסם יו"ר רבני בית הלל הרב רונן נויבירט שנודע לו כי "בצעד אצילי" כדבריו, ויתר הרב אליהו על חתימות שהיו לו (כל מתמודד מחויב להציג לפחות 20 חתימות מחברי הגוף הבוחר כדי שיוכל להתמודד לתפקיד) לטובת מתחרהו הרב אליהו אברג'ל, וביקש מכמה מתומכיו לחתום לרב אברג'ל לאחר שהשר אריה דרעי גרם לכמה מהחותמים לו לחתום חתימה כפולה ובכך לפסול את החתימה. בכך איפשר הרב אליהו לרב אברג'ל להתמודד מולו ואולי לקחת ממנו קולות שהיו יכולים להכריע את הכף לטובתו. בשנת ה'תשע"ה (2014) התמודד למשרת הרב הספרדי הראשי של ירושלים, וזכה לתמיכת רבנים חרדים בכירים ובהם הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב חיים קניבסקי והאדמו"רים מגור ומבעלז, אך הפסיד לרב שלמה משה עמאר. היה אחראי על קרן מורשת – קרן-גג לגרעינים תורניים בעיירות פיתוח בנשיאות אביו – עד לפירוקה בקיץ ה'תשס"ה (2005). הוא נשיא "עמינדב" – מארגוני השירות הלאומי, ומעייני הישועה הפועל למען החזרה בתשובה ולחיזוק הזהות היהודית. הוא יו"ר ועדת רבנים של מגן דוד אדום בישראל, שמטרתה לעודד צעירים דתיים להתנדבות משמעותית בארגון, על ידי מתן מענה הלכתי לבעיות הכרוכות בכך. בראשית המאה ה־21 פעל לפתיחת מסלול לימודים תורניים במכללה בצפת לאנשי משטרה, צבא ושירות בתי הסוהר, שיוכרו לצורך תוספות שכר במשכורתם, ובהמשך חתם על תעודות סמיכה לרבנות לבוגרי המסלול. לאחר מספר שנים נחשפו זיופים ומעשי מרמה במסלול והוא נסגר. בפסק הדין שניתן בפרשה ציין השופט שהרב אליהו פעל להקמת המסגרת הכללית במכללה ולא התערב בתוכן הלימודים ובצורתם, ועל-כן מצא שההחלטה לא להעמידו לדין בפרשה סבירה. הרב אליהו עוסק בשאלות בהלכה, בהלכות ציבור ובענייני קבלה, ועונה בכל יום למאות שאלות[דרוש מקור] במסרונים, בדואר האלקטרוני, בטלפונים ובפגישות אישיות. כמו כן הוא עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל בימי רביעי ושישי. בנוסף הוא מעביר שיחות בתיכונים ממלכתיים במסגרת תוכניות ועמותות שונות (אח"י, אפיקים, מעגלים, בשבע ועוד), בין היתר בעניין גיוס משמעותי לצה"ל. מחברי איחוד רבני תורת הארץ הטובה. מדי שבוע מעביר את השיעור השבועי "קול צופייך" אותו ייסד אביו בבית הכנסת "היכל יעקב" בירושלים, העוסק בענייני הלכה ואמונה. כמו כן מדי יום שישי מתקיימת ברדיו 'גלי ישראל' תוכנית 'חיים כהלכה' שבה עונה הרב לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב. הוא אהוד על הציבור הדתי לאומי העממי, ובתפילות ההלל שעורך במועדים משתתפים אלפי אנשים. התמודד על משרת הרב הראשי הספרדי בבחירות לרבנות הראשית לישראל, בשלוש מערכות בחירות, אך בכולם הפסיד.

