Name: המחזמר מברוכ | בית החייל תל אביב | Tickchak LIVE
Start: 2024-11-09T20:30:00+02:00Z
Location: בית החייל תל אביב

אדיר מילר

Adir Miller

אַבּוּ טַבְּלֶה

ابو طبلة

בר צברי

Bar Tzabary

אודי כגן

Udi Kagan

לירן דנינו

Liran Danino

גברת רביע

Gveret Rabia

ביני לנדאו

Bini Landau

אשדוד

מישל אלבז

Mishel Elbaz

ערב נשי מרומם
עם הזמרת מישל אלבז
במופע השראה מרגש
ותוכנית יחודית לסיום ספר התניא

ערב נשי מרומם | מישל אלבז | מרכז אור מנחם | Tickchak LIVE

ערב נשי מרומם

מחוז דרום

מרכז אור מנחם

אירועים לנשים

הצגות ילדים

הופעות חיות

סטנדאפ

גלאטיקט

הצגות

הרצאות

Southern District

פארק תמנע

המחוז כולל שתי נפות:

נפת אשקלון
נפת באר שבע

חלוקה מוניציפלית

אוכלוסיית המחוז מונה כ-1,330,600 נפש (למ"ס, נכון לשנת 2019), מתוכם, הלמ"ס מסווגת לפי שיוך דתי:953,600 (כ-71.7%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כיהודים.
280,300 (כ-21.1%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כמוסלמים.
6,500 (כ-0.5%) מאוכלוסיית המחוז רשומים כנוצרים.
89,900 (כ-6.7%) מאוכלוסיית המחוז רשומים ללא סיווג דת.

דמוגרפיה

הערה: הנתונים לערים נכונים לסוף ספטמבר 2023, מועצות מקומיות ואזוריות עדכניות לסוף ינואר 2022.

ערים

מועצות מקומיות

מועצות אזוריות

נתוני אוכלוסייה ושטח ביישובי המחוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין שבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב, מישור החוף הדרומי ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185 קילומטר רבוע ורובו מדברי. צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ – כ-90 נפש לקמ"ר.
מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שממנו גישה לשלושה ימים – הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, ים סוף שלחופי אילת, וים המלח במזרח. בירת המחוז היא העיר באר שבע. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח שיפוט היא דימונה. בתחום המחוז פועלים מוסדות אקדמיים כגון המכללה האקדמית אשקלון, המכללה האקדמית להנדסה באשדוד, אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.

ליאור נרקיס

Lior Narkis

ליאור נרקיס | היכל מנורה תל אביב | Tickchak LIVE

מחוז מרכז

תל אביב

היכל מנורה תל אביב

לאיור נרקיס בבית שאן | ליאור נרקיס | התיאטרון הרומי- גן לאומי בית שאן | Tickchak LIVE

לאיור נרקיס בבית שאן

מחוז צפון

בית שאן

התיאטרון הרומי- גן לאומי בית שאן

ליאור נרקיס | Caesarea, Israel | Tickchak LIVE

מחוז חיפה

קיסריה

Caesarea, Israel

 | ליאור נרקיס | אמפיתיאטרון קיסריה | Tickchak LIVE

שדות ים

אמפיתיאטרון קיסריה

נרקיס

Narkis

מופע בימות פיס  ליאור נרקיס 

ליאור נרקיס 12.7.22 | שדרות דוד בן גוריון 28 | Tickchak LIVE

ליאור נרקיס 12.7.22

קרית מלאכי

שדרות דוד בן גוריון 28

אלי יזרלביץ 

ליאור נרקיס נולד בחולון כבן זקונים לדוד וחנה נרקיס (במקור, נרגיס). נרקיס החל לשיר בגיל 16. בשנת 1994 הוציא את אלבומו הראשון, "תפילת חיי", שהיה אלבום עם לחנים טורקיים, וכלל בעיקר שירים בסגנון טורקי. מתוך האלבום התבלט השיר המצליח שהיה להיט גדול באותה תקופה, "כמו פרפר".
בשנת 1995, כעבור שנה הוציא נרקיס את אלבומו השני, שנחשב לטורקי שבתקליטיו, "העולם כמו גלגל". בין הכותבים לאלבום היו מהפזמונאים הבולטים בזמר הטורקי בישראל, כמייק לוק, ארלט ספדיה, מרטין גל וכן הזמרת ליאת בנאי והזמר חיים אל שממנו שאב נרקיס השראה רבה. שניים משירי האלבום נכתבו על ידי נרקיס עצמו, "טיילתי ברחובות" ו"אהבת אמת". האלבום, שנחל כישלון יחסי, כלל את הלהיט "מה קרה לליבה", וכן מספר שירים נוספים ובולטים, כמו "העולם כמו גלגל", "מוכרת אהבה" ו"נשבע, לא משקר" שמופיע באלבום גם בגרסה אינסטרומנטלית.
את שירותו הצבאי החל כנהג תובלה בין היתר ביחידת המחשוב המובילה של חיל האוויר 180, ומשם עבר לשרת בלהקת חינוך בחיל האוויר. במהלך שירותו הצבאי הוציא נרקיס את האלבום "את הוא הכוכב" שיצא לאור בשנת 1997, שנחל הצלחה מועטה, בעיקר בזכות הלהיט "ילדונת" - קאבר לשיר שביצע במקור דורון מירן שזכה להשמעות רבות. במהלך שירותו הצבאי היה נרקיס שותף, יחד עם חברו לילדות תמיר צור, להקמת צוות ההווי המזרחי הראשון.
לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1998 הוציא נרקיס את האלבום "סימנים", שכלל להיטים רבים, ביניהם השיר "מיתר", דואט עם הזמר תמיר גל. להיט נוסף מתוך האלבום היה השיר "לא מנסה".

תחילת הדרך

לאחר צאת אלבומו "סימנים", ביצע נרקיס מהפך בסגנון שירתו, כאשר עבר ממוזיקה טורקית למוזיקה ים תיכונית קלילה. הדואט הראשון שפתח לו את הדלתות בכלי התקשורת בסגנון החדש של הזמר היה עם הזמרת לימור שפירא שנקרא "סגרנו מעגל", שכתב דורון דוידסקו והלחין אלי ניסמן ששימש כמנהל האומנותי של נרקיס באותה תקופה. לאחר כשנתיים השלים את המהפך, כשהחל לשיר בעיקר מוזיקה קצבית, ומוזיקה שקטה. בשנת 1999 הוציא את האלבום "חי לאהבה", שכלל בעיקר מחרוזות ללהיטים מזרחיים מוכרים.
בשנת 2000 הוציא את האלבום "רק איתך", שכלל להיט ענק "לכל אחד יש", דואט עם שלומי שבת שגם כתב את הלחן למילים של עוזי חיטמן. השיר, שנבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', היה להצלחה הגדולה ביותר של נרקיס, ואיתו הוא פרץ גם את גבולות המדינה והחל להופיע מחוץ לישראל. האלבום הגיע למאה אלף עותקים בזמן מהיר מאד.
בשנת 2001 הוציא נרקיס את האלבום "זה מהלב", שכלל את הלהיטים "תגידי" ו"דוקטור". בשנת 2002 השתתף נרקיס בפסטיגל, שבו הגיע למקום השני עם השיר "החיים כמו סרט".
בשנת 2003 ייצג נרקיס את ישראל באירוויזיון 2003 שנערכה בריגה, בירת לטביה. נרקיס שר בתחרות את השיר "מילים לאהבה", שכתב יוסי גיספן הלחין יוני רועה, ועיבד יהודה (יוג'י) גבאי. השיר הגיע למקום ה-19 בתחרות. השיר נבחר על ידי השופטים מתוך ארבעה שירים שאותם הציג נרקיס בקדם-אירוויזיון פרטי שנערך בירושלים, לאחר שוועדה מיוחדת שהקימה רשות השידור בחרה בו לייצג את ישראל בתחרות. כל ארבעת השירים נכללו באלבום "מילים לאהבה" שיצא באותה שנה.
ב-2004 יצא הדואט "אותך לצידי" עם חיים משה במסגרת האלבום "שניים סוכר 2".
בשנת 2005 חזר נרקיס לשיר לאחר הפסקה בת שנתיים, והוציא את האלבום "חתול רחוב". מאלבום זה הצליח השיר "תגלי לי", שכתבו והלחינו הצמד "נערי רפול". באותה שנה גם נחקר בחשד להשתמטות ממס.
בשנת 2006 הוציא נרקיס את האלבום "מילים שלא אמרת", שבו שילב מוזיקת פופ עדכנית עם מוזיקה ים תיכונית בשילוב טורקי.
בשנת 2008 הוציא נרקיס את האלבום "סהרורי" שכלל את הלהיט "המלכה שלי", שהלחין נרקיס למילים של יוסי גיספן.
בסוף 2008 הוציא נרקיס סינגל ראשון לקראת אלבומו הבא, "אתן לך שנים". ב-2009 יצא הסינגל "מתוקה", שכתבו והלחינו משה פרץ ודודו אהרון. כעבור חודשיים יצא סינגל נוסף בשם "העיניים שלי". באוקטובר 2009 הוציא סינגל בשם "ערב טוב", שהפך ללהיט גדול באותה תקופה. בסוף 2009 הוציא את הסינגל "שפוי בשבילך". באותו זמן הופיע נרקיס פעם ראשונה בהיכל התרבות בתל אביב. המופע תועד על דיסק ו-DVD בשם "ליאור נרקיס בהיכל התרבות" בתחילת חודש מרץ הוציא סינגל נוסף בשם "קפה או סרט" שכתב יוסי גיספן והלחין עדי לאון.

