הופעות ואירועים ברעננה

ביולי 1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח של החברה, יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. השניים תרו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמת מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת כפר סבא. בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר חירבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב, בבוקר 2 באפריל 1922 עזבו שתי עגלות עמוסות בציוד רב מתל אביב הקטנה (רחוב לילינבלום פינת רחוב הרצל) לשטח המושבה. תשעת המתיישבים הראשונים הלכו ברגל מאחורי העגלות. ירחע מונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה", וחילק לאנשים את תפקידיהם הראשונים. שני פועלים הלכו לגזום ענפי אקליפטוס מחורשה בכפר סבא לבניית סוכה שתשמש כמטבח וחדר אוכל. בימים הראשונים עסקו המתיישבים בחפירת באר מים, לאחר כשבועיים של חפירה נמצאו מים בעומק של 38 מטר. ירחע הסתייע בשני שועלים ששימשו כקוונים ובמכונת מדידה שהביא עמו מארצות הברית לצורך מדידת הקרקע וחלוקתה לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת. בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה ענף ההדרים התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות.בראשית ימיה נקראה "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית. שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה". השם שאב השראה משיר השירים: בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה וב-2008 אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' ניו-יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז רחוב אחוזה. הוא חצה את המושבה והיה ציר תנועה לכוון הרצליה ממערב וכפר סבא ממזרח. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל". לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קיימים עד היום. נושא הביטחון ליווה את המושבה רעננה מראשיתה. בעיקר חששו מהשבט הבדואי אבו קישק שאוהליו שכנו מדרום לרעננה. עם הכפר הערבי חירבת עזון, ששכן מצפון למושבה, הייתה בדרך כלל שכנות טובה. בשנת 1928 הוקם ברעננה סניף ההגנה ובפרוץ מאורעות 36–39 כבר היו כ-300 חברים בשורותיו. בעקבות הבחירות שנערכו ב־26 ביולי 1931 נבחר ברוך אוסטרובסקי כראש המועצה הראשון של רעננה, והמשיך לכהן בתפקידו גם כשרעננה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1936 על ידי השלטון הבריטי. בשנת 1937 הוקמה ברעננה יחידת גפירים שהייתה כפופה למשטרה הבריטית. באמצע שנות ה-30 הניח אוסטרובסקי את היסודות והתשתית להכנסת בתי חרושת למושבה רעננה. בסוף שנות ה-40 יזם את הקמת אזור התעשייה ופעל רבות לבניית מפעלי התעשייה הראשונים כחלק ממגמה של יצירת מקומות תעסוקה לעולים החדשים ולתושבי המושבה. ב-12 בנובמבר 1947 תקפו חיילים בריטים בית בפרדס על יד רעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם לח"י ורצחו ארבעה חניכים בני 16–18 ומדריכם בן ה-19 . במהלך מלחמת העצמאות החלו תושבי הכפר הערבי חירבת עזון ששכן צפונית למושבה להתפנות מיזמתם כבר בדצמבר 1947. לאחר קום המדינה, במאי 1948, עזבו שאר הערבים שנותרו בכפר, בתיו נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשלהי שנות ה-80 הוקם על חורבותיו הקאנטרי קלאב העירוני וחלק מאזור התעשייה. בשנת 1951 הוקמה מצפון למושבה מעברת כפר נחמן, בה שוכנו כ-3,000 עולים. בשנת 1957 התמזגה המעברה עם המועצה המקומית של המושבה, ועד 1964 עברו בהדרגה תושבי המעברה לדיור קבע ברעננה עצמה, בהרצליה וברמת גן.בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר. כיום רעננה היא עיר מפותחת ומתקדמת שזכתה בפרסים ותארים, כגון "העיר הירוקה בישראל". בשנת 2000 זכתה עיריית רעננה בראשות זאב בילסקי באות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל. ב-29 בספטמבר 2005 הוכרזה העיר רעננה בתואר "קהילה בטוחה" בידי ארגון הבריאות העולמי, ובכך הפכה העיר הראשונה בארץ ובמזרח התיכון שזכתה בתואר זה. באותו היום הוכרז בית הספר היסודי "שקד" בעיר כ-"בית הספר הבטוח" הראשון בישראל, בגין הקניית ערכי בטיחות ובריאות לתלמידי בית הספר. ב-18 ביוני 2019 נערך מצעד הגאווה הראשון ברעננה, בהשתתפותם של כ-2,000 צועדים, בהם ראש העירייה המכהן חיים ברוידא.בשנת 2022 החלה עיריית רעננה את חגיגות המאה בפסטיבל האור בחג החנוכה והונפק בול ייחודי לרעננה בשיתוף השירות הבולאי. את הבול אייר המאייר אבי כץ, יליד רעננה, בשיתוף המעצבת איילת איילת. בבול נראים המתיישבים הראשונים בעיר, על רקע רחוב אחוזה, רחובה הראשי של העיר, מגדל המים ובניין העירייה, כמו גם רבי קומות ומגדלי ההייטק, המייצגים את התחדשות העיר לצד השמירה ומתן כבוד למורשתה.בחודש אפריל שנת 2022, לרגל ציון 100 שנה לעיר רעננה, התחדשה עיריית רעננה בלוגו חדש, אשר נעשה בשיתוף האגפים השונים והציבור. הלוגו עוצב על ידי המעצב קובי לוי, כחלק מהליך מיתוג אסטרטגי רחב שילווה את מכלול אירועי המאה במרחב הציבורי העירוני. הלוגו מעטר את מסמכי העירייה הרשמיים, מצגות, התקשרות מוסדות העירייה עם התושבים, מוסדות החינוך, המדיה החברתית ועוד. במאי העניק ראש העירייה חיים ברוידא לראש ממשלת ישראל נפתלי בנט שהוא תושב העיר רעננה, את הבול הראשון שהונפק יחד עם אלבום המאה החגיגי לציון 100 שנים להיווסדה של העיר רעננה.אירוע הפתיחה החגיגית לרגל חגיגות המאה התקיים בתאריך 13 באפריל 2022, בשעות הערב באמפי פארק רעננה.בחודש יוני שנת 2022 נחנך הפארק האורבני החדש באזור התעשייה ברעננה. הפארק כולל מתקני משחק לפעוטות ונוער, מתקני כושר ועמדות מנגלים מוצללות ומצוידות וספסלי פיקניק. בפארק עמדות טעינה לרכבים חשמליים, מבנה שירותים ציבוריים נגיש ועמדה עצמית לתיקון אופניים לשירות הרוכבים. לרווחת התושבים ולשמירה על שלומם ובריאותם, וכחלק מהפריסה הרחבה בעיר של מתקני ההחייאה בעיר, הוצב בפארק דפיברילטור מציל חיים ועמדת קולר לשתיית מים קרים לשירות באי הפארק ועוברי האורח. הפארק נמצא ברחוב השיזף באזור התעשייה של רעננה.בחודש אוגוסט שנת 2022, לכבוד חגיגות 100 שנים לרעננה, עיריית רעננה במעמד ראש העיר חיים ברוידא ובשיתוף "מוזה פורום אמני רעננה" והיו"ר צבי נדב רוסלר, מציגים בגלריה "על האגם" בפארק רעננה, תערוכת אמנות הנקראת "קליידסקופ 2", אוצרות התערוכה: ד"ר תמי קידר ונאוה פורת. בתערוכה מציגים 41 אמני מוזה רעננה, עבודות אמנות ויצירות המציגות את רעננה על ציר הזמן של מאה שנות קיומה, בצורה סובייקטיבית אודות התפתחות העיר רעננה, מבחינה אנושית, אקולוגית וסביבתית במשך 100 שנים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים ברעננה 81,598 תושבים (מקום 24 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 89.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,299 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב: רבים מתושבי העיר הם עולים חדשים ממדינות דוברות אנגלית, מאמריקה הלטינית, מארגנטינה, מברית המועצות לשעבר ומצרפת. ברעננה ישנה קהילה דתית גדולה מאוד, ובה גם יוצאי צרפת ומדינות אנגלו-סקסיות. כמו כן פועלות קהילות לא אורתודוקסיות ובהן קהילת רענן-בית שמואלי של התנועה ליהדות מתקדמת וקהילת עמיתי של התנועה המסורתית. רבה הראשון של רעננה היה הרב אפרים סוקולובר. לאחר מכן כיהן חתנו הרב שלמה מלץ כרב הראשי האשכנזי, לצד הרב יצחק חיים פרץ אשר מכהן כיום כרב העיר.

