מוזיאון ארץ ישראל תל אביב

המוזיאון נקרא בראשיתו "מוזיאון הארץ". בשנת 1983 שונה שם המוזיאון ל"מוזיאון ארץ ישראל" על ידי מנכ"ל המוזיאון רחבעם זאבי, במקביל להפיכת המוזיאון מאגודה עותמנית לחברה. השם החדש נתקל בהתנגדות של מוזיאון ישראל שטען שהשם החדש עלול לבלבל תורמים בחוץ לארץ. באמצע 1987 הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו האוסר על המוזיאון להשתמש בשם מוזיאון ארץ ישראל. הצו בוטל לאחר מספר ימים. בראשית 2016 עבר המוזיאון תהליך של מיתוג-מחדש, בו אימץ לעצמו את השם "מוז"א", לצד סמליל חדש.

המוזיאון הוקם על ידי עיריית תל אביב על בסיס עזבונו של התעשיין ולטר מוזס, שאסף ממצאים אומנותיים וארכאולוגיים מהתרבות הארצישראלית הקדומה והחדשה. הוא קבע בצוואתו להקים מוזיאון בתל אביב שיהווה מוסד מדעי ברמה גבוהה, יפרסם עבודות מחקר וספרים מדעיים וחינוכיים, יערוך חפירות ארכאולוגיות וישים דגש מיוחד על חינוך לאהבת הארכאולוגיה.המוזיאון הוקם במטרה לשלב ארכאולוגיה, תרבות ופולקלור של ארץ ישראל בכל הזמנים, כשהמודל לתכנונו היו מוזאוני הארץ (Landesmuseum) באירופה, המציגים היסטוריה בשילוב פולקלור ייחודי של כל מחוז ומדינה. בשנותיו הראשונות פעל בתחומי המוזיאון גם מוזיאון למדע. במוזיאון ביתנים בתחומים שונים, כגון ארכאולוגיה יודאיקה, פולקלור, מלאכה ואמנות ישראלית.

מוזיאון הארץ הוקם בתחילת 1947 על ידי ולטר מוזס ומספר חברים, בהם עוה"ד גרינוולד וד"ר א. רוזנבלום. עריית תל אביב הקצתה מגרש ליד הבימה לצורך בניית מבנה למוזיאון. היוזמה הראשונה של "מוזיאון הארץ" היה תערוכה של תעשיה ישראלית קדומה, שכללה בעיקר מוצגים מאוספו של ד"ר מוזס. באפריל 1947 ארגן מוזיאון הארץ קורסים למבוגרים בענייני ארכיאולוגיה, פרהיסטוריה, גיאוגרפיה ואורניתולוגיה וכן סיורים לימודיים. במאי 1947 פתח מוזיאון הארץ תערוכה של קונכיות, צדפים ואלמוגים, בבית התרבות של עיריית תל אביב ברחוב הירקון. באוקטובר 1948 השתתף מוזיאון הארץ בהצגת תערוכה על מלחמה בימי קדם במוזיאון תל אביב. באוקטובר 1950 השתתף ולטר מוזס מטעם מוזיאון הארץ בפגישה שדנה בייסוד איגוד מוזיאונים בישראל. בשנת 1953 הציג מוזיאון הארץ תערוכה בניו יורק. במרץ 1953 תרם מוזס את המוזיאון לעירית תל אביב. נחתם הסכם בין עיריית תל אביב ופרופ' וולטר מוזס על פיו מוזס תורם את אוסף הזכוכיות שלו לעיריית תל אביב להקמת מוזיאון שהנהלתו תמונה במשותף על ידי העירייה ומוזס. עירית תל אביב קיבלה על עצמה להקצות מגרש, לממן את בניית המוזיאון ולממן את ניהולו. נקבע שמוזס יהיה ראש הקורטוריון של המוזיאון. במרץ 1955 הוחלט שהמגרש יהיה בשייך מוניס. אבן פינה למוזיאון הונח ב-22 במרץ 1956, סמוך לתל קסילה, שבו התגלו ממצאים ארכאולוגיים חשובים, ביום השנה לפטירתו של פרופ' וולטר מוזס. המוזיאון הוקם בשלבים על פי תכנית של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר ל-14 ביתנים, בהם: מוזיאון הזכוכית, מוזיאון המטבעות, מוזיאון הקרמיקה, ביתן נחושתן, והפלנטריום. המטרה של החלוקה לביתנים הייתה להתאים את היחידה המוזיאלית של ביתן לקשב של המבקר הממוצע. ראשון הביתנים שנבנה הוא ביתן