פריצת הדרך והצלחה מסחרית

במאי 2010 הוציא נרקיס בדואט עם אייל גולן את השיר "אני מבטיח", שכתב יוסי גיספן והלחין נרקיס. ביולי 2010 הוציא את הסינגל "נשמה" שכתב והלחין דודו אהרון. באוגוסט של אותה שנה יצא אלבומו "ערב טוב" אחרי שבועיים הגיע האלבום למעמד אלבום זהב על מכירות 20 אלף עותקים. לאחר צאת האלבום הופיע נרקיס פעם ראשונה בחייו באמפי קיסריה. המופע תועד על דיסק כפול בשום "ליאור נרקיס בקיסריה" ותועד על DVD. הזמר המצרי עמרו מוסטפא טען שאחד משירי האלבום "אתן לך שניים" שהוא הלחין את השיר והוא הוקלט ללא אישורו. נרקיס אמר שבאקו"ם רשום הלחן בטעות כ"ערבי בלתי ידוע" ואמר שישמח לתקן את הרישום שאכן הוא מלחין השיר. בנוסף אמר שעוד יותר ישמח אם עמרו מוסטפא יסכים לכתוב לו שיר מקורי.
ב-6 באוגוסט 2012 הוציא נרקיס את האלבום ה-13 במספר "אם תרצי" שכלל להיטים כמו "אם תרצי", "מיליון כוכבים", "לב שאוהב" ו"איך קרה". בעקבות יציאת הדיסק יצאה לסיבוב הופעות.
ב-18 במרץ 2014 כעבור שנתיים מאז צאת אלבומו "אם תרצי" הוציא את אלבומו ה-14 במספר, "יהלום", הכולל 14 שירים, ביניהם הדואט עם משה פרץ "מול כל העולם" ולהיטי הרדיו "יהלום" ו"נדירה". יתרה מכך, הופיע נרקיס באותה שנה בדרמה יומית "זגורי אימפריה" מבית הוט בתפקיד עצמו, ואף הקליט את שיר הנושא של הסדרה "אני עף אלייך".
ב-17 באוגוסט 2014 יצא הדואט עם עומר אדם "מהפכה של שמחה" שנכתב על ידי דורון מדלי ללחן אחראים מדלי וינון יהל שגם היה חתום על ההפקה המוזיקלית.
ב-9 בינואר 2015 יצא סינגל ראשון מתוך אלבומו הבא שנקרא "ענני" שיר הודיה ותפילה שכתב והלחין אופיר כהן, לעיבוד והפקה מוזיקלית של יעקב למאי.
ב-31 במרץ 2015 הוציא סינגל שני מתוך האלבום הבא "יום שעובר" את השיר כתב אותו צ'ולי זכאי והלחין שי ראובני. השיר "יום שעובר" מתוכו הגיע למקום השישי במצעד השבועי של מדיה פורסט.ב-2 ביולי 2015 הוציא את הסינגל השלישי "ריחות של אלכוהול" מתוך אלבומו ה-15 הבא, שכתב והלחין גילי זכאי עם עיבוד והפקה מוזיקלית של תמיר צור.
ב-7 ביוני 2016 הוציא נרקיס את אלבומו ה-15 במספר "עשינו היסטוריה" הכולל 20 שירים, בהם השירים "ריחות של אלכוהול", "צביקה" (בסגנון דיסקו רטרו), "6000 מייל", "אם רק אפשר" עם רותם כהן, וחידוש ל"גנבים" שביצע במקור דורי בן זאב. שלל מוזיקאים לקחו חלק בעיבודי השירים: תמיר צור, יעקב למאי, 'הנרי', ינון יהל, אסף צרויה, אבי גוטמן, נאור סינואני, לורן בנגמין פלד, ואבירם טוייזר.
ב-22 בנובמבר 2016 הוציא דואט בסגנון - פופ מזרחי עם עומרי סגל בשם "אחת כמוך" שהפך לאחד הלהיטים של החורף.
ב-4 בינואר 2017 הוציא בלדה רומנטית בשם "עכשיו" למילים (ביחד עם עציון מוסאי) לחן ועיבוד של ראובני. ב-11 בפברואר 2017 הוציא שיר בשם ביוטי. ב-2 באפריל 2017 הוציא דואט עם דודו אהרון בשם "חגיגה בישראל".
ב-3 ביוני 2018 הוציא את השיר מהרסת. ב-23 ביולי 2018 הוציא את השיר מסיבת רווקים בשיתוף פעולה עם איתי לוי וVivo.
בינואר 2019 הוציא את "עולם יפה וחדש" שכתב במשותף עם אבי אוחיון, הלחין במשותף עם מתן דרור, אבי אוחיון, ותמיר צור, לעיבוד והפקה מוזיקלית של מתן דרור ותמיר צור. מדובר בשיר פופ דאנס, בו מאוזכר שלמה ארצי באחד מבתי השיר. בדצמבר 2019 הוציא ביצוע מחודש לשירה של להקת כנסיית השכל - "היינו עושים אהבה" בעיבוד והפקה מוזיקלית של תומר בירן. חברי הלהקה ניגנו בהקלטה, ואף משתתפים בקליפ שהופק לשיר.

בעשור השני של המאה ה-21

במרץ 2020 הקליט יחד עם עומר אדם ומשה פרץ גרסה חדשה ל"שירו של שפשף" של מאיר בנאי.
ב-20 באוגוסט 2020 הוציא יחד עם הזמר החסידי האמריקאי שלומי סעדון (SHUKY) את השיר "ברוך ה' אני נושם" (מילים ולחן: איציק שמלי) שלווה בקליפ שכלל את מילות השיר על רקע גרפיקה משתנה.
ב-13 בספטמבר 2020 הוציא את השיר "אהבה זה דמעות" שאותו כתב והלחין נרקיס בעצמו יחד עם נאור סינואני ואבי אוחיון, לשיר צולם קליפ בהשתתפות הדוגמנית והשחקנית הישראלית מורן אטיאס.
ב-19 בינואר 2021 הוציא את "חלקת אלוהים", מתוך הפרויקט "השיר של אופיר" של אופיר כהן. השיר הגיע למקום הראשון במצעד השבועי של מדיה פורסט. באותה השנה הוציא גם את "חיבוק". ובאותה שנה הוציא את השיר כוסות ריקות עם הצמד סטטיק ובן אל. ב-5 ביולי 2021 הוציא את הסינגל "אין לי שום סיכוי", ביחד עם הזמרת מור. את השיר כתבו והלחינו תמר יהלומי ויונתן קלימי. ובדצמבר 2021 הוציא את הסינגל "עד סוף העולם שלי".
באוקטובר 2021 קבע בית המשפט כי על נרקיס לשלם פיצויים בסך יותר מ-2 מיליון שקל לאדם שעלה על הבמה בזמן שהופיע ונפצע. נרקיס הודיע שיערער על ההחלטה.
ב-9 ביולי 2023 הוציא את הסינגל "הוויסקי והיין". השיר הגיע למקום הראשון במצעד העברי של מדיה פורסט. ב-10 באוגוסט הוציא את הביצוע "מואט" מתוך המופע ט"ו באב עושים אהבה - קיסריה 2023" יחד עם נסרין קדרי. השיר הגיע למקום ה-79 במצעד ההיטליסט. ב-7 בספטמבר הוציא את הסינגל "פרחים ודמעות". ב-28 בספטמבר הוציא את הסינגל "ושמחת בחגך" יחד עם אברהם פריד. ב-22 באוקטובר הוציא את הסינגל "אחינו כל בית ישראל". ב-6 בנובמבר הוציא את הסינגל "וואלק מי". ב-29 בנובמבר הוציא את הסינגל "מאמי". ב-20 בדצמבר הוציא את הסינגל "בסוף הכל יהיה בסדר". השיר הגיע למקום הראשון במצעד השבועי של מדיה פורסט.

בעשור השלישי של המאה ה-21

ביוגרפיה

בנובמבר 2009 התחתן נרקיס עם בת זוגו ספיר ואנונו, הצעירה ממנו ב-14 שנה. לזוג שני בנים ובת. הם מתגוררים בסביון. בנובמבר 2021 חווה הזוג משבר בזוגיות ואף יצאו בתקשורת ידיעות על פרידה. לאחר מספר חודשים חזרו השניים לחיות כזוג נשוי.

חיים אישיים

תפילת חיי (1994)
העולם כמו גלגל (1995)
את הוא הכוכב (1997)
סימנים (1998)
חי לאהבה (1999)
רק איתך (2000)
זה מהלב (2001)
מילים לאהבה (2003)
חתול רחוב (2005)
מילים שלא אמרת (2006)
סהרורי (2008)
ערב טוב (2010)
אם תרצי (2012)
יהלום (2014)
עשינו היסטוריה (2016)
(EVER 4 (2023

דיסקוגרפיה

אתר האינטרנט הרשמי של ליאור נרקיס ליאור נרקיס, סרטונים בערוץ היוטיוב
ליאור נרקיס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
 ליאור נרקיס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ליאור נרקיס, באתר שירונט
 ליאור נרקיס, באתר ספוטיפיי
 ליאור נרקיס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
 ליאור נרקיס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
 ליאור נרקיס, באתר Discogs (באנגלית)
ליאור נרקיס, באתר Tab4u
ליאור נרקיס, באתר סטריאו ומונו
ליאור נרקיס, דף שער בספרייה הלאומית
ליאור נרקיס, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
ליאור נרקיס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראליתמידע וכתבות:

צדוק גרמה, הלאקי סטרייק של נרקיס, באתר ynet, 18 במרץ 2009
הדס בשן, נרקיסיזם, באתר ynet, 4 בנובמבר 2009
צחי בדרה, ‏"אני רוצה לרפא את העולם", באתר ‏מאקו‏, 26 בנובמבר 2009
סמדר שילוני, פריחת הנרקיס, באתר ynet, 23 בפברואר 2011
חגי אוזן‏, מלך הביצה - ליאור נרקיס: "אנשים מרגישים שגנבנו להם את המדינה", באתר וואלה!‏, 17 באוקטובר 2011 
רועי בהריר, תחנות רוח: התחנות התרבותיות של ליאור נרקיס, באתר nrg‏, 3 במרץ 2012
רועי צ'יקי ארד, ליאור נרקיס מלך המקלט, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2012
שירית טרוינר, ליאור נרקיס: "המוזיקה המזרחית שולטת בישראל", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 23 באפריל 2014
אדם סרור‏, דודו אהרון, גלגל"צ וחיי נישואים: ליאור נרקיס מדבר על הכל, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2016 
תחיה ברק, ‏"אין לתאר את ההרגשה שחשבת שנגמר, ואז מגיעה הפריצה", באתר ‏מאקו‏, 15 במרץ 2017
דויד פרץ, "אני המיינסטרים הישראלי החדש, ואני לא צריך להתחפש לשום דבר אחר", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2022ביקורות:

חגי אוזן‏, נרקיסיזם: על "ערב טוב" של ליאור נרקיס, באתר וואלה!‏, 24 באוגוסט 2010
אבי שושן, ערב בינוני לך: ליאור נרקיס בהיכל נוקיה, באתר ynet, 29 ביוני 2011
טל הנדלס, עכבר העיר, סינגל שוט: ליאור נרקיס מצליח איפה שאייל גולן נכשל, באתר הארץ, 16 בינואר 2013

ליאור נרקיס (נולד ב-8 בנובמבר 1976) הוא זמר ישראלי.

עדן בן זקן

Eden Ben Zaken

גיל שוחט

Gil Shohat

איה כורם

Aya Korem

תמיר בר

Tamir Bar

חזי דין

Hezi Dean

נופיקי

Nofiki

תמיר בר בדיקת חומרים | מועדון הקלצ'ר - ראשון לציון | Tickchak LIVE

תמיר בר בדיקת חומרים

ראשון לציון

מועדון הקלצ'ר - ראשון לציון

Rishon Lezion

מתנ״ס רמת אליהו

"ראשון לציון" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ישעיהו:

מקור השם

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו העתיקה, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: ”רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן” (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.
בנובמבר 1882 החלו קבוצת הביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו לגדרה.