שני כבישים מהירים עוברים צמוד לעיר, כביש 4 ממזרח וכביש 531 מדרום. רחובה הראשי של העיר, רחוב אחוזה, הוא כיום חלק מכביש 541, אחד מצירי הרוחב החשובים בשרון הדרומי המקשר בין צירי האורך הארציים - כביש 2, נתיבי איילון וכביש 4. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת רעננה – דרום ותחנת הרכבת רעננה – מערב. בעבר, כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, תוכנן להעביר ברחוב אחוזה קו רכבת קלה - "הקו הצהוב". בשנת 2006, הושלם התכנון הראשוני של הקו, כקו מזין לקו האדום, היוצא מבני ברק לצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה ושתי שלוחות לרעננה וכפר סבא, אורכו המתוכנן אז היה כ-26 ק"מ, עם 48 תחנות. התכנון המפורט של הקו אושר ב-2010 בתוכנית מתאר ארצית 23א שינוי 4. בתוכנית זו, משיקולי עלות, פוצל הקו לשנים, בצפון - ברעננה וכפר סבא, כקו מערכת אוטובוסים מהירה (BRT – Bus Rapid Transit) שקיבל את השם "הקו הוורוד" ואילו שאר התוואי כרכבת קלה "הקו הצהוב". בשנת 2014, נאלצה חברת נת"ע להכריז על הקפאת הפרויקט עקב סירובו של ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, להנפיק אישורי בנייה לפרויקט. בילסקי שנבחר לתפקידו באוקטובר 2013 התנגד לתוואי הקו שעובר ברחוב אחוזה ברעננה.

עיריית רעננה פועלת לקידום המוזיקה מתוך תושביה. בעיר הוקם מועדון "המרתף" שבו מתקיימות הופעות ותחרויות המעודדות את תושבי העיר להשתתף בהן ואף להופיע בפארק במערב העיר ביום העצמאות כפרס ללהקות המצליחות. בשנת 2013 זכתה הלהקה המקומית "צפוף באוטו" בתחרות יום העצמאות, להקת "The Major 7" זכתה בתחרות בשנת 2011, ובשנת 2015 זכתה להקת "חד עם" בתחרות עם תרגומים לעברית של שירים מוכרים. בשנת 1991 נוסדה תזמורת סימפונט רעננה המשלבת נגנים עולים ונגנים ישראלים. מקום משכנה הוא המשכן למוזיקה ואמנויות שבעיר. כמו כן פועל מרכז המוזיקה העירוני רעננה, אשר בו נמצאת התזמורת הסימפונית הצעירה רעננה. במרכז המוזיקה התחנכו מוזיקאים קלאסיים רבים כגון דניאל אקטע, יובל חן האחים הנגנים הפסנתרן רואי רנן והחלילן שוני רנן, והכנרים תמיר טבור ויניב צירולניק.

