הופעות ואירועים בבאר שבע

ערך מורחב – היסטוריה של באר שבע

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בבאר שבע 215,637 תושבים (מקום 9 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היא עיר אוניברסיטאית, ניתן להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית. בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית, המתועשת והמרכז המנהלי של מחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום. להלן נתוני התפתחות אוכלוסיית תושבי הקבע בעיר:

בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבד השכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלות ברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה. בשנות השישים-שבעים נבנו בבאר שבע מבנים ברוטליסטיים רבים: בית העם, הוסטל לאקדמאים אלטשול, מרכז הנגב, קולנוע אורות, שכונה ה' לדוגמה (כולל שיכון רבע הקילומטר, בית כנסת הכיפה ועוד), מגדל המגירות, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, בתי פטיו משותפים בשכונה ב', מבני קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (שלב א'), מעונות סטודנטים ג', הקונסרבטוריון, בית הכנסת הבבלי, בית יד לבנים, בית חולים ליולדות ומרכז מחקר בקמפוס סורוקה, בניין אשפוז מרכזי, אולם רפי ובניין ויילר ארנו בקמפוס סורוקה. מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית, העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".

נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25. על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ו אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 70.0%, ואחוז הנשירה מבתי הספר הוא 1.3%.

בעיר קיימים מועדוני ספורט: הפועל באר שבע, הפועל באר שבע כדורסל, מכבי באר שבע, מועדון ספורט באר שבע ואס"א באר שבע. בעיר אצטדיון טרנר המכיל 16,126 מקומות ישיבה מקורים, שנחנך בספטמבר 2015, ובו משחקת הפועל באר שבע. האצטדיון הוא חלק מ"קריית ספורט" הממוקמת בצפונה של העיר ושכוללת גם את אולם הקונכייה - היכל ספורט רב תכליתי בן 3,000 מקומות, מתחם מגרשי אימונים ומרכז נופש וספורט. בעיר שכן אצטדיון וסרמיל, שהכיל 13,000 מקומות ישיבה ונהרס בשנת 2019. באוגוסט 2013 נחנך סקייטפארק באר שבע לגולשי סקייטבורד ורולרבליידס, בעלות של כ-7.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-2800 מ"ר אליו מצטרף מתחם בייק פארק באר שבע שהוקם בשנת 2018 לרוכבי אופניים על שטח של כ-5 דונם, הכולל בתוכו רחבת החלקה בגודל 2,000 מ"ר עם שלל מסלולים לפיתוח מיומנויות רכיבה וביחד זהו המתחם הגדול בישראל.

לבאר שבע יש קשרים עם 13 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם:הערים אדיס אבבה, אוני, וופרטל, ליון, מונטריאול וקלוז'-נאפוקה, מונצחות בכיכרות ברחבי העיר. רובן נמצאות בשדרות הערים התאומות ובקרבתו. גרמניה מינכן, גרמניה (מ־2021)

זאב וילנאי, באר שבע - עיר אבות ובנים, ירושלים: הוצאת אריאל, תשכ"ז, (מהדורה שנייה) תשמ"ב. יהודה גרדוס ואליהו שטרן (עורכים), ספר באר שבע, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1979. איתן כהן, באר שבע - העיר הרביעית, הוצאת כרמל, 2006 איתן כהן, קלון הלבנטיניות, באתר ynet, 18 באפריל 2006 (פרק נבחר) משה גבעתי, בדרך המדבר והאש- תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994, עמ' 214–232.