הקמת המושבה

לאחר סבל גדול ותלאות רבות שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת המושבה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, ויצר קשר עם הברון רוטשילד באמצעות הרב הראשי של פריז - הרב צדוק כהן. הברון, התרשם והודיע, "כי יקציב 30,000 פרנק להשלמת הבאר, יבנה בתים לשש המשפחות העניות שהצטרפו למושבה ויעמיד גם גנן־אגרנום לעזרת המתיישבים האגרונום שנבחר היה שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. כמו כן, שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.
השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון להיות בבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפשות. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד המושבה, שישב בה בקביעות.

מעורבות הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.
אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ספר שופטים טו, יט).בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.
ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.

הנהגת אוסוביצקי

ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, על פי התכנון של המהנדס והאדריכל ברוך פפירמייסטר, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.
בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.
בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

הקמת בית הכנסת

תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח וגרם לתחילת גידול גפנים על בסיס מסחרי באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל. מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.
כשביקרה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.
שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את המינים המצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.
בשנת 1898 ביקר במושבה תיאודור הרצל, בראש משלחת ציונית שנועדה לפגוש את קיסר גרמניה בזמן ביקורו בארץ ישראל. באותו הזמן מנתה אוכלוסיית המושבה כ-400 נפש.במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.
במרץ 1921 הגיע שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל לביקור בארץ ישראל, במהלכו ביקר בראשון לציון ונפגש עם איכריה. לאחר שובו ללונדון, חזר מספר פעמים על התרשמותו הרבה מהמושבה, כדי להצדיק את מדיניות הבית הלאומי היהודי של בריטניה.

גידול הגפנים

במהלך מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את העיר ב-3 ביוני 1948. בהפצצה נהרגו 25 תושבים וחיילים והיו פצועים רבים.
ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר, עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון.
בשנת 1996 הקימה עיריית ראשון לציון אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית בקרבת צומת הרחובות הרצל ורוטשילד, לא הרחק מאתרי ההפצצה.
האנדרטה ניצבת על במה עגולה בכניסה לגן ציבורי. היא כוללת שני עמודי אבן ומעליהם שלוש פצצות בדרכן כלפי מטה - פצצות דמויות אלו שהוטלו מהמטוסים המצריים. בין העמודים שלט המביא את פרטי ההנצחה ושמות החללים.

מלחמת העצמאות

בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר וראשון התרחבה לצד מערב. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983, ומאז נבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר.
באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. בשנות ה-2000 הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו בית משפט השלום ומשרדים מרכזיים של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2009 נפתח לתנועה במלואו כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1, כביש 40 וכביש 6 במזרח וכביש 4 וכביש 20 במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעוין שורק ליד הכביש לפלמחים. בעשור השני של המאה ה-21 החל דוב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים (חלקם במסגרת תמ"א 38), הקמת גינות ומזרקות ברחבי העיר, שיפוץ המדרחוב, שימור ושחזור מבנים עתיקים, הקמת גן בעברית וכן שיפוץ הכניסה הצפונית לראשון והקמת טיילת המכבים לצידה. אחד מהמהלכים השנויים במחלוקת היה הריסת המבנים הישנים של הגימנסיה הריאלית והקמת מבנה חדש ומודרני במקומם.
בעשור השני של המאה ה-21 נסגר היקב העתיק של יקבי כרמל והופסקה הפעילות בו. כיום המבנה ניצב נטוש למחצה כשבשטחו חניון זמני. העירייה ומספר יזמים הגישו תוכנית להקמת מגדלי מסחר ומגורים על מבני היקב המודרניים בעוד שמבני היקב ההיסטוריים (בהם "הבניין האדום" שחזיתו פונה לרחוב) ישומרו וישמשו כמוזיאון ואתר תיירות. התוכנית הנ"ל שנויה במחלוקת וטרם אושרה סופית.
בשנת 2019 החלה הקמת מתחם ה-1000 – רובע עסקים ותעשיית היי-טק בשטח 1,000 דונמים (1.0 קילומטר רבוע) ליד אגמון הסופרלנד והקמת שכונות הנרקיסים, הנוריות וחלום ראשון החדשה.
כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:

מזרח העיר - ממזרח לכביש 4. זהו החלק הישן של ראשון ובו נמצא המרכז העתיק שלה ואתריה ההיסטוריים. במזרח יש בעיקר שכונות מגורים. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאים תחנת הרכבת הראשונים וקניון ראשונים, ובמזרחו מחנה צריפין ובית החולים יצחק שמיר. הרחובות הראשיים במזרח העיר הם שדרות הרצל, שדרות ז'בוטינסקי, שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
מערב העיר - ממערב לכביש 4. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב, ובו מרכזי קניות רבים. בחלק זה נמצאים מרכזי מסחר ובילוי רבים, בהם קניון הזהב, סינמה סיטי, הסניף של דקאתלון בישראל, הסופרלנד, יס פלאנט ואצטדיון הכדורגל העירוני. כן שוכנים בו מערכות העיתונים "גלובס" ו"ידיעות אחרונות". חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצא השפד"ן המכון לטיהור שפכים של גוש דן ובסיס פלמחים. מערב העיר מהווה חלק מחולות ראשון לציון.

לאחר קום המדינה

במאה ה-21 ראשון לציון כמעט שלא סבלה מפיגועי טרור. עם זאת, בעיר אירעו מספר פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים:

7 במאי 2002: פיגוע התאבדות במועדון "שפילד'ס קלאב" בו נרצחו 15 בני אדם.
22 במאי 2002: פיגוע התאבדות שביצע פלסטיני בן 16 בגן המושבה בו נרצחו 2 בני אדם.
ירי רקטות M-75 ופג'ר 5 בזמן מבצע עמוד ענן. ב-20 בנובמבר 2012 פגעה רקטת פג'ר ישירות בבניין מגורים גרמה לנזק רב ולמספר פצועים.
2 בנובמבר 2015: מחבל ערבי ביצע פיגוע דקירה בתחנה המרכזית הישנה ופצע קשה 3 אזרחים לפני שנעצר על ידי המשטרה.
11 במאי 2021: במהלך מבצע שומר החומות שיגרו הפלסטינים מטח רקטות כבד על גוש דן, רקטה אחת הרגה אישה ופצעה עוד מספר אזרחים.
13 במאי 2023: בזמן מבצע מגן וחץ, בשעה 21:40, נפל ליד הלייב פארק, רסיס של כיפת ברזל שיירט רקטה שנורתה לעבר ראשון לציון, היכן שהייתה אמורה להתקיים ההופעה של הבקסטריט בויז שבוטלה בהמלצת פיקוד העורף. להופעה היו צפויים להגיע כ-15 אלף צופים.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, פגעו מספר רקטות בראשון-לציון. פגיעה ב-7 באוקטובר 2023 פצעה קשות שני אזרחים.

פיגועי טרור בעיר

תולדות העיר

31 ביולי 1882 (ה'תרמ"ב) - התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות.
1982–1897 - המושבה נוהלה על ידי פקידות הברון רוטשילד.
1886 - הקמת בית הספר העברי הראשון "בית הספר חביב".
1898 - נפתח גן הילדים העברי הראשון, בהנהלתה של אסתר שפירא גינזבורג.
1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
1912 - השלטון העות'מאני מכריז על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
1915 - ג'מאל פאשה, המושל העות'מאני של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה. כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, המושל הרחיב את גבולות המושבה על ידי הוספת שטח החולות לתחומה של ראשון לציון.
1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית.
1948 - ב-3 ביוני הפציצו מטוסים מצריים את ראשון לציון. בהפצצה נהרגו 25 בני אדם ונפצעו רבים. נזק רב נגרם לבתים ולרכוש. ב-1996 הוקמה אנדרטה לזכרם בגן העיר. באנדרטה - לוח זיכרון ועליו שמות ההרוגים. מעל האנדרטה יש פיסול של פצצות נופלות.
1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל.
1988 - המושב נחלת יהודה צורף לעיר והפך לשכונה בה.
2000 - ראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בישראל.
2002 - סופחו כ-8,000 דונם ושטחה גדל ל-58,611 דונם.
2016 - קבוצת הכדורסל מכבי ראשון לציון זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות המדינה בכדורסל.
2021 - ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם, תושבי העיר, זכו במדליית זהב במשחקים האולימפיים טוקיו 2020 בענפי ההתעמלות וההתעמלות האמנותית בהתאמה.
2021 - שטח תחום השיפוט העדכני הוא 63,840 דונם.

מאורעות חשובים בתולדות העיר

בה נתפר והונף לראשונה דגל ישראל כטלית שעליה מגן דוד בצבעי כחול ולבן בשנת 1885 (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).
בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל ומחוצה לה - "חביב", הוקם ב-1886.
האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל, נוסדה ב-1895.
הגן העברי הראשון בארץ ישראל ובעולם, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת 1898.
היקב המסחרי הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי מקוה ישראל).
שביתת פועלים עבריים ראשונה (ביקב).
"התקוה" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר שמואל כהן התאים לטקסט של נפתלי הרץ אימבר מנגינה של שיר עם רומני.
האישה הראשונה שכיהנה כראש עיר בארץ ישראל - חנה לוין כיהנה בתפקיד משנת 1956.

זכות ראשונים לראשון לציון

סמל העיר הוזמן על ידי המועצה המקומית לציון יובל השישים לעיר. הסמל מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:

באר "מצאנו מים" (לצד הכיתוב "מצאנו מים") לזכר הבאר המוצלחת הראשונה שנחפרה בעיר, במורד כיכר המייסדים (כיום במזרח המדרחוב).
גפנים - המסמלים את תעשיית היין של העיר ואת היקב העתיק.
פרדס עצי פרי הדר - המסמלים את הפרדסים הרבים שהיו נטועים בראשון.
מפעלי תעשייה - המסמלים את אזור התעשייה הישן שהתפתח בראשון.דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר בירוק על גבי לבן.
לעיר נכתב המנון מאת ריקה ברקוביץ שהולחן על ידי נחום הימן. קדם לו "המנון המושבה" מאת אריה ליפא שביט.

