ניר רון

רון נולד בקיבוץ משמר העמק, שם גדל עד שהיה בן 22, החל ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. בצבא שירת בצנחנים וסיים את שירותו כמדריך צלפים. רון למד בניסן נתיב בשנים 1987–1990. בין חבריו לכיתה היו יואב בר-לב, חנוך רעים ומארק איווניר. ההצגה הראשונה בה שיחק ניר רון בתום לימודי המשחק הייתה "האבן והשושנים", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. היא החלה כהצגת בוגרים בסטודיו ניסן נתיב והמשיכה והציגה ב-1990 בתיאטרון הקאמרי ואחר-כך בפסטיבל עכו כהצגה אורחת. ניר רון גילם את דמותו של המספר, שנהפך בסוף ההצגה למכשף השחור. ב-1992–1993 שיחק במופע המערכונים "תעלולי רשפון 2", במסגרת הקאמרי. הוא שיחק בשבע הצגות בקאמרי, חמש מהן בבימויו של מיקי גורביץ' והאחרונה שבהן הייתה "האישה המופלאה שבתוכנו", מאת ובבימויו של חנוך לוין. ההצגה הייתה קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון החאן. בסוף החזרות ניגש אליו ערן בניאל, המנהל האמנותי של החאן דאז והציע לו להצטרף לתיאטרון. ההצגה הראשונה בה שיחק בחאן הייתה "טוני היפה", מאת ובבימויו של יהושע סובול. שלושה שחקנים שיחקו את טוני היפה בשלושה גילאים שונים: רון שיחק את טוני הצעיר, יהודה אלמגור שיחק את טוני המבוגר, בימי מלחמת העולם השנייה ואבינעם מור חיים שיחק את טוני הזקן, שמתגורר בבית אבות. ב-1996 שיחק בהצגה "אנה גלקתיה" בבימויה של אופירה הניג. רון גילם את דמותו של פרודו, פגוע קרב, שמציג עצמו לראווה לפרנסתו. חץ תקוע בראשו ואם הוא נשאל שאלות קשות החץ זז. תמורת כסף נוסף הוא מוציא את מעיו מגופו ומשיב אותם. ב-2002 שיחק בהצגה "מילה של אהבה", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. הוא גילם את דמותו של המחזאי שמספר שכל מה שעתיד לקרות בהצגה כתוב אצלו בטקסט המחזה וכך אכן קורה, השחקנים על הבמה משחקים לפי הטקסט הכתוב אצלו, בלי יכולת לשנות את הדברים. החל משנת 2004, מהעונה השלישית מגלם רון את שמעון צמחוני, האויב המושבע של גרי מנדלבאום (יניב פולישוק) עוד מהתיכון, בסדרת הילדים המצליחה "הפיג'מות" בערוץ הילדים למשך 9 עונות. ב-2005–2006 שיחק ניר רון בהצגה "החיים הם חלום" מאת פדרו קלדרון דה לה ברקה, בבימויו של מיקי גורביץ'. הוא גילם את דמותו של בזיל מלך פולין, שאשתו מתה במזג אוויר סוער במיוחד בזמן לידת בנם ולפני כן היא ראתה בחלומה את בנה נהפך לאדם מרושע. בזיל פירש זאת כאות משמיים, כלא את זיגיזמונד בנו (יוסי עיני) במגדל וציווה שכל הרואה אותו יומת. ב-2009 שיחק רון בהצגת הילדים "הקץ של העץ", קופרודוקציה של החאן והמדיטק, מאת ובבימויו של יענקלה יעקובסון. הוא זכה על תפקידו בפרס הבמה לילדים ונוער לשחקן המשנה לשנת 2009/8, ביחד עם אודי רוטשילד, מטעם אסיטז' – המרכז הישראלי לתיאטרון ילדים ונוער. רון גם קיבל ציון לשבח על תפקידו בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. מאז מאי 2011 רון משחק בהצגת היחיד "הזהו אדם", עיבוד שלו ושל מור פרנק, שגם ביימה, לספרו של פרימו לוי, שמתאר את הישרדותו באושוויץ. המחזה מתחלק לשלוש מערכות: הראשון, מתרחש מאז שהוא יוצא מביתו ועד ימיו הראשונים במחנה בו הוא נמצא כאחד האסירים ומאבד את זהותו. השני, ארבעה סיפורים שמתארים את חיי היום-יום של המחנה. החלק השלישי מתאר את עשרת הימים האחרונים במחנה, כשהגרמנים נוטשים עם כל הבריאים ובמחנה נותרים 700 החולים ופרימו לוי ביניהם. מאז דצמבר 2011 ניר רון משחק בתפקיד הראשי בהצגה "חוקר פרטי", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. הוא מגלם דמותו של חוקר פרטי, אליו מגיעה אישה (עירית פשטן), שמבקשת ממנו שימצא את בעלה (ארז שפריר) שנעדר מביתו מזה חמישה ימים. מאז, בנם (אריאל וולף), הלך לישון במיטתם ולא קם. ב-2014 משחק רון בחאן בהצגה "הצוענים של יפו", מאת נסים אלוני, בבימויו של יוסי פולק, בתפקיד לאון מוזיקנט. באותה שנה שיחק בסרט "זינוק בעלייה". ניר רון משחק מאז 1991 ועד היום (אוגוסט 2012) בהצגת הילדים "מפתח הלב", אותה כתב וביים אורן נאמן והיא רצה עד כה כ-800 הצגות. מאז 2005 עורך ניר רון מופע אימפרוביזציה בשם "על הבמה" ביחד עם ערן בן-זאב ויואב בר-לב. רון הוא מוותיקי תחום הדיבוב בישראל, ותרם את קולו לסדרות וסרטים רבים, ביניהם "סמי הכבאי" - בדמות סמי, "אוטובוס הקסמים" - בדמות המפיק, "ראלף ההורס" ו"ראלף שובר את האינטרנט" - בדמות ראלף, "תומס הקטר וחברים" - בדמויות גורדון והמפקח הגדול (המפקח השמן), "יצאת כוכב" - בדמות דן הדוור, "החבובות", "גלקטיק פוטבול", "טבאלוגה", "וולטר מלון", "משאלתה של אנאבל", "הכוכב של אנדרה וטאטי", "מזלגוני שואל שאלה" ועוד.