בכדורגל - לעיר רעננה נציגה בליגה א׳, והיא הפועל רעננה, ונציגה בליגה ג', בני רעננה. בעבר, הייתה לרעננה נציגה גם בליגת העל.כדורגל נשים - ברעננה פועלות קבוצות כדורגל בנות בגילאים שונים. קבוצת הבוגרות הפועל רעננה זכתה באליפות הליגה הלאומית בעונת 2017.בכדורסל – מכבי עירוני רעננה שהתאחדה עם בני הרצליה. בתחילת עונת 2011/12, פורק האיחוד והקבוצה בליגת העל נקראת בני השרון/הרצליה. הקבוצה מהליגה הארצית חזרה להיקרא "מכבי עירוני רעננה". בחודש אפריל 2012, זכתה הקבוצה בגביע האיגוד לאחר ניצחון בגמר (בסיכום שני מפגשים) מול קבוצת מכבי קריית גת. במרץ 2014 הבטיחה הקבוצה את המקום הראשון בליגה הארצית (צפון), ובעקבות זה עלתה לליגה הלאומית.בשנת 2015, זכתה קבוצת הכדורסל של תיכון מטרו-ווסט ברעננה במקום השלישי, באליפות העולם בכדורסל לתיכונים כדורסל נשים - מכבי רעננה קבוצת כדורסל נשים מהעיר, המתמודדת בליגת העל בכדורסל נשים.כדוריד – מכבי רעננה, לאחר האיחוד של בני הרצליה עם מכבי רעננה בכדורסל החליטו גם קבוצות הכדוריד להתאחד בשנת 2007. טניס - ברעננה ישנו מרכז טניס בו נערכות תחרויות רשמיות ובו 14 מגרשים עם אצטדיון המכיל 800 צופים והוא נמצא בשכונת לב הפארק בעיר. כדורעף - מכבי רעננה קבוצת נשים המשחקת בליגת העל, למועדון 3 אליפויות (2005, 2009, 2011) וחמישה גביעי מדינה (2000, 2001, 2008, 2009, 2011). בייסבול - לעיר יש קבוצת בייסבול, רעננה אקספרס, המייצגת את העיר בליגת הבייסבול הישראלית רוגבי - קבוצת הרוגבי, רוסטרס רעננה (הידועה גם בתור התרנגולים), הוקמה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים על ידי העולים האנגלו-סקסים, ומייצגת את מועדון הרוגבי של השרון בליגה הישראלית ושחקניה שותפים בנבחרת ישראל ברוגבי.

בתי ספר: יסודיים: זיו, פעמונים, דקל, היובל, שקד, מגד, ברטוב, איזי שפירא (חינוך מיוחד), יחדיו, הדר, בית הספר הדמוקרטי – מרחב, תל"י, לי-אור (חינוך מיוחד), נווה זמר, אגם (חינוך מיוחד). יסודי-דתי: יבנה, אריאל, ביל"ו, נועם, מרכז-תורני 'חורב', יסודי התורה. חטיבות ביניים: אלון, מיתרים, השרון, יונתן, רימון, בית הספר הדמוקרטי - מרחב, בית חינוך אמי"ת רננים – בית ספר וחטיבה לבנות.תיכונים: אוסטרובסקי, מיתרים, מור מטרו-ווסט, אביב, תיכון אנקורי רעננה, ישיבת בני עקיבא, אמי"ת כפר בתיה, תיכון אמי"ת רננים בנות, תיכון חורב. אוניברסיטאות ומכללות האוניברסיטה הפתוחה – בשנת 2004 עבר הקמפוס מת"א לרעננה והתמקם ברחוב רבוצקי שנמצא בחלקה המזרחי של העיר בסמוך לצומת רעננה צפון. מכללת רעננה – פעלה בשנים 1994–2010, והייתה ממוקמת בדרום-מערב העיר, ברחוב הפרחים בסמוך לפארק רעננה. מוסדות תורניים ישיבת ההסדר "בינות" בראשות הרב חיים רטיג הישיבה הגבוהה "ערשנו רעננה" בראשות הרב יובל רגב בית המדרש "היכל הברכה" של חסידות קליבלנד הכולל הקהילתי "ארץ חמדה" במשך מספר שנים שכנה בעיר ישיבת ההסדר אורות שאול בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות תנועות נוער בני עקיבא הצופים הצופים הדתיים כנפיים של קרמבו נוע"ם צמרת עזרא נוער תלםבמסגרת החינוך הבלתי פורמלי מדצ"ים מועצת הנוער אות הנוער משצ"ים (של"ח)רמת החינוך ברעננה נחשבת לאחת הגבוהות מבין הערים בארץ ובעיר ישנה מסגרת לילדים מחוננים וילדים בעלי בעיות שונות כגון אוטיזם. נכון לשנת 2008 רעננה היא העיר השנייה בישראל באחוז הזכאים לתעודת בגרות וממוקמת במקום השביעי באחוז ההשקעה בחינוך לתלמיד מסך התקציב העירוני השנתי.בשנת 2018 זכתה עיריית רעננה בפרס החינוך היישובי בשנת ה-70 למדינה.