הסמל והדגל

ציוני דרך בתולדות ראשון לציון

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בראשון לציון 263,807 תושבים (מקום 4 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏.   אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,021 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים. פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אוכלוסייה

בראשון לציון פועלים שלושה עשר בתי ספר תיכוניים מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב' "אוריה"). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר דב צור בשנת הלימודים תשע"א, "לומדים שש-שש", לביטולן של חטיבות הביניים. כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון ישיבה תיכונית (בני עקיבא) ואולפנה ("עלמא ע"ש מיכל קלדרון ז"ל").
הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותק שלו בישראל. בנוסף לאחוזי הצטיינות גבוהים, לגימנסיה גם נבחרת כדורסל המתחרה בליגת העל בכדורסל לבתי ספר תיכוניים וזו זכתה ב-3 אליפויות.
בראשון לציון נוסדו גן הילדים העברי הראשון ובית הספר העברי הראשון בעולם, "בית ספר חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית ואחד ממוריו היה אליעזר בן-יהודה, ממחיי השפה העברית. במסגרת "בית הספר חביב" תחילה, הוקם בשנת 1986 "מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים" המספק העשרה בתחומים שונים כגון מדעים, טכנולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה, אמנות, מוזיקה ומדעי הרוח לילדים שהובחנו כמחוננים בכיתות ג'–ט'.
במערב העיר, בשדרות ההסתדרות, פועלת מכללת "המסלול האקדמי המכללה למינהל" שם לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב. מוסד אקדמי נוסף בסמוך לשכונת נווה ים – "המכללה למדעים ראשון לציון" – שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה.
נכון לסוף שנת 2013, 26 בתי ספר לוקחים חלק בפרויקט העירוני "הגגות הסולאריים" לייצור חשמל באופן ירוק. בכל בית ספר הותקנו פאנלים סולארים על שטח של כ-600 מ"ר ובסך הכל למעלה מ-15 דונם של פאנלים סולאריים בכל בתי הספר. המערכות מייצרות 50 קילוואט שעה כל אחת, ובסך הכל כ-1.5 מגה-ואט.

חינוך

התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. מנצח האורקסטרה כיום הוא מיכאל יערן.
את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988 על ידי מאיר ניצן ושמעון כהן. מאז 1989 היא משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.
היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, אשר כיהן במשך 25 שנה במשרת ראש העירייה של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1998, עם אולם גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד תיאטרון "מופת" הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. תיאטרון זה הוא אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.
בראשון לציון יש מוזיאון ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנהרגו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.
כמו כן, נפתח בראשון לציון מוזיאון יעקב אגם לאמנות. המוזיאון, יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן המוכר בעולם כאבי התנועה הקינטית, מציג יצירות פורצות דרך משישה עשורים של עשייה בינלאומית, אשר הוצגו בעבר במוזיאונים ובאוספים נחשבים.
החל משנת 1989 מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל חג היין, בהמשך שונה שמו לפסטיבל "הילולים", והחל משנת 2008 נקרא "פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי".לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל נערך לראשונה כנס "לשון ראשון" המוקדש לשפה העברית. מאז הוא נערך מדי שנה.בין השנים 1998–2013 התקיים ב"אמפיפארק" (אמפיתיאטרון במערב העיר, ליד החי-כיף) ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל הופיעו במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת. הפסטיבל בוטל מאחר שלא היה כלכלי והפסיד כספים בשנותיו האחרונות. באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות בינלאומיות עם אומנים אורחים. בשנים 2013–2015 נבנה ה"אמפיפארק" החדש "לייב פארק" ליד אגמון הסופרלנד כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר. אמפיפארק זה הוא הגדול בישראל מכיל כ-20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה.[דרוש מקור]

תרבות

אזורי הבילוי של ראשון לציון נמצאים באזורי התעשייה (או בשמם הרשמי: מב"ת - מסחר, בילוי ותעשייה) כאשר המתחם המפותח יותר נמצא באזור התעשייה הישן (כיום נקרא "הרובע"), בצפונה של ראשון לציון, מזרחית ל"דרך המכבים". מתחם זה תוכנן בשנת 2011 על ידי מייזליץ-כסיף אדריכלים ושופץ בשנת 2012. הוא כולל מדרחוב וכיכר מרכזית ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במקום נערכות תערוכות גרפיטי (כגון של האמן Dede), מסיבות רחוב והופעות חיות.מוקדי פנאי ובידור נוספים במערב ראשון הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים, ולכן כונתה "עיר הקניונים". כיום נותרו רק שישה בולטים: "קניון רוטשילד" במרכז העיר, "קניון הזהב", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "קניון שער ראשון" המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, קניון ה-"סינמה סיטי" באזור התעשייה במערב העיר ובו משולב גם בית קולנוע, "קניון הבאר" במערב העיר וקניון עזריאלי ראשונים ליד מחלף ראשונים בדרום-מזרח העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה ובעבר בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעליים. ב-2008 החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו, וביולי 2011 נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם IMAX שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי.
בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב כמו "חונים קונים" מרכז "G1 (הצלחת יחזקאל לשעבר)", שידוע כמתחם קניות פתוח, ומרכזים מסחריים נוספים הפרוסים ברחבי העיר.
ב-17 במרץ 2010 נפתחו במערב ראשון מתחמי G2 ו-G Cinema City הכוללים את סינמה סיטי ראשון לציון, מגה-קומפלקס הכולל 26 אולמות קולנוע, מסעדות וחנויות. מחוץ למתחם מוצגת תערוכת בובות ענק אנימטרוניות של דינוזאורים, ובגג המתחם יש קאנטרי קלאב ומכון כושר.
ב-19 ביולי 2012 נפתח למבקרים יס פלאנט, מגה-קומפלקס נוסף של קולנוע. המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר. המתחם החדש כולל 24 אולמות קולנוע, בהם גם אולמות IMAX, ואולמות ארבעה ממדים. בנוסף, קיימים במקום שני אולמות אירועים ומספר מסעדות אשר צופות על אגמון הסופרלנד. תוך בניית המתחם, שופץ אזור האגם והוקמה עליו טיילת דואה. ב-2018 נפתח ליד אגמון הסופרלנד האמפיפארק "לייב פארק" המשמש להופעות מוזיקה ובו כ-20,000 מקומות עמידה.
ב-16 במרץ 2017 נפתח במזרח ראשון במתחם תחנת הרכבת הראשונים קניון עזריאלי ראשונים, מרכז קניות ומגדל משרדים. הקניון כולל כ-20,000 מ"ר של חנויות ומסעדות, ומגדל המשרדים כולל כ-32,000 מ"ר ב-14 קומות. מתחת לקניון יש חניון תת-קרקעי בן חמש קומות ובעל קיבולת של 1,500 מקומות חנייה.

בילויים וחיי לילה

לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגה הלאומית בכדורסל מכבי ראשון לציון, וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית, הפועל ראשון לציון.
בכדוריד שולטות הקבוצות המקומיות בענף בישראל זה כמה עשורים. מאז עונת 1984/85 זכו הפועל ראשון לציון ומכבי ראשון לציון בכל האליפויות של ליגת העל בכדוריד למעט בעונות 2001/02 ו-2013/14. שחקניה הידועים של הפועל ראשון לציון הם עידן מימון, השוערים ולדימיר זייקמן ואנדריי קמישב והדוגמן דודי בלסר. שחקניה הידועים של מכבי ראשון לציון הם דוד עמר, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.
בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם בוריס גלפנד. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.
בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ. הספורטאית הבולטת של הנבחרת היא לינוי אשרם, שזכתה במדליית זהב אולימפית במשחקים האולימפיים טוקיו 2020, בנוסף למדליות רבות בתחרויות בינלאומיות.
בנוסף, תושב העיר ארטיום דולגופיאט זכה במדליית זהב אולימפית בהתעמלות מכשירים (תרגיל הקרקע) באולימפיאדת טוקיו (2020).
בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מרוצי אופני כביש בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ונתי הורטיג (2008).
במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף".
בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".
בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.
בהוקי קרח, בראשון קיימות 2 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס היא אלופת ישראל לעונת 2014/2015, עונה שלישית ברציפות.
בהוקי רולר, בראשון קיימות 4 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס מובילה את ליגת העל בשנים האחרונות אך ללא אליפות מאז שנת 2008.
בראשון לציון פועלים שני סקייטפארקים. האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז הנוער בצומת הרחובות תש"ח – הרצל.ב-17 בנובמבר 2011, זכתה ראשון לציון במכרז של המועצה להסדר ההימורים בספורט לבניית היכל ספורט רב-תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.
ב-17 באפריל 2012, הודיעה עיריית ראשון על הקמת מבנה חדש למועדון גלישת הגלים בחוף ימה.
בראשון לציון מספר מגרשי ספורט. אצטדיון הברפלד אשר משמש את קבוצת הכדורגל, בית מכבי המשמש את קבוצת הכדורסל העירונית ואת קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד, ומגרש ההוקי רולר של ראשון לציון, מגרש הוקי רולר מקצועי, הראשון ומבין היחידים בארץ שבנוים לפי התקן של IIHF.
אצטדיון האתלטיקה העירוני שמשמש לאימונים של ספורטאים, שחלקם רשומים במועדון האתלטיקה של מכבי ראשון לציון. האצטדיון שואף להשיג דירוג בינלאומי גבוה יותר מאצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בת"א ולארח בו חלק מהתחרויות הישראליות בענפי האתלטיקה וכן תחרויות בינלאומיות.
בראשון פועלות מספר בריכות שחייה, בהן הבריכה העירונית בשיכון המזרח, קאנטרי ההסתדרות ברחוב בן-גוריון וקאנטרי "גלי הדר" בדרום העיר.

