הופעות ואירועים בראשון לציון

"ראשון לציון" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ישעיהו:

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו העתיקה, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: ”רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן” (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בראשון לציון 263,807 תושבים (מקום 4 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,021 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים. פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431, שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 40, כביש 6, כביש 1 ומודיעין. מספר מחלפים מהווים כניסות חשובות לראשון: מחלף ראשון לציון, מחלף גן רווה ומחלף ראשון דרום בכביש 4, מחלפים מחלף משה דיין ומחלף רבין בכביש 20 ומחלפים מחלף עין הקורא, מחלף קריית ראשון, מחלף ראשון דרום ומחלף ראשונים (לשעבר צומת גן הוורדים) ומחלף נס ציונה בכביש 431. כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה. בראשון לציון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת ומוניות שירות. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים), שנפתחה בשנת 2003, ותחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין במערב העיר, שנפתחה בשנת 2011. בראשון יש שני מסופי אוטובוסים ראשיים: התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה, והתחנה המרכזית הישנה, הממוקמת בלב רחוב הרצל, ליד המדרחוב (ברחוב עין הקורא). מסופים אלה משמשים כתחנות ביניים לרוב הקווים, והתחנה המרכזית החדשה משמשת גם כתחנה סופית לקווים בינעירוניים. רוב התחנות הסופיות של קווי "אגד" העירוניים והפרבריים נמצאות במסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן" 19, 29, 119, 129. בעיר פועלים בעיקר אוטובוסים של "אגד", אך ישנם גם קווים של "דן","מטרופולין", "קווים", "סופרבוס" וויאוליה". כמו כן, בראשון לציון יש חברת מוניות שירות הנקראת "מוניות ראשון לציון", שחלק מקוויה זהים במסלולם לקווי אגד. החל מקיץ 2009, מופעל בעיר קו שירות לילי של חברת אגד בלילות חמישי ומוצ"ש (ובתקופת הקיץ בכל ימות השבוע למעט שישי), העובר בין אתרי הבילוי בעיר. בשנות ה-2000 גובשו במשרד התחבורה ובחברת נתיבי איילון שינויים במסלולי קווי התחבורה הציבורית הפנימית בראשון לציון, שאמורים לשלב את קווי האוטובוס וקווי מוניות השירות למערך קווים משותף. ואולם, שינויים אלה נדחים, בין השאר בשל התנגדותה של עיריית ראשון לציון להוצאת הקווים למכרז. פרויקט מהיר לעיר בראשון לציון אשר עתיד לשדרג את מערך התחבורה הציבורית בעיר החל באוגוסט 2020. את התוכנית מקדם משרד התחבורה, בשיתוף עיריית ראשון לציון ובאמצעות חברת נתיבי איילון. ראשון לציון היא אחת מ־17 הרשויות שהחליטו להצטרף לפרויקט לאומי חשוב זה, במטרה להציב סטנדרט חדש לתחבורה הציבורית במטרופולין גוש דן. הפרויקט ייצור רשת מטרופולינית רציפה, יעילה ונוחה של צירי העדפה לתחבורה ציבורית.

נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.

ערך מורחב – עיריית ראשון לציוןעיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהול השוטף של העיר ראשון לציון, ובה מכהנים 29 חברי מועצה. ככל רשות מקומית, עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון ותברואה וכדומה. ואלה הם ראשי העירייה שכיהנו בראשון לציון: בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ, העות'מאנים מינו לכל יישוב מוכתר, ובידיו הייתה הסמכות הבלעדית על תושבי היישוב. כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, צומצמו מאוד זכויות המוכתר, וחוקי המנדט נכנסו לתוקף. במושבה ראשון לציון נבחר ועד ויו"ר הוועד, ומאוחר יותר נבחרה מועצה מקומית ויו"ר המועצה, וענייני המושבה נוהלו באמצעים דמוקרטים. המושבה התרחבה ובשנת 1946 נבחר אליקום אוסטשינסקי ממפלגת הציונים הכלליים לראשות המועצה ועמד בראשה עד שנת 1951, כאשר בתקופת כהונתו, בשנת 1950, הוכרזה ראשון לציון כעיר. בית העירייה שוכן ברחוב הכרמל 20 (מול היקב) מ-2005, אז עברה אליו ממשכנה הקודם במדרחוב רוטשילד. ראש העירייה הנוכחי הוא רז קינסטליך.

ראשון לציון מקיימת קשרים עם 17 ערים תאומות: צרפת נים, צרפת (מ־1986) גרמניה מינסטר, גרמניה (מ־1981) פולין לובלין, פולין איטליה טראמו, איטליה (מ־1988) ארצות הברית מחוז הנסיך ג'ורג', מרילנד, ארצות הברית הולנד הירנפיין, הולנד הרפובליקה העממית של סין טיינג'ין, הרפובליקה העממית של סין (מ־1994) רומניה בראשוב, רומניה (מ־1996) הונגריה דברצן, הונגריה ישראל קריית שמונה, ישראל רוסיה סנקט פטרבורג, רוסיה אוקראינה חרקוב, אוקראינה סלובקיה פרשוב, סלובקיה אוקראינה לבוב, אוקראינה אתיופיה גונדר, אתיופיה ליטא קובנה, ליטא (מ־2019) אוקראינה קרמנצ'וג, אוקראינה (מ־2019)

זלמן דוד ליבונטין, ייסוד המושבה ראשון לציון 1882 - 1883, (בתוך) זכרונות ארץ ישראל, העורך: אברהם יערי, פרק ל"ח משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב, כרך א' ואחרים, תל אביב: הוצאת דביר, 1939 אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א': רן אהרנסון, הברון והמושבות - ההתיישבות היהודית בא"י בראשיתה, ירושלים 1990 (הספר בקטלוג ULI) מנשה מאירוביץ, קומץ הזרעונים הראשון, 1882 - פרק מ"א דוד יודילביץ, בית הספר העברי הראשון בראשון לציון, 1886 - 1885 - פרק מ"ב מיכל זלמן פוחצ'בסקי, לתולדות הגפן בראשון לציון, 1882 - 1889 - פרק מ"ג דב חביב לובמן וזרובבל חביב, קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים, ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א 1971. (הספר בקטלוג ULI) רן אהרנסון, "ראשון לציון", בתוך: לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 17–51 אורי פורת, "רישון: המזרח הפרוע", אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה והפרלמנט של ראשון "שנתון סטטיסטי ראשון לציון" בהפקת המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"מ) בעיריית ראשון לציון יונה שפירא, בזכות הנשים: נשים בראשון לציון, ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון, 2008