ערך מורחב – פארק רעננהפארק רעננה הוא ה"ריאה הירוקה" של העיר, והוא הוקם בהשקעה תקציבית גדולה. בפארק יש אמפיתיאטרון, אגם, בית קפה, גלריה לאמנות, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, מגרשי ספורט, פינת חי גן ריחות וצלילים ופסלים. האמפיפארק בצידו הצפון-מערבי של הפארק אירח ומארח זמרים ולהקות רבים, בהם בקסטריט בויז, אוונסנס, אליס קופר, לורן היל, טורי איימוס, צ'יק קוריאה, זיגי מארלי, הקרנבריז והפט שופ בויז. במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי בית איזי שפירא מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים עם קשיי נגישות. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר. בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את אחוזת בית - דיור מוגן – דיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.

בחלקה הצפוני של העיר פועל אזור תעשייה ומסחר המכונה "קריית אתגרים", המשתרע על פני 900 דונם, בו פועלים עסקים וחברות היי-טק בהן HP‏, NICE, אמבלייז, NCR (לשעבר ריטליקס), SAP, קומברס וטקסס אינסטרומנטס, וכן שוכן "קניון רננים", וחנויות רבות, בתי מלאכה, מסעדות, מקומות בילוי ועוד. בסמוך לצומת רעננה, על שטח של 120 דונם, שוכנים משרדיהן של חברות היי-טק ותקשורת מובילות בישראל ובעולם, בהן אמדוקס, המשרדים הראשיים של מיקרוסופט ישראל ועוד. כמו כן נמצאת במקום התחנה המרכזית של רעננה, המשמשת כציר מעבר מרכזי לאלפי עוברים ושבים בכל יום. העירייה מפעילה מינהלת עסקים כחלק מרצונה להקפיד על רמת שירות גבוהה הניתנת על ידי הרשות המקומית לתושבים ולבעלי העסקים בתחומה, להעמקת הקשר בינה ובין הגופים העסקיים והכלכליים הפועלים בה וזאת על ידי שמירה על תחזוקה שוטפת, מענה לפניות דרי הפארק ושמירה על הקשר עימם, פיתוח תשתיות, שילוט, גינון, פיקוח ואבטחה ואף שיווק, ארגון כנסים ויזמות.

ערך מורחב – סמל העיר רעננההסמל מכיל את האלמנטים הבאים, בנוסף לשם העיר: עץ ההדר – מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים. מגדל מים המתנשא מעל לבריכה – מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם: אחד במרכז העיר, בקרבת משרדי העירייה, השני ברחוב בית השואבה, במערב העיר והשלישי ברחוב הרב אפרים, במזרח העיר. מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר.הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד, בן המושבה. ב-1989 נעשו שיפורים בסמל.

הולנד אופסטרלנד, הולנד (מ־1963) גרמניה בראמשה, גרמניה (מ־1978) צרפת בולון-ביאנקור, צרפת (מ־1994) איטליה ורונה, איטליה (מ־1998) טאיוואן טאינאן, טאיוואן (מ־1999) ארצות הברית אטלנטה, ארצות הברית (מ־2001) גרמניה גוסלאר, גרמניה (מ־2006) פולין פוזנן, פולין (מ־2010) ברזיל ריו דה ז'ניירו, ברזיל (מ־2021)

יהודה ליב קזן, מניו-יורק עד רעננה, הוצאת מ. ניומן, תל אביב, 1954 יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת, רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ-ישראל, 1922–1981, הוצאת יד בן צבי, 2017