ספורט

הפארק העירוני הוותיק והמפורסם ביותר בראשון לציון הוא גן המושבה שבמרכז העיר, המשתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, מזרחית לשדרות הרצל, וכולל מספר אתרים היסטוריים. הגן שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20.
במערב החדש מספר רב של פארקים עירוניים גדולים, בהם פארק החולות בדרום המערב החדש, פארק הזיכרון, פארק חסידי אומות עולים ובו אנדרטה לזכר השואה, פארק ערים תאומות וכן גנים במרכזי שכונות כגון נאות אשלים ונאות שקמה. ב-2008 החל ראש העיר דב צור בשיפוץ והקמת פארקים חדשים בעיר הישנה ובמזרח ראשון. גינות רבות שופצו והוקמו פארקים חדשים, הבולטים שבהם הם גן מנהיגי האומה (הידוע גם בשם גן המנהיגים ומוקדש למנהיגי המדינה ולתומכי הקמת מדינת ישראל באו"ם) בשכונת כצנלסון סמוך לשדרות ז'בוטינסקי, גן בעברית בצפון-מזרח העיר ליד צריפין המוקדש לשפה העברית, גן הפיזיקה בשכונת נחלת יהודה וגן המוזיקה ליד דרובין.
בראשון יש גם טבע עירוני. בעבר היו בראשון פרדסים ושטחים פתוחים רבים, בהם שדות שופעי פריחה. עקב הרחבת העיר ובנייה במרכזה רבים מהם נעקרו ונהרסו לטובת בניית שכונות חדשות (כגון מישור הנוף). כיום נותרו שדות טבעיים בדרום העיר, ליד כביש 431 וכן בצפון העיר, סמוך לבית העלמין הישן. מדרום לראשון וליד נס ציונה נמצאת גבעת האירוסים, שמורת טבע קטנה של גבעת כורכר הכוללת פריחה רבה של אירוס הארגמן, כלנית מצויה, רותם, אלקנת הצבעים, חרצית עטורה ועוד. במערב העיר נמצאים חולות ראשון לציון ובהם מגוון ביולוגי רחב של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים בחולות. כיום מאוים מגוון זה על ידי הבנייה הרבה באזור והפיתוח המואץ בעשורים האחרונים במערב העיר. ממערב לנתיבי איילון דרום נמצאים שני אגמים שהוקמו ב-1992: אגמון הסופרלנד ואגם הנקיק, המהווים מקום מפלט ועצירה למינים רבים של עופות מים, ציפורים נודדות, חרקים ובעלי חיים נוספים, כגון תנים. אגמים אלה הפכו ליעד צפרות חשוב באזור גוש דן ומהווים דוגמה לטבע עירוני בישראל. בין ראשון לציון ופלמחים נמצאת גבעת חומרה ובה פריחה רבה ומגוונת, הכוללת את אירוס הארגמן, כלנית מצויה, חרצית עטורה, צבעוני השרון, שקדייה, חמציץ נטוי, אלקנת הצבעים, סביונים, נורית אסיה, שום תל אביב ועוד.
במרץ 2023 החל סקר יונקים קטנים, בתוך מטווח 24 במערב העיר, ובשטח הסובב לו, כדי להעריך אותו מבחינה חשיבותו האקולוגית. אחרי ארבעה חודשי סקר, נתגלו פרטים רבים של מריוני חולות, גורים וצעירים, מין אנדמי שקיים רק בישראל וכמעט נכחד מכל אזור התפוצה שלו.בתוך העיר גינות פרטיות רבות ושטחי מעזבות בהם פורחים פרחים רבים כגון סביונים, מרור הגינות, חמציץ נטוי, חרצית עטורה, פרג אגסני וגדילן מצוי. צמחי גינון נפוצים בעיר הם היביסקוס, סיגלון חד-עלים ופלומריה ריחנית.

גנים וטבע

חינוך, תרבות וספורט

בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד ורחוב "אחד העם" (כיום כיכר המייסדים). הוקם 1885–1889 ובמשך שנים היה מרכז דתי וחברתי של המושבה.בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול. פעיל עד היום. חלקו המזרחי נהרס ויבנו בו מבני לימוד מודרניים ואילו חלקו המערבי, החלק ההיסטורי הסמוך לרחוב אחד העם, יעבור שימור ויהפוך למרכז התרבות "בית לעברית ראשון לציון".
המדרחוב או בשמו הרשמי מדרחוב רוטשילד, נמצא במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה הישן (בעבר בית הרופאים). לצד העירייה המדרחוב מכיל מסעדות, בתי קפה וחנויות. סמוך לו מדרום נמצאים גן המושבה, באר "מצאנו מים" ומרכז זד"ל (זלמן דוד ליבונטין). בעבר כלל המדרחוב מזרקה גדולה במערבו, עדניות גדולות עם צמחייה ורחבת משחקים הכוללת לוח דמקה/שחמט ענק. ב-2012 שופץ המדרחוב ועוצב מחדש וכיום כולל מרצפות חדשות ולאורכו תעלת מים מלאכותית ומזרקות.
באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה בה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חיזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה. הבאר ממוקמת בדרום-מזרח המדרחוב ולצידה מגדל המים הישן.
מגדל המים הישן, נבנה ב-1898.בית העירייה הישן: בניין עתיק לשימור הנמצא בלב מדרחוב רוטשילד. הוקם ב-1888 כ"בית הרופאים" והפך לאחר מכן לבית העירייה, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים, עד להקמת בית העירייה החדש בדרום גן המושבה. ב-2017 הוחלט לשמר את הבניין ולהפכו למלון בוטיק. ב-2023 נפתח המלון בשם "רפאל-האוס".
בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו. כיום היקב אינו פעיל ועובר תהליכי שימור. בשטח הסלול שמסביב למבני היקב פועל חניון בתשלום.בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.אורוות הברון 1888, ברחוב מוהליבר.
המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב ברחוב לבונטין.
המוזיאון לתולדות ראשון לציון בפינת רחוב אחד העם וכיכר המייסדים. כולל מספר אתרים היסטוריים כמו בית הרפואות והדואר, מלון גורדון, בית שליט, בית הייסמן ועוד.מועצת העיר ומוזיאון ראשון לציון התקינו את שביל הראשונים העובר דרך רבים מאתרים אלו.

אתרים היסטוריים

גן הגתות - אתר ארכאולוגי ובו ריכוז גתות מתקופות שונות, בקצה רחוב רוטשילד, צומת בן-גוריון.
המצודה האשורית - מצודה בקצה הדרום-מערבי של שכונת נווה שקמה השוכנת על תל חולי. היא התגלתה בתחילת שנות ה-90 באקראי ומתוארכת למאה ה-8 לפנה"ס.
תל יונה - תל ליד חוף ימה של העיר, בשטחו של מטווח 24, בו נמצאו שרידי עתיקות מתקופות שונות.

אתרים ארכאולוגיים

היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, מרכז מודרני לתיאטרון ומוזיקה, כולל אולם מרכזי גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים יותר לכיתות אמן. נמצא בין רחוב ז'בוטינסקי לרחוב גרינבוים, סמוך לקניון רוטשילד. מקום משכנה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
מוזיאון ראשון לציון ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.כותר ראשון - הספרייה העירונית המרכזית של ראשון לציון, נמצאת ברחוב תרמ"ב המחבר בין הרחובות מוהליבר והרצל. לספרייה מספר סניפים ברחבי ראשון.
מוזיאון יעקב אגם לאמנות, מוזיאון עם יצירותיו של יעקב אגם. ממוקם במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה ובסמוך לבית משפט השלום בעיר (נפתח ב-2017).
מרכז המוזיקה - קונסרבטוריון ראשון לציון - הקונסרבטוריון העירוני ובית ספר למוזיקה, נמצא ברחוב תמר אבן ליד מסוף אבי האסירים.
בית לעברית ראשון לציון - מרכז לעברית כשפה וכתרבות. מוקם במתחם בית ספר "חביב" בלב העיר ההיסטורית.
גלריה בית גורדון-לונדון – גלריה עירונית לאמנות בבית גורדון - מלון לונדון.

מוסדות תרבות

הרובע - אזור רחוב/מדרחוב משה בקר באזור התעשייה הישן, כולל מסעדות, פאבים ומועדונים רבים. במדרחוב מתקיימים גם פסטיבלים והופעות.
סופרלנד, פארק שעשועים במערב העיר.
מנחת ראשון לציון - מנחת תעופה במערב העיר כ-350 מטרים ממערב למחלף מבוא איילון וכ-700 מטרים מדרום לאצטדיון הברפלד ומזרחית לאגם הנקיק ואגמון הסופרלנד.
מתחם סינמה סיטי/G2 - מרכז מסחרי ומרכז בילוי שבמרכזו נמצא מתחם הסינמה סיטי ובו 23 אולמות קולנוע ומגוון רחב של מסעדות ופאבים. ליד המתחם נמצא גן "פסלים" ובו דגמי ענק אנימטרוניים של דינוזאורים ושני דגמי ענק של הרובוטריקים.
מתחם פלאנט - מרכז בילוי על גדת אגמון הסופרלנד במרכזו מתחם פלאנט ובו 26 אולמות קולנוע ומגוון מסעדות. המתחם משקיף על האגם וכולל טיילת דואה מעל המים. לידו נפתח ב-2015 "אמפיתיאטרון זאפה לייב פארק" להופעות.
חוף הים והטיילת - חוף רחצה ולידו טיילת ובה מסעדות ובתי קפה.
קניון הזהב - קניון השוכן במערב העיר הקניון הגדול בארץ הכולל 342 חנויות, הקניון משרת את תושבי ראשון והסביבה.
עזריאלי ראשונים - מרכז קניות הנמצא בסמוך לתחנת הרכבת הראשונים בפינת שדרות נים ורחוב הרצל. הקניון כולל חנויות, מרפאה, בתי קפה ומסעדות.

מרכזי בילוי

האצטדיון העירוני על שם הברפלד – אצטדיון כדורגל במערב ראשון על שם חיים הברפלד, מזכ"ל ההסתדרות ויו"ר ההתאחדות לכדורגל. בעל תכולה של 6,000 צופים.
היכל הספורט הישן בגן נחום – אולם ספורט לכדורסל וכדוריד, ששימש כביתן של מכבי ראשון לציון (כדורסל) ומכבי ראשון לציון (כדוריד) עד בניית "בית מכבי".
היכל הספורט בית מכבי – אולם ספורט במערב העיר המשמש כביתן החדש של קבוצת מכבי ראשון לציון (כדורסל) ומכבי ראשון לציון (כדוריד). בנוסף מארח טורנירי כדוריד וכדורסל ארציים.
אצטדיון האתלטיקה העירוני  – אצטדיון אתלטיקה מהמשוכללים בארץ, שנפתח ב-26 ביוני 2013.
סקייטפארק ומרכז לצעירים – מגרש החלקה ומרכז תרבות לצעירים שהוקם בשנת 2013 בשדרות תש"ח.
סככת השחמט בגן המושבה – מקום מפגש מודרני בגן המושבה (סמוך לשדרות הרצל) הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מדי יום ולשחק שחמט, שש-בש, דמקה, קלפים ודומינו. ב-22 במאי 2002 התפוצץ ליד הסככה מחבל מתאבד פלסטיני בן 16 ורצח שני ישראלים.
אולם גמי – אולם הספורט של הגימנסיה הריאלית.