הזכוכית ולמרתפו הוכנסו מוצגי זכוכית רבים כבר בשנת 1957. המוזיאון נחנך בנוכחות ראש העיר, חיים לבנון, שר החינוך, זלמן ארן, ויו"ר הכנסת, נחום ניר, ב-28 במאי 1959. בתחילת דצמבר 1959 נחתם הסכם עם משפחת קדמן להקמת ביתן המטבעות. באוקטובר 1960 הוחל בהקמת הביתן. המבנה הושלם עד סוף שנת 1961, ולאחר מספר חודשים שהוקדשו להכנת התצוגה, נפתח הביתן ב-1 באפריל 1962. תכניות להקמת מוזיאון זואולוגי ומוזיאון לעתיקות קפריסין לא הגיעו לידי ביצוע. הביתן השלישי במוזיאון, בית בידס, שופץ במהלך שנת 1962 לצורך תצוגה של מוזיאון אתנוגרפי ומלבושי עדות יהודיות. הוא נחנך במעמד נשיא המדינה, זלמן שזר, ב-20 ביוני 1963. בבניית הביתן הרביעי, מוזיאון החרס, הוחל בשנת 1963 והוא נחנך בנוכחות יושב ראש הכנסת, קדיש לוז, ב-27 ביולי 1966. במקביל הוחל בהקמת מוזיאון למדע וטכניקה על שטח מחנה גדנ"ע שפונה. המוזיאון יועד לכלול מדורים למתמטיקה, אווירונאוטיקה, אסטרונומיה, אסטרונאוטיקה ואנרגיה אטומית. במסגרת ההקמה הוצב במקום קטר מימי הרכבת התורכית. המוזיאון למדע וטכניקה נחנך ב-10 ביוני 1964, במבני עץ ארעיים ששמשו את הצבא הבריטי. באותה עת הוא כלל שלושה ביתנים: ביתן לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה, ביתן למתמטיקה וביתן לאנרגיה ותחבורה. הפלנטריום, שהיה מבנה הקבע הראשון של מוזיאון המדע, הופעל לראשונה במרץ 1968 ונחנך רשמית ב-23 במאי 1968. באפריל 1965 נפתח מוזיאון הכתב בבית שנקר ברחוב ביאליק. המוזיאון הועבר לקריית המוזיאונים במחצית הראשונה של שנת 1972. עוד בתחילת 1961 הוצגה במוזיאון תערוכה של ממצאים מתמנע. באביב 1964 הוציא המוזיאון משלחת לתמנע, בראשות בנו רותנברג, לקיים בה חפירות ולהכין תכניות למוזיאון של הממצאים, שאז חשבו להקים באתר. בעת חזרת המשלחת, ביוני 1964, הוחלט להקים את המוזיאון בקרית המוזיאונים ברמת אביב. עונת חפירות שנייה התקיימה בשנת 1965. ממצאי החפירות הוצגו בתערוכה זמנית במוזיאון בסוף 1966 ובדצמבר 1966 הוחל בבניית ביתן קבע לממצאים בשח של 45 מ"ר. על פי התכנית אז היו אמורים הממצאים להיות חלק ממוזיאון למטלורגיה. הביתן נחנך ב-17 באפריל 1968. במרץ 1969 נחנך גן אלפרין. בשנת 1979 נפתח לקהל פסיפס שנחשף בחצרות המוזיאון וכלל כתובות בעברית ויוונית. בסוף שנות ה-70 המוזיאון התנוון. מספר המבקרים במוזיאון שדווח היה מנופח, ובפועל ביקרו בקרית המוזיאונים ברמת אביב בין 45-50 אלף איש בשנה. ראש עירית תל אביב, שלמה להט מינה את נחום שמיר ליו"ר הדירקטריון כדי שישפר את המוזיאון, אולם הוא הסתכסך עם עובדי המוזיאון ובעיתונות הוחלפו האשמות לגבי האחריות למצב העגום של המוזיאון. מוזיאון המדע והטכנולוגיה פעל בביתנים ישנים, ללא מיזוג, ורוב התצוגות שלו התקלקלו ובעקבות זאת הוא נסגר. בינואר 1981 גנבו פורצים מהתכולה של מוזיאון הפולקלור. הביתן נפתח מחדש באוקטובר 1982. ביולי 1982 הציג זאבי בפני הנהלת עירית תל אביב תכנית אב לפיתוח המוזיאון שכלל הקמת 14 ביתנים חדשים ושיפוץ ביתנים ישנים, כולל הוספת מיזוג. המוזיאון התרחב בשנות ה-80, אך הייתה ביקורת על עלות ההתרחבות לעיריית תל אביב וכן על בנייה בלתי חוקית.

