המשכן לאמנויות הבמה אשדוד

ב-1999 הכריזה עיריית אשדוד על הקמתו של היכל תרבות חדש בעיר, שיהיה פרויקט הדגל של קריית התרבות ברובע הקריה, אשר כללה גם את בית יד לבנים, משכן העירייה החדש ואת שני הקניונים המרכזיים - ה"סי-מול" ו"הסיטי". בעירייה ביקשו לבנות היכל מופעים חדש לעיר, מאחר שהאולם המרכזי בבית יד לבנים כבר לא עונה על צרכיה של העיר אשדוד הגדלה והמתפתחת. לשם ביצוע התוכנית, נבחר האדריכל חיים דותן לבניית ההיכל. דותן תכנן מבנה דמוי שתי צדפות מחוברות בשטח של כ-7000 מ"ר. עלות הפיתוח הראשונית הייתה סביב 60 מיליון שקלים, שמחצית ממנה מימן מפעל הפיס. לצורך כך הוקמה ועדת היגוי מיוחדת בת 9 חברים, מהם 5 נציגי עיריית אשדוד ו-4 נציגי מפעל הפיס, כשראש העיר צבי צילקר ויו"ר מפעל הפיס אברהם כץ עוז, משמשים כיושבי ראש משותפים של ועדת ההיגוי. לאחר כשנתיים, כשראו כי עלות הפרויקט עולה בהרבה על התכנון המקורי, הוגשה בקשה למענק נוסף ממפעל הפיס, הפעם על סך 9 מיליון שקלים, ועלות הפרויקט הגיעה ל-75 מיליון שקלים בסך הכל, לא כולל פיתוח סביבתי ותשתיות. הכסף ממפעל הפיס שהיה אמור להיות מושקע בכל רחבי העיר, החל להתבזבז, לאחר שתקציב בניית ההיכל רק תפח. עד 2011, תקציב בניית ההיכל עמד כבר על 120 מיליון שקלים, והשתתפות מפעל הפיס על 71.5 מיליון שקלים.

ב-1 באפריל 2012 נחנך המשכן באופן לא רשמי עם כנס המימונה האקדמי, וב-4 במאי נפתח המשכן לקהל הרחב באופן רשמי עם קונצרט חגיגי לציון ה-9 במאי - יום הניצחון על גרמניה הנאצית. באכסדרה של המשכן קיים בית קפה-מסעדה, ומסביב לכניסתו משתרעת "כיכר העיר", שמחברת בין כל חלקיה של קריית התרבות ע"ש צבי צילקר, ומתקיימים בה מופעים רבים כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד" ומהפסטיבלים העירוניים. למשכן גם שני חניונים – קרקעי ברחוב הבנים, שהשביל ממנו מלווה במפלי מים על קירות ובבריכות דגים, ותת קרקעי שממנו עולות שתי מעליות צבעוניות משני צדדיה של "כיכר העיר". מאז פתיחתו, המשכן הספיק לארח מאות אמנים ולהקות מהארץ ומחו"ל, פסטיבלים עירוניים ובינלאומיים, טקסים, קונצרטים, הצגות למבוגרים ולילדים, מופעי מוזיקה ומחול, מחזמרים ומופעי סטנד-אפ רבים. בין 2014 ל-2018 נערכו במקום טקסי פרסי האקדמיה לקולנוע ע"ש שייקה אופיר. כמו כן פועלים במשכן תזמורת האופרה הקאמרית והתזמורת האנדלוסית הישראלית.

אדריכל המשכן הוא חיים דותן, שתכנן שכונות רבות בעיר בשנות התשעים. צורת הבניין מזכירה שתי צדפות או שני גלים המחוברים יחדיו ומסמלים את השילוב של אולם המופעים ומגדל התיאטרון. דותן אמר כי: תושבים רבים אף אמרו כי המבנה מזכיר להם לוויתן. דותן הוסיף, כי על אף צורתו המורכבת של המבנה, תוכניתו פשוטה; שלד פלדה ושלד בטון, כששלד הפלדה בוצע במפעל פלדה באשקלון והורכב באתר תוך מספר שבועות. שלד הבטון מורכב מקשתות מינימליות, שגם הן לא היו קשות לביצוע. התוכנית פשוטה, פונקציונלית ומתבססת על ציר אורכי, שהנגישות בו ברורה ומתפקדת בצורה ראויה. שטח המבנה הוא 6600 מ"ר. מבחינת התכנון, המבנה מתחלק לארבעה אזורים - האכסדרה והאולם מיועדים לשימוש הקהל, והבמה והמשרדים עומדים לשירותם של האמנים וצוותיהם, כשהייחוד במשרדים הוא שכל אחד מהם פונה לים. באולם ישנם 938 מושבים, מתוכם 624 באגף התחתון (כולל שמונה מושבים לנכים על פי התקן), והיתר באגף היציע העליון. את שתי השורות הראשונות ניתן לפנות לטובת בור תזמורת (כמקובל באופרה). אורכה של הבמה הגדולה הוא 14 מטרים ורוחבה גם הוא 14 מטרים. המבנה מתנשא לגובה של שבע קומות, כשבמפלס העליון ניצב "טרקלין תשע" - מבואה שמשמשת לקבלות פנים ולאח"מים (מנויי וי. איי.פי). מקירות הזכוכית של ההיכל נשקף נוף המרינה והים התיכון.