מרכזי ספורט

הקריה החקלאית (מכון וולקני) – זהו קמפוס חקלאי מחקרי של מדינת ישראל המכיל מספר מכוני מחקר העוסקים בביולוגיה, גנטיקה, זואולוגיה, בוטניקה, חקלאות ורפואה וטרינרית. בקמפוס המכון נמצא גם משרד החקלאות וכן חלקות גידולים וחממות. הקמפוס ממוקם מצפון לאזור התעשייה הישן, משני צדדיה של "דרך המכבים" ("כביש בית דגן").
המסלול האקדמי המכללה למינהל – מכללה הממוקמת ממערב לכיכר רבין והתחנה המרכזית החדשה בעיר. במכללה מספר מבנים בסגנון אדריכלות מודרני.
מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים – מרכז חינוכי לילדים מחוננים, בעבר שכן בבית ספר חביב, אך ב-2013 עבר למבנה חדש בעיצוב מודרני בפינת רחוב אבי האסירים ושדרות הרצל.
ישיבת ההסדר ראשון לציון - ישיבה ציונית דתית על תיכונית

מוסדות חינוך ומחקר

גן המושבה, נקרא גם גן העיר או גן הנדיב – הפארק ההיסטורי של ראשון לציון, משתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, ובין שדרות הרצל במערב למדרחוב זד"ל במזרח. הגן מפורסם בזכות שדרת הדקלים שלו, שננטעה ב-1890 לכבוד הברון רוטשילד.גן בעברית – פארק עירוני וגן נושא המבוסס על השפה העברית. הפארק כולל מדשאות, מתקני שעשוע לילדים, מזרקות, סככות, שדרה עם צמחים לפי סדר האלפבית ובריכה אקולוגית ובה צמחי מים, נימפאות ודגים. הפארק, הממוקם במזרח ראשון לציון סמוך לצריפין, נחנך ב-14 באוקטובר 2013.
גן המוזיקה – פארק ציבורי וקהילתי המשלב חוויה מוזיקלית בעיר.
גן ליאור – בשיכון המזרח בין הרחובות החורש והרקפת. מוקדש ללוחם ליאור שבתאי שנהרג בלבנון ב-1997. בכניסה לגן מרחוב הרקפת יש לוח זיכרון מעץ עליו מונצחים שמות הלוחמים בני שיכוני המזרח שנהרגו במערכות ישראל.אגמון הסופרלנד – אגם מלאכותי, הנמצא בסמוך לסופרלנד, שנוצר עקב גשמים חזקים וחפירות באזור בשנת 1992. האגם מהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.אגם הנקיק – פארק טבעי בהקמה סביב אגם צר וארוך דמוי נקיק שמפריד בין אגם הסופרלנד לשפד"ן. סביב האגם נטועה חורשת עצי אקליפטוס וישנם מספר שבילי הליכה ושבילי אופניים.
פארק הזיכרון – פארק במערב ראשון לציון, שטח הגן כ-85 דונם. בגן ממוקמת אנדרטת השואה שתוכננה על ידי דוד כ"ץ. שדרות חסידי אומות העולם שתוכננו על ידי אדריכל הנוף משה בירקנטל ופסל הנצחה לפרטיזנים לזיכרון ל-50 שנה לניצחון על הנאצים על ידי הפסלים ורדה גבעולי ואילן גלבר. גן הזיכרון מחבר בין המרכיבים השונים ונותן לתושבי העיר גן עירוני הכולל אגם ומתקני משחק ברמה גבוהה. הגן קיבל פרס מגשים ישראל יפה במעמד נשיא מדינת ישראל.
פארק נאות אשלים – גן פנימי בשכונת נאות אשלים בצורת מלבן צר שבמרכזו עובר נחל מלאכותי מעוצב, וסביבו דשא וגינון ירוק.החי-כיף – גן החיות של העיר, לצד חיות הוא ידוע ב"ספינת הפיראטים" הנמצאת בו ומיועדת למשחקי ילדים.
גן המנהיגים (פארק מנהיגי האומה) – גן העוטף מצפון את "משולש ז'בוטינסקי" בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. הגן מוקדש למנהיגי האומה ולמדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה. הגן נחנך לרגל מלאת 60 שנה להחלטת האו"ם על תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל. בשער הפארק קיר ועליו דגלי 33 המדינות שתמכו בהחלטה. באמצע הפארק אנדרטה של שלהבת אש ובתוכה מזרקת מים. מסביב לה ראשים מפוסלים של חיים ויצמן, יצחק רבין, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון מנחם בגין וגולדה מאיר. מהאנדרטה יוצאת תעלת מים המסתיימת בבריכה בצורת מגן דוד.גן הבנים, "גן הניצחון" – מדובר בכיכר הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין משולש. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל ומאחוריה תותח "קרופ" 75 מ"מ הפונה אל הצומת. בכיכר זו נמצאת האנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנפלו במערכות ישראל ובה נערך הטקס הראשי של יום הזיכרון בראשון לציון.
פארק ערים תאומות – גן לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בשכונת קריית ראשון.טיילת המכבים – טיילת שנחנכה ב-2013 בצידה המערבי של דרך המכבים. הטיילת כוללת קיר אקוסטי מעוצב ומואר, גינון ודשא, שביל אופניים וכן מתקני נופש וספורט לאורך הטיילת.

גנים ואתרי טבע

בית העירייה החדש – בניין משרדים מודרני שבו משרדי העירייה, שוכן בדרום גן המושבה, מול היקב.
קריית הלאום – ממוקמת במערב העיר, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. בה נמצא בית משפט השלום לצד בית המשפט נמצאים גם מספר סניפים של משרדים ממשלתיים, כגון משרד הפנים, וסניף של המוסד לביטוח לאומי.
אנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנפלו במערכות ישראל – אנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנהרגו במערכות ישראל. האנדרטה כוללת מצבת אבן גדולה, לוח שמות הנופלים ותותח קרופ 75. נמצאת במפגש הרחובות הרצל וז'בוטינסקי.
אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון, הוקמה ב-2004 ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ויגאל אלון. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע.
אנדרטה לזכר יצחק רבין, פסל בצורת חרבות וחניתות ההופכות לאתים, במרכז כיכר רבין במערב ראשון.

אתרים ממלכתיים

כיכר המייסדים: קטע הנמצא בין בית הכנסת הגדול (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת 1882 ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
רחוב אחד העם: משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין שדרות ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, בית הספר חביב, מלון לונדון העתיק, המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הפוסטה, בית הפקידות ועוד.
רחוב רוטשילד: רחוב המשתרע ממזרח למערב, המשכו של "כיכר המייסדים". הרחוב מתחיל במפגש הרחובות נורדאו ודרור ומסתיים בצומת רחובות בן-גוריון ושדרות ההסתדרות. החלק שבין רחוב מוהליבר ורחוב הרצל הוא מדרחוב. ברחוב זה נמצאים מספר מבנים היסטוריים של המושבה, מועצת הפועלים ואולם הפועל, קניון רוטשילד ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
שדרות הרצל: אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש בית דגן בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן בנס ציונה שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. הוא מהווה גבול המפריד בין שכונותיה של ראשון הוותיקה. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי ובמשך עשרות שנים שכנה במרכזו התחנה המרכזית הישנה ועד היום קיימת בו תחנת אוטובוסים מרכזית הקרויה גם "התחנה המרכזית הישנה" של ראשון לציון.[דרושה הבהרה] רחוב הרצל הוא הגבול המערבי של היקב העתיק, גן המושבה והמדרחוב. ב-2013 נחנכה בחלקו הצפוני "טיילת המכבים" הכוללת קיר אקוסטי מעוצב, תאורה, דשא, גינון ומתקני נופש וספורט.
רחוב ז'בוטינסקי: מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("אנדרטת התותח") ומחבר בין ראשון לכביש גהה (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת המשטרה המרכזית של ראשון לציון, תחנת מד"א, והיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן.
שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי: אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת לאיילון דרום (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות רחבעם זאבי" וקטע זה מגיע עד לחוף הים התיכון.
שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין: מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון לציון.
רחוב הכרמל: רחוב היקב, משתרע לדרום גן המושבה ובו נמצא בניין העירייה החדש ובתים עתיקים, בהם היקב, בית התבשיל ובית בלקינד-לוין. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
רחוב מוהליבר: רחוב ובו בתים עתיקים, בהם אורוות הברון ובית הפקידות הראשון. משתרע ממזרח למדרחוב.
רחוב/שדרות ירושלים: רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים במחנה צריפין במזרח.
רחוב יגאל אלון: מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאות שכונות מישור הנוף ונווה הדרים.
רחוב צבי פרנק: משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת בית העלמין הישן) לרחוב הרצל.
רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח: שלישיית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת הרמב"ם ושכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-שיבת ציון. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
שדרות נים: רחוב זה מחבר בין כביש 412 (מחלף ראשונים) למחלף נס ציונה וכביש 4313 (באר יעקב). סמוך לרחוב זה, בקצהו המערבי (כביש 412), ממוקמים תחנת הרכבת "הראשונים" וקניון ראשונים, תחנת הרכבת לא פעילה בשנתיים האחרונות עקב עבודות החשמול. רחוב זה הוא למעשה גבולה הדרומי של העיר.
שדרות תש"ח: מחברות את רחוב הרצל (כביש 412) עם רחוב רמז ועם כביש 42 במחלף עין הקורא, שם אפשר לעלות בנוסף על כביש 4311 (המוביל לפלמחים), כביש 4 וכביש 431. השדרות נמתחות ממזרח למערב, ועוברות בשטחים פתוחים, שדות ושטח חקלאי, ולכן מהוות מסלול פופולרי לצעדות. בחלק הצפון-מזרחי של השדרות הוקם מרכז קהילתי לצעירים ובו מתנ"ס וסקייטפארק. ממערב לו נמצא אולם הספורט "גמי" וקמפוס בן-גוריון/דורות שבעבר שימש את קריית החינוך השש-שנתית הגימנסיה הריאלית וכיום משמש את חטיבת הביניים "ידלין".
רחוב לישנסקי: הרחוב הראשי באזור התעשייה החדש במערב העיר, ובו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
רחוב נורדאו: מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב ישנו בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני") ומספר בתי כנסת.
רחוב שיבת ציון: רחוב קטן שבו שכנה שכונת התימנים ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, מתנ"ס ו-2 בתי כנסת.
רחוב הגדוד העברי: משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
רחוב בן-גוריון: גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד בסוללת עפר) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון כולל את בית ספר תיכון, מרכז פיס קהילתי, 2 חטיבות ביניים, קאנטרי קלאב, מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
שדרות לוי אשכול: מחבר בין שדרות ההסתדרות לשדרות משה דיין.
רחוב ישראל גלילי: בו נמצא בית המשפט השלום ומשרדי ביטוח לאומי.
רחוב רמז: אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי 'שכונת רמז', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
רחוב משה בקר: רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של בתי-קפה, מסעדות מגוונות, ברים ומועדונים. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.
רחוב יעקב פריימן: משתרע מדרך חיים הרצוג במזרח ועד לדרך המכבים במערב. מהווה ציר כניסה ויציאה מהיר ונוח לתושבי מזרח העיר ומקל על הצפיפות במרכזה. הוא הגבול הצפוני של שכונת מרום ראשון, בית הקברות הישן ושכונת נעורים. באזור שכונת נעורים מצפון לכביש מצוי מרכז קליטה.