בזמן ההתנתקות שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית. למרות זאת, נפגש עם אישים פוליטיים שתמכו בהתנתקות ובהם השרה ציפי לבני. הביע את דעתו כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם. בשנת תשס"ד כתב ביחס לרב עובדיה יוסף: "מאז הסכם אוסלו הארור ומאז שנהרגו כמה מחברי הטובים וילדיהם – אני לא מחזיק בביתי שום סידור שלו ושום ספר מספריו. לא מחרים אותו – אבל פשוט לא מסוגל". עם הזמן התרכך יחסו לרב עובדיה, והוא מזכיר את ספריו בדרשותיו.[דרוש מקור] בדצמבר 2010 פרסם פסק הלכה הקובע כי ליהודים אסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם". לפסק ההלכה צורפו חתימותיהם של כחמישים רבני ערים, ובשלב מאוחר יותר חתמו על המכתב למעלה מ-300 רבנים דתיים לאומים וחרדים, בהם הרבנים שלמה אבינר, זלמן מלמד, דב ליאור ושמחה הכהן קוק. הפסק עורר הד תקשורתי רחב וגינויים מצד מספר רבנים, ארגון יד ושם, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה שמעון פרס. בתגובה לגינויים כתב הרב אליהו שהם נובעים מאידאולוגיה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומגיוס פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה. לדבריו, הפסק חוקי כמו חוק מקרקעי ישראל שאימץ את תקנות הקק"ל, המייעדות את קרקעותיה להתיישבות יהודית בלבד. הוא טען שהמגנים לא יצאו נגד הרשות הפלסטינית שחוקקה כי המוכר קרקע ליהודי דינו מוות. בגילוי דעת שהתפרסם על ידי הרב אליהו ורבנים נוספים בינואר 2011, נאמר כי שלא כמשתמע מהמכתב הקודם חובה על פי התורה לגלות יחס שוויוני כלפי כל אזרחי המדינה, ועם זאת על מדינת ישראל לפעול נגד גורמים עוינים המבקשים לנצל את עקרון השוויון בין אזרחים נאמנים במדינה, על מנת לממש את זכות השיבה. אמירותיו של הרב שמואל אליהו גררו מספר הליכים נגדו. בשנת 2002 הורה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין לחקור אותו בחשד של הסתה לגזענות לאחר שהתבטא נגד לימודי ערבים במכללת צפת ובעד טרנספר לערביי ישראל. בפברואר 2006 הגיש נגדו כתב אישום אך כתב האישום בוטל לאחר שהרב הבהיר את דבריו. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה בדרישה להעמידו לדין משמעתי, בשנת 2017 קיימה עמו שרת המשפטים איילת שקד שיחת הבהרה בעניין חובת הזהירות הנדרשת בהתבטאויותיו מתוקף תפקידו. לטענת העותרים, שנתמכה על ידי שופטי בג"ץ, הרב אליהו המשיך לומר דברים בעלי אופי דומה. ב־2019 הוזמן לשיחת הבהרה נוספת אצל שר המשפטים אמיר אוחנה. בספטמבר 2020 הורה בג"ץ להעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי עקב חלק מהתבטאויותיו כבעל תפקיד ציבורי א-פוליטי. פסק הדין קבע באופן תקדימי כי רב עיר, יחד עם תפקידים נוספים, הם תפקידים א-פוליטיים ומכך אסור להם להתבטא באופן ששולל השקפות פוליטיות או ערכיות אחרות. ביחס לאחרות פסק בית המשפט כי הן לגיטימיות במסגרת מילוי תפקידו. הוא הועמד לדין משמעתי בשנת 2024, ופרטי ההליך נשמרים בסוד. בעקבות פסיקת בג"ץ שיש להרוס את בית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב, לאחר שנציגי בית הכנסת לא הצליחו להוכיח כי יש להם זכויות בקרקע עליה הוא הוקם, אמר הרב אליהו כי בגליל ישנם אלפי בתים בנויים ללא רישיון ועשרות מסגדים שבנויים על קרקע יהודית ואינם נהרסים. "בית המשפט פרץ דרך לעצמו לפגוע במקומות הקדושים, וזה יפגע גם במקומות קדושים לנצרות ולאסלאם". הוא המליץ למרר לשופטים את החיים בהפגנות ובצעקות, במסגרת החוק. בינואר 2018 קרא לפיטורי הרמטכ"ל גדי איזנקוט בשל מאמציו לשלב נשים ביחידות קרביות, וקשר זאת לירידה במוטיבציה בצה"ל. בזמן המהומות בישראל (2021), לאחר שבתי משפט שחררו עשרות ערבים שנעצרו בעקבות התפרעויות, האשים הרב אליהו את השופטים באחריות להמשך המהומות, וקבע כי הם אשמים בכך שיהודים נרצחים. ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, שהייתה בשותפות רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור". בפברואר 2023, לאחר רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה, פרסם מאמר בו השווה ביניהן לבין הטבעת המצרים בים סוף והסביר כי רעידות האדמה הן נקמה אלוהית בגויים, וכי עלינו להודות עליה לאל. המאמר עורר ביקורת בציבור הדתי לאומי, בעקבותיה פרסם מאמר הבהרה ואמר שאין סתירה בין הודיה להגשת עזרה לנפגעים. במרץ 2023 קרא לבני הישיבות יחד עם רבנים נוספים לצאת ולהפגין בצמתים בתמיכה לרפורמה המשפטית. בנובמבר 2023 התייחס לסערה שעורר בנו השר עמיחי אליהו באומרו "מה עושים עם רצועת עזה? תמחוק אותם? להפיל עליהם אטום על עזה? זו אופציה, אותי לא יפטרו, את הבן שלי רצו אבל אותי לא יפטרו". בנובמבר 2023, תוך כדי מלחמת חרבות ברזל, קרא לבכירי צה"ל להתפטר. בן דודו, הפרופ' שמגר בן אליהו האשים אותו בניסיון להכניס טריז בין מפקדי הצבא לבין הציבור וקרא לו להתפטר. בנובמבר 2023 יצא כנגד העסקה לשחרור החטופים בטענה שהדרך הנכונה היא לשחרר את החטופים בקרב כפי שעשתה ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין במבצע אנטבה הרב אליהו מנהל אורח חיים צמחוני.