בשנת 1958 מונה חיים אלפרין למנהל אדמיניסטרטיבי של המוזיאון. הוא ניהל את המוזיאון עד לפטירתו בשנת 1967. לאחר פטירתו של אלפרין מונה ד"ר בן ציון כדורי, עובד בכיר בעירית תל אביב יפו, למנהל זמני של המוזיאון, שהפך למינוי של קבע בו כיהן כדורי עד פטירתו באפריל 1972. בנובמבר 1972 מונה ניצב יהודה פראג למנכ"ל המוזיאון והוא כיהן בתפקיד עד שנת 1977. בשנת 1977 מונה יוסף כלב למנהל את המוזיאון. הוא פרש מהתפקיד בסוף מאי 1980 לאור דרישתו של יו"ר הנהלת המוזיאון, נחום שמיר. בספטמבר 1980 התפטר מתפקיד המנכ"ל, אסא לפן בגלל התנגדותו להקמת מוזיאון הפלמ"ח על שטח המוזיאון אך לא תחת הנהלתה. לאחר מספר מנכ"לים שכיהנו תקופות מאוד קצרות, מונה רחבעם זאבי ליו"ר הנהלה ומנכ"ל המוזיאון בסוף 1981. מספר פעמים הגיש זאבי את התפטרותו, אך בכל פעם הוא חזר בו. בסוף 1987 המליצה ועדת הביקורת של עיריית תל אביב להפריד בין תפקיד יו"ר ההנהלה והמנכ"ל. שנה לאחר שזאבי נבחר לכנסת קבע היועץ המשפטי של עיריית תל אביב שזאבי אינו יכול לקבל משכורת כמנהל המוזיאון בנוסף למשכורת מהכנסת. הוא התפטר מתפקיד יו"ר הנהלת המוזיאון כשהתמנה לשר בממשלה. בשנים 1989-1990 כיהן ששון שילה כמנהל המוזיאון. אילן כהן כיהן כמנכ"ל המוזיאון במשך 20 שנה, משנת 1998 עד סוף שנת 2017. בינואר 2018 מונה למנכ"ל המוזיאון עמי כץ שמסר כי "בכוונתו להפוך את מוז"א לאחד משלושת המוזיאונים המובילים במדינה".