רחובות מרכזיים

אתרים עיקריים בעיר

כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431, שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 40, כביש 6, כביש 1 ומודיעין. מספר מחלפים מהווים כניסות חשובות לראשון: מחלף ראשון לציון, מחלף גן רווה ומחלף ראשון דרום בכביש 4, מחלפים מחלף משה דיין ומחלף רבין בכביש 20 ומחלפים מחלף עין הקורא, מחלף קריית ראשון, מחלף ראשון דרום ומחלף ראשונים (לשעבר צומת גן הוורדים) ומחלף נס ציונה בכביש 431.
כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה.
בראשון לציון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת ומוניות שירות. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים), שנפתחה בשנת 2003, ותחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין במערב העיר, שנפתחה בשנת 2011.
בראשון יש שני מסופי אוטובוסים ראשיים: התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה, והתחנה המרכזית הישנה, הממוקמת בלב רחוב הרצל, ליד המדרחוב (ברחוב עין הקורא). מסופים אלה משמשים כתחנות ביניים לרוב הקווים, והתחנה המרכזית החדשה משמשת גם כתחנה סופית לקווים בינעירוניים. רוב התחנות הסופיות של קווי "אגד" העירוניים והפרבריים נמצאות במסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן" 19, 29, 119, 129. בעיר פועלים בעיקר אוטובוסים של "אגד", אך ישנם גם קווים של "דן","מטרופולין", "קווים", "סופרבוס" וויאוליה". כמו כן, בראשון לציון יש חברת מוניות שירות הנקראת "מוניות ראשון לציון", שחלק מקוויה זהים במסלולם לקווי אגד.
החל מקיץ 2009, מופעל בעיר קו שירות לילי של חברת אגד בלילות חמישי ומוצ"ש (ובתקופת הקיץ בכל ימות השבוע למעט שישי), העובר בין אתרי הבילוי בעיר.
בשנות ה-2000 גובשו במשרד התחבורה ובחברת נתיבי איילון שינויים במסלולי קווי התחבורה הציבורית הפנימית בראשון לציון, שאמורים לשלב את קווי האוטובוס וקווי מוניות השירות למערך קווים משותף. ואולם, שינויים אלה נדחים, בין השאר בשל התנגדותה של עיריית ראשון לציון להוצאת הקווים למכרז.
פרויקט מהיר לעיר בראשון לציון אשר עתיד לשדרג את מערך התחבורה הציבורית בעיר החל באוגוסט 2020. את התוכנית מקדם משרד התחבורה, בשיתוף עיריית ראשון לציון ובאמצעות חברת נתיבי איילון. ראשון לציון היא אחת מ־17 הרשויות שהחליטו להצטרף לפרויקט לאומי חשוב זה, במטרה להציב סטנדרט חדש לתחבורה הציבורית במטרופולין גוש דן. הפרויקט ייצור רשת מטרופולינית רציפה, יעילה ונוחה של צירי העדפה לתחבורה ציבורית.

תחבורה

נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.

שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. הכניסות העיקריות לשכונה הן מרחוב אבי האסירים, רחוב נורדאו ורחוב סוקולוב. בחלק הדרומי של השכונה הבנייה היא נמוכה וכוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה הצפוני הבנייה גבוהה וכוללת בתים משותפים. בשכונה מספר גינות קטנות. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. בחלק הדרום-מערבי של השכונה, סמוך לקריית החינוך גן נחום, נמצא היכל הספורט גן נחום (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). ליד מסוף זה ישנם מספר מבני ציבור, בהם מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומרכז חינוך מדעי. צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שהיה פעיל עד העשור השני של המאה ה-21. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאים תחנת רכבת הראשונים וקניון ראשונים. בשכונה גרים כ-14,000 תושבים.

ראשונים

שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בעיר, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה. בשכונה ממוקמים מבני ציבור, לרבות היכל התרבות, תחנת המשטרה, תחנת מגן דוד אדום (בה שוכן המוקד הטלפוני של מרחב איילון) ומועדון השחמט. למרות סממנים אורבניים רבים, כמו מגדלי סנטרל המשקיפים על העיר, מרכז רוטשילד ומוסדות פיננסיים, היא שומרת על צביון, שקט, בנייה נמוכה וצמחייה רבה. מרבית צעירי השכונה לומדים בבתי ספר שדורגו גבוה במבחני המיצב התשע"ג. בשכונה גרים כ-16,000 תושבים.

אברמוביץ'

רמב"ם היא שכונה במזרח-מרכז ראשון לציון, מהשכונות הוותיקות בעיר והמאוכלסת ביותר בהן. השכונה משתרעת בין רחוב הרצל במערב לרחוב גבעתי במזרח, ובין רחוב פיקא בצפון לרחוב ירושלים בדרום. בחלקה הדרומי-מערבי נמצא המתחם ההיסטורי של ראשית המושבה. מתחמים היסטוריים נוספים הם מתחם המגורים הראשון של עולי תימן ברחוב נחמה ושכונת האורפלים. בפינת הרחובות גבעתי-ירושלים ישבו גרעיני עליה לקיבוצים שדה נחום (1929–1936), רביבים (1938–1948) ונצר סירני (1948). בשכונה נמצאים בתי הספר "רוזן", "תרבות", "חביב", "מעלה שמעוני" (ממ"ד), בית ספר חרדי לבנות "בית יעקב" ובית ספר חרדי לבנים "חפץ חיים". מוסדות נוספים בשכונה הם המועצה הדתית המקומית, בניין יד שרה, "ספריית רוזן" ואולם ספורט ששוכנים בצמוד לבית הספר "רוזן". בשנים האחרונות השכונה פותחה לאחר שנים של הזנחה, הפיתוח כלל בין היתר שיפוץ בניינים ובניית חדשים ושיפוץ גינות ישנות. כיום, השכונה נחשבת למפותחת ומתקדמת, בצמוד למרכזי קניות רבים וגנים שונים. בשכונה גרים כ-32,000 תושבים.

רמב"ם

ערך מורחב – שכונת רמזהשכונה מכונה "המערב הישן" של ראשון לציון, משום שעד שנות ה-80 של המאה ה-20, עת נבנו שכונות במערב העיר, הייתה השכונה הקרובה ביותר לחוף הים.
ראשיתה הייתה ב-1933, בבית בודד בקצה המושבה ראשון לציון, ברחוב רמז פינת הגליל כיום. הבית נבנה על ידי אברהם ודבורה אברמוב שעלו מבולגריה שנתיים קודם לכן. בזמן המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 שימש הבית את ה"גפירים" - משטרת היישובים העבריים - כעמדה קדמית להגנה על המושבה.
גבולותיה של השכונה הם בין שדרות הרצל ורחוב ז'בוטינסקי במזרח, שדרות תש"ח בדרום, רחוב רוטשילד בצפון ורחוב שפרינצק במערב. חלקה הדרומי-מערבי של השכונה הוקם בשנת 1937 וכונה "שכונת הבולגרים". דרומית לחלק זה הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20 נווה הלל. חלקה המזרחי של השכונה מאופיין בבנייה רוויה של בתים משותפים. חלקה המערבי כולל גם בנייה נמוכה ובתים פרטיים, בעיקר בשיכון מפ"ם. השכונה כוללת בתוכה גם את שיכון מפ"ם.
בשכונה ישנה ספרייה ציבורית ע"ש יצחק שדה, ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: תיכון מקיף א' הגימנסיה הריאלית, השוכנת ברחוב האחים סמילצ'נסקי, ובתי הספר היסודיים "ידלין", "אשכולות", "ניצנים", "עין הקורא" ובית הספר הממלכתי-דתי "הראל". ברחוב ויניק שוכן בית האבות לעולי בולגריה. בעבר נקראה השכונה "גבעת לוינסון" ובה מתרחשת עלילת הספר "ימי הפופ" מאת עמיחי שלו.
בשכונת רמז גרים כ-25,000 תושבים, בכ-9500 בתי אב.

רמז

שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), בית ספר "בלקינד" לחינוך מיוחד, מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת. השכונה כוללת בתוכה את השכונות ההיסטוריות "נווה ציון" ו"שיבת ציון", בהן התיישבו העולים מתימן החל ב-1912. רבים מהמבנים ב"שיבת ציון" הם מבנים צנועים ומלבניים שנבנו על ידי קק"ל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן. בין המבנים ההיסטוריים ב"שיבת ציון": בית אברהם טביב; מבנה המרפאה וטיפת חלב שהוקם ב-1924, ושב-1939 עבר אליו גן הילדים (כיום מועדון גמלאים); בית הכנסת "שיבת ציון" שהוקם בכספי תרומות ב-1924, ובשל כך סגנונו האדריכלי שונה מיתר בתי השכונה; מגדל המים שהוקם בשנות ה-30 בסמוך לבית הכנסת.
בחלקה הצפוני של השכונה שני אתרי מורשת: האחד הוא "מגדלי בריכות המים" בסמטת בנימין, שם פעלו לפני קום המדינה תחנה של משטרת היישובים העבריים והמשמר הנע, תחנת איתות של "ההגנה" ואתר אימונים של חברי הארגון; השני הוא "בית שלומית וזרובבל חביב" ברחוב לבונטין, בו פועלת המדרשה לחקר חיבת ציון. לאורך רחוב לבונטין נמצאים גם מספר מבנים בסגנון בינלאומי. בין רחוב בלקינד ורחוב ביל"ו נמצא "גן הפרדס", בו שחזור של פרדס מראשית המאה ה-20 שהיה במקום. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.

השומר

נמצאת בצפון ראשון לציון. היא משתרעת ממחנה צריפין במזרח עד לרחוב גבעתי במערב, ומרחוב ירושלים בדרום עד לרחובות כתריאל רפופורט ויוסף בורג בצפון. בחלקה המערבי של השכונה נמצא שיכון סלע, בו מתבצעת תוכנית פינוי בינוי ונכון ל-2017 נבנו בו 5 מגדלי מגורים וגלריה בפרויקט הנקרא "קריית האמנים". החלק שמזרחית לרחוב חנה ומיכאל לוין הוא "נווה זאב". השכונה נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ רביבים. סימן ההיכר של השכונה הוא מגדל המים "שרירא", שבנוי בצורת שעון חול ומעוטר בצבעים. בשכונה תיכון מקיף ז' "רביבים" (כולל את חטיבת הבניים "מיכה רייסר"), בית ספר יסודי "אופקים" ומרכז "אשכול פיס". בשנות ה-60 הוקמה בחלקה הדרומי של השכונה קריה חרדית של חסידות קאליב. בית הכנסת שבקריה נחנך ב-1966, וכלל גם מקוה, ישיבה ופנימיה. מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 פועלת במקום ישיבה של חב"ד. בפינה הדרום-מערבית של השכונה "חורשת רביבים", בה אנדרטה לגרעיני התיישבות שיצאו מראשון לציון, ו"גן גבעתי", שמנציח את חמשת גדודי חטיבת גבעתי (תש"ח).
ב-2013 הוקם פארק גדול ממזרח לדרך חיים הרצוג המחברת את השכונה עם כביש 44, על שטח שפינה צה"ל ממחנה צריפין. הפארק נקרא "גן בעברית" וכולל מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, בריכה אקולוגית ועוד, ומבוסס על השפה העברית.