הרב שמואל אליהו נשוי לטובהמנהלת מדרשת 'תכלת' בצפת ומפיקת סרטים תורניים לילדים, ואב ל-7. ילדיו: עמיחי – ח"כ בכנסת העשרים וחמש מטעם מפלגת עוצמה יהודית, שר המורשת, יו"ר איגוד רבני הקהילות ומנכ"ל עמותת צו אחד. הרב אריאל – שימש רב צבאי ב"נצח יהודה", מנכ"ל איגוד רבני קהילות. רב קהילת "לב חריש" בחריש. הרב אלעד – רב בית הכנסת "אור החיים הקדוש" בגדרה, מנהל הגרעין התורני "אורי גדרה" ורב 'אולפנת גילה' מרשת 'שעלי תורה' בבית שמש. ישי – לשעבר מפיק בגלי צה"ל. רחל בזק – רבנית ויועצת חינוכית. ינון - חתנו של הרב יהודה גליק. אפרת רבינוביץ'- עובדת סוציאלית, מנהלת את בית הדין המיוחד של הרב שמואל אליהו העוסק בפגיעות מיניות.

אביהם של ישראל – לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנים לאחר פטירת אביו, יא' כרכים (הספר בקטלוג ULI) אביהם של ישראל – על התורה – אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע, סיפורים שסיפר אביו וסיפורים על אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים אוהבם של ישראל – חלק א' – סיפורים שסופרו על הבבא סאלי מפי הרב מרדכי אליהו ואחרים. חלק ב' – סיפורים שסופרו על חכם מנחם מנשה. הספר יצא בעילום שם. טוב להודות – הלכות, תשובות ודרשות ליום העצמאות וליום ירושלים. בספר גם מאמרים מאביו. נערך על ידי הרב משה עמיאל, ה'תשע"ו חוברת שאלות של חיים – קובץ מאמרים ומדרשים על העניינים שלאחר המוות חוברת למה בית מקדש – מאמרים בענייני בית המקדש, נכתבה בעילום שם קול צופייך – עלון שבועי בענייני פרשת שבוע, הלכה ואקטואליה, סיפורים ושו"ת סמס, בהמשך לעלון השבועי של אביו שפתי תפתח – סידור קול אליהו – סידור לתלמידים עם הלכות בתוספת פירוש רעיוני, לספרדים ואשכנזים, ירושלים ה'תשע"א פרי עץ הדר – סדר לימוד לט"ו בשבט. הוצאת פרסומי ישראל ושות' הגדה של פסח קוראי שמו – מאמרים אמונים והלכתיים סביב חג הפסח וההגדה לאור הגאולה. הנבואה – נבואות שמתגשמות בדור הגאולה, כולל נתונים סטטיסטיים והמחשות ממש של הנבואות. הגדה ליום העצמאות הלכות מלחמה ושלום - מעלת הלוחמים, הלכות פדיון שבויים, הסכמי שלום, אומץ וגבורה. ירושלים התשפ"ד.

טלי פרידמן, שמואל ליימן-ווילציג, חופש הביטוי של רבני הציונות הדתית: בין הלכה, משפט ותקשורת בדמוקרטיה הישראלית, ניב, 2024