תל קסילה הוא אתר ארכאולוגי המצוי בתחומי המוזיאון. בתל שנחפר החל מ-1948, נחשפו שרידים של עיר נמל פלשתית מהמאה ה-12 לפנה"ס ועיר פלשתית צפופה ושוקקת מהמאה ה-11 לפנה"ס, הכוללת רובע מגורים משוחזר ושרידים של שלושה מקדשים שנבנו זה על גבי זה לאורך השנים, בהם גם שרידי מזבח. פלנטריום - בפלנטריום מוצגת תוכנית "מסע אל היקום" - תמונת חלל מדומה במולטימדיה של כיפת השמים, כפי שהיא משתקפת לעינו של הצופה בה מכדור הארץ. ככר הפסיפסים - בה מוצגים מספר רצפות פסיפס מבתי תפילה קדומים. האוסף כולל, בין היתר, פסיפסים מבניין בבית גוברין הקדומה מהמאה השישית, מבית תפילה שומרוני ומכנסייה בגליל מאותה מאה, פסיפס מבית כנסת בטבריה ופסיפס מבית תפילה מוסלמי ברמלה מהמאה השמינית. ביתן הזכוכית - בביתן מצוי אוסף של כלי זכוכית, שתחילתו באוסף של ולטר מוזס ומאוסף שנרכש עם השנים. באוסף כלי זכוכית מתקופות שונות שהעתיקים מביניהם נמצאו בקברים קדומים כחפצים שנטמנו עם הנפטרים. במוזיאון מוצגים כלי זכוכית מלפני תקופת הניפוח בתקופת הברונזה המאוחרת, וכלי זכוכית בניפוח מהתקופה הרומית, הביזנטית וכלי זכוכית מארצות המזרח התיכון מהתקופה האסלאמית. בביתן מוצג גם כבשן שיצרו בו כלי זכוכית בסוף המאה ה-13. ביתן הקרמיקה - הביתן מחולק לשישה מדורים המציגים את ההיסטוריה של כלי החרס והקדרות: ראשיתה של הקדרות בתקופה הניאולותית, קדרות התקופה הכלקותית והכנענית בארץ ישראל, מלאכת יד בקפריסין הקדומה, מלאכת האבניים בארץ ישראל הקדומה, במצרים העתיקה וביוון העתיקה, החרס ככלי כתיבה קדום, החרס באמנות ובפולחן, קדרות כפרית באפריקה של ימינו, כלי החרס בחיים היומיומיים ובלימוד הארכאולוגיה. מרכז אדם ועמלו - מציג במוצגים חומריים את חיי היום-יום של ארץ-ישראל הקדומה, מהתקופה המקראית, בתחומים כמו עבודת הבית, חקלאות ומלאכה. כולל כלי עבודה, כלים ליין ושמן, כלי טוויה ואריגה ועוד. המרכז כולל רחוב שוק משוחזר. הבית הישראלי המשוחזר - מציג בית מגורים משוחזר מתקופת המלוכה בארץ (מאות 7–10 לפני הספירה) הכולל חצר, כלי טוויה ואריגה, מזווה ומטבח, כלי אכילה וחפצי נוי. ביתן האתנוגרפיה והפולקלור - הביתן בא להראות את אורח החיים היהודי לאורך התקופות דרך חפצי יודאיקה, תשמישי קדושה וכלים המוקדשים לחיי המשפחה היהודית, לתפילות ולחגי ישראל כמו כיסויים לספרי תורה, טליתות, קמעות, שופרות, קערות ליל הסדר, חנוכיות ועוד. במרכז גם מצוי בית כנסת מהמאה ה-18, שהובא מהעיירה טרינו ורצ'לזה שבאיטליה. מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות - המוזיאון מציג את תולדות הדואר הארץ ישראלי, מהמאה ה-15 ועד ימינו. המוזיאון מציג אמצעי מולטימדיה, חפצים הקשורים בדואר כגון כרזות, תיבות דואר, טלפונים, בולים המוצגים בעמדות ממוחשבות, מכוניות חלוקת דואר ועוד. ביתן קדמן למטבעות - מציג מטבעות עתיקים, כולל מטבעות יווניים עתיקים אוסף מטבעות עם דיוקנאי קיסרי רומי ומטבעות מארץ ישראל, מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד לימינו שנחנך באוקטובר 1961. מרכז רוטשילד ובו בקומה ראשונה תערוכה קבועה: "ארץ הברון" - סיפור חייו וחפציו של הברון רוטשילד ואודיטוריום, ובקומה השנייה תערוכות מתחלפות. בית הבד - בית בד ארצישראלי עתיק מתקופת הברזל להפקת שמן. טחנת הקמח - טחנת קמח שנבנתה במיוחד במוזיאון על פי שחזור טחנות קמח שפעלו בארץ. כיכר שעוני השמש - כיכר ובה מספר שעוני שמש מאזורים שונים ומתקופות שונות בארץ ישראל. גן נופי ארץ-ישראל ואתריה - גן ובו צמחייה שהייתה אופיינית בנופי הארץ בתקופות שונות. אודיטוריום קלצ'קין, המשמש להרצאות ולמופעים.