רביבים

שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות וכלניות. שכונות צמרות וכלניות הן שכונות קטנות יחסית, והן נחשבות כפרבר שכונתי. היא נמצאת במזרח ראשון.
שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 16,000 תושבים, והיא אחת מהשכונות הגדולות בראשון לציון.
במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק" שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנהרג על ידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.
השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".

שיכוני המזרח

השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת 1990 ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,401 תושבים נכון ליוני 2012. בשכונה פועל 'מרכז ספורט נווה הדרים' ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.

נווה הדרים

מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.

מישור הנוף

השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 (גשר ראשון). נוסדה בסוף 1936 על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול תל אביב-יפו שנמלטו מבתיהם בתחילת מאורעות 1936. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-8 בדצמבר 1966 שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם המרגל אלי כהן. שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ויוצאי רומניה בעיקר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל עליית עולי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-1995 אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו" אך לאחר התנגדות ועד שכונת נווה ים הוחלט בעירייה לבטל את האיחוד. רמת אליהו מונה כ-12,000 תושבים. בשכונה פועל קיום מתנ"ס מודרני ובריכה מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, בית הספר ויתקין, ישיבת ההסדר ראשון לציון ותחנת מכבי האש העירונית. בשכונה פועל גם שבט "יעד" מתנועת הצופים, סניף "רמת אליהו" של הנוער העובד והלומד, "בית היוצרים" של תנועת תרבות ובנוסף פועל גם סניף של בני עקיבא. בעבר פעל בשכונה "קולנוע הדר".
בנובמבר 2014 נחתם הסכם גג בין עיריית ראשון לציון למשרד האוצר, משרד השיכון והבינוי ומינהל מקרקעי ישראל הכולל פרויקט התחדשות עירונית בשכונה. הפרויקט מבוסס על תוכנית בינוי-פינוי-בינוי ראשונה מסוגה במסגרתה בשלב ראשון ייבנו דירות חדשות בשכונות אחרות בעיר אליהן יעברו חלק מתושבי השכונה, לאחר מכן בשלב שני ייהרסו בתיהם של אלה שעברו ובמקומם ייבנו דירות חדשות אליהן יועברו שאר תושבי השכונה ובשלב השלישי והאחרון ייהרסו אחרוני הבתים בשכונה ובמקומם ייבנו דירות חדשות נוספות. בנוסף במסגרת הפרויקט יתבצע חיזוק ועיבוי של שאר הבניינים בשכונה במתכונת תמ"א 38/2.

רמת אליהו (נווה אליהו)

נווה ים היא שכונה במערב ראשון לציון. השכונה הוקמה בשנות ה-90 המוקדמות. כיום השכונה מונה יותר מ-11 אלף תושבים.
במשך השנים נעשו כמה ניסיונות של העירייה לאחד את השכונה עם שכונת רמת אליהו (לימים נווה אליהו) אך התנגדות של ועד השכונה הכשילה את יוזמה זו.
בשכונה פועלים כיום שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה, תיכון "מקיף י", בית הספר היסודי איתמר בן אבי וחטיבת הביניים אבני החושן. כמו כן נמצא בשכונה בית אבות אחוזת ראשונים מרכז מסחרי "ראשונים", בית הספר היסודי ויתקין, תנועת נוער בני עקיבא ובית הכנסת המרכזי בשכונה "מעיין חיים".

נווה ים

אחת מהשכונות המערביות ביותר בראשון לציון.
גבולותיה: במערב - שכונת שער הים. בדרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב), בצפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים ובמזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).
נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).
תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי (כיום רחוב זלמן שזר) באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית", "נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי. כחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח", ולכן הסצנה הראשונה מתרחשת בחנייה של רחוב חיים לנדאו 1.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה.
בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.
בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.
שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב). שלושה יוצאי הדופן לכלל זה הם הרחובות הראשיים זלמן שזר וכורש היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית". בשכונה גרים 9,670 תושבים.

נווה חוף

שכונת קריית גנים היא שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכאן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-7,000 תושבים. הרחוב הראשי, הנקרא על שם קיבוץ "נגבה", מקיף את השכונה וממנו מתפצלים יתר הרחובות הנקראים על שמות מושבי וקיבוצי חומה ומגדל, כגון: שדמות דבורה, שדה ורבורג, גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים, בית הספר היסודי נגבה, מתנ"ס, מרכז מסחרי, טיפת חלב ובית כנסת.

קריית גנים

שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, התוף, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנויות, אתרים ואשלים אנתרפולוגי, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון. בסמוך למקיף פועל שבט "איתן" מתנועת הצופים העבריים. בשכונה מספר פארקים וגינות בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. עיצוב השכונה, זיכה אותה באות "מגשים ארץ ישראל יפה". השכונה מונה כ-11,000 תושבים.

נאות אשלים

אחת מהגדולות שבשכונות ראשון ומונה כ-10,000 תושבים. השכונה מחולקת לשני חלקים:

החלק הדרומי והוותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע משדרות בגין עד רחוב רוטשילד. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו כן המתנ"ס של השכונה (בתי הספר היסודיים "בארי" ו"יסוד המעלה", ומקיף ג' עמית עמל) הוא מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ווילות.בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 שדרות בן-גוריון במערב.

כצנלסון

שוכנת במערב העיר ומונה כ-7,400 תושבים. ובה בית ספר יסודי "כרמים", בית ספר יסודי ממלכתי דתי "זבולון המר" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי וכן פארק הזיכרון הכולל אגם ומתקני משחק. במהלך מבצע "עמוד ענן", בניין בשכונה נפגע כתוצאה מירי רקטה. ליד השכונה יש את שכונת קריית הלאום, שתלמידיה הולכים לבתי ספר בשכונת כרמים. שכונת כרמים היא שכונה מאוד מפותחת ומשפחתית.

כרמים

נאות שקמה היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה לקראת סוף שנות התשעים על שטח החולות שהיה ידוע כ"חולות ה' ". שמות רחובותיה קרואים ברובם על שמות רבנים גדולים כגון: הרב קאפח, הרב נריה ועוד, וכן גם על שמות של אנשי רוח, סופרים ומשוררים כגון: מרטין בובר, רחל המשוררת. ארבעת הרחובות הראשיים בשכונה הם: גדולי ישראל, תור הזהב, מורשת ישראל והשירה העברית. בשכונה שוכן קניון "הבאר" ומרכז מסחרי בשם "קארדו". בצידה הצפון מערבי של השכונה, נמצא פארק שקמה, הגובל ברחוב הראשי משה דיין פינת חיים בר-לב ומול הסינמה סיטי. בקצהו הדרום מערבי של הפארק, נמצא אצטדיון האתלטיקה העירוני. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: נווה עו"ז, שקמה ומרחבים, ושני בתי ספר על יסודיים: מקיף ח' ע"ש חיים בר-לב ומקיף יא' הראשונים ע"ש אילן רמון. בשכונה ישנו ציבור דתי גדול, ולכן קיים בה רחוב דתי סגור בשבת ופועלים בה שלל בתי כנסת. בשכונה יש כ-15,000 תושבים.

נאות שקמה

מרום ראשון (צוריאל) היא שכונה חדשה בצפון-מזרח ראשון לציון. אכלוסה החל בשנת 2012. השכונה תחומה בין הרחובות מנחם גינדי מצפון, ד"ר יוסף בורג ממערב, כתריאל רפפורט מדרום, ושד' חיים הרצוג ממזרח. בשכונה בנייה בלתי צפופה, גינות ירוקות עם מתקני שעשועים לילדים, מוסדות חינוך חדישים ומרווחים: 7 גני ילדים, ובית-ספר יסודי 'תמיר' אשר מיישם עקרונות ידידותיים לסביבה. כמו כן, במרחק הליכה מהשכונה נמצא "גן בעברית", פארק רחב ידיים, שנבנה על חלק משטח מחנה צריפין שפונה, ובו מרחבים ירוקים, מסלולי הליכה ורכיבה, מתקני שעשועים לילדים העושים שימוש במאפיינים מתוך השפה העברית (כגון: גבעת האותיות), בריכה אקולוגית ואפילו בית קפה 'גן סיפור'. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם ההכשרה וההתיישבות העברית ויישובים שגרעיני מקימיהם יצאו מראשון לציון. הגישה אל שכונת מרום ראשון נוחה הודות לקווי התחבורה הציבורית העוברים בגבולותיה (אך לא בתוך השכונה) והודות לקרבתה לכניסה המזרחית שנפתחה לראשון לציון (בשד' חיים הרצוג) ומובילה לכביש 44 ולאזור צריפין והמרכז הרפואי אסף הרופא.

מרום ראשון (צוריאל)

את נחלת יהודה הקימו נציגים מוועד חובבי ציון ב-1913 כמושב חקלאי מצפון לראשון לציון. הוא נקרא על שם ד"ר יהודה לייב פינסקר, והיה למושב העובדים השני שהוקם בארץ. עם השנים עברו תושבי המושב בהדרגה מפרנסה מחקלאות לשינוי ייעוד הקרקע ומכירתה למבני מגורים עבור תושבים חדשים. שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך האיחוד יצא לפועל באופן רשמי רק ב-1988. באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות.

נחלת יהודה

שכונות

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במישור החוף, בין חלקו הדרומי של גוש דן לאזור הצפוני של שפלת יהודה, גובלת בבת ים מדרום מערב בחולון מדרום מזרח, צפונית לפלמחים, צפונית לנס ציונה, גובלת בצריפין במזרח ומשתרעת לאורך הים התיכון ממערב. העיר חלק ממטרופולין גוש דן וחברה בארגון פורום ה-15.
העיר נוסדה ב-31 ביולי 1882, טו' באב תרמ"ב, והוכרזה כעיר בשנת 1950. היא הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה. בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית – בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

האירוע חלף

המחזמר מברוכ

אירועים נוספים בבית החייל תל אביב

אירועים נוספים בתל אביב